Shape-shifting tech will change work as we know it | Sean Follmer

מתרגם: Ido Dekkers מבקר: Zeeva Livshitz

We've evolved with tools, and tools have evolved with us.

התפתחנו עם כלים, וכלים התפתחו איתנו.

Our ancestors created these hand axes 1.5 million years ago,

אבותנו יצרו את גרזני האבן האלו לפני 1.5 מליון שנה,

shaping them to not only fit the task at hand

ועיצבו אותם לא רק להתאים למשימה

but also their hand.

אלא גם להתאים לידיים שלהם.

However, over the years,

עם זאת, במשך השנים,

tools have become more and more specialized.

כלים הפכו להרבה יותר מותאמים.

These sculpting tools have evolved through their use,

כלי הפיסול האלו התפתחו דרך השימוש בהם,

and each one has a different form which matches its function.

ולכל אחד יש צורה שונה שמתאימה לשימוש שלו.

And they leverage the dexterity of our hands

והם מנצלים את המיומנות של הידיים שלנו

in order to manipulate things with much more precision.

כדי לשנות דברים עם דיוק רב בהרבה.

But as tools have become more and more complex,

אבל כשכלים הפכו ליותר ויותר מורכבים,

we need more complex controls to control them.

אנחנו צריכים בקרות יותר מורכבות כדי לשלוט בהם.

And so designers have become very adept at creating interfaces

וכך מעצבים הפכו למאוד מותאמים ליצור ממשקים

that allow you to manipulate parameters while you're attending to other things,

שמאפשרים לכם לשנות משתנים בעודכם מטפלים בדברים אחרים,

such as taking a photograph and changing the focus

כמו לצלם תמונה ולשנות את הפוקוס

or the aperture.

או את המפתח.

But the computer has fundamentally changed the way we think about tools

אבל המחשב שינה באופן בסיסי את הדרך בה אנחנו חושבים על כלים

because computation is dynamic.

מפני שמחשוב הוא דינמי.

So it can do a million different things

אז הוא יכול לעשות מליון דברים שונים

and run a million different applications.

ולהריץ מליון אפליקציות שונות.

However, computers have the same static physical form

עם זאת, למחשבים יש את אותו מבנה פיזי

for all of these different applications

לכל אותן אפליקציות

and the same static interface elements as well.

ואותם פריטי ממשק סטטייים גם כן.

And I believe that this is fundamentally a problem,

ואני מאמין שזו בעיה בסיסית,

because it doesn't really allow us to interact with our hands

מפני שזה לא באמת מאפשר לתקשר עם הידיים שלנו

and capture the rich dexterity that we have in our bodies.

וללכוד את המיומנות העשירה שיש לנו בגוף.

And my belief is that, then, we must need new types of interfaces

ואני מאמין שאז, אנחנו צריכים סוגים חדשים של ממשקים

that can capture these rich abilities that we have

שיכולים ללכוד את היכולות העשירות שיש לנו

and that can physically adapt to us

ושיוכלו להתאים את עצמם פיזית אלינו

and allow us to interact in new ways.

ולאפשר לנו להפעיל אותן בדרכים חדשות.

And so that's what I've been doing at the MIT Media Lab

וכך זה מה שעשיתי במעבדת המדיה של MIT

and now at Stanford.

ועכשיו בסטאנפורד.

So with my colleagues, Daniel Leithinger and Hiroshi Ishii,

אז עם העמיתים שלי, דניאל לייטינגר והירושי אישי,

we created inFORM,

יצרנו את inFORM,

where the interface can actually come off the screen

בו הממשק יכול למעשה לצאת מהמסך

and you can physically manipulate it.

ואתם יכולים לשנות אותו פיזית.

Or you can visualize 3D information physically

או שאתם יכולים לדמיין מידע תלת מימדי פיזית

and touch it and feel it to understand it in new ways.

ולגעת בו ולהרגיש אותו כדי להבין אותו בדרכים חדשות.

Or you can interact through gestures and direct deformations

או שאתם יכולים לתקשר דרך מחוות ועיוותים ישירים

to sculpt digital clay.

כדי לפסל חימר דיגיטלי.

Or interface elements can arise out of the surface

או שפריטי ממשק יכולים לעלות מתוך המשטח

and change on demand.

ולהשתנות לפי דרישה.

And the idea is that for each individual application,

והרעיון הוא שלכל אפליקציה,

the physical form can be matched to the application.

הצורה הפיזית יכולה להתאים לאפליקציה.

And I believe this represents a new way

ואני מאמין שזה מייצג דרך חדשה

that we can interact with information,

בה אנחנו יכולים לתקשר עם מידע,

by making it physical.

על ידי הפיכתו לפיזי.

So the question is, how can we use this?

אז השאלה היא, איך אנחנו יכולים להשתמש בזה?

Traditionally, urban planners and architects build physical models

מסורתית, מתכננים עירוניים וארכיטקטים בנו מודלים פיזים

of cities and buildings to better understand them.

של ערים ובניינים כדי להבין אותם טוב יותר.

So with Tony Tang at the Media Lab, we created an interface built on inFORM

אז עם טוני טאנג במעבדת המדיה, יצרנו ממשק שבנוי על inFORM

to allow urban planners to design and view entire cities.

כדי לאפשר למתכננים עירוניים לעצב ולראות ערים שלמות.

And now you can walk around it, but it's dynamic, it's physical,

ועכשיו אתם יכולים ללכת סביבה, אבל זה דינמי, זה פיזי,

and you can also interact directly.

ואתם יכולים גם לתקשר הדדית ישירות.

Or you can look at different views,

או שאתם יכולים להביט במבטים שונים,

such as population or traffic information,

כמו אוכלוסיה או מידע תנועה,

but it's made physical.

אבל זה עשוי פיזית.

We also believe that these dynamic shape displays can really change

אנחנו גם מאמינים שהתצוגות בעלות הצורה הדינמית יכולות באמת לשנות

the ways that we remotely collaborate with people.

את הדרכים בהן אנחנו משתפים פעולה מרחוק עם אנשים.

So when we're working together in person,

אז כשאנחנו עובדים יחד פנים אל פנים

I'm not only looking at your face

אני לא רק מביט בפנים שלכם

but I'm also gesturing and manipulating objects,

אלא אני מחווה ומשנה עצמים,

and that's really hard to do when you're using tools like Skype.

וזה באמת קשה לעשות כשאתם משתמשים בכלים כמו סקייפ.

And so using inFORM, you can reach out from the screen

וכך בשימוש ב inFORM, אתם יכולים להגיע דרך המסך

and manipulate things at a distance.

ולשנות דברים מרחוק.

So we used the pins of the display to represent people's hands,

אז השתמשנו בפינים של הצג כדי לייצג ידיים של אנשים,

allowing them to actually touch and manipulate objects at a distance.

מה שאפשר לנו למעשה לגעת ולשנות עצמים ממרחק.

And you can also manipulate and collaborate on 3D data sets as well,

ואתם יכולים גם לשנות ולשתף פעולה בסטים של מידע תלת מימדי,

so you can gesture around them as well as manipulate them.

כך שאתם יכולים לעשות מחוות כמו גם לשנות אותם.

And that allows people to collaborate on these new types of 3D information

וזה מאפשר לאנשים לשתף פעולה על סוגי המידע התלת מימדיים החדשים האלה

in a richer way than might be possible with traditional tools.

בדרך עשירה יותר משהיתה אפשרית עם כלים מסורתיים.

And so you can also bring in existing objects,

וכך אתם יכולים גם להביא עצמים קיימים,

and those will be captured on one side and transmitted to the other.

ואלה יילכדו מצד אחד וישודרו לצד השני.

Or you can have an object that's linked between two places,

או שיכול להיות לכם עצם מקושר בין שני מקומות,

so as I move a ball on one side,

כך שתוכלו להזיז כדור בצד אחד,

the ball moves on the other as well.

והכדור ינוע בצד השני גם כן.

And so we do this by capturing the remote user

וכך אנחנו עושים זאת על ידי לכידת המשתמש המרוחק

using a depth-sensing camera like a Microsoft Kinect.

בשימוש במצלמה רגישה לעומק כמו מייקרוסופט קינקט.

Now, you might be wondering how does this all work,

עכשיו אתם אולי תוהים איך זה עובד,

and essentially, what it is, is 900 linear actuators

ובעיקרון, מה שזה, זה 900 מנועים לינאריים

that are connected to these mechanical linkages

שמחוברים לחיבורים המכאניים האלה

that allow motion down here to be propagated in these pins above.

שמאפשרים תנועה פה למטה להיות מועברת לפינים האלה מעל.

So it's not that complex compared to what's going on at CERN,

אז זה לא כזה מורכב יחסית למה שקורה ב CERN,

but it did take a long time for us to build it.

אבל זה לקח הרבה זמן בשבילנו לבנות את זה.

And so we started with a single motor,

וכך התחלנו עם מנוע בודד,

a single linear actuator,

מניע לינארי יחיד,

and then we had to design a custom circuit board to control them.

ואז הינו צריכים לעצב מעגל מיוחד כדי לשלוט בהם.

And then we had to make a lot of them.

ואז היינו צריכים לעשות הרבה מהם.

And so the problem with having 900 of something

וכך הבעיה כשהיו 900 ממשהו

is that you have to do every step 900 times.

זה שאתם צריכים לעשות כל שלב 900 פעמים.

And so that meant that we had a lot of work to do.

וכך זה אומר שהיתה לנו הרבה עבודה לעשות.

So we sort of set up a mini-sweatshop in the Media Lab

אז אנחנו סוג של הקמנו מיני סדנת יזע במעבדת המדיה

and brought undergrads in and convinced them to do "research" --

והבאנו סטודנטים שנה ראשונה ושיכנענו אותם לעשות "מחקר" --

(Laughter)

(צחוק)

and had late nights watching movies, eating pizza

והיו לנו לילות מאוחרים כשצפינו בסרטים, אכלנו פיצה

and screwing in thousands of screws.

והברגנו אלפי ברגים.

You know -- research.

אתם יודעים -- מחקר.

(Laughter)

(צחוק)

But anyway, I think that we were really excited by the things

אבל בכל אופן, אני חושב שבאמת התרגשנו מהדברים

that inFORM allowed us to do.

ש inFORM אפשרה לנו לעשות.

Increasingly, we're using mobile devices, and we interact on the go.

יותר ויותר, אנחנו משתמשים במכשירים ניידים, ואנחנו מתקשרים הדדית בדרך.

But mobile devices, just like computers,

אבל מכשירים ניידים, ממש כמו מחשבים,

are used for so many different applications.

נמצאים בשימוש לכל כך הרבה אפליקציות.

So you use them to talk on the phone,

אז אתם משתמשים בהם כדי לדבר בטלפון,

to surf the web, to play games, to take pictures

כדי לגלוש באינטרנט, לשחק משחקים, לצלם

or even a million different things.

או אפילו למליון דברים שונים.

But again, they have the same static physical form

אבל שוב, יש להם את אותה צורה פיזית סטטית

for each of these applications.

לכל אחת מהאפליקציות האלו.

And so we wanted to know how can we take some of the same interactions

וכך רצינו לדעת איך נוכל לקחת כמה מאותן אינטראקציות

that we developed for inFORM

שאנחנו מפתחים עבור inFORM

and bring them to mobile devices.

ונחבר אותם יחד במכשירים ניידים.

So at Stanford, we created this haptic edge display,

אז בסטאנפורד, יצרנו את מסך הקצה ההאפטי,

which is a mobile device with an array of linear actuators

שהוא מכשיר נייד עם מערך של מנועים לינאריים

that can change shape,

שיכולים לשנות צורה,

so you can feel in your hand where you are as you're reading a book.

כך שתוכלו להרגיש בידיים איפה אתם כשאתם קוראים ספר.

Or you can feel in your pocket new types of tactile sensations

או שאתם יכולים להרגיש בכיס שלכם סוגים חדשים של תחושות טקטיליות

that are richer than the vibration.

שהן עשירות יותר מהרעידות.

Or buttons can emerge from the side that allow you to interact

או כפתורים שיכולים להופיע מהצד שמאפשרים לפעול

where you want them to be.

במקום בו אתם רוצים שהם יהיו.

Or you can play games and have actual buttons.

או שאתם יכולים לשחק משחקים ושיהיו לכם כפתורים ממשיים.

And so we were able to do this

וכך היינו מסוגלים לעשות את זה

by embedding 40 small, tiny linear actuators inside the device,

על ידי הטמעת 40 מנועים לינאריים זעירים בתוך המכשיר,

and that allow you not only to touch them

וזה מאפשר לכם לא רק לגעת בהם

but also back-drive them as well.

אלא גם ללחוץ אותם חזרה.

But we've also looked at other ways to create more complex shape change.

אבל הבטנו גם בדרכים אחרות ליצור שינויי צורה מורכבים יותר.

So we've used pneumatic actuation to create a morphing device

אז השתמשנו בתנועה פנאומטית כדי ליצור מכשיר משנה צורה

where you can go from something that looks a lot like a phone ...

בו אתם יכולים ליצור משהו שנראה דומה מאוד לטלפון...

to a wristband on the go.

לצמיד תוך כדי תנועה.

And so together with Ken Nakagaki at the Media Lab,

וכך יחד עם קן נקגקי במעבדת המדיה,

we created this new high-resolution version

יצרנו את הגירסה ברזולוציה גבוהה

that uses an array of servomotors to change from interactive wristband

שמשתמשת במערך של מנועי סרבו כדי לשנות מצמיד אינטראקטיבי

to a touch-input device

למכשיר עם קלט מגע

to a phone.

לטלפון.

(Laughter)

(צחוק)

And we're also interested in looking at ways

ואנחנו גם מעוניינים למצוא דרכים

that users can actually deform the interfaces

שמשתמשים יכולים למעשה לעוות את הממשקים

to shape them into the devices that they want to use.

כדי לעצב אותם למכשירים בהם הם רוצים להשתמש.

So you can make something like a game controller,

אז אתם ליצור משהו כמו בקר משחק,

and then the system will understand what shape it's in

ואז המערכת תבין באיזה צורה היא

and change to that mode.

ותשתנה לצורת ההפעלה המתאימה.

So, where does this point?

אז איפה הנקודה הזו?

How do we move forward from here?

איך אנחנו נעים קדימה מפה?

I think, really, where we are today

אני חושב, באמת, המקום בו אנחנו נמצאים היום

is in this new age of the Internet of Things,

הוא בדור חדש של האינטרנט של החפצים,

where we have computers everywhere --

בו יש לנו מחשבים בכל מקום --

they're in our pockets, they're in our walls,

הם בכיסים שלנו, הם בקירות שלנו,

they're in almost every device that you'll buy in the next five years.

הם כמעט בכל מכשיר שאתם תקנו בחמש שנים הבאות.

But what if we stopped thinking about devices

אבל מה אם היינו מפסיקים לחשוב על מכשירים

and think instead about environments?

ולחשוב במקום על סביבות?

And so how can we have smart furniture

וכך איך יכולים להיות לנו רהיטים חכמים

or smart rooms or smart environments

או חדרים חכמים או סביבות חכמות

or cities that can adapt to us physically,

או ערים שיכולות להתאים את עצמן אלינו פיזית,

and allow us to do new ways of collaborating with people

ולאפשר לנו דרכים חדשות של שיתוף פעולה עם אנשים

and doing new types of tasks?

ולעשות סוגים חדשים של פעולות?

So for the Milan Design Week, we created TRANSFORM,

אז לשבוע העיצוב במילנו, יצרנו את TRANSFORM,

which is an interactive table-scale version of these shape displays,

שהוא גרסה בקנה מידה של שולחן של צגי הצורות האלו,

which can move physical objects on the surface; for example,

שיכולים להניע עצמים פיזיים על השטח, לדוגמה,

reminding you to take your keys.

שמזכירים לכם לקחת את המפתחות.

But it can also transform to fit different ways of interacting.

אבל הוא יכול לשנות צורה להתאים לדרכים שונות של אינטראקציה.

So if you want to work,

אז אם אתם רוצים לעבוד,

then it can change to sort of set up your work system.

אז הוא יכול להשתנות לסוג של להקים את סביבת העבודה שלכם.

And so as you bring a device over,

וכך כשאתם מביאים מכשיר,

it creates all the affordances you need

הוא יוצר את כל המזמינות שאתם צריכים

and brings other objects to help you accomplish those goals.

ומביא עצמים אחרים כדי לעזור לכם להשיג את המטרות האלו.

So, in conclusion,

אז, לסיכום,

I really think that we need to think about a new, fundamentally different way

אני באמת חושב שאנחנו צריכים לחשוב על דרך חדשה, שונה מהותית

of interacting with computers.

לתקשר הדדית עם מחשבים.

We need computers that can physically adapt to us

אנחנו צריכים מחשבים שיכולים להתאים את עצמם פיזית אלינו

and adapt to the ways that we want to use them

ולהתאים לדרכים בהם אנחנו רוצים להשתמש בהם

and really harness the rich dexterity that we have of our hands,

ובאמת לרתום את המיומנות העשירה שיש לנו בידיים,

and our ability to think spatially about information by making it physical.

והיכולת שלנו לחשוב מרחבית על מידע על ידי הפיכתו לפיזי.

But looking forward, I think we need to go beyond this, beyond devices,

אבל אם מביטים קדימה, אני חושב שאנחנו צריכים ללכת מעבר לזה, מעבר למכשירים,

to really think about new ways that we can bring people together,

ולחשוב באמת על דרכים חדשות בהן אנחנו יכולים לחבר אנשים,

and bring our information into the world,

ולהביא את המידע שלנו לעולם,

and think about smart environments that can adapt to us physically.

ולחשוב על סביבות חכמות שיכולות להתאים את עצמן לנו פיזית.

So with that, I will leave you.

אז עם זה, אני אעזוב אתכם.

Thank you very much.

תודה רבה לכם.

(Applause)

(מחיאות כפיים)