Jonathan Eisen: Meet your microbes

Translator: Morton Bast Reviewer: Thu-Huong Ha

מתרגם: Orr Schlesinger מבקר: Sigal Tifferet

I'm going to start with a little story.

אני רוצה להתחיל בסיפור קצר.

So, I grew up in this neighborhood. When I was 15 years old,

גדלתי בשכונה הזאת. כשהייתי בן 15,

I went from being what I think was a strapping young athlete,

תוך 4 חודשים, הפכתי מאתלט צעיר וחסון,

over four months, slowly wasting away until

לצל של עצמי,

I was basically a famine victim

עד שנראיתי כמו ילד מוכה רעב

with an unquenchable thirst.

בעל צמאון אין סופי.

I had basically digested away my body.

למעשה עיכלתי את הגוף שלי.

And this all came to a head when I was on a backpacking trip,

וכל זה קרה כאשר הייתי בטיול תרמילאים,

my first one ever actually, on Old Rag Mountain

הטיול הראשון שלי למעשה, להר אולד ראג

in West Virginia, and was putting my face into puddles

במערב וירג'יניה, הגעתי למצב שהכנסתי את הראש שלי לשלוליות

of water and drinking like a dog.

ושתיתי את המים כמו כלב.

That night, I was taken into the emergency room

באותו לילה, נלקחתי לחדר המיון

and diagnosed as a type 1 diabetic in full-blown ketoacidosis.

ואובחנתי כחולה בסכרת מסוג 1 במצב קשה של קטואסידוזיס.

And I recovered, thanks to the miracles of modern medicine,

הבראתי, תודות לניסים של הרפואה המודרנית,

insulin and other things, and gained all my weight back and more.

אינסולין ודברים נוספים, וחזרתי למשקל הקודם שלי ואפילו יותר.

And something festered inside me after this happened.

ומשהו הציק לי אחרי התקרית הזו.

What I thought about was, what caused the diabetes?

התעסקתי בשאלה, מה גרם לסכרת שלי?

You see, diabetes is an autoimmune disease

אתם מבינים, סכרת היא מחלה אוטו-אימונית

where your body fights itself, and at the time people thought

שבה הגוף שלך נלחם בעצמו, ובזמן ההוא חשבו

that somehow maybe exposure to a pathogen

שכנראה מדובר בחשיפה לפתוגן כלשהו

had triggered my immune system to fight the pathogen

שהפעיל את מערכת החיסון שלי על מנת להילחם בו

and then kill the cells that make insulin.

ואז המערכת הרגה את התאים שמייצרים אינסולין.

And this is what I thought for a long period of time,

וזה מה שחשבתי במשך זמן רב,

and that's in fact what medicine and people have focused on quite a bit,

ולמעשה גם הרפואה התמקדה בזה לא מעט,

the microbes that do bad things.

בחיידקים שעושים דברים רעים.

And that's where I need my assistant here now.

וכאן אני צריך את העוזרת שלי.

You may recognize her.

אולי תזהו אותה.

So, I went yesterday, I apologize, I skipped a few of the talks,

אתמול הלכתי, אני מצטער, דילגתי על כמה הרצאות,

and I went over to the National Academy of Sciences building,

והלכתי לבניין האקדמיה הלאומית למדעים,

and they sell toys, giant microbes.

והם מוכרים שם צעצועים, חיידקים ענקיים.

And here we go!

והנה אנחנו מתחילים!

So you have caught flesh-eating disease if you caught that one.

אתה תפסת מחלה של חיידק טורף אם תפסת את זה.

I gotta get back out my baseball ability here.

אני צריך לחזור לכישורי הבייסבול שלי.

(Laughter)

(צחוק)

So, unfortunately or not surprisingly, most of the microbes

לרוע המזל ובצורה לא מפתיעה, רוב החיידקים

they sell at the National Academy building are pathogens.

שהם מוכרים בבניין האקדמיה למדעים הם גורמי מחלות.

Everybody focuses on the things that kill us,

כולם מתמקדים במה שהורג אותנו,

and that's what I was focusing on.

וזה הנושא שאני התמקדתי בו.

And it turns out that we are covered in a cloud of microbes,

והתברר שאנחנו מכוסים בענן של מיקרואורגניזמים,

and those microbes actually do us good much of the time,

והם למעשה עושים דברים טובים רוב הזמן,

rather than killing us.

ולאו דווקא מנסים להרוג אותנו.

And so, we've known about this for some period of time.

ובכן, ידענו את זה כבר די הרבה זמן.

People have used microscopes to look at the microbes that cover us,

אנשים השתמשו במיקרוסקופים על מנת לצפות בחיידקים שמכסים אותנו,

I know you're not paying attention to me, but ...

אני יודע שאתם לא מקשיבים לי, אבל...

(Laughter)

(צחוק)

The microbes that cover us.

החיידקים שמכסים אותנו.

And if you look at them in the microscope,

ואם תסתכלו עליהם במיקרוסקופ,

you can see that we actually have 10 times as many cells

תראו שיש פי עשרה יותר תאי

of microbes on us as we have human cells.

חיידקים עלינו מאשר תאים אנושיים.

There's more mass in the microbes than the mass of our brain.

יש יותר מסה של חיידקים מאשר המסה של המוח שלנו.

We are literally a teeming ecosystem of microorganisms.

למעשה אנחנו מאוכלסים על ידי מערכת אקולוגית שלמה של מיקרואורגיזמים.

And unfortunately, if you want to learn about the microorganisms,

לרוע המזל, אם אתם רוצים ללמוד על מיקרואורגניזמים,

just looking at them in a microscope is not sufficient.

רק להסתכל עליהם במיקרוסקופ זה לא מספיק.

And so we just heard about the DNA sequencing.

אז לאחרונה שמענו על ריצוף DNA.

It turns out that one of the best ways to look at microbes

מתברר שאחת הדרכים הטובות ביותר להסתכל על חיידקים

and to understand them is to look at their DNA.

ולהבין אותם, היא להסתכל על ה DNA שלהם.

And that's what I've been doing for 20 years,

וזה מה שאני עושה כבר 20 שנה,

using DNA sequencing, collecting samples from various places,

משתמש בריצוף DNA, אוסף דוגמאות מכל מיני מקומות,

including the human body, reading the DNA sequence

כולל גוף האדם, קורא את רצף ה DNA

and then using that DNA sequencing to tell us about

ואז משתמש ברצף על מנת לספר

the microbes that are in a particular place.

על החיידקים שנמצאים באותו מקום.

And what's amazing, when you use this technology,

ומה שמדהים הוא, שכאשר משתמשים בטכנולוגיה הזו,

for example, looking at humans, we're not just covered

למשל, להסתכלות על בני אדם, אנחנו לא רק מכוסים

in a sea of microbes.

בים של מיקרואורגניזמים.

There are thousands upon thousands of different kinds of microbes on us.

יש אלפי סוגים של חיידקים עלינו.

We have millions of genes of microbes in our human

ישנם מיליוני גנים חיידקיים באוכלוסיית

microbiome covering us.

החיידקים שמכסה אותנו.

And so this microbial diversity differs between people,

האוכלוסיה הזו משתנה מאדם לאדם,

and what people have been thinking about in the last 10,

ומה שחושבים ב-10,

maybe 15 years is, maybe these microbes,

אולי 15 השנים האחרונות, הוא שאולי החיידקים הללו,

this microbial cloud in and on us,

הענן החיידקי שנמצא בתוכינו ועלינו,

and the variation between us, may be responsible

והשוני בין אנשים, אחראי

for some of the health and illness differences between us.

לחלק מההבדלים בינינו בנטייה לחלות במחלות שונות.

And that comes back to the diabetes story I was telling you.

זה מחזיר אותי לסיפור על הסכרת שסיפרתי לכם.

It turns out that people now think that one of the triggers

מתברר שכרגע מאמינים שמה שגורם להתפרצות

for type 1 diabetes is not fighting a pathogen,

של סכרת מסוג 1 היא לא מלחמה בפתוגן כלשהוא,

but is in fact trying to -- miscommunicating with the microbes

אלא למעשה נסיון -- תקשורת שגויה עם החיידקים

that live in and on you.

שחיים בתוכנו ועלינו.

And somehow maybe the microbial community that's

ואולי האוכלוסיה החיידקית

in and on me got off, and then this triggered some sort

שחיה עלי נעלמה, וזה גרם לסוג של

of immune response and led to me killing the cells

תגובה חיסונית שהובילה להרג התאים

that make insulin in my body.

שמייצרים אינסולין בגוף שלי.

And so what I want to tell you about for a few minutes is,

אז מה שאני רוצה לספר לכם בדקות הקרובות זה

what people have learned using DNA sequencing techniques

מה שלמדנו בעזרת טכניקות של ריצוף DNA

in particular, to study the microbial cloud

בעיקר, על הענן החיידקי

that lives in and on us.

שחי עלינו.

And I want to tell you a story about a personal project.

ואני רוצה לספר לכם על פרוייקט אישי.

My first personal experience with studying the microbes

ההתנסות הראשונה שלי עם חקר החיידקים

on the human body actually came from a talk that I gave,

על גוף האדם הגיעה למעשה מהרצאה שנתתי,

right around the corner from here at Georgetown.

פה מעבר לפינה בג'ורג'טאון.

I gave a talk, and a family friend who happened to be

נתתי הרצאה, וחבר של המשפחה שבמקרה היה

the Dean of Georgetown Medical School was at the talk,

הדיקן של בית הספר לרפואה של ג'ורג'טאון נכח בה,

and came up to me afterwards saying, they were doing

הוא הגיע אליי אחרי ההרצאה ואמר לי שהם

a study of ileal transplants in people.

עושים מחקר על השתלות של המעי העקום באנשים.

And they wanted to look at the microbes after the transplants.

והם רצו לבחון את החיידקים לאחר ההשתלות.

And so I started a collaboration with this person,

אז התחלתי בשיתוף פעולה איתו,

Michael Zasloff and Thomas Fishbein, to look at the microbes

מיכאל זסלוף ותומס פישביין, כדי להסתכל על חיידקים

that colonized these ilea after they were transplanted into a recipient.

שאיכלסו את המעי הזה אחרי ההשתלה במטופל.

And I can tell you all the details about the microbial study

אני יכול לספר לכם את כל הפרטים על המחקר

that we did there, but the reason I want to tell you this story

שעשינו, אבל הסיבה שאני רוצה לספר לכם את הסיפור הזה

is something really striking that they did at the beginning

היא משהו מדהים שהם עשו בתחילת

of this project.

הפרוייקט.

They take the donor ileum, which is filled with microbes from a donor

הם לקחו את המעי מהתורם, שמלא בחיידקים מהתורם,

and they have a recipient who might have a problem

ויש להם תורם שעלולה להיות לו בעיה

with their microbial community, say Crohn's disease,

עם האוכלוסיה החיידקית של התורם, למשל מחלת קרוהן,

and they sterilized the donor ileum.

ולכן הם בצעו סטריליזציה של המעי הנתרם.

Cleaned out all the microbes, and then put it in the recipient.

שטפו את כל החיידקים ואז השתילו את המעי אצל המקבל.

They did this because this was common practice

הם עשו את זה כיוון שזה הנוהל המקובל

in medicine, even though it was obvious

ברפואה, על אף שהיה ברור

that this was not a good idea.

שזה איננו רעיון טוב.

And fortunately, in the course of this project,

ולמזלנו, במהלך הפרוייקט,

the transplant surgeons and the other people

המנתחים המשתילים ואנשים אחרים

decided, forget common practice. We have to switch.

החליטו לשכוח מהנוהל המקובל. עלינו לבצע שינוי.

So they actually switched to leaving some of the microbial

למעשה הם החליטו להשאיר חלק מהחיידקים

community in the ileum. They leave the microbes with the donor,

במעי. הם השאירו את החיידקים מהתורם,

and theoretically that might help the people who are

ובאופן תיאורטי זה עשוי לעזור לאנשים

receiving this ileal transplant.

שלהם יתרם המעי הזה.

And so, people -- this is a study that I did now.

אם כן, אנשים -- זה מחקר שאני עובד עליו עכשיו.

In the last few years there's been a great expansion

בשנים האחרונות הייתה התרחבות רבה

in using DNA technology to study the microbes in and on people.

בשימוש בטכנולוגיות DNA על מנת ללמוד על חיידקים בתוך ועל אנשים.

There's something called the Human Microbiome Project

זה פרוייקט שנקרא "חקר החיידקים האנושי"

that's going on in the United States,

שמתבצע בארצות הברית,

and MetaHIT going on in Europe, and a lot of other projects.

ו MetaHIT שמתבצע באירופה, ועוד פרויקטים רבים.

And when people have done a variety of studies,

לאחר שאנשים ביצעו מחקרים רבים,

they have learned things such as, when a baby is

למדנו הרבה דברים כמו למשל שכאשר תינוק

born, during vaginal delivery you get colonized by the

נולד, כאשר הוא עובר בתעלת הלידה, הוא מאוכלס על ידי

microbes from your mother.

מיקרואורגניזמים מהאם.

There are risk factors associated with cesarean sections,

ישנם גורמי סיכון שכרוכים בניתוח קיסרי,

some of those risk factors may be due to mis-colonization

חלק מגורמי הסיכון הללו יכולים לנבוע מאכלוס חסר

when you carve a baby out of its mother

כאשר חותכים את התינוק מהאם בצורה הזו

rather than being delivered through the birth canal.

במקום לתת לו להיוולד דרך תעלת הלידה.

And a variety of other studies have shown that the

מגוון של מחקרים אחרים הראו

microbial community that lives in and on us

שהאוכלוסיות החיידקיות שחיות בתוכינו ועלינו

helps in development of the immune system,

עוזרות להתפתחות של מערכת החיסון,

helps in fighting off pathogens, helps in our metabolism,

עוזרות במלחמה נגד גורמי מחלות, עוזרות לנו בחילוף חומרים

and determining our metabolic rate, probably

וקובעת את הקצב שלו, כנראה

determines our odor, and may even shape our behavior

שהן קובעות את הריח שאנו מפיצים, ואפילו עלולות להשפיע על ההתנהגות

in a variety of ways.

שלנו במגוון דרכים.

And so, these studies have documented or suggested

אז המחקרים הללו תיעדו או הציעו

out of a variety of important functions for the microbial community,

מגוון של פונקציות שממלאת האוכלוסיה החיידקית,

this cloud, the non-pathogens that live in and on us.

הענן הזה, החיידקים הלא-פתוגניים הללו שחיים עימנו.

And one area that I think is very interesting,

ותחום אחד שאני חושב שהוא מאוד מעניין,

which many of you may have now that we've thrown

שנוגע להרבה מכם, אחרי שזרקנו

microbes into the crowd, is something that I would call "germophobia."

חיידקים לתוך הקהל, משהו שנקרא "גרמופוביה" (פחד מחיידקים)

So people are really into cleanliness, right?

אנשים מאוד ב"קטע" של נקיון, נכון?

We have antibiotics in our kitchen counters,

יש לנו אנטיביוטיקות בדלפקים אצלנו במטבח,

people are washing every part of them all of the time,

אנשים שוטפים כל חלק בגופם כל הזמן,

we pump antibiotics into our food, into our communities,

אנחנו מזריקים אנטיביוטיקות לאוכל שלנו, לקהילה שלנו,

we take antibiotics excessively.

אנחנו לוקחים אנטיביוטיקות בצורה מוגזמת.

And killing pathogens is a good thing if you're sick,

הריגת חיידקים גורמי מחלות זה דבר טוב אם אתם חולים,

but we should understand that when we pump chemicals

אבל אנו צריכים להבין שכאשר אנו ממלאים את עולמנו בכימיקלים

and antibiotics into our world, that we're also killing

ובאנטיביוטיקות, אנחנו הורגים גם

the cloud of microbes that live in and on us.

את הענן של מיקרואורגניזמים שחי עלינו.

And excessive use of antibiotics, in particular in children,

שימוש מופרז באנטיביוטיקות, בייחוד בילדים,

has been shown to be associated with, again, risk factors

יוחס כבר, שוב, עם גורמי סיכון

for obesity, for autoimmune diseases, for a variety

להשמנת יתר, מחלות אוטואימוניות, למגוון

of problems that are probably due to disruption

של בעיות שנובעות כנראה מהפרעה

of the microbial community.

באוכלוסיה החיידקית שלנו.

So the microbial community can go wrong

אם כן, האוכלוסיה החיידקית יכולה לצאת משליטה

whether we want it to or not,

אם נרצה בזה או לא,

or we can kill it with antibiotics,

או שנהרוג אותם עם אנטיביוטיקות,

but what can we do to restore it?

אבל מה אנו יכולים לעשות על מנת לבנות את האוכלוסיה מחדש?

I'm sure many people here have heard about probiotics.

אני בטוח שהרבה מכם שמעו כבר על פרוביוטיקה.

Probiotics are one thing that you can try and do to restore

פרוביוטיקה היא דבר אחד שאפשר לנסות על מנת לשקם

the microbial community that is in and on you.

את האוכלוסיה החיידקית שנמצאת בתוכנו ועלינו.

And they definitely have been shown to be effective in some cases.

השיטה הזאת הוכחה כיעילה בחלק מהמקרים.

There's a project going on at UC Davis where people are using

ישנו פרוייקט שמתקיים ב-יו.סי. דייוויס שבו אנשים משתמשים

probiotics to try and treat, prevent,

בפרוביוטיקה על מנת לנסות ולטפל, למנוע,

necrotizing enterocolitis in premature infants.

דלקת מעי הגורמת לנמק אצל פגים שנולדו טרם זמנם.

Premature infants have real problems with their microbial community.

פגים שנולדו טרם זמנם סובלים מבעיות קשות שנובעות מהאוכלוסיה החיידקית שלהם,

And it may be that probiotics can help prevent

ויכול להיו שפרוביוטיקה תוכל לעזור למנוע

the development of this horrible necrotizing enterocolitis

התפתחות של דלקת מעי נוראית כזאת

in these premature infants.

בפגים הללו.

But probiotics are sort of a very, very simple solution.

אולם, פרוביוטיקה היא סוג של פתרון מאוד מאוד פשוט.

Most of the pills that you can take or the yogurts that you can eat

רוב הכדורים שאנו יכולים לקחת, או יוגורטים שאנו יכולים לאכול

have one or two species in them, maybe five species in them,

מכילים זן או שניים של חיידקים בתוכם, אולי חמישה זנים,

and the human community is thousands upon thousands of species.

והאוכלוסיה בבני אדם מכילה אלפי אלפים של זנים.

So what can we do to restore our microbial community

אז אם כן, מה אפשר לעשות על מנת לבנות מחדש את האוכלוסיה

when we have thousands and thousands of species on us?

כאשר היא מכילה אלפי זנים שונים?

Well, one thing that animals seem to do is,

ובכן, אחד הדברים שנראה שחיות נוטות לעשות,

they eat poo -- coprophagia.

הוא אכילת צואה -- קופרופגיה.

And it turns out that many veterinarians,

ומסתבר שהרבה מאוד וטרינרים,

old school veterinarians in particular,

במיוחד כאלה מהאסכולה הישנה,

have been doing something called "poo tea,"

נוהגים להכין משהו שנקרא "תה צואה",

not booty, but poo tea, to treat colic and other

לא תוצאה אלא תה צואה, על מנת לטפל בכאבי בטן

ailments in horses and cows and things like that,

ומחלות שונות בסוסים ופרות ודברים דומים,

where you make tea from the poo from a healthy

כאשר מכינים תה מצואה של חיה בריאה

individual animal and you feed it to a sick animal.

ונותנים את התה לחיה החולה.

Although, unless you have a fistulated cow with a big hole in its side,

אבל, אלא אם כן יש לך צינור ארוך וחלול עם חור בקצהו

and you can put your hand into its rumen,

ואתה יכול להכניס את היד לתוך הקיבה של החיה,

it's hard to imagine that the delivery of microbes

קשה לדמיין צורה כזאת של העברת חיידקים

directly into the mouth and through the entire

ישירות דרך הפה, דרך כל

top of the digestive tract is the best delivery system,

החלק העליון של מערכת העיכול היא הדרך הטובה ביותר,

so you may have heard in people they are now doing

יכול להיות ששמעתם על אנשים שמבצעים עכשיו

fecal transplants, where rather than delivering

השתלות צואה, שבהן במקום להעביר

a couple of probiotic microbes through the mouth,

מספר חיידקים פרוביוטים דרך הפה,

they are delivering a community of probiotics,

מעבירים אוכלוסיה שלמה של פרוביוטיקה,

a community of microbes from a healthy donor,

אוכלוסיה של חיידקים מתורם בריא,

through the other end.

דרך הצד השני.

And this has turned out to be very effective in fighting

זו התגלתה כשיטה מאוד אפקטיבית במלחמה

certain intransigent infectious diseases

במספר מחלות מדבקות עיקשות מאוד

like Clostridium difficile infections that can stay

כמו זיהומים של קלוסטרידיום דיפיסיל, שיכולים להישאר

with people for years and years and years.

באנשים למשך שנים רבות.

Transplants of the feces, of the microbes from the feces,

השתלות של הצואה, של החיידקים מהצואה,

from a healthy donor has actually been shown to cure

מתורם בריא הראו יכולת לרפא

systemic C. dif infections in some people.

זיהומים מערכתיים של קלוסטרידיום דיפיסיל בחלק מהאנשים.

Now what these transplants, these fecal transplants, or

מה שאני למדתי מהשתלות הצואה

the poo tea suggest to me, and many other people

ומתה הצואה, הרעיון שקיבלתי

have come up with this same idea, is that

כמו גם אנשים רבים, הוא

the microbial community in and on us, it's an organ.

שהאוכלוסיה המיקרוביאלית עלינו ובתוכנו היא כמו עוד איבר.

We should view it as a functioning organ, part of ourselves.

אנחנו צריכים להסתכל עליה כאיבר מתפקד, כחלק מאיתנו.

We should treat it carefully and with respect,

אנחנו צריכים להתייחס אליו בכבוד ובזהירות,

and we do not want to mess with it, say by C-sections

ואנו לא רוצים להסתבך איתו, למשל בניתוח קיסרי

or by antibiotics or excessive cleanliness,

או אנטיביוטיקות או נקיון מוגזם,

without some real good justification.

ללא הצדקה.

And what the DNA sequencing technologies are allowing people to do now

ומה שמאפשרת טכנולוגיית ריצוף DNA עכשיו

is do detailed studies of, say, 100 patients who have Crohn's disease

זה לעשות מחקרים מעמיקים, למשל של מאה פציינטים שחולים במחלת קרוהן

and 100 people who don't have Crohn's disease.

ומאה אנשים שאינם חולים במחלה.

Or 100 people who took antibiotics when they were little,

או של מאה אנשים שהשתמשו באנטיביוטיקה כשהיו קטנים,

and 100 people who did not take antibiotics.

ומאה אנשים שלא לקחו אנטיביוטיקה.

And we can now start to compare the community of microbes

ואנחנו יכולים להתחיל ולהשוות את האוכלוסיות החיידקיות

and their genes and see if there are differences.

והגנים שלהן ולמצוא את ההבדלים ביניהן.

And eventually we may be able to understand if they're not

ובסוף אולי נצליח להבין אם ההבדלים הם

just correlative differences, but causative.

רק מתאמיים או סיבתיים.

Studies in model systems like mouse and other animals

מחקרים שבוצעו בחיות מודל כמו עכברים וחיות אחרות

are also helping do this, but people are now using

גם עוזרים לנו לעשות זאת, אבל אנשים משתמשים עכשיו

these technologies because they've gotten very cheap,

בטכנולוגיות הללו כיוון שהן הפכו למאוד זולות,

to study the microbes in and on a variety of people.

על מנת ללמוד על מגוון החיידקים באנשים שונים.

So, in wrapping up, what I want to tell you about is,

אם כן, לסיכום, מה שאני רוצה לספר לכם עליו זה,

I didn't tell you a part of the story of coming down with diabetes.

לא סיפרתי לכם על החלק בסיפור של מחלת הסכרת.

It turns out that my father was an M.D.,

במקרה, אבא שלי היה רופא,

actually studied hormones. I told him many times

שלמד על הורמונים. סיפרתי לו הרבה פעמים

that I was tired, thirsty, not feeling very good.

שהרגשתי עייפות, צמאון, הרגשתי לא טוב באופן כללי.

And he shrugged it off, I think he either thought

והוא משך בכתפיו, נראה לי שהוא חשב

I was just complaining a lot, or it was the typical

שסתם התלוננתי הרבה, או שזו היתה תגובה טיפוסית

M.D. "nothing can be wrong with my children."

של רופא, "הכל בסדר אצל הילדים שלי..."

We even went to the International Society of Endocrinology

אפילו הלכנו כמשפחה למפגש של האגודה הבינלאומית לאנדוקרינולוגיה

meeting as family in Quebec.

בקוויבק.

And I was getting up every five minutes to pee,

אני קמתי כל חמש דקות על מנת להשתין,

and drinking everybody's water at the table,

ושתיתי את המים של כולם בשולחן,

and I think they all thought I was a druggie.

ונראה לי שכולם חשבו שאני מסומם.

(Laughter)

(צחוק)

But the reason I'm telling you this is that

אבל הסיבה שבגללה אני מספר לכם את כל זה

the medical community, my father as an example,

היא שהקהילה הרפואית, לדוגמא אבא שלי,

sometimes doesn't see what's right in front of their eyes.

לפעמים לא רואה את מה שנמצא לה ממש מתחת לאף.

The microbial cloud, it is right in front of us.

הענן המיקרוביאלי, נמצא ממש לנגד עינינו.

We can't see it most of the time. It's invisible.

אנחנו לא מסוגלים לראות אותו רוב הזמן. הוא בלתי נראה.

They're microbes. They're tiny.

הם מיקרובים. הם קטנטנים.

But we can see them through their DNA,

אבל אנחנו יכולים להבחין בהם דרך ה-DNA שלהם,

we can see them through the effects that they have on people.

אנחנו יכולים להבחין בהם דרך ההשפעה שלהם על אנשים.

And what we need now

ומה שאנחנו צריכים עכשיו

is to start thinking about this microbial community in the context

זה להתחיל לחשוב על האוכלוסיה החיידקית הזו בהקשר

of everything in human medicine.

של כל דבר ברפואה האנושית.

It doesn't mean that it affects every part of us,

זה לא אומר שזה משפיע על כל חלק בנו,

but it might.

אבל יכול להיות.

What we need is a full field guide to the microbes

מה שאנו צריכים הוא מדריך שלם של החיידקים

that live in and on people, so that we can understand

שחיים בתוכינו ועלינו, כך שנוכל להבין

what they're doing to our lives.

כיצד הם משפיעים על חיינו.

We are them. They are us.

אנחנו הם. הם אנחנו.

Thank you.

תודה רבה.

(Applause)

(מחיאות כפיים)