How aspirin was discovered - Krishna Sudhir

תרגום: Ido Dekkers עריכה: Sigal Tifferet

4,000 years ago, the ancient Sumerians made a surprising discovery.

לפני 4000 שנה, השומרים העתיקים גילוי גילוי מפתיע.

If they scraped the bark off a particular kind of tree

אם הם גרדו קליפה של עץ מסויים

and ate it,

ואכלו אותה,

their pain disappeared.

הכאב שלהם נעלם.

Little did they know that why they'd found

הם לא ידעו שמה שהם מצאו

was destined to influence the future course of medicine.

נועד להשפיע על עתיד הרפואה.

What the Sumerians had discovered was a precursor to the medicine known today

מה שהשומרים גילו היה מה שקדם לתרופה שידועה היום

as aspirin.

כאספירין.

Aspirin's active ingredient is found commonly in willow trees

הרכיב הפעיל של אספירין נמצא בעצי ערבה

and other wild plants,

וצמחי בר אחרים,

which is how it came to infuse the medical traditions

וכך הוא השפיע על המסורת הרפואית

of Sumer,

של שומריה,

ancient Egypt,

מצריים העתיקה,

ancient Greece,

יוון העתיקה,

and other cultures.

ותרבויות אחרות.

Around 400 BC, Hippocrates, thought of as the father of modern medicine,

בסביבות 400 לפני הספירה, היפוקרטס, שנחשב אבי הרפואה המודרנית,

first recommended chewing willow bark for pain relief

המליץ לראשונה על לעיסת קליפת ערבה לשיכוך הכאב

and making willow leaf tea to ease the pain of childbirth.

ועל שתיית תה עלי ערבה להקלת כאבים בלידה.

But it took over 2,000 years for us to comprehensively investigate its potential.

אבל לקח לנו יותר מ 2,000 שנה כדי לחקור באופן מעמיק את הפוטנציאל שלה.

In the mid-18th century,

באמצע המאה ה 18,

an Englishman named Edward Stone ran five years of experiments,

אנגלי בשם אדוארד סטון ביצע ניסוי של חמש שנים,

showing that willow bark crushed into a powder and eaten

והראה שאבקה של קליפת ערבה

could cure a fever.

יכולה לרפא חום.

It took nearly another 70 years for a German pharmacist, Johann Buchner,

זה לקח כמעט 70 שנה נוספות לרוקח גרמני, יוהאן בוכנר,

to finally identify and purify the substance that made all this possible,

כדי לזהות ולזקק את החומר שגרם לכל זה,

a compound called salicin.

רכיב שנקרא סלצין.

By then, doctors were routinely using willow bark

עד אז, רופאים השתמשו באופן שוטף בקליפת ערבה

and other salicin-rich plants, like the herb meadowsweet,

וצמחים אחרים עשירים בסליצין כמו צמח המרפא עוקצנית,

to ease pain, fever, and inflammation.

כדי להקל כאבים, חום, ודלקות.

But identifying the exact compound suddenly opened up the possibility

אבל זיהוי הרכיב המדוייק איפשר

of manipulating its form.

לשנות את צורתו.

In 1853, a French chemist managed to chemically synthesize the compound,

ב 1853, כימאי צרפתי הצליח לסנתז כימית את הרכיב,

creating a substance called acetylsalicylic acid.

ויצר חומר שקרוי חומצת אצטילסליצילית.

Then in 1897, the pharmaceutical company Bayer found a new method

אז ב 1897, חברת התרופות באייר גילתה שיטה חדשה

and began marketing the compound as a pain reliever called aspirin.

והחלה לייצר את הרכיב כמשכך כאבים שנקרא אספירין.

This was widely recognized as one of the first synthetic pharmaceutical drugs.

הוא הוכר באופן נרחב כאחת התרופות הסינטטיות הראשונות.

Originally, aspirin was just Bayer's brand name:

במקור, אספירין היה המותג היחיד של באייר:

A for acetyl,

א בגלל אצטיל,

and spir for meadowsweet,

וספיר בגלל עוקצנית,

whose botanical name is Spiraea ulmaria.

ששמה הבוטני הוא ספיראה אולמריה.

Soon, aspirin became synonymous with acetylsalicylic acid.

במהרה, אספירין הפך לשם נרדף לחומצה אצטילסליצילית.

As its influence grew, aspirin was found to ease not just pain,

כשהשפעתו גדלה, נמצא שאספירין מקל לא רק על כאב,

but also many inflammation-related problems,

אלא גם על הרבה בעיות דלקתיות,

like rheumatoid arthritis,

כמו דלקת מפרקים שיגרונית,

pericarditis, which enflames the fluid-filled sack around the heart,

דלקת קרום הלב, הפוגעת בשק מלא הנוזלים מסביב ללב,

and Kawasaki disease,

ומחלת קוואסקי,

where blood vessels become inflamed.

בה כלי דם הופכים למודלקים.

Yet, despite aspirin's medical value,

ועדיין, למרות ערכו הרפואי של האספירין,

at this point, scientists still didn't actually know how it worked.

באותו זמן, מדענים עדיין לא ידעו איך הוא עובד.

In the 1960s and 70s, Swedish and British scientists changed that.

בשנות ה 60 וה 70 של המאה ה 20, מדענים שוודים ובריטים שינו את זה.

They showed that the drug interrupts the production of certain chemicals

הם הראו שהתרופה מפריעה לייצור של כימיקלים מסויימים

called prostaglandins,

שנקראים פרוסטגלנדינים,

which control the transmission of pain sensations and inflammation.

ששולטים בהעברת תחושת כאב ובדלקות.

In 1982, that discovery won the researchers a Nobel Prize in Medicine.

ב 1982, הגילוי זיכה את החוקרים בפרס נובל ברפואה.

Over time, research has also uncovered aspirin's risks.

במהלך הזמן, המחקר גילה גם את הסיכונים באספירין.

Overconsumption can cause bleeding in the intestines and the brain.

צריכת יתר יכולה לגרום לדימום במעי ובמוח.

It can also trigger Reye's Syndrome,

היא יכולה לגרום לסינדרום ריי,

a rare but often fatal illness that affects the brain and liver

מחלה נדירה אבל הרבה פעמים קטלנית שמשפיעה על המוח והכבד

in children with an infection.

בילדים עם זיהומים.

And in the late 20th century,

ובשלהי המאה ה 20,

aspirin's success had been overshadowed by newer pain killers

מאפילים על הצלחת האספירין משככי כאבים חדשים

with fewer side effects,

עם פחות תופעות לוואי,

like acetaminophen and ibuprofen.

כמו אצטמינופן ואיבופרופן.

But in the 1980s, further discoveries about aspirin's benefits

אבל בשנות ה 80, גילויים חדשים על תועלות האספירין

revived interest in it.

החזירו את העניין בו.

In fact, the 1982 Nobel Prize winners also demonstrated

למעשה, זוכי פרס הנובל ב 1982 גם הדגימו

that aspirin slows production of thromboxanes,

שאספירין מאט את היצור של טרומבוקסאנים,

chemicals that cause clumping of platelets,

כימיקלים שגורמים להתקרשות לוחיות,

which in turn form blood clots.

שיוצרים קרישי דם.

A landmark clinical trial showed that aspirin reduced heart attack risk by 44%

ניסוי קליני פורץ דרך הראה שאספירין מפחית סיכון להתקפי לב ב 44%

in participants who took the drug.

במשתתפים שלקחו את התרופה.

Today, we prescribe it to people at risk of heart attack or stroke

היום, אנחנו רושמים אותה לאנשים בסיכון להתקף לב ושבץ

because it cuts the likelihood of clots forming in the arteries

כי היא מפחית האת הסיכוי לקרישים שנוצרים בעורקים

that supply the heart and brain.

שמספקים דם ללב ולמוח.

Even more intriguingly,

אפילו יותר מעניין,

there's a growing body of research that suggests

מספר הולך וגדל של מחקרים טוען

aspirin reduces the risk of getting and dying from cancer,

שאספירין מפחית את הסיכון לחלות או למות מסרטן,

especially colorectal cancer.

בעיקר מסרטן המעי הגס.

This might be due to aspirin's anti-platelet effects.

זה אולי בגלל הגורמים מונעי ההתקרשות באספירין.

By reducing platelet activity, aspirin may decrease the levels of a certain protein

על ידי הפחתת פעילות הלוחיות, אספירין אולי מפחית את רמתם של חלבונים מסויימים

that helps cancer cells spread.

שעוזרים לתאי סרטן להתפשט.

These discoveries have transformed aspirin from a mere pain reliever

הגילויים האלו הפכו את האספירין ממשכך כאבים פשוט

to a potentially life-saving treatment.

לטיפול היכול להציל חיים.

Today, we consume about 100 billion aspirin tablets each year,

היום, אנחנו צורכים בערך 100 מיליארד טבליות אספירין כל שנה,

and researchers continue searching for new applications.

וחוקרים ממשיכים לחקור שימושים חדשים.

Already, aspirin's versatility has transformed modern medicine,

הורסטיליות של האספירין כבר שינתה את הרפואה המודרנית,

which is astounding considering its humble beginnings

שזה מדהים בהתחשב בהתחלה הצנועה שלו

in a scraping of willow bark.

בגרוד קליפת ערבה.