Grammar's great divide: The Oxford comma - TED-Ed

תרגום: Ido Dekkers עריכה: Tal Dekkers

Say you're helping plan a friend's party,

נגיד שאתם עוזרים לתכנן מסיבה של חבר,

and he sends you a text

והוא שולח לכם מסרון

asking you to "bring Bob, a DJ and a clown."

ומבקש מכם "להביא את בוב, D.J ליצן."

You're pretty impressed.

אתם די מתרשמים.

You had no idea Bob was so multitalented.

לא ידעתם שבוב היה כל כך מרובה כשרונות.

But when the day arrives,

אבל כשהיום מגיע,

it turns out that he's not,

מסתבר שהוא לא,

and you were supposed to bring three different people.

והייתם אמורים להביא שלושה אנשים שונים.

As you and Bob sit at the silent, clownless party,

כשאתם ובוב יושבים במסיבה הדוממת חסרת הליצן,

it occurs to you that the confusion could've been avoided

מסתבר לכם שהבלבול היה יכול להמנע

simply by using another comma after DJ.

פשוט על ידי שימוש בפסיק נוסף אחרי DJ.

This final comma in a list,

הפסיק האחרון ברשימה,

placed directly before the main conjunction,

ממוקם ממש לפני צרוף הלשון האחרון,

such as and, or, or nor,

כמו ו, או, או לא,

is called the serial comma,

נקרא פסיק סיריאלי,

or Oxford comma.

או פסיק אוקספורד.

And it has long driven grammar nerds crazy

והוא שיגע חנוני שפה זמן רב

because even major language institutions

מפני שאפילו מכוני שפה עיקריים

can't agree on whether it should be used.

לא יכולים להסכים אם הוא צריך להיות בשימוש.

Ironically, the Oxford comma

למרבה האירוניה, פסיק אוקספורד

is more common in the United States,

נפוץ יותר בארצות הברית,

where it's recommended by

שם הוא מומלץ על ידי

the MLA, the Chicago Style Manual,

ה MLA, מדריך העיצוב של שיקגו,

and the US Government Printing Office,

ומשרד הדפוס של הממשל האמריקאי,

though not by the AP Style Book.

למרות שלא לפי ספר העיצוב של AP.

In the UK and other English-speaking countries,

באנגליה וארצות אחרות דוברות אנגלית,

most style guides do not support the comma's use,

רוב מדריכי העיצוב לא תומכים בשימוש בפסיק,

with the exception of its namesake,

עם יוצא הדופן של שמו,

the Oxford University Press.

ההוצאה לאור של אוניברסיטת אוקספורד.

Why not use the serial comma?

למה לא להשתמש בפסיק סיריאלי?

One of the main arguments

אחד מהטיעונים העיקריים

is that the conjunction is usually enough

הוא שצרוף הלשון הוא בדרך כלל מספיק

to denote a separate entity.

כדי לסמן ישות נפרדת.

And where it's not,

וכשאין אותו,

like in your ill-fated invite list,

כמו ברשימת המוזמנים הלא מוצלחת,

changing the order of terms will usually do the job.

שינוי סדר המונחים יעשה בדרך כלל את העבודה.

Journalists also dislike the comma

עיתונאים גם שונאים את הפסיק

because it takes up precious space

מפני שהוא לוקח מקום יקר

and can make text look cluttered.

ויכול לגרום לטקסט להראות מבולגן.

Sometimes, it can even create confusion of its own.

לפעמים, הוא יכול אפילו ליצור בלבול בעצמו.

For example,

לדוגמה,

if your friend had asked for "Bob,

אם החבר שלכם ביקש ש "בוב,

a DJ and a puppy,"

DJ וגור,"

you'd probably figure out

אתם כנראה תבינו

that they're three separate beings.

שאלה שלושה דברים שונים.

Puppies are cute,

גורים הם חמודים,

but they don't make great DJs.

אבל הם לא דיג'יים טובים.

With the comma,

עם הפסיק,

you may think

אתם אולי תחשבו

Bob is the DJ,

שבוב הוא DJ,

and all you need is him and the puppy.

וכל מה שאתם צריכים זה אותו ואת הגור.

The argument over the Oxford comma

הטענה בנוגע לפסיק אוקספורד

has raised such strong passions over the years

העלתה כאלה תשוקות חזקות במשך השנים

that a sort of truce has been reached.

שסוג של הגיעו להפסקת אש.

The common wisdom is that

התבונה הנפוצה היא

its use is optional,

שהשימוש בו הוא אופציונלי,

and depends on whether it will help

ותלוי באם זה יעזור

to avoid confusion.

להמנע מבלבול.

For one thing,

ראשית,

you're supposed to keep your use or avoidance

אתם אמורים לשמור על השימוש או ההמנעות

of the Oxford comma

מפסיק אוקספורד

consistent throughout a whole piece of writing.

עיקביים במשך כל קטע הכתיבה.

So, using it only where necessary

אז, אם משתמשים בו רק כשצריך

is not an option.

זו לא אופציה.

And the very idea

והרעיון הבסיסי

of a grammatical rule being optional

של חוקים לשוניים שהם אופציונליים

is a bit odd.

זה מעט מוזר.

Imagine that you hadn't messed up the party planning,

דמיינו שלא הייתם הורסים את ארגון המסיבה,

and read the next day that "everyone had a great time -

וקוראים ביום הבא ש"כולם נהנו

ninjas, pirates, vikings, old and young."

נינג'ות, פיראטים, ויקינגים, זקנים וצעירים."

If the Oxford comma were standard,

אם פסיק אוקספורד היה תקן,

you would notice it missing

הייתם שמים לב שהוא חסר

and conclude that old and young

ומגיעים למסקנה שזקן וצעיר

must describe the awesome guests already listed.

חייבים לתאר את האורחים המגניבים שכבר רשומים.

But as things stand,

אבל איך שדברים עומדים,

you will always wonder

אתם תמיד תתהו

whether it means

אם זה אומר

that a bunch of regular, boring kids and old people

שחבורה של ילדים וזקנים רגילים ומשעממים

showed up as well.

הגיעו גם הם.

Ultimately, the serial comma may be useful or annoying,

בסופו של דבר, הפסיק הסיריאלי אולי יהיה יעיל או מציק,

but your opinion on it,

אבל הדעה שלכם עליו,

as for many optional things,

כמו גם הרבה דברים אופציונליים,

probably has something to do

כנראה קשורה

with whichever style you were raised on.

לעיצוב שעליו גדלתם.

Your high school teachers favored it?

המורים שלכם בתיכון העדיפו אותו?

It's likely you're still using it.

כנראה שאתם עדיין משתמשים בו.

Your first editor hated it?

העורך הראשון שלכם שנא אותו?

You probably do, too.

אז כנראה שגם אתם.

And maybe so much hairsplitting

ואולי כל כך הרבה תלישת שיער

over a tiny squiggle on a page

על קשקוש קטן על נייר

is a bit silly.

זה מעט מטופש.

After all,

אחרי הכל,

there are so many bigger problems

יש כל כך הרבה בעיות גדולותי ותר

to worry about.

לדאוג מהן.

But sometimes, little things can make a big difference.

אבל לפעמים, דברים קטנים יכולים לעשות הבדל גדול.