The Pangaea Pop-up - Michael Molina

תרגום: Ido Dekkers עריכה: Tal Dekkers

Once upon a time,

לפני המון שנים,

South America lived harmoniously alongside Africa

דרום אמריקה חיה בהרמוניה ליד אפריקה

until a crack in the Earth

עד שסדק בכדור הארץ

drove the two continents apart.

הפריד את שתי היבשות.

This breakup began about 200 million years ago

הפרידה הזו החלה לפני בערך 200 מליון שנה

during the separation of the supercontinent

במהלך הפרוק של יבשת העל

known as Pangaea.

שידועה כפנג'יאה.

Their proximity back then

הקרבה בינהן בזמנו

explains why the same plant fossils and reptile fossils,

מסבירה למה אותם מאובני חיות וזוחלים,

like the Mesosaurus,

כמו מזוזאורוס,

can be found on the South American east coast

יכולים להמצא על החוף המזרחי של דרום אמריקה

and African west coast.

והחוף המערבי של אפריקה.

However, this evidence does not account

עם זאת, הממצא הזה לא מסביר

for how the continents moved apart.

איך היבשות התרחקו.

For that, we'll need to take a close look

לכך, אנחנו נצטרך להביט מקרוב

at the earth below our feet.

על האדמה מתחת לרגלינו.

Though you may not realize it,

למרות שאולי אתם לא מבינים את זה,

the ground below you is traveling across the Earth

האדמה מתחתיכם נעה על כדור הארץ

at a rate of about 10 cm/year,

בקצב של 10 ס"מ בשנה,

or the speed at which your fingernails grow.

או המהירות בה ציפורניכם גדלות.

This is due to plate tectonics,

זה בשל טקטוניקת לוחות,

or the large-scale movement of Earth's continents.

או התנועה המסיבית של היבשות בכדור הארץ.

The motion occurs within the top two layers

התנועה מתרחשת בשתי השכבות העליונות

of the Earth's mantle,

של מעטפת כדור הארץ,

the lithosphere and asthenosphere.

הליטוספירה והאסטנוספירה.

The lithosphere,

הליטוספרה,

which includes the crust and uppermost mantle,

שכוללת את הקרום והחלק הכי עליון של המעטפת,

comprises the land around you.

שמכילים את האדמה סביבכם.

Beneath the lithosphere

מתחת לליטוספריה

is the asthenosphere

נמצאת האסטנוספירה

the highly viscous but solid rock portion

חלק מאוד גמיש אבל סלעי מוצק

of the upper mantle.

של המעטפת העליונה.

It's between 80 and 200 km

היא בין 80 ל 200 ק"מ

below the Earth's surface.

מתחת לפני כדור הארץ.

While the asthenosphere wraps around the Earth's core

בעוד האסטנוספירה עוטפת את גלעין כדור הארץ

as one connected region,

כאזור מחובר אחד,

the lithosphere is separated on top

הליטוספירה מופרדת למעלה

into tectonic plates.

ללוחות טקטוניים,

There are seven primary tectonic plates

יש שבעה לוחות טקטוניים עיקריים

that compose the shape of the planet we know today.

שמרכיבים את הצורה של הפלנטה כמו שאנחנו מכירים אותה היום.

Like the other smaller tectonic plates,

כמו הלוחות הטקטוניים הקטנים יותר האחרים,

the primary plates are about 100 km thick

הלוחות העיקריים הם בעובי של בערך 100 ק"מ

and are composed of one or two layers:

ומורכבות משכבה אחת או שתיים:

continental crust and oceanic crust.

קרום יבשתי וקרום אוקיאני.

Continental crust forms the continents

קרום יבשתי יוצר את היבשות

and areas of shallow water close to their shores,

ואזורים של מים עמוקים קרוב לחופים,

whereas oceanic crust forms the ocean basins.

בעוד קרום אוקיאני יוצר את אגני האוקיינוסים.

The transition from the granitic continental crust

המעבר מהקרום היבשתי הגרניטי

to the basaltic oceanic crust

לקרום האוקיאני הבזלתי

occurs beyond the continentel shelf,

מתרחש מעבר למדף היבשתי,

in which the shore suddenly slopes down

שם החופים פתאום נוטים למטה

towards the ocean floor.

לקרקעית האוקיינוס.

The South American Plate is an example

הלוח הדרום אמריקאי הוא דוגמה

of a tectonic plate made of two crusts:

ללוח טקטוני שעשוי משני קרומים:

the continent we know from today's map

היבשת אותה אנו מכירים מהמפות של היום

and a large region of the Atlantic Ocean around it.

והאזור הגדול של האוקיאנוס האטלנטי סביבה.

Collectively comprising the lithosphere,

יחד הם מרכיבים את הליטוספירה,

these plates are brittler and stiffer

הלוחות האלו שבירים וקשיחים יותר

than the heated, malleable layer of the asthenosphere below.

משכבת המעטפת החמה והגמישה של האסטנוספירה מתחת.

Because of this,

בגלל זה,

the tectonic plates float on top of this layer,

הלוחות הטקטוניים צפים על השכבה הזו,

independently of one another.

בנפרד אחד מהשני.

The speed and direction in which these tectonic plates move

המהירות והכיוון בה הלוחות הטקטוניים נעים

depends on the temperature and pressure

תלויים בטמפרטורה ובלחץ

of the asthenosphere below.

של האסטנוספירה מתחת.

Scientists are still trying to nail down

מדענים עדיין מנסים להבין

the driving forces behind this movement,

את הכוחות המניעים מאחורי התנועה הזו,

with some theories pointing towards mantle convection,

עם כמה תאוריות שמצביעות להעברת חום במעטפת,

while others are examining

בעוד אחרות בוחנות

the influence of the Earth's rotation

את ההשפעה של סיבוב כדור הארץ

and gravitational pull.

ומשיכה כבידתית.

Though the mechanics have not been sorted out,

למרות שהמכאניקה לא נסגרה עדיין,

the scientific community agrees

הקהילה המדעית מסכימה

that our tectonic plates are moving

שהלוחות הטקטוניים שלנו נעים

and have been for billions of years.

ונעו במשך מיליארדי שנים.

Because these plates move independently,

בגלל שהלוחות האלו נעים עצמאית,

a fair amount of pushing and pulling

כמות נכבדת של דחיפה ומשיכה

between the plates occurs.

מתרחשת בין הלוחות.

The first type of interaction

הסוג הראשון של פעילות

is a divergent boundary,

היא בגבול פתיחה,

in which two plates move away from one another.

בו שני לוחות נעים הרחק אחד מהשני.

We see this in the Mid-Atlantic Ridge

אנחנו רואים את זה ברכס המרכז אטלנטי

between South America and Africa.

בין דרום אמריקה ואפריקה.

The next interaction is when two plates collide,

הפעילות השניה היא כששני לוחות מתנגשים,

known as a convergent boundary.

מה שידוע כגבול סגירה.

In this instance, the land is pushed upward

במקרה הזה, האדמה נדחפת למעלה

to form large mountain ranges,

ליצור רכסי הרים,

like the Himalayas.

כמו ההימלאיה.

In fact, the Indian Plate is still colliding

למעשה, הלוח ההודי עדיין מתנגש

with the Eurasian Plate,

בלוח האסיה-ארופאי,

which is why Mount Everest

לכן הר האוורסט

grows one cm/year.

גדל בסנטימטר לשנה.

Finally, there's the transform boundaries,

לבסוף, יש גבולות החילוף,

where two plates scrape past one another.

בהם שני לוחות מגרדים אחד את השני.

The grinding of the transform boundary

הגריסה של גבול החילוף

leads to many earthquakes,

מובילה להרבה רעידות אדמה,

which is what happens

שזה מה שקורה

in the 810 mile-long San Andreas Fault.

בשבר סן אנדריאס שאורכו 1300 קילומטר.

The moving Earth is unstoppable,

האדמה הנעה היא בלתי ניתנת לעצירה,

and, while a shift of 10 cm/year may not seem like a lot,

ובעוד תזוזה של 10 ס"מ לשנה אולי לא נשמעת הרבה,

over millions of years our planet will continue

במשך מיליוני שנים הפלנטה שלנו תמשיך

to dramatically change.

להשתנות דרמטית.

Mountains will rise,

הרים יעלו,

shorelines will recede,

חופים יסוגו,

islands will pop up.

איים יופיעו.

In fact, one projected map shows

למעשה, מפה צפויה אחת מראה

the cities of Los Angeles and San Francisco

את הערים לוס אנג'לס וסן פרנסיסקו

on top of each other.

אחת על השניה.

Maybe South America and Africa

אולי דרום אמריקה ואפריקה

will come together again, too.

יפגשו שוב גם הן.

Only time will tell.

רק הזמן יגיד.