What is abstract expressionism? - Sarah Rosenthal

תרגום: Roni Ravia עריכה: Ido Dekkers

If you visit a museum with a collection of modern and contemporary art,

אם תבקרו במוזיאון עם אוספים של אומנות מודרנית ואומנות עכשווית,

you're likely to see works that sometimes elicit the response,

תתקלו ודאי ביצירות שלעיתים יגררו תגובות כמו,

"My cat could make that, so how is it art?"

״החתול שלי מסוגל לעשות את זה אז למה זה נחשב לאומנות?״

A movement called Abstract Expressionism, also known as the New York School,

סגנון עבודה בשם אקספרסיוניזם מופשט המכונה לעיתים אסכולת ניו יורק,

gets this reaction particularly often.

מקבל תגובות מעין אלה לעיתים קרובות.

Abstract Expressionism started in 1943

אקספרסיוניזם מופשט החל בשנת 1943

and developed after the end of World War II.

והתפתח לאחר סיומה של מלחמת העולם השנייה.

It's characterized by large, primarily abstract paintings,

הסגנון מאופיין בעיקר על ידי ציורי ענק מופשטים,

all-over compositions without clear focal points,

קומפוזיציה מרושלת ללא נקודות מיקוד ברורות,

and sweeping swaths of paint embodying and eliciting emotions.

ומשיכות צבע אמוציונליות המעוררות רגשות עזים.

The group of artists who are considered Abstract Expressionists

בין האומנים הנמנים עם תנועת האקספרסיוניזם המופשט ניתן למצוא את:

includes Barnett Newman with his existential zips,

ברנט ניומן עם ציורי הרוכסנים שלו - סמל לתמצית הקיום,

Willem de Kooning, famous for his travestied women,

וילם דה קונינג המזוהה עם סדרת ציורי הנשים המעוותות שלו,

Helen Frankenthaler, who created soak-stains,

הלן פרנקנטלר שיצרה את מוטיב כתמי הספיגה

and others.

ואחרים.

But perhaps the most famous, influential, and head-scratching one

אבל אולי המפורסם והמשפיע ביותר מכל האמנים מעוררי התמיהה האלה

was Jackson Pollock.

היה ג׳קסון פולוק.

Most of his paintings are immediately recognizable.

שאת סגנונו ניתן לזהות בבירור בציוריו.

They feature tangled messes of lines of paint

ציוריו מתאפיינים בתסבוכות של קויי צבע

bouncing around in every direction on the canvas.

המרוחים לכל עבר על הקנבס.

And sure, these fields of chaos are big and impressive,

אז נכון, שדות הכאוס הללו הם נרחבים ומרשימים,

but what's so great about them?

אבל מה כל כך מיוחד בהם?

Didn't he just drip the paint at random?

הוא לא פשוט התיז את הצבע במקריות?

Can't anyone do that?

האם זה לא משהו שכל אחד יכול לעשות?

Well, the answer to these questions is both yes and no.

ובכן, התשובות לשאלות האלה הם כן ולא.

While Pollock implemented a technique anyone is technically capable of

אף שפולוק השתמש בטכניקה שכל אחד מסוגל ליישמה,

regardless of artistic training,

ללא קשר להכשרתו האמנותית,

only he could have made his paintings.

רק הוא היה מסוגל ליצור ציורים שכאלה.

This paradox relates to his work's roots

פרדוקס זה קשור למקורות עבודתו

in the Surrealist automatic drawings of André Masson and others.

שהושראו מציוריהם האוטומטיים של אנדרה מסון ואמנים סוריאליסטים אחרים.

These Surrealists supposedly drew directly from the unconscious

הסוריאליסטים ציירו לכאורה הישר מתוך התת מודע

to reveal truths hidden within their minds.

על מנת לחשוף את מחשבותיהם האמיתיות.

Occasionally, instead of picturing something and then drawing it,

לעיתים, במקום לדמיין משהו ואז לצייר אותו,

they let their hands move automatically

הם נתנו לידהם לנוע בצורה אוטומטית

and would later tease out familiar figures that appeared in the scribbles.

ומאוחר יותר היו שולפים דמויות רצויות מן הקשקוש שהתקבל.

And after Pollock moved away from representation,

לאחר שפולוק התרחק מסגנון הייצוג,

he made drip, or action, paintings following a similar premise,

הוא יצר ציורי פעולה או ציורי התזת הצבע אשר נבעו מהנחת יסוד דומה,

though he developed a signature technique

למרות שהוא פיתח טכניקה ייחודית משלו

and never looked for images or messages hidden in the works.

ואף פעם לא חיפש אחר דמויות או מסרים חבויים בעבודתו.

First, he took the canvas off of the easel and laid it on the floor,

ראשית, הוא ניתק את הקנבס מן החצובה והניח אותו על הרצפה,

a subversive act in itself.

מהלך חתרני כשלעצמו.

Then, in a controlled dance, he stepped all around the canvas,

ואז, בריקוד מבוקר, הוא דרך לאורכו ולרוחבו של הקנבס,

dripping industrial paint onto it from stirrers and other tools,

בעוד הוא מתיז עליו צבע תעשייתי בעזרת בוחש צבע או כלים אחרים,

changing speed and direction

כשהוא משנה מהירות וכיוון

to control how the paint made contact with the surface.

על מנת לשלוט בצורה שבה הצבע בא במגע עם המשטח.

These movements, like the Surrealist scribbles,

תנועות אלו, בדומה לקשקושיהם של הסוריאליסטים,

were supposedly born out of Pollock's subconscious.

נולדו לכאורה מן התת מודע של פולוק.

But unlike the Surrealists,

אך בשונה מהסוריאליסטים,

whose pictures represented the mind's hidden contents,

שיצירותיהם ייצגו מחשבות חבויות,

Pollock's supposedly made physical manifestations of his psyche.

פולוק הציג לכאורה התגשמות פיזית של נפשו.

His paintings are themselves signatures of his mind.

ציוריו הם התגלמות תודעתו.

In theory, anyone could make a painting that is an imprint of their mind.

בתיאוריה, כל אחד יכול לצייר ציור שהוא חותם תודעתו.

So why is Pollock so special?

אז מה עושה את פולוק לכ״כ מיוחד?

Well, it's important to remember that while anyone could have done what he did,

ובכן, חשוב לזכור שבעוד כל אחד יכול לעשות את מה שהוא עשה,

he and the rest of the New York School were the ones who actually did it.

פולוק ושאר אמני אסכולת ניו יורק היו אלה שאכן עשו זאת.

They destroyed conventions of painting that had stood for centuries,

הם הרסו מוסכמות בתחום הציור שהיו מקובלות במשך מאות,

forcing the art world to rethink them entirely.

והכריחו את עולם האומנות לשקול אותן מחדש.

But one last reason why Jackson Pollock's work has stayed prominent

אבל סיבה אחת אחרונה לכך שעבודתו של ג׳קסון פולוק בלטה כל כך

stems from the specific objects he made, which embody fascinating contradictions.

נבעה מאובייקטים מסויימים בציוריו, שהכילו ניגודים מרתקים.

For instance, while Pollock's process

לדוגמה, בעוד שיטתו של פולוק

resulted in radically flat painted surfaces,

יצרה ציורים דו-מימדיים,

the web of painted lines can create the illusion of an infinite layered depth

רשת קווי הצבע יצרה אשלייה של עומק שכבתי אינסופי

when examined up close.

במבט מקרוב.

And the chaos of this tangled mess seems to defy all control,

והכאוס שבפלונטר המבולגן הזה, שנראה כאילו יצא מכלל שליטה,

but it's actually the product of a deliberate,

הוא למעשה תוצר

though not pre-planned, process.

של תהליך מכוון אף כי לא מתוכנן מראש.

These characteristics made Pollock into a celebrity,

איפיונים אלו הפכו את פולוק לסלבריטאי,

and within art history,

ובדפי ההיסטוריה של האמנות,

they also elevated him to the mythified status

הוקנה לו מעמד מיתי

of the genius artist as hero.

של גאון וגיבור אמנותי.

So rather than evening the playing field for all creative minds,

אז במקום תחושה של שוויון על המגרש בקרב כל המוחות היצירתיים,

his work unfortunately reinforced a long-standing elitist aspect of art.

עבודתו חיזקה למרבה הצער, את ההיבט האליטיסטי הקיים באומנות.

Elitist,

אליטיסטי,

innovative,

חדשני,

whatever you choose to call it,

מה שלא תרצו לקרוא לזה,

the history embedded in Abstract Expressionism

ההיסטוריה המלווה את האקספרסיוניזם המופשט

is one that no cat, however talented, can claim.

היא משהו שאפילו המוכשר בחתולים לא יכול לזקוף לחובתו.