Why should you read “Moby Dick”? - Sascha Morrell

תרגום: עריכה: Ido Dekkers

A mountain separating two lakes.

הר שמפריד בין שני אגמים.

A room papered floor to ceiling with bridal satins.

חדר שמרוצף מרצפה עד תקרה עם סאטנים של כלה.

The lid of an immense snuffbox.

המכסה של קופסת הרחה עצומה.

These seemingly unrelated images take us on a tour of a sperm whale’s head

הדימויים שלכאורה לא קשורים האלה לוקחים אותנו לסיור בראשו של לוויתן זרע

in Herman Melville’s "Moby Dick."

בספרו של הרמן מלוויל מובי דיק.

On the surface,

על פני השטח,

the book is the story of Captain Ahab’s hunt for revenge against Moby Dick,

הספר הזה הוא סיפור על המצוד של קפטן אחהב אחרי מובי דיק,

the white whale who bit off his leg.

הלוויתן הלבן שנשך את רגלו.

But though the book features pirates, typhoons, high-speed chases,

אבל למרות שהספר מכיל פירטים, טייפונים, מרדפים מהירים,

and giant squid,

ודיונון ענק,

you shouldn’t expect a conventional seafaring adventure.

אתם לא צריכים לצפות להרפתקאה ימית רגילה.

Instead, it’s a multilayered exploration of not only the intimate details

במקום, זה חקר רב שכבתי לא רק של הפרטים האינטימיים

of life aboard a whaling ship,

של חייו על ספינת לוויתנים,

but also subjects from across human and natural history,

אלא נושאים מרחבי ההסטוריה האנושית והטבעית,

by turns playful and tragic, humorous, and urgent.

על ידי פניות שמחות וטראגיות, הומוריסטיות, ודחופות.

The narrator guiding us through these explorations

המספר שמנחה אותנו דרך המסעות האלו

is a common sailor called Ishmael.

הוא מלח שנקרא ישמעאל.

Ishmael starts out telling his own story

ישמעאל מתחיל לספר את סיפורו שלו

as he prepares to escape the “damp and drizzly November in [his] soul”

כשהוא מתכונן לברוח מ“נובמבר הלח והמטפטף של נשמתו”

by going to sea.

על ידי הליכה לים.

But after he befriends the Pacific Islander Queequeg

אבל אחרי שהוא מתחבר עם שוכן האיים הפסיפי קוויקווג

and joins Ahab’s crew aboard the Pequod,

ומצטרף לצוות של אחהב על הפקוד,

Ishmael becomes more of an omniscient guide for the reader

ישמעאל הופך יותר למדריך רוחני לקורא

than a traditional character.

מאשר דמות מסורתית.

While Ahab obsesses over revenge

בעוד אחהב אובססיבי לנקמה

and first mate Starbuck tries to reason with him,

והמלח הראשון סטארבאק מנסה לדבר איתו בהגיון,

Ishmael takes us on his own quest for meaning

ישמעאל לוקח אותנו למסע שלו למשמעות

דרך "כל היקום, לא כולל הפרוורים."

throughout “the whole universe, not excluding its suburbs.”

In his telling, life’s biggest questions loom large, even in the smallest details.

בסיפור שלו, השאלה הגדולה של החיים מרחפת מעל, אפילו בפרטים הקטנים ביותר.

Like his narrator, Melville was a restless and curious spirit,

כמו המספר, מלוויל היה רוח חסרת מנוחה וסקרנית,

who gained an unorthodox education working as a sailor

שקיבל חינוך לא מסורתי בעבודה כמלח

on a series of grueling voyages around the world in his youth.

בסדרה של מסעות מפרכים מסביב לעולם בצעירותו.

He published "Moby Dick" in 1851,

הוא פרסם את "מובי דיק" ב 1851,

when the United States’ whaling industry was at its height.

כשתעשיית ציד הלוויתנים בארצות הברית היתה בשיאה.

Nantucket, where the Pequod sets sail,

נאנטאקט, ממנה הפקוד הפליגה,

היתה מרכז התעשיה היוקרתית המדממת הגלובלית

was the epicenter of this lucrative and bloody global industry

which decimated the world’s whale populations.

שהשמידה את אוכלוסיית הלוויתנים בעולם.

שלא בהתאם לזמנו,

Unusually for his time,

Melville doesn’t shy away from the ugly side of this industry,

מלוויל לא מתבייש מהצד המכוער של התעשייה,

even taking the whale’s perspective at one point,

ואפילו לוקח את נקודת המבט של הלוויתן בנקודה מסוימת,

when he speculates on how terrifying the huge shadows of the ships must be

כשהוא מעריך כמה מפחידים הצללים העצומים של הספינות היו

to the creature swimming below.

ליצורים ששחו מתחת.

The author’s first-hand familiarity with whaling is evident

ההכרות ממקור ראשון של הסופר עם ציד לוויתנים מתברר

over and over again in Ishmael’s vivid descriptions.

שוב ושוב בתאור הברור של ישמעאל.

In one chapter, the skin of a whale’s penis

בפרק אחד, העור של פין הלוויתן

becomes protective clothing for a crewman.

הופך לביגוד מגן לאנשי צוות.

Chapters with titles as unpromising as “Cistern and Buckets”

פרקים עם שמות לא מבטיחים כמו “קלחות ודליים”

become some of the novel’s most rewarding

הפכו לכמה מהכי מבטיחים של הסיפור

as Ishmael compares bailing out a sperm-whale’s head to midwifery,

כשישמעאל משווה הוצאת ראש של לוויתן זרע ללידה,

שמובילה לחשיבה על אפלטון.

which leads to reflections on Plato.

Tangling whale-lines provoke witty reflections

סיבוך חבלי לוותנים מעורר הרהורים שנונים

on the “ever-present perils” entangling all mortals.

על “הסכנות הקיימות תמיד” שמשפיעות על כל בני התמותה.

He draws on diverse branches of knowledge, like zoology, gastronomy, law, economics,

הוא לוקח מענפי מגוונים של ידע, כמו זואולוגיה, גסטרונומיה, חוק, כלכלה,

mythology, and teachings from a range of religious and cultural traditions.

מיתולוגיה ולימוד ממגוון דתות ומסורות תרבותיות.

The book experiments with writing style as much as subject matter.

הספר מתנסה עם סגנונות כתיבה כמו גם נושאים.

In one monologue, Ahab challenges Moby Dick in Shakespearean style:

במונולוג אחד, אחהאב מאתגר את מובי דיק בסגנון שייקספירי:

“Towards thee I roll, thou all-destroying but unconquering whale;

“כלפיך אני מתגלגל, לוויתן הרסני אבל אל כובש;

to the last I grapple with thee; from hell’s heart I stab at thee;

עד הסוף אני מתקוטט איתך; מלב הגהנום אני דוקר אותך;

for hate’s sake I spit my last breath at thee.”

לשם השנאה אני יורק את נשמתי האחרונה עליך."

One chapter is written as a playscript,

פרק אחד נכתב במחזה,

where members of the Pequod’s multi-ethnic crew chime in individually and in chorus.

שם אנשים הצוות הרב תרבותי של הפקוד שרים כל אחד בנפרד ובמקהלה.

African and Spanish sailors trade insults while a Tahitian seaman longs for home,

מלחים אפריקאים וספרדים מחליפים עלבונות בעוד מלח מטהיטי מתגעגע הביתה,

Chinese and Portuguese crewmembers call for a dance,

אנשי צוות סינים ופורטוגזים קוראים לריקוד,

and one young boy prophesies disaster.

וילד צעיר אחד חוזה אסון.

In another chapter,

בפרק אחד,

Ishmael sings the process of decanting whale oil in epic style,

ישמעאל שר את תהליך הפקת שמן הלוויתנים בסגנון אפי,

as the ship pitches and rolls in the midnight sea

כשהספינה נוטה ומתגלגלת בחצות בים

and the casks rumble like landslides.

והחביות רועדות כמו במפולת.

A book so wide-ranging has something for everyone.

לספר עם מנעד כה רחב יש משהו לכל אחד.

Readers have found religious and political allegory,

קוראים מצאו אלגוריות דתיות ופוליטיות,

existential enquiry, social satire, economic analysis,

שאלות קיומיות, סאטירות חברתיות, ניתוחים כלכליים,

and representations of American imperialism,

ויצוגים של האימפריאליזם האמריקאי,

industrial relations and racial conflict.

יחסים תעשייתיים וקונפליקטים גזעניים.

As Ishmael chases meaning and Ahab chases the white whale,

כשישמעאל רודף אחרי משמעות ואחהאב רודף אחרי הלוויתן הלבן,

the book explores the opposing forces of optimism and uncertainty,

הספר חוקר את הכוחות המנוגדים של אופטימיזם וחוסר וודאות,

curiosity and fear that characterize human existence

סקרנות ופחד שמאפיינים את הקיום האנושי

no matter what it is we’re chasing.

לא משנה אחרי מה אנחנו רודפים.

Through "Moby Dick’s" many pages,

דרך הדפים המרובים של מובי דיק,

Melville invites his readers to leap into the unknown,

מלוויל מזמין את הקוראים לזנק אל הלא נודע,

to join him on the hunt for the “ungraspable phantom of life.”

להצטרף אליו במצוד ל“פאנטום הלא בלתי ניתן להשגה של החיים.”