How Life Begins in the Deep Ocean

תרגום: Yifat Adler עריכה: Ido Dekkers

סיפורים ימיים

אודיסאה קיפודית: סקס בין הפלנטקון

אתם בטח חושבים שאני נראה מוזר.

I must look rather strange to you,

all covered in spines,

כולי מוקף בקוצים

without even a face.

ואין לי בכלל פרצוף.

But I've taken many forms during my life.

אך החלפתי גלגולים רבים במשך חיי.

I started out just like you:

התחלתי בדיוק כמוכם,

a tiny egg in a watery world.

בתור ביצית קטנטנה בעולם מיימי.

ההורים שלי מעולם לא הכירו זה את זה.

My parents never knew each other.

One moonlit night before a storm,

בלילה מואר ירח, לפני שפרצה סערה,

thousands of urchins, clams and corals

אלפי קיפודי ים, צדפות ואלמוגים

שחררו טריליונים של תאי זרע וביציות אל הים הפתוח.

released trillions of sperm and eggs into the open sea.

My father's sperm somehow met my mother's egg,

הזרע של אבי פגש איכשהו את הביצית של אמי,

and they fused.

והם התמזגו.

Fertilization.

הפרייה.

Instantly, I became an embryo the size of a speck of dust.

הפכתי באופן מיידי לעובר בגודלו של גרגר אבק.

לאחר מספר שעות של היסחפות,

After a few hours of drifting,

I cleaved in two,

התחלקתי לשניים, ואז לארבעה,

then four,

then eight cells.

ואז לשמונה תאים. ואז כבר הפסקתי לספור.

Then so many, I lost count.

תוך פחות מיום,

In less than a day,

I developed a gut and a skeleton.

פיתחתי מערכת עיכול ושלד.

הפכתי לספינת חלל,

I became a rocket ship,

a pluteus larva.

פגית פלוטאוס.

I floated through the world of plankton,

צפתי בתוך עולם של פלנקטון,

searching for tiny algae to eat.

וחיפשתי אצות זעירות למאכל.

במשך שבועות,

For weeks, I was surrounded by all kinds of organisms,

הייתי מוקף בסוגי יצורים רבים,

larvae of all sorts.

פגיות מסוגים שונים ומשונים.

Most are so different from their adult form

רובן כל כך שונות מצורתן הבוגרת

that biologists have a tough time figuring out who they are.

שביולוגים התקשו לזהות אותן.

Try matching these youngsters to their parents.

נסו להתאים את החבר'ה הצעירים האלו להוריהם.

This veliger larvae will turn into a snail;

הפגית הזאת מסוג וליגר

תהפוך לחלזון.

this zoea, into a crab;

והפגית הזאת מסוג זואי לסרטן.

and this planula, into a clytia jelly.

והפלנולה הזאת תתפתח למדוזה.

Some of my young companions are easier to picture as grown-ups.

חלק מחברי הצעירים דומים למדי לצורתם הבוגרת.

המדוזות הפצפונות האלה, הידועות בשם "אפירות"

These baby jellies, known as ephyrae,

already resemble their beautiful but deadly parents.

כבר דומות להוריהן היפיפיים אך הקטלניים.

Here in the plankton, there's more than one way

כאן, בתוך הפלנקטון,

יש יותר מדרך אחת להעביר את הגנים לדור הבא.

to get your genes into the next generation.

Most Medusa jellies make special structures called polyps,

רוב המדוזות

יוצרות מבנים מיוחדים הנקראים פוליפים

that simply bud off babies with no need for sex.

שפשוט מנצים את דור מדוזות ההמשך ללא צורך ברבייה מינית.

הסלפות דומות.

Salps are similar.

כשיש מזון בשפע, הן פשוט נצמדות לשרשרות ארוכות.

When food is abundant,

they just clone themselves into long chains.

The plankton is full of surprises when it comes to sex.

הפלנקטון מלא בהפתעות בכל הקשור למערכות רבייה.

Meet the hermaphrodites.

פגשו את ההרמפרודיטים (הדו מיניים).

המסרקניים ותולעי החץ האלה

These comb jellies and arrow worms

produce, store and release both sperm and eggs.

מייצרים, מאחסנים ומשחררים גם תאי זרע וגם ביציות.

הם יכולים להפרות את עצמם

They can fertilize themselves,

or another.

או זה את זה.

When you're floating in a vast sea,

כשאתם צפים לכם בים הנרחב,

with little control over who you may meet,

עם מעט מאוד שליטה על מי שאתם פוגשים,

משתלם לשחק בשני צידי המגרש.

it can pay to play both sides of the field.

אך רוב המינים כאן

The majority of species here, however, never mate,

לעולם אינם מזדווגים או יוצרים קשרים ארוכי טווח.

nor form any sort of lasting bonds.

That was my parents' strategy.

זאת היתה האסטרטגיה של ההורים שלי.

There were so many of us pluteus larvae,

היו כל כך הרבה פגיות פלוטאוס,

I just hid in the crowd,

שפשוט הסתתרתי בתוך הקהל הרב כשרוב חברי נטרפו.

while most of my kin were devoured.

Not all parents leave the survival of their offspring to chance.

לא כל ההורים מותירים את סיכויי ההשרדות של צאצאיהם ביד המקרה.

Some have far fewer young and take much better care of them,

לחלקם יש הרבה פחות צאצאים,

והם שומרים עליהם שמירה קפדנית יותר,

brooding their precious cargo for days, even months.

נושאים את מטענם היקר במשך ימים, ואפילו חודשים.

This speedy copepod

השטרגלית המהירה הזאת

totes her beautifully packaged eggs for days.

נושאת את ביציותיה הארוזות במשך ימים.

This Phronima crustacean carries her babies on her chest,

הפרונימה הסרטנאית הזו נושאת את צאצאיה על החזה שלה,

then carefully places them in a gelatinous barrel.

ואז מניחה אותם בזהירות במיכל ג'לטיני.

But the black-eyed squid takes the prize.

אך הדיונונה שחורת העין זוכה בפרס ההורה המצטיין.

She cradles her eggs in long arms for nine months,

היא נושאת את הביציות שלה בזרועותיה הארוכות במשך תשעה חודשים,

the same time it takes to gestate a human infant.

זמן ההריון של תינוק אנושי.

Eventually, all youngsters have to make it on their own

בסופו של דבר כל הצעירים צריכים להסתדר בעצמם בעולם הסוער הזה.

in this drifting world.

Some will spend their whole lives in the plankton,

חלקם יבלו את כל חייהם בפלנקטון,

אך אחרים, כמוני, ממשיכים הלאה.

but others, like me, move on.

A few weeks after I was conceived,

מספר שבועות לאחר שבאתי לעולם,

I decided to settle down,

החלטתי להתיישב

and metamorphosed into a recognizable urchin.

ולעבור שינוי צורה לצורתי המוכרת כקיפוד ים.

So now you know a bit of my story.

כאשר אתם מכירים חלק מסיפורי.

I may just be a slow-moving ball of spines,

אולי אני כדור קוצים הנע באיטיות,

אך אל תניחו למראה הבוגר הרגוע שלי להטעות אתכם.

but don't let my calm adult exterior fool you.

הייתי ספינת חלל.

I was a rocket ship.

I was a wild child.

הייתי ילד פרא.