A day in the life of a Peruvian shaman - Gabriel Prieto

תרגום: עריכה: Ido Dekkers

At the temple of the fisherman, Quexo, the village shaman,

במקדש הדייגים, קואקסו, שאמן הכפר,

looks out over the ocean and frowns.

מביט לאוקיינוס ומזעיף את פניו.

It’s a still morning– unusually still,

זה בוקר שקט - שקט באופן יוצא דופן,

and the lack of wind is the latest in a series of troubling signs.

וחוסר הרוח הוא האחרון בסדרה של אותות מדאיגים.

The year is 1400 BCE.

השנה היא 1400 לפני הספירה.

Quexo’s village sits in the dusty, treeless desert

הכפר של קואקסו נמצא במדבר המאובק נטול העצים

between the towering Andes and Pacific Ocean.

בין האנדים המתנשאים לאוקיינוס השקט.

The villagers live off the sea, harvesting reeds,

הכפריים חיים מהים, קוצרים קנים,

drying them in the sun, and using them to build fishing boats.

מייבשים אותם בשמש, ומשתמשים בהם כדי לבנות סירות דייג.

Every day in the summer,

כל יום בקיץ,

the men set out on these boats to hunt shark and other fish

הגברים יוצרים על הסירות האלו לצוד כרישים ודגים אחרים

while the women harvest shellfish and sea urchins.

בעוד הנשים אוספות קונכיות וקיפודי ים.

In winter, storms bring powerful waves, which cross the vast ocean unobstructed

בחורף, סופות מביאות גלים חזקים, שחוצים את האוקיינוס הרחב ללא הפרעה

to detonate on these shores.

כדי להתנפץ על החופים האלו.

Most years, Quexo’s village catches more than enough fish.

רוב השנים, הכפר של קואקסו תופס יותר ממספיק דגים.

But this year, the winds have died and the fish have dwindled.

אבל השנה, הרוחות שכחו והדגים התמעטו.

Quexo has seen this pattern before:

קואקסו ראה את התבנית הזו קודם לכן:

the fish disappear, then the violent rains arrive,

הדגים נעלמו, והגשמים האלימים הגיעו,

causing flash floods that dissolve mud bricks and wash away settlements.

וגרמו לשטפונות פתאומיים שפוררו לבני בוץ ושטפו את הישובים.

He needs to stop the bad weather before the storms come—

הוא צריך לעצור את מזג האויר הגרוע לפני שהסופות יגיעו --

his only hope is a special ritual he’s been planning.

התקווה היחידה היא טקס מיוחד שהוא תכנן.

Quexo spends much less time in the ocean than the other villagers.

קואקסו מבלה הרבה פחות זמן באוקיינוס מהכפריים האחרים.

He became a shaman after seeing a sign in the sea one morning—

הוא הפך לשאמן אחרי שראה סימן בים בוקר אחד --

like his father and grandfather before him.

כמו אביו וסבו לפניו.

This morning,

הבוקר,

he walks to the nearby sacred mountain as the sun rises.

הוא הולך להרים הקדושים הקרובים כשהשמש עולה.

There, he gathers ceremonial cactus and herbs like “horse tail,”

שם, הוא אוסף קקטוס טקסי ועשבים כמו “זנב סוס,”

“stonebreaker," and valerian, along with the mineral hematite.

“שובר סלעים,” וולריאן, יחד עם המינרל המטיט.

Back in the village, everyone is preparing to leave

חזרה בכפר, כולם מתכוננים לעזוב

for a religious festival at a large temple inland.

לפסטיבל דתי במקדש גדול בתוך הארץ.

The festival marks the beginning of what is usually the season of abundance,

הפסטיבל מסמן את ההתחלה של מה שהיא בדרך כלל עונה של שפע,

but with the signs pointing to storms, Quexo isn’t feeling too celebratory.

אבל עם האותות שמצביעים על סערות, קואקסו לא מרגיש יותר מדי חגיגי.

Whole families travel to the festival, where they camp for a few days.

משפחות שלמות הולכות לפסטיבל, שם הם מקימות מחנה לכמה ימים.

They’ve packed seaweed, carved bones, gourd bowls, reed mats,

הן ארזו אצות, עצמות חרוטות, קערות דלעות, שטיחי קנים,

and other goods to trade in the market around the temple.

וסחורות אחרות כדי לסחור בשוק סביב המקדש.

Quexo inspects the goods to make sure everything is of the finest quality.

קואקסו בודק את הסחורות כדי לוודא שהכל באיכות הכי גבוהה.

He brings the herbs he gathered to trade for cinnabar,

הוא מביא את העשבים שהוא אסף כדי לסחור עבור צינובר,

a mineral that comes from the highlands in the Andes.

מינרל שמגיע מהרמות של האנדים.

He needs cinnabar for his ritual to ward off the storms.

הוא צריך צינובר לטקס שלו כדי להרחיק את הסערות.

Around lunchtime, the sprawling temple rises out of the desert ahead.

סביב ארוחת הצהריים, המקדש באופק מופיע במדבר ממול.

People have come from all along the coast and the foothills.

אנשים הגיעו מכל אורך החוף ומרגלות הגבעות.

The women handle trade transactions— they’re looking for cotton and ceramics.

הנשים מטפלות במסחר -- הן מחפשות כותנה וקרמיקה.

Men aren’t usually allowed to do the trading,

לגברים בדרך כלל לא מאפשרים לסחור,

but shamans are an exception.

אבל לשאמנים יש החרגה.

Though Quexo is a man, during rituals he becomes half man, half woman,

למרות שקואקסו הוא גבר, במהלך הטקסים הוא הופך לחצי גבר וחצי אישה,

and this ambiguity makes his role more flexible outside ceremonies too.

והדואליות הזו הופכת את התפקיד שלו ליותר גמיש גם מחוץ לטקסים.

Quexo can’t find any cinnabar in the market,

קואקסו לא מצליח למצוא צינובר בשוק,

so he heads to the main temple,

אז הוא פונה למקדש הראשי,

dodging children playing in the plaza.

מתחמק מילדים שמשחקים בכיכר.

He puts on his ceremonial garb: red face paint, earrings,

הוא לובש את התלבושת הטקסית שלו, צבע פנים אדום, עגילים,

and a necklace of shark’s teeth and vertebrae.

ושרשרת של שיני וחוליות כריש.

Inside, the ceremonies are already underway,

בפנים, הטקסים כבר מתרחשים,

and the shamans have drunk the sacred cactus drink.

והשאמנים שתו את משקה הקקטוס הקדוש.

Many of them are Quexo’s friends from festivals over the years,

רבים מהם הם חברים של קואקסו מפסטיבלים בשנים שעברו,

but he doesn’t see the mountain shamans who would have cinnabar.

אבל הוא לא רואה שאמני הרים שיהיה להם צינובר.

He begins to panic.

הוא מתחיל להכנס לפאניקה.

If the highland shamans don’t show up,

אם שאמני הרמות לא יופיעו,

his only option will be to make the long walk into the mountains.

האופציה היחידה שלו תהיה לעשות את הדרך הארוכה להרים.

It’s a dangerous journey that takes five days,

זה מסע מסוכן שלוקח חמישה ימים,

precious time he doesn’t have to waste.

זמן יקר שהוא לא יכול לבזבז.

But perhaps he has no choice.

אבל אולי לא תהיה לו ברירה.

He refuses the sacred cactus and sets off toward the mountains.

הוא מסרב לקקטוס הקדוש ויוצא לכיוון ההרים.

As he leaves the settlement behind, he sees a group approaching.

כשהוא עוזב את הישוב מאחוריו, הוא רואה קבוצה מתקרבת.

He recognizes them as highlanders by their llamas.

הוא מזהה אותם כאנשי הרמות לפי הלאמות שלהם.

He dashes toward their shaman.

הוא ממהר קדימה לשאמן שלהם.

Barely pausing to say hello, he offers him hematite, dried seaweed,

בקושי עוצר להגיד שלום, הוא מציע המטיט, אצות מיובשות,

and empty shells to grind up for lime and chew with coca leaves.

וקונכיות ריקות כדי לטחון את הליים וללעוס עם עלי קוקה.

In return, the other shaman gives him the precious cinnabar.

בתמורה, השאמן האחר נותן לו את הצינובר היקר.

With the key to his ritual in hand,

עם המפתח לטכס שלו בידו,

Quexo heads home to the temple of the fisherman

קואקסו יוצא הביתה למקדש הדייגים

in hopes of turning the tide.

בתקווה לשנות את מזלם.