The myth of Gawain and the Green Knight - Dan Kwartler

תרגום: Ido Dekkers עריכה: Avishay Gerczuk

It was Christmas time in Camelot and King Arthur was throwing a party.

זה היה חג המולד בקמלוט והמלך ארתור ערך מסיבה.

The entire court was invited— save the wicked sorceress Morgan le Fay—

כל החצר הוזמנה -- חוץ מהמכשפה המרשעת מורגן לה פיי --

and food and drink flowed freely.

ואוכל ושתיה זרמו בחופשיות.

But in the midst of the revelry, the castle doors split open.

אבל באמצע החגיגה, דלתות הטירה נפתחו.

A towering knight riding an emerald steed burst into the room,

אביר מתנשא שרכב על סוס ברקת פרץ לחדר,

stunning the court into silence.

הימם את החצר לדממה.

Then, in a deep bellowing voice, he proposed a game.

אז, בקול עמוק וחזק, הוא הציע משחק.

The Green Knight declared he would allow

האביר הירוק הכריז שהוא יאפשר

the bravest warrior present to attack him with his own axe.

ללוחם האמיץ ביותר הנוכח לתקוף אותו עם הגרזן שלו.

If they could strike him down, they would win his powerful weapon.

אם הוא יוכלו להורגו, הוא יזכה בנשק החזק שלו.

However, the knight would be allowed to return that blow

עם זאת, לאביר יתאפשר להחזיר מכה

in one year and one day.

בעוד שנה ויום.

Arthur and his knights were baffled.

ארתור והאבירים שלו היו מבולבלים.

No man could survive such a strike.

אף אחד לא יכול לשרוד כזו מכה.

The Green Knight began to mock their leader’s hesitance,

האביר הירוק החל ללעוג להססנות של המנהיג,

and Arthur stood to defend his honor.

וארתור עמד להגן על כבודו.

But as soon as he gripped the axe, another leapt to take his place.

אבל ברגע שתפס את הגרזן, אחר קפץ במקומו.

Arthur’s nephew, Sir Gawain, took the weapon instead.

האחיין של ארתור, סר גאווין, לקח את הנשק במקום.

And with one swift strike, he beheaded the grinning knight.

ובמכה מהירה, הוא כרת את ראשו של האביר המחייך.

But the moment his skull met the ground, it began to laugh.

אבל ברגע שהגולגולת שלו פגשה ברצפה, הוא החל לצחוק.

The Green Knight collected his head and mounted his horse.

האביר הירוק אסף את ראשו ועלה על סוסו.

As he rode off, his severed head reminded Gawain of their contract

כשהוא רכב משם, ראשו הכרות הזכיר לגאווין את החוזה שלהם

and told him to seek the Green Chapel one year hence.

ואמר לו לחפש את הקפלה הירוקה בעוד שנה.

In the months that followed, Gawain tried to forget this bizarre vision.

בחודשים הבאים, גאווין ניסה לשכוח את החזון ההזוי.

But despite the strangeness of the knight’s game,

אבל למרות המוזרות של המשחק את האביר,

he was determined to act honorably.

הוא היה משוכנע לפעול באופן מכובד.

When the following winter approached, he set out—

כשהחורף הבא הגיע, הוא יצא --

enduring foul weather and beastly encounters

סבל מזג אויר נוראי ומפגשים עם מפלצות

in his quest to find the mysterious Green Chapel.

במסע למצוא את הקפלה הירוקה המסתורית.

Finally, on Christmas Eve, he saw a shimmering castle on the horizon.

לבסוף, בערב חג המולד, הוא ראה טירה מנצנצת באופק.

The castle’s lord and lady were thrilled to help such an honorable guest,

האדון והגברת של הטירה שמחו לעזור לכזה אורח מכובד,

and informed him that the Green Chapel was only a short ride away.

והודיעו לו שהקפלה הירוקה שוכנת רק במרחק קצר משם.

They implored Gawain to rest at their home until his meeting with the Green Knight.

הם דחקו בגאווין לנוח בביתם עד שיפגוש את האביר הירוק.

Thrilled at this news, Gawain happily accepted their offer.

מרוגש מהחדשות, גאווין קיבל בשמחה את ההצעה שלהם.

However, in exchange for their hospitality,

עם זאת, בתמורה להכנסת האורחים שלהם,

the lord made a strange request.

אדון הטירה ביקש בקשה מוזרה.

Over the next three days, he would go hunting and share his spoils every night.

במהלך שלושת הימים הבאים, הוא יצא לצוד ויחלוק את השלל שלו כל לילה.

In return, Gawain must give him whatever he’d gained during his day at the castle.

בתמורה, גאווין חייב לתת לו מה שירוויח במהלך היום בטירה.

At first, Gawain was perplexed by these strange terms.

בהתחלה, גאווין היה מבולבל מהתנאים המוזרים האלה.

But the lord’s meaning became quite clear the next day,

אבל משמעות דברי האדון נעשתה די ברורה ביום למחרת,

when his wife tried to seduce Gawain.

כשאשתו ניסתה לפתות את גאווין.

To rebuff the lady’s advances without offending her honor,

כדי לדחות את הנסיונות של הגברת בלי לפגוע בכבודה,

Gawain allowed one kiss—

גאווין איפשר לה לנשקו פעם אחת --

which he then passed on to her husband in exchange for a slain dear.

אותה העביר אז לבעלה בתמורה לאייל שנהרג.

The next day, Gawain allowed two kisses, which he gave to the lord for a dead boar.

ביום למחרת, גאווין איפשר לה לנשקו פעמיים, והעניק אותן לאדון תמורת חזיר בר מת.

But on the third day, the lady offered more than just three kisses.

אבל ביום השלישי, הגברת הציעה יותר מרק שלוש נשיקות.

She presented a magical sash that would protect Gawain

היא הציגה אבנט קסום שיגן על גאווין

from the Green Knight’s blade.

מהלהב של האביר הירוק.

Gawain accepted immediately, but that evening, when the lord returned,

גאווין הסכים מיד, אבל באותו ערב, כשהאדון חזר,

the knight offered only three kisses with no mention of his enchanted gift.

האביר העניק לו שלוש נשיקות בלי אזכור למתנה המכושפת שלו.

The next morning, Gawain rode out to the Green Chapel—

בבוקר למחרת, גאווין רכב לקפלה הירוקה --

a simple mound of earth

תל אדמה פשוט

where the Green Knight ominously sharpened an axe.

שם האביר הירוק חידד באופן מאיים גרזן.

With the sash’s protection, Gawain approached stoically—

מוגן בידי האבנט, ניגש גאווין באיפוק --

determined to honor his agreement.

נחוש לכבד את ההסכם שלו.

He bowed his head for the deadly blow, and with a massive swing,

הוא הרכין את ראשו למכת מוות, ובהנפה מסיבית,

the Green Knight cut Gawain’s neck—

האביר הירוק חתך את צווארו של גאווין --

inflicting nothing more than a flesh wound.

אבל גרם רק לפצע קטן.

Once more, Gawain was bewildered.

שוב, גאווין היה מבולבל.

Why hadn’t the sash protected him?

למה האבנט לא הגן עליו?

And why hadn’t the knight killed him?

ולמה האביר לא הרג אותו?

Bursting into laughter, the Green Knight revealed himself to be the castle’s lord,

בצחוק גדול, חשף האביר הירוק כי הוא אדון הטירה,

and he’d been working with Morgan Le Fay

והוא עבד עם מורגן לה פיי

to test the honor and bravery of Arthur’s knights.

כדי לבחון את הכבוד והאומץ של האבירים של ארתור.

He was impressed with Gawain’s behavior,

הוא התרשם מההתנהגות של גאווין,

and he’d planned to spare his neck entirely—

והוא תכנן לחוס על צווארו לגמרי --

until Gawain concealed the sash.

עד שגאווין החביא את האבנת.

Filled with shame, Gawain returned to Camelot.

מלא אשמה, גאווין חזר לקמלוט.

But to his surprise, his companions absolved him of blame

אבל להפתעתו, השותפים שלו ניקו אותו מאשמה

and celebrated his valor.

וחגגו את האומץ שלו.

Struggling to understand this strange journey,

במאבק להבין את המסע המוזר הזה,

it seemed to Gawain that perhaps the whole world was playing a game—

נדמה היה לגאווין שאולי כל העולם שיחק משחק --

with rules more wild and bewildering than any man could understand.

שלו כללים יותר פראיים ומבלבלים משכל אדם יכל להבין.