History through the eyes of a chicken - Chris A. Kniesly

תרגום: Ido Dekkers עריכה: Allon Sasson

The annals of Ancient Egyptian king Thutmose III

הסיפורים של המלך המצרי הקדום תחותמס השלישי

described a marvelous foreign bird that

תיארו את הציפור הנוכרית המופלאה

“gives birth daily.”

"שיולדת כל יום."

Zoroastrians viewed them as spirits

הזורואסטרים ראו בהן רוחות

whose cries told of the cosmic struggle

שהקריאות שלהן סיפרו על מאבק קוסמי

between darkness and light.

בין חושך לאור.

Romans brought them on their military campaigns

הרומאים הביאו אותם במסעות צבאיים

to foretell the success of future battles.

כדי לחזות את ההצלחה של קרבות עתידיים.

And today, this bird still occupies an important,

והיום, הציפור הזו עדיין ממלאת מקום חשוב,

though much less honorable position

אבל הרבה פחות רם

– on our dinner plates.

-- על צלחות האוכל שלנו.

The modern chicken is descended primarily from the Red Junglefowl,

התרנגולת המודרנית היא צאצאית בעיקר מתרנגולת הג'ונגל האדומה,

and partially from three other closely related species,

וחלקית משלושה מינים אחרים קרובים,

all native to India and Southeast Asia.

כולם ילידים בהודו ודרום מזרח אסיה.

The region’s bamboo plants produce

צמחי הבמבוק המקומיים מייצרים

massive amounts of fruit

כמויות אדירות של פירות

just once every few decades.

רק פעם אחת מדי כמה עשורים.

Junglefowls’ ability to lay eggs daily

היכולת של תרנגולי ג'ונגל להטיל ביצים יום יומית

may have evolved to take advantage of these rare feasts,

אולי התפתחה כדי לנצל את כל הארוחות הנדירות האלו,

increasing their population when food was abundant.

והגדילו את האוכלוסיה שלהן כשאוכל היה נפוץ.

This was something humans could exploit

זה היה משהו שאנשים היו יכולים לנצל

on a consistent basis,

על בסיס קבוע,

and the birds’ weak flight capabilities

ויכולות התעופה העלובות של הציפורים

and limited need for space made them

והצורך המצומצם במקום הפכו אותן

easy to capture and contain.

לקלות ללכידה ולכליאה.

The earliest domesticated chickens,

התרנגולות המתורבתות המוקדמות ביותר,

dating at least back to 7,000 years ago,

שמתועדות ללפני 7000 שנה לפחות,

weren’t bred for food,

לא הורבו לאוכל,

but for something considered less savory today.

אלא למשהו שנחשב להרבה פחות מקובל היום.

The aggressiveness of breeding males,

האגרסיביות של הזכרים,

armed with natural leg spurs,

חמושים בטפרי רגליים טבעיים,

made cockfighting a popular entertainment.

הפכו את קרבות התרנגולים לבידור פופולרי.

By the second millennium BCE,

עד למאה השניה לפני הספירה,

chickens had spread from the Indus Valley to China

תרנגולות התפשטו מעמק האינדוס לסין

and the Middle East to occupy royal menageries

והמזרח התיכון כדי לכבוש מקום בביברים מלכותיים

and to be used in religious rituals.

והיו בשימוש בטקסים דתיים.

But it was in Egypt

אבל היה זה במצרים

where the next chapter in the bird’s history began.

שם החל הפרק הבא של ההסטוריה של הציפור.

When a hen naturally incubates eggs,

כשתרנגולת דוגרת על ביצים באופן טבעי

she will stop laying new ones

היא מפסיקה לייצר חדשות

and sit on a “clutch” of 6 or more eggs for 21 days.

ויושבת על קבוצה של 6 או יותר ביצים במשך 21 ימים.

By the middle of the 1st millennium BCE,

עד אמצע המאה הראשונה לפני הספירה,

the Egyptians had learned

המצרים למדו

to artificially incubate chicken eggs

להדגיר ביצי תרנגולות באופן מלאכותי

by placing them in baskets over hot ashes.

על ידי הנחתם בסלים על גחלים חמות.

That freed up hens to continue laying daily,

זה שחרר תרנגולות להמשיך להטיל ביצים יום יומית,

and what had been a royal delicacy

ומה שהיה מעדן מלכותי

or religious offering

או תקרובת דתית

became a common meal.

הפך לארוחה נפוצה.

Around the same time as Egyptians were incubating eggs,

בערך באותו הזמן שהמצרים הדגירו ביצים,

Phoenician merchants introduced chickens to Europe,

סוחרים פיניקים הביאו את התרנגולות לאירופה,

where they quickly became an essential part

שם הן במהרה הפכו לחלק הכרחי

of European livestock.

של החוות הארופאיות.

However, for a long time,

עם זאת, במשך זמן רב,

the chicken’s revered status continued to exist

הסטטוס המוערך של התרנגולות המשיך להתקיים

alongside its culinary one.

במקביל לקולינרי.

The Ancient Greeks used fighting roosters

היוונים העתיקים השתמשו בתרנגולי קרב

as inspirational examples for young soldiers.

כדוגמאות מעוררות השראה לחיילים צעירים.

The Romans consulted chickens as oracles.

הרומאים התייעצו בתרנגולות כנביאים.

And as late as the 7th Century,

ועד המאה ה 7 לספירה,

the chicken was considered a symbol for Christianity.

התרנגולות נחשבו לסמל לנצרות.

Over the next few centuries,

במשך המאות הבאות,

chickens accompanied humans wherever they went,

תרנגולות ליוו אנשים לכם מקום אליו הלכו,

spreading throughout the world through trade,

התפשטו בעולם דרך סחר,

conquest,

and colonization.

כיבוש,

וקולוניזציה.

After the Opium Wars,

אחרי מלחמות האופיום,

Chinese breeds were brought to England

הזנים הסינים הובאו לאנגליה

and crossed with local chickens.

והורבו עם תרנגולות מקומיות.

This gave rise to a phenomenon called

זה גרם לעליה בתופעה שנקראה

“Hen Fever”

"קדחת העופות"

or “The Fancy”,

או "הפאנסי",

with farmers all over Europe

עם חוואים בכל אירופה

striving to breed new varieties

שמנסים להרבות מינים חדשים

with particular combinations of traits.

עם שילובים מסויימים של תכונות.

This trend also caught the attention

המגמה תפשה גם תשומת הלב

of a certain Charles Darwin, who wondered if

של אחד, צ'ארלס דארווין , שתהה

a similar selective breeding process occurred in nature.

אם תהליך רביה סלקטיבית דומה התרחש גם בטבע.

Darwin would observe hundreds of chickens

דארווין בחן מאות תרנגולות

while finalizing his historic work

בעודו מסיים את העבודה ההסטורית שלו

introducing the theory of Evolution.

שהציגה את תאוריית האבולוציה.

But the chicken’s greatest contribution to science

אבל התרומה הכי גדולה של התרנגולות למדע

was yet to come.

עדין לא הגיעה.

In the early 20th century,

בתחילת המאה ה 20,

a trio of British scientists

שלישיה של מדענים בריטים

conducted extensive crossbreeding of chickens,

ערכו רביות מעורבות מרובות של תרנגולות,

building on Gregor Mendel’s

והתבססו על המחקרים של גרגור מנדל

studies of genetic inheritance.

על ירושה גנטית.

With their high genetic diversity,

עם הגיוון הגנטי הגדול שלהן

many distinct traits,

הרבה תכונות ברורות,

and only 7 months between generations,

ורק 7 חודשים בין דורות,

chickens were the perfect subject.

תרנגולות היו המושא המושלם.

This work resulted in the famous Punnett Square,

התוצאה של העבודה הזו היתה ריבוע פונט המפורסם,

used to show the genotypes that would result

ששימש כדי להראות איזה גנוטיפ יופיע

from breeding a given pairing.

מרביה של זוג נתון.

Since then,

מאז,

numerous breeding initiatives have made chickens

יוזמות רביה מרובות הפכו תרנגולות

bigger and meatier,

לגדולות ושריריות יותר,

and allowed them to lay more eggs than ever.

ואפשרו להן להטיל יותר ביצים מאי פעם.

Meanwhile,

בינתיים,

chicken production has shifted to an industrial, factory-like model,

יצור תרנגולות עבר למודל תעשייתי דמוי מפעל,

with birds raised in spaces with a footprint

עם ציפורים מגודלות במרחבים בגודל

no larger than a sheet of paper.

לא גדול מדף נייר.

And while there’s been a shift towards free-range farming

ובעוד שהיה שינוי לכיוון חקלאות בשטח פתוח

due to animal rights and environmental concerns,

בשל שיקולים של זכויות בעלי חיים ושיקולים סביבתיים,

most of the world’s more than 22 billion chickens today

רובן של מ 22 מיליארד התרנגולות בעולם היום

are factory farmed.

מגודלות באופן מתועש.

From gladiators and gifts to the gods,

מגלדיאטורים ומתנות לאלים,

to traveling companions and research subjects,

לשותפים למסע ונושאי מחקר,

chickens have played many roles over the centuries.

תרנגולות מילאו הרבה תפקידים במשך המאות.

And though they may not have come before the proverbial egg,

ולמרות שהן לא הגיעו לפני הביצה מהמשל,

chickens’ fascinating history tells us a great deal about our own.

ההיסטוריה המרתקת של התרנגולות מספרת לנו הרבה על שלנו.