The breathtaking courage of Harriet Tubman - Janell Hobson

תרגום: Ido Dekkers עריכה: Allon Sasson

Escaping slavery;

בריחה מעבדות;

risking everything to save her family;

לסכן הכל כדי להציל את משפחתה;

leading a military raid;

להוביל פשיטה צבאית;

championing the cause of women’s suffrage;

לעמוד בראש המטרה של מלחמה בסבל הנשים;

these are just a handful of the accomplishments

אלה רק כמה מההישגים

of one of America’s most courageous heroes.

של אחת הגיבורות הכי גדולות של אמריקה.

Harriet Tubman was born Araminta Ross in Dorchester County, Maryland,

הארייט טאבמן נולדה כארמינטה רוס במחוז דורצ'סטר במרילנד.

in the early 1820s.

בתחילת שנות ה20 של המאה ה19.

Born into chattel slavery, Araminta, or Minty, was the fifth of nine children.

כשנולדה לעבדות שאטל, ארמינטה, או מינטי, היתה החמישית מתוך תשעה ילדים.

Two of Minty’s older sisters were sold to a chain gang.

שתיים מאחיותיה הגדולות יותר של מינטי נמכרו לחבורת שרשרת.

Even as a small child,

אפילו כילדה קטנה,

Minty was hired out to different owners,

מינטי הושכרה לבעלים שונים,

who subjected her to whippings and punishment.

שהכו אותה והענישו אותה.

Young Minty’s life changed forever on an errand to a neighborhood store.

החיים של מינטי הצעירה השתנו לעד בשליחות לחנות שכונתית.

There, an overseer threw a two-pound weight at a fugitive enslaved person,

שם, מפקח זרק משקולת של קילו על עבד שברח,

missed, and struck Minty instead.

החטיא, ופגע במינטי במקום.

Her injury caused her to experience sleeping spells,

הפציעה שלה גרמה לה לחוות תקופות שינה,

which we know of today as narcolepsy,

אותם אנחנו מכירים כיום כנרקולפסיה,

for the rest of her life.

במשך שארית חייה.

Minty’s owner tried to sell her,

הבעלים של מינטי ניסה למכור אותה,

but there were no buyers for an enslaved person who fell into sleeping spells.

אבל לא היו קונים לעבד שנפל לתקופות שינה.

She was instead put to work with her father, Ben Ross,

היא הועבדה במקום עם אביה, בן רוס,

who taught her how to lumber.

שלימד אותה איך לחטוב עצים.

Lumbering increased Minty’s physical strength

עבודה בעץ הגבירה את החוזק של מינטי

and put her in touch with free black sailors who shipped the wood to the North.

והביאה אותה במגע עם מלחים שחורים חופשים שהעבירו את העץ לצפון.

From them, Minty learned about the secret communications

מהם, מינטי למדה על התקשורת הסודית

that occurred along trade routes,

שהתרחשה לאורך נתיבי המסחר,

information that would prove invaluable later in her life.

מידע שיוכח כבעל ערך רב מאוחר יותר בחייה.

In this mixed atmosphere of free and enslaved blacks working side by side,

באווירה המעורבת הזו של שחורים חופשיים ועבדים שעובדים יחד,

Minty met John Tubman, a free black man she married in 1844.

מינטי פגשה את ג'ון טאבמן, שחור חופשי שלו נישאה ב 1844.

After marriage, she renamed herself Harriet, after her mother.

אחרי נישואיה, היא שינתה את שמה להארייט, על שם אימה.

Harriet Tubman’s owner died in 1849.

הבעלים של הארייט טאבמן מת ב 1849.

When his widow planned to sell off her enslaved human beings,

כשאלמנתו תכננה למכור את העבדים שלה,

Harriet feared she would be sold away from everyone she loved.

הארייט פחדה שהיא תמכר למקום מרוחק מכל מי שאהבה.

She had heard of an “underground railroad,"

היא שמעה על "מסילה מחתרתית,"

a secret network of safe houses,

רשת של בתי מסתור סודיים,

boat captains,

קפטנים של ספינות,

and wagon drivers

ונהגי עגלות

willing to harbor fugitive enslaved people on their way north.

שמוכנים להסתיר עבדים שברחו בדרכם לצפון.

So Tubman fled with two of her brothers, Ben and Harry.

אז טאבמן ברחה עם שניים מאחיה, בן והארי.

They eventually turned back, fearing they were lost.

לבסוף הם חזרו בגלל שחשבו שאבדו.

But in one of her sleeping spells,

אבל באחד מתקופות השינה שלה,

Harriet dreamed that she could fly like a bird.

האריט חלמה שהיא יכולה לעוף כמו ציפור.

Looking down below, she saw the path to liberation.

וכשהביטה למטה, היא ראתה את המסלול לחירות.

And in the autumn of 1849, she set out on her own,

ובסתיו 1849, היא יצאה לבדה,

following the North Star to Pennsylvania, and to freedom.

עקבה אחרי כוכב הצפון לפנסילבניה, ולחופש.

Tubman returned to the South 13 times to free her niece,

טאבמן חזרה לדרום 13 פעמים כדי לשחרר את אחיניתה,

brothers,

אחיה,

parents,

הוריה,

and many others.

והרבה אחרים.

She earned the nickname Black Moses

היא זכתה בתואר משה השחור

and worked diligently with fellow abolitionists

ועבדה בשקדנות עם מבטלי עבדות עמיתים

to help enslaved people escape,

כדי לעזור לעבדים לברוח,

first to the North, and later to Canada.

ראשית לצפון, ומאוחר יותר לקנדה.

Harriet Tubman worked as a Union army nurse,

הארייט טאבמן עבדה כאחות בצבא האיחוד,

scout,

כצופה,

and spy during the Civil War.

וכמרגלת במהלך מלחמת האזרחים.

In 1863, she became the first woman in United States history

ב 1863, היא הפכה לאישה הראשונה בהסטוריה של ארצות הברית

to plan and lead a military raid,

שתכננה והובילה פשיטה צבאית,

liberating nearly 700 enslaved persons in South Carolina.

ושחררה כמעט 700 עבדים בדרום קרולינה.

After the war, the 13th Amendment to the U.S. Constitution

אחרי המלחמה, התיקון ה 13 לחוקת ארצות הברית

legally abolished slavery,

אסר חוקית על עבדות,

while the 14th expanded citizenship

בעוד ה 14 הרחיב את האזרחות

and the 15th gave voting rights to formerly enslaved black men.

וה 15 נתן זכויות הצבעה לגברים שחורים שהיו עבדים.

But she was undaunted, and she persisted.

אבל היא היתה ללא חת, והיא המשיכה.

She raised funds for formerly enslaved persons

היא גייסה כספים לעבדים לשעבר

and helped build schools and a hospital on their behalf.

ועזרה לבנות בתי ספר ובתי חולים למענם.

In 1888, Tubman became more active in the fight for women’s right to vote.

ב 1888, טאבמן הפכה לפעילה יותר במאבק על זכותןן של נשים לבחור.

In 1896, she appeared at the founding convention

ב 1896, היא הופיעה באספת הכינון

of the National Association of Colored Women in Washington D.C.

של האיגוד הלאומי של נשים שחורות בוושינגטון הבירה.

and later at a woman’s suffrage meeting in Rochester, New York.

ומאוחר יותר באספת נשים סופרג'יסטיות ברוצ'סטר, ניו יורק.

There she told the audience:

שם היא אמרה לקהל:

“I was a conductor on the Underground Railroad,

"הייתי מבקרת במסילה החשאית,

and I can say what many others cannot.

ואני יכולה להגיד מה שהרבה לא יכולים.

I never ran my train off the track, and I never lost a passenger.”

מעולם לא הורדתי את הרכבת שלי מהמסילה, ומעולם לא איבדתי נוסע."

As her fame grew,

כשתהילתה גדלה,

various friends and allies helped her in the fight

חברים ושותפים שונים עזרו לה במאבקה

to collect a veteran’s pension for her service in the Union Army.

לקבל פנסית יוצאת צבא על שרותה בצבא האיחוד.

In 1899, she was finally granted $20 a month.

ב 1899, הוענקו לה לבסוף 20$ לחודש.

In a fitting twist of fate,

בטוויסט מתאים של גורל,

the United States Treasury announced in 2016

האוצר האמריקאי הודיע ב 2016

that Tubman’s image will appear on a redesigned twenty dollar bill.

שהתמונה של טאבמן תופיע על שטר עשרים הדולר החדש.

Harriet Tubman died on March 10, 1913.

הארייט טאבמן מתה ב10 במרץ, 1913.

Even on her deathbed at age 91,

אפילו על ערש דווי בגיל 91,

she kept the freedom of her people in mind.

היא המשיכה לחשוב על חופש אנשיה.

Her final words were:

מילותיה האחרונות היו:

"I go away to prepare a place for you.”

"אני הולכת להכין לכם מקום."