The rise and fall of the Lakota Empire - Pekka Hämäläinen

תרגום: Ido Dekkers עריכה: zeeva livshitz

In 1776, a powerful empire was born in North America.

ב 1776, ממלכה חזקה נולדה בצפון אמריקה.

The Lakotas had reached the Black Hills,

הלקוטה הגיעו לגבעות השחורות,

the most sacred place and most coveted buffalo hunting grounds

אדמות ציד הבאפלו הכי מקודשות והכי נחשקות

in the western plains.

בערבות המערביות.

Located in what is now South Dakota, control of the Black Hills, or Paha Sapa,

ממוקמות במה שעכשיו דרום דקוטה, שליטה על הגבעות השחורות, או הפהה ספה,

marked the Lakotas as the dominant power in the American West.

סימנו את הלקוטה ככוח הדומיננטי במערב אמריקה.

Just a few decades before, they were vying for power in the eastern woodlands—

רק כמה עשורים לפני כן, הם חתרו לכוח ביערות המערביים --

and losing.

והפסידו.

One of seven nations, or seven council fires,

אחת משבע האומות, או שבע מדורות המועצה,

that made up the Sioux Alliance,

שהרכיבו את שותפות סיו,

the Lakotas had lived in the forests and wetlands

הלקוטה חיו ביערות ובביצות,

between the Great Lakes and the Missouri Valley for centuries.

בין האגמים הגדולים ועמק המיזורי במשך מאות שנים.

In the 1600s, European colonizers destabilized this region.

במאה ה 15, המתיישבים הארופאים ערערו את האזור.

While some tribes profited by trading furs with new France,

בזמן שכמה שבטים הרוויחו ממסחר בפרוות עם צרפת החדשה,

the Lakotas lived just out of range of the best trade opportunities.

הלקוטה חיו מעט מחוץ לטווח הזדמנויות המסחר הטובות ביותר.

So in the early 1700s, they turned their attention west.

אז בתחילת המאה ה 18, הם הפנו את תשומת ליבם למערב.

The western plains were much less fertile and abundant than the Lakotas’ homelands.

הערבות המערביות היו הרבה פחות פוריות ועשירות מאדמות המולדת של הלקוטה.

The only easy access to food and water was immediately alongside the rivers—

הגישה הקלה היחידה לאוכל ומים היתה ממש ליד הנהרות --

land Arikaras had already claimed.

אדמה שהאריקרה כבר איכלסו.

To compete, the Lakotas became skilled buffalo hunters

כדי להתחרות, הלקוטה הפכו לציידי באפלו מיומנים

and warriors on horseback.

ולוחמים על סוסים.

They conquered the farming Arikaras,

הם כבשו את האריקרה החקלאים,

forcing them to pay tributes of maize and squash.

והכריחו אותם לשלם תשלומים של תירס ודלעות.

When the Spanish arrived expecting to find lucrative trading grounds,

כשהספרדים הגיעו מצפים למצוא אדמות מסחר מושכות,

they had to pay tolls to the Lakotas instead.

הם היו חייבם לשלם מיסי מעבר ללקוטה במקום.

In 1804, a new spectacle came floating up the Missouri River:

ב 1804, מחזה חדש הגיע צף במעלה נהר המיזורי:

Merriwether Lewis and William Clark.

מריוות’ר לואיס וויליאם קלארק.

Lakota chief Black Buffalo refused to let them pass until they paid a hefty tribute.

צ’יף הלקוטה סרב לת להם לעבור עד שישלמו תמורה גדולה.

In spite of this rocky start,

למרות ההתחלה הקשה,

the expedition marked the beginning of a close trade alliance

המשלחת סימנה את ההתחלה של ברית מסחר קרובה

between the Lakotas and the United States.

בין הלקוטה וארצות הברית.

Lakota men hunted buffalo, while women processed the hides into robes for trade.

אנשי הלקוטה צדו באפלו, בזמן שהנשים עיבדו את העורות לחלוקים למסחר.

The US government supplied guns, ammunition, and other goods,

הממשל האמריקאי סיפק רובים, תחמושת וסחורות אחרות,

even providing Lakotas with smallpox vaccines that protected them

ואפילו סיפקו ללקוטה חיסונים לאבעבועות שחורות שהגנו עליהם

from the deadly epidemics that ravaged other Native American nations.

מהמגפה הקטלנית שחיסלה אומות אמריקאיות ילידיות אחרות.

On paper, the United States had acquired the Lakotas’ lands from France

על הנייר, ארצות הברית רכשה את אדמות הלקוטה מצרפת

in the Louisiana Purchase.

ברכישת לואיזיאנה.

But the Lakotas would not cede their lands

אבל הלקוטה לא יעזבו את אדמתם

because of an agreement between two foreign powers.

בגלל הסכם בין שתי אומות זרות.

Though there were 15,000 Lakotas and 23 million Americans,

למרות שהיו 15,000 בני לקוטה ו 23 מליון אמריקאים,

the bulk of US population and military might was concentrated on the east coast.

רוב האוכלוסיה האמריקאית והכוח הצבאי היו מרוכזים בחוף המזרחי.

Just getting an army to Lakota territory presented a huge expense,

רק להביא את הצבא לטריטורית הלקוטה היווה הוצאה עצומה.

and once there they would face formidable warriors

וברגע שיגיעו לשם הם יעמדו בפני לוחמים מרשימים

with deep local knowledge and alliances.

עם ידע מקומי נרחב ובריתות.

To avoid a war it couldn’t afford and wouldn’t win,

כדי להמנע ממלחמה שהיא לא יכלה להרשות לעצמה ולא לזכות בה,

the US government attempted to appease the Lakotas,

הממשל האמריקאי ניסה להרגיע את הלקוטה,

paying steep tributes of ammunition and rations demanded by Lakota leaders.

ושילמו להם תשלומים גבוהים של תחמושת ואוכל שנדרשו על ידי מנהיגי הלקוטה.

So while almost all the Native Americans in North America

אז בזמן שכמעט כל האמריקאים הילידים בצפון אמריקה

were being forced off their lands and onto reservations,

גורשו מאדמתם ולשמורות,

the Lakota Empire was still expanding.

אמפריית הלקוטה עדיין התרחבה.

By 1850, they controlled some 500,000 square kilometers.

עד 1850, הם שלטו בכמעט 500,000 קילומטרים רבועים.

They were spread thinly across this vast area,

הם היו מפוזרים לרוחב האזור הנרחב הזה,

moving their villages in pursuit of Buffalo.

העבירו את הכפרים שלהם במרדף אחרי הבאפלו.

Though there was no central authority,

למרות שלא היתה סמכות מרכזית,

the leaders of bands, or oyates, came together at annual Sun Dances

המנהיגים של חבורות, או אוייטות, התחברו בריקוד השמש השנתי

to strategize and coordinate complex diplomatic operations.

כדי לתכנן ולתאם פעולות דיפלומטיות מורכבות.

Lasting a few weeks each summer,

הן נמשכו מספר שבועות כל קיץ,

Sun Dances were spiritual ceremonies that reaffirmed communal ties,

ריקודי השמש היו טקסים רוחניים שחיזקו את הקשרים הקהילתיים,

appeased Wakan Tanka, the Great Spirit, and kept the world in balance.

וריצו את הווקאן טנקה, הרוחות הגדולות, ושמרו על האיזון בעולם.

Starting in 1849, the California gold rush brought hordes of white settlers west,

החל ב 1849, הבהלה לזהב בקליפורניה הביאה המוני מתיישבים לבנים למערב,

encroaching on Lakota territory and disturbing the buffalo herds.

פלשו לשטחי הלקוטה והפריעו לעדרי הבאפלו.

Lakota leaders correctly interpreted this migration as a signal

מנהיגי הלקוטה פרשו באופן נכון את ההגירה כאות

that the US no longer intended to respect their claim to the land.

שארצות הברית כבר לא מתכוונת לכבד את הטענה שלהם לקרקע.

In retaliation, they attacked wagon trains and government offices.

בתגובה, הם תקפו את שיירות העגלות ומשרדי הממשלה.

As the conflict grew, Chief Red Cloud negotiated in Washington DC.

כשהקונפליקטים גברו, צ’יף ענן אדום נשא ונתן עם וושינגטון.

While back in Lakota territory, chiefs Sitting Bull, Crazy Horse, and others

בזמן שבטריטוריית הלקוטה, הצ’יף שור יושב, סוס משוגע ואחרים

prepared for battle.

התכוננו לקרב.

They mobilized their Cheyenne and Arapaho allies

הם הניעו את שותפייהם השיין והארפהו

and almost all the other Sioux nations against the US.

וכמעט את כל אומות הסיו האחרות נגד ארצות הברית.

In 1876, exactly 100 years after the Lakotas’ arrival,

ב 1876, בדיוק 100 שנה אחרי הגעת הלקוטה,

gold prospectors occupied the sacred Black Hills.

מחפשי זהב איכלסו את הגבעות השחורות המקודשות.

For many Lakotas, this was the final straw.

עבור הרבה מהלקוטה, זה היה הקש האחרון.

Following a vision by Sitting Bull, Crazy Horse led Lakota forces

אחרי חזון של שור יושב, סוס משוגע הוביל את כוחות הלקוטה

to decisively defeat the Americans in the Battle of the Little Bighorn.

להביס באופן מוחלט את האמריקאים בקרב ליטל ביג הורן.

After this victory, the Lakotas faced an even graver threat:

אחרי הניצחון הזה, הלקוטה עמדו בפני איום אפילו גדול יותר:

wagon travel and railroad construction had decimated buffalo populations,

תחבורת העגלות ובניית הרכבת. כילו את אוכלוסיות הבאפלו,

and they faced starvation.

והם עמדו בפני רעב.

To survive, they moved on to reservations,

כדי לשרוד, הם עברו לשמורות,

where the authorities murdered Sitting Bull and Crazy Horse

שם פקידים אמריקאים רצחו את שור יושב וסוס משוגע

and attempted to dismantle their culture, prohibiting the Sun Dance on reservations.

וניסו לפרק את התרבות שלהם, אסרו על ריקוד השמש בשמורות.

The Lakotas started a protest movement called the Ghost Dance.

הלקוטה התחילו תנועת מחאה שנקראה ריקוד הרוח.

Alarmed by this resistance, in 1890, the US Army massacred hundreds of Lakotas,

מוטרדים על ידי ההתנגדות, ב 1890, צבא ארצות הברית רצח מאות לקוטה,

many of them women and children, at Wounded Knee Creek.

הרבה מהם נשים וילדים, בנחל הברך הפצועה.

Today, Lakotas continue to fight for their culture and their land.

היום, הלקוטה ממשיכים להלחם על התרבות שלהם ואדמתם.

In 2016, they drew supporters worldwide to protest construction

ב 2016, הם קיבלו תמיכה עולמית כדי למחות על בנייה

of the Dakota Access Pipeline through their reservation,

של צינור הגישה לדקוטה דרך השמורה שלהם,

continuing a long history of resistance

והמשיכו מסורת ארוכה של התנגדות

to a government known for breaking its promises.

לממשל שידוע בהפרת הבטחותיו.