The epic of Gilgamesh, the king who tried to conquer death - Soraya Field Fiorio

תרגום: Ido Dekkers עריכה: zeeva livshitz

In 1849, in the ancient city of Nineveh in northern Iraq,

ב 1849, בעיר העתיקה נינוה בצפון עיראק,

archaeologists sifted through dusty remains,

ארכיאולוגים ניפו את השאריות המאובקות,

hoping to find records to prove that Bible stories were true.

מקווים למצוא תעוד שיוכיח שסיפורי התנך היו נכונים.

What they found instead was one of the oldest libraries in the world.

מה שהם מצאו במקום היה את אחת הספריות הכי עתיקות בעולם.

Inscribed on crumbling clay tablets was a 4,000-year-old story

חרוט על טבלאות חימר מתפוררות היה סיפור בן 4000 שנה

so riveting the first person to translate it started stripping from excitement.

כל כך מרגש שהאדם הראשון שתרגם אותו התחיל להתפשט מהתרגשות.

Called the epic of Gilgamesh,

הוא נקרא עלילות גילגמש,

the story starts with Gilgamesh, king of the city of Uruk,

הסיפור מתחיל עם גילגמש, מלך העיר אורוק,

crashing every wedding and sleeping with the bride

מרסק כל חתונה ונכנס ושוכב עם הכלה

before she has a chance to sleep with her husband.

לפני שהיה לה סיכוי לשכב עם בעלה.

To tame Gilgamesh, the goddess Aruru created a rival called Enkidu.

כדי לאלף את גילגמש, האלה ארורו יצרה יריב שנקרא אנכידו.

Enkidu lived beyond the walls of the city,

אנכידו חי מעבר לקירות העיר,

where chaos reigned and wild animals, invaders, and evil spirits prowled.

שם כאוס שלט וחיות פרא, פולשים, ורוחות רעות שיחרו לטרף.

After a priestess of the goddess Ishtar seduced Enkidu,

אחרי שכהנת האלה אישתר פיתתה את אנכידו,

the wild animals beyond the wall rejected him and he ventured into the city.

החיות הפראיות מעבר לקיר דחו אותו והוא נכנס לתוך העיר.

There, he encountered Gilgamesh up to his usual tricks.

שם, הוא נתקל בגילגמש שעוסק בטריקים הרגילים שלו.

Enkidu stepped in to stop him.

אנכידו התערב לעצור אותו.

Almost perfectly matched, the two men wrestled all through the city streets

כמעט מתואמים בצורה מושלמת, שני הגברים נאבקו בכל רחובות העיר

until Gilgamesh won the fight by a hair.

עד שגילגמש זכה בקרב בקושי.

Afterwards, they were inseparable.

לאחר מכן, הם היו בלתי נפרדים.

With his new friend, Gilgamesh turned his attention from the brides of Uruk

עם חברו החדש, גילגמש הפנה את תשומת ליבו מהכלות של אורוק

to proving his strength in combat.

להוכחת כוחו בקרב.

They set out to slay Humbaba,

הם יצאו לקטול את הומבבה,

a creature with a thousand faces who guarded the trees of the Forest of Cedar.

יצור עם אלפי פנים ששמר על העצים של יער סדר.

They tracked Humbaba and ambushed him.

הם עקבו אחרי הומבבה וארבו לו.

Cornered, he begged for his life,

לחוץ לקיר הוא התחנן לחייו,

then cursed them as Gilgamesh dealt the final blow.

ואז הוא קילל אותם כשגילגמש הנחית את המכה הסופית.

Back home in Uruk, the goddess Ishtar took a romantic interest in Gilgamesh.

חזרה בבית באורוק, האלה אישתר התעניינה רומנטית בגילגמש.

Knowing she tended to lose interest and curse her former flames,

בידיעה שהיא נוטה לאבד עניין ולקלל את הלהבות הקודמות שלה,

Gilgamesh refused her advances.

גילגמש סרב לחיזורים שלה.

So Ishtar unleashed the Bull of Heaven on Uruk to destroy crops and kill people.

אז אישתר שחררה את שור גן עדן על אורוק כדי לשמיד את היבולים ולהרוג אנשים.

When Gilgamesh and Enkidu slayed the creature defending the city,

כשגילגמש ואנכידו שחטו את היצור כשהגנו על העיר,

the gods killed Enkidu.

האלים הרגו את אנכידו.

He entered the House of Dust,

הוא נכנס לבית האבק,

the shadowy Mesopotamian underworld where the spirits of the dead

העולם התחתון המספוטמי החשוך בו הרוחות של המתים

knelt eternally on the ground, eating dirt and drinking stone.

כרעו לעד על הקרקע, אכלו עפר ושתו אבנים.

Grieving for Enkidu and terrified of meeting this fate himself,

מתאבל על אנכידו ופוחד לפגוש את הגורל הזה בעצמו,

Gilgamesh set off beyond the cosmic mountains to seek immortality.

גלגמש יצא מעבר להרים הקוסמיים כדי לחפש אלמותיות.

He passed scorpion people and groves of gemstone trees,

הוא עבר את אנשי העקרב וחורשות עצי האבנים היקרות,

travelled beneath the mountains and outran the rising sun,

עבר מתחת להרים ורץ מהר מהשמש העולה,

until he finally came to the end of the world,

עד שלבסוף הגיע לסוף העולם,

where he found a bar.

שם הוא מצא בר.

The bartender was a goddess named Shiduri,

הברמנית היתה אלה בשם שידורי,

who urged Gilgamesh to give up his quest.

שדחקה בגילגמש לוותר על המסע שלו.

She told him all mortals must die,

היא אמרה לו שכל בני המוות חייבים למות,

but until death comes, he should enjoy his life.

אבל עד שהמוות יגיע, הוא צריך להנות מהחיים.

But Gilgamesh refused to give up.

אבל גילגמש סרב לוותר.

Reluctantly, Shiduri gave him directions to cross the Waters of Death

באי רצון, שידורי נתנה לו הנחיות לחצות את מי המוות

and meet the immortal man Utanapishti.

ולפגוש את בן האלמוות אוטנפישטי.

The gods had granted Utanapishti immortality following a great flood,

האלים הבטיחו לאוטנפישטי חיי אלמוות אחרי שיטפון גדול,

during which he built a boat,

במהלכו בנה ספינה,

loaded two of every animal onto it, and landed on a mountain peak.

העמיס שתיים מכל חיה עליה, ועצר על פסגה של הר.

Utanapishti also encouraged Gilgamesh to accept that death comes for everyone.

אוטנפישטי עודד גם את גילגמש לקבל את העובדה שמוות מגיע לכולם.

But Gilgamesh still would not budge.

אבל גילגמש עדיין לא רצה לוותר.

So Utanapishti told him that if he could conquer sleep,

אז אוטנפישטי אמר לו שאם יוכל לנצח את השינה,

the gods might grant him immortality.

האלים אולי יעניקו לא אלמותיות.

Gilgamesh intended to stay awake for seven days,

גילגמש התכוון להשאר ער במשך שבעה ימים,

but fell asleep immediately.

אבל נרדם מיד.

Utanapishti then told him about a magical plant that grew at the bottom of the ocean

אוטנפישטי אמר לו אז על הצמח הקסום שגדל בתחתית האוקיינוס

and granted eternal youth.

ונותן חיים צעירים לנצח.

Though Gilgamesh successfully retrieved the plant,

למרות שגילגמש הביא את הצמח בהצלחה,

a snake stole it on his way home.

נחש גנב אותו בדרכו הביתה.

But when Gilgamesh laid eyes on his beautiful city again,

אבל כשגילגמש הניח את עיניו על עירו היפיפיה שוב,

he made peace with his mortality and vowed to spend his lifetime doing great deeds.

הוא השלים עם היותו בן תמותה ונשבע לבלות את חייו בלעשות מעשים גדולים.

He wrote his story on a lapis lazuli tablet

הוא כתב את הסיפור שלו על לוח לפיס לזולי

and buried it under the city walls for future generations to find and learn from.

וקבר אותו תחת קירות העיר לדורות עתידיים כדי למצוא וללמוד ממנו.

The tablets uncovered in Nineveh

הטבלאות שהתגלו בנינוה

were part of the library of the Assyrian king, Ashurbanipal.

היו חלק מספריה של המלך האשורי, אשורבניפל.

Though the story is mythical, Gilgamesh was probably a real king of Uruk.

למרות שהסיפור מיתי, גילגמש כנראה היה מלך אמיתי באורוק.

Versions of his tale date to 2000 BCE and perhaps even longer ago,

גרסאות של הסיפור חוזרות עד 2000 לפני הספירה ואולי אפילו יותר,

and still echo through literature today.

ועדיין מהדהדות בספרות היום.