The strange history of the world's most stolen painting - Noah Charney

תרגום: Isabel M. Vaz Belchior עריכה: Ido Dekkers

במשך ששת מאות שנים, קישוט המזבח מחנט

Throughout six centuries, the Ghent Altarpiece

has been burned, forged, and raided in three different wars.

נשרף, חושל, ונשדד בשלוש מלחמות שונות.

It is, in fact, the world’s most stolen artwork.

הוא, למעשה, יצירת האמנות הכי נגנבת בעולם.

And while it’s told some of its secrets, it’s kept others hidden.

ובעוד הוא סיפר כמה מהסודות שלו, אחרים נשארו חבויים.

In 1934, the police of Ghent, Belgium heard that one of the Altarpiece’s panels,

ב 1934, משטרת חנט, בבלגיה שמעה שאחד הפנלים של קישוט המזבח,

split between its front and back, was suddenly gone.

שפוצל בין החזית לגב, פתאום נעלמה.

The commissioner investigated the scene

הנציב חקר את הזירה

but determined that a theft at a cheese shop was more pressing.

אבל היה משוכנע שהגניבה בחנות הגבינות היתה יותר דחופה.

Twelve ransom notes appeared over the following months

שנים עשר מכתבי כופר הופיעו במשך החודשים הבאים

and one half of the panel was even returned as a show of good faith.

וחצי של הפנל אפילו הוחזר כהוכחה לרצון טוב.

Meanwhile, art restorer Jef van der Veken

בינתיים, משחזר האמנות ג'ף ון דר וואקן

made a replica of the other half for display until it was found.

יצר רפליקה של החצי האחר לתצוגה עד שהוא ימצא.

But it never was.

אבל זה קרה מעולם.

Some suspected that he was involved in the theft and,

כמה חשדו שהוא היה מעורב בגניבה,

וברגע שדרישות הכופר כשלו,

once ransom demands failed,

had simply painted over the original and presented it as his copy.

והוא פשוט צייר על המקור והציג אותו כהעתק שלו.

But a definitive answer wouldn’t come for decades.

אבל תשובה ברורה לא תגיע במשך עשורים.

Just six years later, Hitler was planning a grand museum,

רק שש שנים מאוחר יותר, היטלר תכנן מוזאון גדול,

but was missing his most desired possession: the Ghent Altarpiece.

אבל היתה חסרה לו היצירה הכי נחשקת: קישוט המזבח מחנט.

As Nazi forces advanced, Belgian leaders sent the painting to France.

כשהכוחות הנאצים התקדמו, מנהיגים בלגים שלחו את הציור לצרפת.

But the Nazis commandeered and moved it to a salt mine

אבל הנאצים החרימו אותו והעבירו אותו למכרה מלח

converted into a stolen art warehouse that contained over 6,000 masterpieces.

שהומר למחסן אמנות גנובה שהכיל יותר מ 6,000 יצירות מופת.

Near the war’s end in 1945,

קרוב לסוף המלחמה ב 1945,

a Nazi official decided he’d rather blow up the mine

בכיר נאצי החליט שהוא מעדיף לפוצץ את המכרה

before letting it fall into Allied hands.

לפני שיתן לו ליפול בידי בעלות הברית.

In fact, the Allies had soldiers called Monuments Men

למעשה, לבעלות הברית היו חיילים שנקראו אנשי היצירות

who were tasked with protecting cultural treasures.

שמשימתם היתה להגן על אוצרות תרבותיים.

Two of them were stationed 570 kilometers away when one got a toothache.

שניים מהם הוצבו במרחק 570 קילומטר כשאחד מהם קיבל כאב שיניים.

They visited a local dentist,

הם ביקרו רופא שיניים מקומי,

who mentioned that his son-in-law also loved art and took them to meet him.

שהעיר שחתנו גם אהב אמנות ולקח אותם לפגוש אותו.

They discovered that he was actually one of the Nazi’s former art advisors,

הם גילו שהוא היה למעשה אחד מיועצי האמנות של הנאצים,

now in hiding.

עכשיו במחבוא.

And miraculously, he told them everything.

ובאורך פלא, הוא סיפר להם הכל.

The Monuments Men devised a plan to rescue the art

אנשי האמנות העלו תוכנית להציל את האמנות

and the local Resistance delayed the mine’s destruction until they arrived.

והמחתרת המקומית עיכבה את השמדת המכרה עד שהגיעו.

Inside, they found the Altarpiece among other world treasures.

בפנים, הם גילו את קישוט המזבח בין אוצרות עולמיים אחרים.

The Ghent Altarpiece,

קישוט המזבח מחנט,

also called "The Adoration of the Mystic Lamb" after its central subject,

שנקרא גם “ההערצה לגדי המיסטי” על שם הנושא המרכזי שלו,

consists of 12 panels depicting the Biblical story.

הכיל 12 פנלים שתארו את הסיפור התנכי.

It’s one of the most influential artworks ever made.

זו אחת מיצירות האמנות הכי משמעותיות שאי פעם נוצרו.

When Jan van Eyck completed it in Ghent in 1432,

כשיאן וון אייק השלים אותה בחנט ב 1432,

it was immediately deemed the best painting in Europe.

הוא נחשב מיידית לציור הכי טוב באירופה.

For millennia, artists used tempera paint consisting of ground pigment in egg yolk,

במשך אלפים, אמנים השתמשו בצבע טמפרה שהכיל פיגמנטים מהאדמה בתוך חלמון ביצה,

which created vivid but opaque colors.

שיצר צבעים חיים אבל אטומים.

The Altarpiece was the first to showcase the unique abilities of oil paint.

קישוט המזבח היה הראשון להציג את היכולות היחודיות של צבעי שמן.

They allowed van Eyck to capture light and movement

הם אפשרו לוון אייק ללכוד אור ותנועה

in a way that had never been seen before.

בדרכים שמעולם לא נראו לפני כן.

He did this using brushes sometimes as tiny as a single badger hair.

הוא עשה את זה בשימוש במברשות לפעמים קטנות כשערת גירית בודדת.

And by depicting details like Ghent landmarks,

ועל ידי יצירת פרטים כמו סימני דרך בחנט,

botanically identifiable flowers, and lifelike faces,

פרחים שניתן לזהות בוטנית, ופנים מלאות חיים,

the Altarpiece pioneered an artistic mode that would come to be known as Realism.

יצירת האמנות פרצה את הדרך לצורות אמנויות שיהפכו לידועות כראליזם.

Yet, conservation work completed in 2019 found that, for centuries,

ועדיין, עבודת שימור שהסתיימה ב 2019 מצאה, שבמשך מאות,

people had been viewing a dramatically altered version.

אנשים צפו בגרסה ששונתה לגמרי.

Due to dozens of restorations,

בשל עשרות שחזורים,

as much as 70% of certain sections had been painted over.

עד 70% מחלקים מסויימים נצבעו מחדש.

As conservators removed these layers of paint, varnish, and grime,

כשמשמרים הסירו את שכבות הצבע האלה, הלכה והלכלוך,

they discovered vibrant colors and whole buildings that had long been invisible.

הם גילו צבעים חיים ובניינים שלמים שהפכו לגמרי לבלתי נראים.

Other details were more unsettling.

פרטים אחרים היו יותר מטרידים.

The mystic lamb’s four ears had long perplexed viewers.

ארבע האוזניים של הגדי המיסטי בלבלו צופים במשך זמן רב.

But the conservation team revealed that the second pair

אבל צוות השימור גילה שהזוג השני

was actually a pentimento—

היה למעשה פנטימנטו --

the ghost of underlying layers of paint that emerge as newer ones fade.

רוח רפאים של שכבות הצבע מתחת שעלו כשחדשות יותר דהו.

משחזרים צבעו על הגדי המקורי

Restorers had painted over the original lamb

with what they deemed a more palatable version.

עם מה שהם קראו לו גרסה יותר נעימה לחיך.

They removed this overpainting

הם הסירו את הציור מעל

and discovered the original to be shockingly humanoid.

וגילו את המקור שהיה מאוד אנושי.

The conservators also finally determined whether van der Veken

המשמרים קבעו גם לבסוף אם וון דר וואקן

had simply returned the missing panel from 1934.

פשוט החזיר את הפאנל החסר מ 1934.

He hadn’t.

הוא לא.

It was confirmed to be a copy, meaning the original is still missing.

אושר שזה העתק, מה שאומר שהמקור עדיין חסר.

But there was one final clue.

אבל היה רמז אחד אחרון.

A Ghent stockbroker, while on his deathbed a year after the theft,

סוחר מניות מחנט, על ערש דווי שנה אחרי השוד,

revealed an unsent ransom note.

גילה מכתב כופר שלא נשלח.

It reads:

וכתוב בו:

it “rests in a place where neither I, nor anybody else,

הוא "נמצא במקום בו לא אני ולא אף אחד אחר,

can take it away without arousing the attention of the public.”

יוכל לקחת אותו בלי להעלות את תשומת לב הציבור.”

A Ghent detective remains assigned to the case but,

בלש של חנט נשאר מצוות למקרה אבל,

while there are new tips every year, it has yet to be found.

בנזמן שיש טיפים חדשים כל שנה, הוא מעולם לא נמצא.