Can you solve a mystery before Sherlock Holmes? - Alex Rosenthal

תרגום: zeeva livshitz עריכה: Ido Dekkers

I called upon my friend, Mr. Sherlock Holmes,

התקשרתי לחבר שלי, מר שרלוק הולמס,

one day in the autumn of last year and found him in deep conversation

יום אחד בסתיו של השנה שעברה ומצאתי אותו בשיחה עמוקה

with a very stout, florid-faced, elderly gentleman with fiery red hair.

עם ג’נטלמן קשיש מאוד חזק, סמוק פנים, עם שיער אדום לוהט.

Where I saw merely an unhappy tradesman,

במקום בו ראיתי רק סוחר אומלל,

Sherlock observed a Freemason who had done manual labor,

שרלוק ראה אדם מהבונים החופשיים שעשה עבודת כפיים,

visited China, and written quite a bit recently.

ביקר בסין וכתב לא מעט לאחרונה.

And this last inference was at the heart of the matter.

והיקש אחרון זה היה לב העניין.

This gentleman, Mr. Jabez Wilson, was a pawnbroker.

האדון הזה, מר ג’בז וילסון, היה משכונאי.

Two months ago he answered a peculiar newspaper advertisement.

לפני חודשיים הוא ענה לפרסומת מוזרה בעיתון.

The mysterious League of Red-Headed Men had announced an opening

הליגה המסתורית של גברים אדומי שיער הודיעה על פתיחה

that came with a significant cash incentive,

שהגיעה עם תמריץ מזומן משמעותי,

and every red-headed man above the age of 21 in London was encouraged to apply.

ועודדה כל גבר אדום שיער מעל גיל 21 בלונדון להגיש מועמדות.

Wilson was hesitant to go; it seemed too strange to be true,

וילסון היסס ללכת; זה נראה מוזר מכדי להיות אמיתי,

but his assistant of recent employ, who found the ad in the first place,

אבל עוזרו שהועסק לאחרונה, שמצא את המודעה מלכתחילה,

convinced him to.

שכנע אותו לעשות זאת.

Outside the League’s office, they found hundreds of men,

מחוץ למשרד הליגה הם מצאו מאות גברים,

all awaiting their shots at the position.

כולם ממתינים לסיכוי שלהם לזכות בעמדה.

Seeing Wilson's particularly magnificent hair,

כשראו את שערו המרהיב במיוחד של וילסון,

the hosts parted the red sea and ushered him through to a room with a little man.

הפרידו המארחים את הים האדום והובילו אותו לחדר עם איש קטן.

This interviewer, one Duncan Ross,

המראיין הזה, דאנקן רוס אחד,

subjected Wilson to a single, painful test,

העמיד את וילסון למבחן יחיד וכואב,

then inducted him into the League.

ואז הכניס אותו לליגה.

All he had to do to receive his stipend was spend four hours here every day

כל מה שהיה עליו לעשות כדי לקבל את המלגה היה לבלות כאן ארבע שעות מדי יום

transcribing the encyclopedia.

בתמלול האנציקלופדיה.

He’d be paid handsomely; much more than his day job.

הוא יקבל שכר יפה; הרבה יותר מעבודתו היומית.

Wilson, of course, accepted,

וילסון, כמובן, הסכים

and showed up to that address every day without fail for two months.

והופיע לכתובת זו כל יום ללא יוצא מן הכלל במשך חודשיים.

Including today, when he was shocked to discover a sign

כולל היום, כשהוא היה המום לגלות שלט

saying that the League had been disbanded.

שאומר שהליגה פורקה.

Ross, meanwhile, had disappeared without a trace.

רוס, בינתיים, נעלם מבלי להותיר עקבות.

So Wilson turned to the one man who might make red heads or red tails

אז וילסון פנה לאדם היחיד שעלול ליצור ראשים אדומי שיער או זנבות אדומים

of these events.

מהאירועים האלה.

Sherlock accepted the remarkable case

שרלוק קיבל את המקרה המדהים

and whisked me to Wilson’s place of business,

ולקח אותי למקום העסק של וילסון,

where his assistant, a young man named Vincent Spaulding,

שם עוזרו, צעיר בשם וינסנט ספולדינג,

answered the door.

פתח את הדלת.

Sherlock asked him nothing more than walking directions to the Strand

שרלוק שאל אותו לא יותר מאשר הוראות הליכה לכיוון הסטרנד

and concluded the interview.

וסיים את הראיון.

The great detective proceeded to examine the area,

הבלש הגדול המשיך לבחון את האזור,

then led me on a stroll around the block.

ואז הוביל אותי לטיול מסביב לבלוק.

Satisfied, he instructed me, to my great surprise,

מרוצה, הוא הורה לי, להפתעתי הגדולה,

to meet him at Baker Street at 10 pm to thwart a considerable crime.

לפגוש אותו ברחוב בייקר בשעה 10 בערב כדי לסכל פשע ניכר.

I ask you this: what was the crime and who was going to commit it?

אני שואל אתכם: מה היה הפשע ומי עמד לבצע אותו?

That night, at the doorstep of 221B Baker Street,

באותו לילה, בפתח רחוב בייקר 221B,

I discovered a carriage waiting.

גיליתי כרכרה מחכה.

Inside, Sherlock and two other men: a bank director and a police officer.

בפנים, שרלוק ושני גברים נוספים: מנהל בנק וקצין משטרה.

Sherlock explained: we’d gathered to prevent a robbery.

שרלוק הסביר: התכנסנו כדי למנוע שוד.

Not just any robbery, the banker added;

לא סתם שוד, הוסיף הבנקאי;

the theft of a massive quantity of French gold,

גניבת כמות עצומה של זהב צרפתי,

on temporary storage in his bank’s subterranean vault.

באחסון זמני בכספת התת-קרקעית של הבנק שלו .

The carriage let us out, and there, in the cold recesses of the bank's basement,

יצאנו מהכרכרה , ושם, בגומחות הקרות של מרתף הבנק,

we found ... absolutely nothing of criminal consequence.

לא מצאנו שום דבר בעל השלכות פליליות.

Sherlock told us to hide ourselves in the darkness,

שרלוק אמר לנו להסתתר בחושך,

ready for a fight.

מוכנים לקרב.

And at long last we heard a scratching, then a sliding sound.

ולבסוף שמענו שריטה, ואז צליל הזזה.

We leapt into action and, after a scuffle, detained two men:

קפצנו לפעולה ואחרי התכתשות עצרנו שני גברים:

Wilson’s assistant Spaulding, and the man Wilson knew as Duncan Ross.

ספולדינג עוזרו של וילסון , והאיש שווילסון הכיר בשם דאנקן רוס.

Sherlock explained: the target all along had been the French gold.

שרלוק הסביר: המטרה לאורך כל הדרך הייתה הזהב הצרפתי.

Spaulding knew it would be here, so he got himself employed by Wilson

ספולדינג ידע שזה יהיה כאן, אז הוא העסיק את עצמו על ידי וילסון

on account of the proximity of the pawnshop to the bank.

בגלל קרבתו של בית העבוט לבנק.

But in order to dig a tunnel undetected,

אבל כדי לחפור מנהרה שלא תזוהה,

he’d need Wilson out of the way for long stretches.

הוא יצטרך שווילסון יצא מהדרך לתקופות זמן ארוכות.

And that was when he dreamed up the Red-Headed League,

ואז הוא חלם על הליגה האדומה,

for which he recruited his accomplice.

שעבורה גייס את שותפו.

Every day while Wilson toiled away for a pittance

כל יום בזמן שווילסון עמל תמורת סכום מועט

compared to the value they’d steal,

בהשוואה לערך שהם יגנבו,

Spaulding and Ross dug their tunnel, finally reaching the bank vault today.

ספולדינג ורוס חפרו את המנהרה שלהם, והגיעו סוף סוף לכספת הבנק היום.

Sherlock wasn’t sure exactly what Spaulding was up to

שרלוק לא היה בטוח בדיוק מה ספולדינג זומם לעשות

until he saw the worn and dusty knees of his trousers,

עד שראה את הברכיים השחוקות והמאובקות של מכנסיו,

and recognized him as notorious thief John Clay.

וזיהה אותו כגנב ידוע לשמצה בשם ג’ון קליי.

He tested the pavement by the pawn shop, and finding it hollow, rounded the block,

הוא בדק את המדרכה ליד בית העבוט, ומצא אותה חלולה, הוא סבב את הבלוק,

where he discovered the true target.

שם גילה את המטרה האמיתית.

“Poor Wilson,” I concluded.

"וילסון המסכן," סיכמתי.

“Out of the best job of his life and 4 pounds per week.”

“הפסיד את העבודה הטובה ביותר בחייו ו-4 פאונד לשבוע.”

To which Sherlock retorted, “Have no pity, Watson;

שרלוק השיב לו: “אל תרחם, ווטסון;

the man is richer by far in his newfound knowledge of aardvarks, Abbasids,

האיש עשיר בהרבה בידע החדש שלו על ארדווארקים, עבאסים,

acupuncture, and assorted other subjects that begin with the letter A.”

דיקור ועוד נושאים אחרים המתחילים באות א."