The doctors, nurses and aid workers rebuilding Syria | Rola Hallam

תרגום: Neta Lefort עריכה: Ido Dekkers

"Five hospitals in Aleppo have been bombed."

"חמישה בתי חולים בחלב הופגזו."

That was a text message that I received on a dark winter night in November 2016.

זו ההודעה שקיבלתי לטלפון בלילה חשוך וחורפי בנובמבר 2016.

One of them was a children's hospital

אחד מהם היה בית חולים לילדים,

run by my Syrian colleagues

מנוהל על ידי קולגות סוריים,

at the Independent Doctors Association, IDA.

ועל ידי אגודת הרופאים העצמאית, ה IDA.

It was the sixth time it had been bombed.

זו היתה הפעם השישית שהוא הופגז.

I watched in horror heartbreaking footage of the head nurse, Malak,

צפיתי באימה בתמונות שוברות הלב של האחות הראשית, מאלק,

in the aftermath of the bombing,

אחרי ההפגזה,

grabbing premature babies out of their incubators,

אוספת פגים מהאינקובטורים,

desperate to get them to safety,

מנסה נואשות להגיע איתם למקום בטוח,

before she broke down in tears.

ואז פורצת בבכי.

And I felt devastated.

והרגשתי נורא.

Fellow humanitarians and I have spent blood, sweat and tears

ביחד עם אנשים הומניטריים נוספים, בדם, יזע ודמעות,

rebuilding hospitals

בנינו שוב ושוב בתי חולים,

so that our patients may live, not die.

כדי שהמטופלים יחיו, ולא ימותו.

And through this work, I made a discovery.

ובעבודה זו גיליתי

The reason that people survive in crisis

שאנשים שורדים בעתות משבר,

is because of the remarkable work of the people in crisis themselves.

בזכות העבודה המדהימה של אנשים שנמצאים במשבר בעצמם.

People survive because of the local doctors, nurses and aid workers

אנשים שורדים בזכות רופאים, אחיות ומגישי עזרה מקומיים נוספים,

who are from the very heart of the affected community,

אנשים שבאו מלב הקהילה הפגועה.

the people who dare to work where others can't or won't.

אנשים שמעזים לעבוד בשעה שאחרים לא.

People survive because of people like Malak,

אנשים שורדים בזכות נשים וגברים כמו מאלק.

who, despite sustaining a severe burns injury in the line of duty,

מאלק, שעל אף שנכוותה קשות בגופה בעת שעבדה,

the first thing she did when discharged from hospital

הדבר הראשון שעשתה כששוחררה מבית החולים,

was to go back caring for small children.

היה להמשיך ולטפל בילדים קטנים.

From the rubble of death and devastation

מתוך חורבות, הרס ואבדון,

arise the most gallant and noble human beings.

קמים המושיעים האציליים ביותר.

Local humanitarians are the beacons of light

אנשים הומניטריים מקומיים הם כמגדלור בעלטה.

in the darkness of war.

בחשכת המלחמה.

Now, the data shows that Syrian organizations carry out

לפי הנתונים, ארגונים סוריים מגישים כ75% מהסיוע ההומניטרי הניתן בסוריה.

75 percent of the humanitarian work in Syria.

Yet, they receive 0.3 percent of the Syria aid budget.

אך מקבלים רק 0.3% מהתקציב לסיוע בסוריה.

And what's more, the same is happening across the crises of the world.

ויותר מזה, אותו הדבר קורה בארצות במשבר ברחבי העולם!

I have witnessed this reality.

ראיתי במו עיני את המציאות הזאת.

It means those with the knowledge, skill and ability

מציאות בה בעלי הידע, הכישרון והיכולת,

to respond on the front lines

הדרושים להגשת הסיוע בחזיתות,

have little of the necessary tools, equipment and resources

חסרים את הכלים, הציוד והמשאבים, הדרושים להם על מנת להציל חיים.

they need to save lives.

It means groups like IDA don't have funds to rebuild their hospital.

כלומר, לגופים כמו IDA אין את התקציב לבנייה מחדש של בית החולים.

The humanitarian system is failing the most vulnerable communities

המערכת ההומניטרית מאכזבת את הקהילות הפגיעות ביותר,

in their darkest hours.

בשעתן הקשה ביותר.

Now, at the time of receiving that message,

כשקיבלתי את ההודעה ההיא,

I was on sabbatical from my clinical work,

הייתי בשנת שבתון מעבודתי הקלינית,

setting up CanDo,

התחלתי את "קן דו"-

a start-up determined to address this imbalance

סטארט אפ שמטרתו להתייחס לחוסר האיזון הזה.

and enable local responders to provide health care

ולאפשר למגישי סיוע מקומיים להעניק סיוע רפואי.

to their war-devastated communities.

לקהילותיהן מוכות המלחמה.

We had devised a simple model:

המודל הוא פשוט למדי-

source trusted and impactful local groups,

קבוצות מקומיות בעלות השפעה ומקורות אמינים,

support their development through an accelerator program

יתמכו בהשקעתן באמצעות תוכנת האצה,

and connect them to you via our crowdfunding platform,

ויתחברו- אליכם, באמצעות פלטפורמת תמיכת ההמונים שלנו.

where they can fund-raise for their health needs.

שם יוכלו לגייס כספים עבור צרכי הבריאות.

So when IDA asked for help,

וכש IDA ביקשו עזרה,

I decided to launch CanDo seven months early,

החלטתי להשיק את "קן דו", שבעה חודשים מוקדם מהמתוכנן,

with very little money,

ועם מעט מאוד כסף.

and many people, including myself, thought I had finally gone mad.

אנשים רבים, כולל את עצמי, חשבו שהשתגעתי.

I wanted to do something that transformed our collective anger

רציתי לעשות משהו שיהפוך את הכעס הקולקטיבי שלנו

into something beautiful.

למשהו יפיפה.

And that's how the People's Convoy was born.

וכך נולדה "שיירת האנשים".

It was a global crowdfunding campaign

כפרויקט גיוס המונים עולמי,

to enable IDA to rebuild a whole new children's hospital,

שיאפשר ל IDA לבנות בית חולים חדש לילדים.

and, if successful, we the people would take the medical equipment

ואם הפרויקט יצלח, אנחנו, האנשים, ניקח את הציוד הרפואי,

all the way from London to the Syria border.

כל הדרך מלונדון ועד לגבול סוריה.

And we did it.

ועשינו זאת!

Thousands of people came together from across the world

אלפי אנשים התאגדו מרחבי העולם,

to achieve a global first:

להישג עולמי ראשון מסוגו:

we built the first-ever crowdfunded hospital.

בנינו בפעם הראשונה בית חולים באמצעות מימון המונים.

The location was carefully chosen by the local experts, IDA,

המיקום נבחר בקפידה על ידי מומחים מקומיים, אנשי IDA,

where they knew it would be safe

במקום שידעו כי יהיה בטוח,

and serve the greatest number of displaced children.

ויסייע למספר הילדים הנזקקים הגדול ביותר.

IDA was so moved by people's response,

IDA כל כך התרגשו מעזרת ההמונים,

they named it "Hope Hospital."

שקראו לבית החולים "הופ", תקווה.

It's been open for exactly one year,

בית החולים נפתח בדיוק לפני שנה,

and they have treated over 15,000 children.

והספיק לטפל במעל 15,000 ילדים.

(Applause)

(מחיאות כפיים)

We can provide lifesaving assistance in the most volatile places on earth.

אנחנו יכולים להעניק סיוע מציל חיים במקומות הכי פגיעים בעולם.

The system needs to change,

המערכת צריכה להשתנות.

and change starts with us all sharing a new humanitarian vision,

והשינוי צריך להתחיל בנו, בחזון הומניטרי משותף.

one where you, global citizens with skills, expertise and resources,

חזון בו אתם, אזרחי העולם, בעלי כישורים, מומחיות ומשאבים,

stand together with the local responders;

עומדים יד ביד עם מגישי הסיוע המקומיים.

one where we are all humanitarians,

חזון בו כולנו הומניטריים.

putting the necessary resources in the hands of those who need them most

מגישים את התקציבים הדרושים לאלו שצריכים אותם נואשות.

and are best placed to use them effectively and efficiently.

לאלו שישתמשו במשאבים בצורה הכי יעילה.

We need to support the people who are not only saving lives now,

עלינו לתמוך באלו שמצילים חיים עכשיו,

but it will also be them stitching their wounded communities back together,

ובעתיד יעזרו לאחות בחזרה את הקהילות הפגועות שלהם.

once a conflict is over to help them heal.

לעזור להם להחלים כשיחלוף המשבר.

Local humanitarians have the courage to persist,

לאנשים הומניטריים מקומיים האומץ להתמיד.

to dust themselves off from the wreckage

האומץ לנגב את אבק ההריסות מעליהם,

and to start again, risking their lives to save others.

ולהתחיל מחדש. תוך סיכון חייהם לשם הצלת חיים אחרים.

And we can match their courage by not looking away or turning our backs,

עלינו להיות אמיצים כמותם. בכך שלא נסובב את המבט או נפנה את גבנו.

by helping those who are helping themselves,

בכך שנעזור לאלו שעוזרים לעצמם.

and together, save more lives.

וביחד, נציל עוד חיים.

Thank you.

תודה.

(Applause)

(מחיאות כפיים)

(Cheers)

(תשואות)

(Applause)

(מחיאות כפיים)

Shoham Arad: Come over here, please.

שוהם ערד: בואי הנה בבקשה.

Why are hospitals being bombed?

למה בתי חולים מופגזים?

Rola Hallam: Yeah, good question.

רולה חלם: כן, שאלה טובה.

So, Physicians for Human Rights have documented

רופאים למען זכויות אדם, תיעדו-

nearly 500 attacks on hospitals

כמעט 500 מתקפות על בתי חולים.

and over 800 medical personnel who have been killed --

ומעל 800 אנשי צוות רפואי שנהרגו.

over 90 percent of it by the Syrian regime --

יותר מ90% מהם, על ידי הממשל הסורי.

and they say this is part of a systemic targeting

אומרים שזה חלק מתכנית ממוקדת,

and destruction of health care,

למוטט את מערכת הבריאות,

using it as a weapon of war.

ולהשתמש בזה כנשק מלחמתי.

And the thing with this is that it's not just our problem,

והעניין הוא, שזו לא בעיה רק שלנו,

it's yours, too, and everyone's,

הבעיה היא גם שלכם, ושל כולם.

because A, it exacerbates the refugee situation --

בגלל ש: א. זה מחריף את בעיית הפליטים.

when you have a decimated health care system,

כשמערכת הבריאות קורסת.

it means the next Ebola-type epicenter of disease is going to be Syria;

זה אומר שמרכז ההתפרצות הבאה של נגיפים כמו האבולה, הולך להיות סוריה.

and unfortunately, it sets a very dangerous precedent

ולצערי, זה יוצר תקדים מסוכן ביותר.

that makes all of our hospitals anywhere in the world dangerous,

המסכן את כל בתי החולים שלנו ברחבי העולם.

and that is not how it should be.

ולא ככה זה צריך להיות.

SA: So this actually isn't just about money, either,

ש.ע: אז בעצם זה לא רק אודות כסף.

CanDo isn't just about money.

"קן דן" לא מתמקדת רק בכסף.

Tell me what it means to you that 5,000 people all over the world

ספרי לי, מה את חושבת על כך ש5000 אנשים מרחבי העולם,

contributed 350,000 dollars to build Hope Hospital.

תרמו 350,000 דולר לבניית בית החולים תקווה.

RH: I think the answer is in that word, it's in hope.

ר.ח: אני חושבת שהתשובה בגוף השאלה. התשובה בתקווה.

I think everyone who donated, they had their faith in humanity renewed,

אני חושבת שכל מי שתרמו, האמינו בחידוש ההומניות.

knowing there are people like IDA and those doctors,

בידיעה שיש אנשים כמו IDA והרופאים,

who are exhibiting the absolute best of humanity,

שמגלמים את פסגת ההומניות,

and it was like an absolute reciprocation.

וזה היה כמו שיקוף מושלם של ההומניות.

IDA and these Syrians and many people in places of conflict

IDA, הסורים הללו, ורבים אחרים במקומות במשבר,

feel very unheard and unseen.

חשים שקופים ואילמים.

And I think the fact that --

ואני חושבת ש...

and they see things through the prism of government,

הם רואים את הדברים דרך הפעולה הממשלתית,

so when they see government's not acting,

אז כשהממשלה לא עושה מאום,

they assume everyone who lives in those places doesn't care.

הם מניחים שלכל התושבים לא אכפת.

So when they see that display,

ואז כשהם רואים את מפגן התרומה,

it really does just renew everyone's faith in humanity.

זה ממש מחדש את האמונה של כולם באנושיות.

SA: Thank you, Rola.

ש.ע: תודה רולה!

RH: Thank you. SA: Thank you for everything.

ר.ח: תודה. ש.ע: תודה על הכל.

(Applause)

(מחיאות כפיים)