Lawrence Lessig: Re-examining the remix

מתרגם: Ido Dekkers מבקר: Sigal Tifferet

I want to talk about

אני רוצה לדבר על

what we learn from conservatives.

מה אנו למדים משמרנים.

And I'm at a stage in life where I'm yearning for my old days,

ואני נמצא בשלב בחיי בו אני כמה לימי צעירותי

so I want to confess to you

ולכן אני רוצה להתוודות בפניכם.

that when I was a kid,

בצעירותי,

indeed, I was a conservative.

אכן הייתי שמרן.

I was a Young Republican, a Teenage Republican,

הייתי רפובליקאי צעיר, רפובליקאי מתבגר,

a leader in the Teenage Republicans.

מהמובילים של הנהגת הצעירה של הרפובליקנים.

Indeed, I was the youngest member

אכן, הייתי החבר הצעיר ביותר,

of any delegation

מכל המשלחות,

in the 1980 convention that elected Ronald Reagan

בועידה שבחרה ,בשנת 1980, את רונלד רייגן,

to be the Republican nominee for president.

להיות המועמד מטעם הרפובליקנים לנשיאות.

Now, I know what you're thinking.

אני יודע מה אתם חושבים...

(Laughter)

(צחוק)

You're thinking, "That's not what the Internets say."

אתם חושבים: "זה לא מה שכתוב באינטרנט".

You're thinking, "Wikipedia doesn't say this fact."

אתם אומרים לעצמכם: "בויקיפדיה כתוב אחרת".

And indeed, this is just one of the examples

ואכן, זוהי דוגמא אחת מיני רבות

of the junk that flows across the tubes

של כמות האשפה שצפה בערוצים השונים

in these Internets here.

בעמוד אינטרנט זה,

Wikipedia reports that this guy,

ויקיפדיה מדווחת שהבחור הזה,

this former congressman from Erie, Pennsylvania

חבר הקונגרס האמריקאי לשעבר מאירי, פנסילבניה

was, at the age of 20, one of the youngest people

היה בגיל 20, אחד מהאנשים הצעירים ביותר

at the Republican National Convention,

של ועידת הרפובליקנים הארצית.

but it's just not true.

אבל זה ממש לא נכון.

(Laughter)

(צחוק)

Indeed, it drives me so nuts, let me just change this little fact here.

זה ממש מעצבן אותי ולכן תנו לי לשנות נתון זה כאן ועכשיו.

(Laughter)

(צחוק)

(Applause)

(מחיאות כפיים)

All right. Okay, so ... perfect.

יופי, בסדר, מעולה.

Perfect.

מצויין

(Laughter)

(צחוק)

Okay, speaker Lawrence Lessig, right.

אוקיי, הדובר לורנס לסינג, טוב.

Okay.

יופי.

Finally, truth will be brought here.

סוף סוף האמת מתגלה.

Okay, see? It's done. It's almost done. Here we go.

יופי, רואים? העניין סודר, כמעט סודר. הנה.

"... Youngest Republican," okay, we're finished.

"..... הרפובליקאי הצעיר ביתר," יופי, עכשיו סיימנו.

That's it. Please save this.

זהו זה. רק נשמור את זה

Great, here we go.

מעולה, הנה.

And ... Wikipedia is fixed, finally.

ו....ויקיפדיה עכשיו מעודכנת. סוף סוף.

Okay, but no, this is really besides the point.

נהדר, אבל לא, זה לא קשור לנושא.

(Applause)

(מחיאות כפיים)

But the thing I want you to think about when we think about conservatives --

אבל כשמדברים על התנועה השמרנית אני רוצה שתחשבו

not so much this issue of the 1980 convention --

לא על התקרית שקרתה בועידה בשנת 1980 -

the thing to think about is this:

יש לחשוב על הדבר הבא:

They go to church.

הם הולכים לכנסיה.

Now, you know, I mean, a lot of people go to church.

אני יודע, הרבה אנשים הולכים לכנסיה.

I'm not talking about that only conservatives go to church.

אני לא אומר שרק שמרנים מבקרים בכנסיה.

And I'm not talking about the God thing.

ואינני מדבר על דבר האל עצמו.

I don't want to get into that, you know; that's not my point.

אני לא רוצה להכנס לנושא זה, זאת לא הנקודה.

They go to church, by which I mean,

באומרי שהם הולכים לכנסיה, אני מתכוון,

they do lots of things for free for each other.

שהם עושים הרבה דברים בחינם אחד לשני.

They hold potluck dinners.

הם מקיימים ארוחות משותפות בה כל אורח מכין מנה.

Indeed, they sell books about potluck dinners.

וגם מוכרים ספרים על ארוחות משותפות

They serve food to poor people.

הם מחלקים ארוחות חינם לעניים.

They share, they give,

הם משתפים, הם נותנים,

they give away for free.

הם מחלקים דברים בחינם.

And it's the very same people

ואותה קבוצת אנשים

leading Wall Street firms

מובילה חברות בוול סטריט

who, on Sundays, show up

שבימי ראשון, מתייצבים

and share.

וחולקים.

And not only food, right.

ולא רק אוכל, כן?

These very same people

אותה קבוצת אנשים

are strong believers, in lots of contexts,

הם מאמינים אדוקים, בהרבה הקשרים,

in the limits on the markets.

במגבלות של השווקים.

They are in many important places

הם נמצאים במקומות חשובים

against markets.

כנגד השווקים

Indeed, they, like all of us, celebrate this kind of relationship.

ואכן, הם, בדיוק כמו כולנו, חוגגים מערכת יחסים זו

But they're very keen that we don't

אבל הם מאוד נחרצים שאנו לא

let money drop into that relationship,

ניתן לכסף לחדור למערכת יחסים זו.

else it turns into something like this.

אחרת, זה יהפך למשהו כזה.

They want to regulate us, those conservatives,

הם רוצים ליצור רגולציה, השמרנים הללו,

to stop us from allowing the market to spread in those places.

שתמנע מאיתנו את האפשרות שהשוק החופשי יתפזר למקומות אלו

Because they understand:

כי הם מבינים:

There are places for the market

יש מקום לשוק

and places where the market should not exist,

ומקום בו השוק לא צריך להתקיים,

where we should be free

בו אנו צריכים להיות חופשיים

to enjoy the fellowship of others.

להנות מחברויות של אחרים

They recognize: Both of these things have to live together.

הם מבינים ששני הדברים חייבים לעבוד יחד.

And the second great thing about conservatives:

והדבר הגדול השני אצל שמרנים

they get ecology.

הם מבינים אקולוגיה.

Right, it was the first great Republican president of the 20th century

כן, זה היה הנשיא הרפובליקני הראשון במאה ה 20

who taught us about

שלימד אותנו לחשוב

environmental thinking -- Teddy Roosevelt.

בצורה ידידותית לסביבה - טדי רוזוולט.

They first taught us about ecology

ראשית לימדו אותנו על אקולוגיה

in the context of natural resources.

בהקשר של משאבים טבעיים.

And then they began to teach us in the context of

ולאחר מכן, החלו ללמד אותנו לחשוב במובנים של

innovation, economics.

חדשנות, כלכלה.

They understand, in that context,

הם מבינים, בהקשר הזה,

"free." They understand "free" is an important

"חופשי." הם מבינים ש"חופשי"

essential part of the

זה חלק חשוב

cultural ecology as well.

גם של האקולוגיה התרבותית.

That's the thing I want you to think about them.

זה מה שאני רוצה שתחשבו עליהם.

Now, I know

עכשיו, אני יודע

you don't believe me, really, here.

אתם לא מאמינים לי, באמת, כאן.

So here's exhibit number one.

אז הנה מוצג מספר אחד.

I want to share with you my latest hero, Julian Sanchez,

אני רוצה לספר לכם על הגיבור האחרון שלי, ג'וליאן סנצ'ז,

a libertarian who works at the, for many people,

ליברטני שעובד, בשביל הרבה אנשים,

"evil" Cato Institute.

במכון קאטו ה"מרושע".

Okay, so Julian made this video.

אוקיי, אז ג'וליאן עשה את הוידאו הזה.

He's a terrible producer of videos,

הוא מפיק נוראי של סרטים,

but it's great content, so I'm going to give you a little bit of it.

אבל זה תוכן מעולה, אז אני אראה לכם קצת מזה.

So here he is beginning.

אז פה הוא מתחיל.

Julian Sanchez: I'm going to make an observation about the way

ג'וליאן סנצ'ז: אני עומד לערוך אבחנה על הדרך

remix culture seems to be evolving ...

בה תרבות הרמיקס מתפתחת...

Larry Lessig: So what he does is he begins to tell us

לארי לסיג: אז הוא מתחיל לספר לנו

about these three videos.

על שלושת הסרטים האלה.

This is this fantastic Brat Pack remix

זה רמיקס "בראט פאק" הפנטסטי

set to Lisztomania.

מכוון לליסטומניה.

Which, of course, spread virally.

שכמובן, התפשט ויראלית.

Hugely successful.

מאוד מוצלח.

(Music)

(מוזיקה)

And then some people from Brooklyn saw it.

ואז כמה אנשים מברוקלין ראו את זה.

They decided they wanted to do the same.

הם החליטו שהם רוצים לעשות אותו הדבר.

(Music)

(מוזיקה)

And then, of course, people from San Fransisco saw it.

ואז, כמובן, אנשים מסן פרנסיסקו ראו את זה.

And San Franciscans thought they had to do the same as well.

וסן פרנסיסקו חשבו שהם צריכים לעשות את אותו הדבר.

(Music)

(מוזיקה)

And so they're beautiful, but this libertarian

אז הם נפלאים, אבל לליברטני הזה

has some important lessons he wants us to learn from this.

היו כמה לקחים שהוא רצה שנלמד מזה.

Here's lesson number one.

הנה שיעור מספר אחד.

JS: There's obviously also something really deeply great about this.

ג.ס: יש כמובן גם משהו נפלא בזה.

They are acting in the sense that they're

הם פועלים במובן שהם

emulating the original mashup.

מדמים את המאשאפ המקורי.

And the guy who shot it obviously has a strong eye

ולבחור שצילם אותו בברור יש עין טובה

and some experience with video editing.

ונסיון בעריכת וידאו.

But this is also basically just a group of friends

אבל זה גם בעיקרון רק קבוצה של חברים

having an authentic social moment

שחווים רגע חברתי אמיתי

and screwing around together.

ומשחקים ביחד.

It should feel familiar and kind of resonate

זה צריך להרגיש מוכר ודי להדהד

for anyone who's had a sing-a-long or a dance party

לכל מי שהיתה לו מסיבת ריקודים וקריוקי

with a group of good friends.

עם קבוצה של חברים.

LL: Or ...

ל.ל: או...

JS: So that's importantly different from the earlier videos we looked at

ג.ס: אז זה מאוד שונה מהסרטים הראשונים שראינו

because here, remix isn't just about

מפני שכאן, רמיקס הוא לא רק

an individual doing something alone in his basement;

אדם בודד עושה משהו לבד במרתף שלו;

it becomes an act of social creativity.

זה הופך לפעולה של יצירתיות חברתית.

And it's not just that it yields

אבל זה לא רק שזה מפיק

a different kind of product at the end,

סוג אחר של מוצר בסוף,

it's that potentially it changes the way that we relate to each other.

זה שבעיקרון זה משנה את הדרך בה אנחנו מתקשרים אחד לשני.

All of our normal social interactions

כל הקשרים החברתיים הרגילים שלנו

become a kind of invitation

הופכים לסוג של הזמנה

to this sort of collective expression.

לסוג הזה של הכרה קולקטיבית.

It's our real social lives themselves

אלא החיים החברתיים האמיתיים שלנו בעצמם

that are transmuted into art.

שנהפכים לאמנות.

LL: And so then, what this libertarian draws from these two points ...

ל.ל: ואז מה שהליברטני שואב משתי הנקודות האלו ...

JS: One remix is about

ג.ס: רמיקס אחד הוא על

individuals using our shared culture

יחידים שמשתמשים בתרבות המשותפת שלנו

as a kind of language to communicate something to an audience.

כסוג של שפה כדי לתקשר משהו לקהל.

Stage two, social remix,

שלב שתים, רמיקס חברתי,

is really about using it to mediate

זה באמת להשתמש בזה כדי לתווך

people's relationships to each other.

בין רגשות של אנשים אחד לשני.

First, within each video,

ראשית, בתוך כל סרטון,

the Brat Pack characters are used as a kind of template

הדמויות בחבורת בראט משמשות מעין תבניות

for performing the social reality of each group.

לביצוע המציאות החברתית של כל קבוצה.

But there's also a dialogue between the videos,

אבל יש גם דיאלוג בין הסרטונים,

where, once the basic structure is established,

בו, ברגע שהמבנה הבסיסי נקבע,

it becomes a kind of platform

זה נעשה למעין פלטפורמה

for articulating the similarities and differences

להדגשת הדומה והשונה

between the groups' social and physical worlds.

בין העולמות המוחשיים והחברתיים של הקבוצות.

LL: And then, here's for me,

ל.ל: ואז, הנה בשבילי,

the critical key to what

המפתח העיקרי למה

Julian has to say ...

שיש לג'וליאן להגיד ...

JS: Copyright policy isn't just about

ג.ס: מדיניות זכויות היוצרים היא לא רק נוגעת

how to incentivize the production

לאיך לתמרץ את ההפקה

of a certain kind of artistic commodity;

של סוג מסויים של מוצר אמנותי;

it's about what level of control

זה נוגע לרמת השליטה

we're going to permit to be exercised

שאנחנו עומדים להרשות שתקרה

over our social realities --

במציאות החברתית שלנו --

social realities that are now inevitably

מציאות חברתית שעכשיו באופן בלתי נמנע

permeated by pop culture.

מחלחלות על יד תרבות הפופ.

I think it's important that we

אני חושב שזה חשוב שאנחנו

keep these two different kinds of public goods in mind.

נשמור על שתי הסחורות הציבוריות השונות בראשנו.

If we're only focused on how to maximize

אם אנחנו רק מרוכזים על איך למקסם

the supply of one,

את האספקה של אחד מהם,

I think we risk suppressing

אני חושב שנהייה בסיכון של הדחקה

this different and richer

של האחר השונה העשיר יותר

and, in some ways, maybe even more important one.

ובדרך מסויימת, אולי חשוב יותר.

LL: Right. Bingo. Point.

ל.ל: בסדר. בינגו. נקודה.

Freedom needs this opportunity

החופש צריך את ההזדמנות הזאת

to both have the commercial success

כדי שיהיה לו גם את ההצלחה המסחרית

of the great commercial works

של התהליכים המסחריים הגדולים

and the opportunity

וההזדמנות

to build this different kind of culture.

לבנות את התרבות השונה הזו.

And for that to happen, you need

וכדי שזה יקרה, אתם צריכים

ideas like fair use to be central and protected,

רעיונות כמו שימוש הוגן שיהיה מרוכז ומוגן,

to enable this kind of innovation,

לאפשר את הסוג הזה של חדשנות,

as this libertarian tells us,

כמו שהליברטרי הזה אומר לנו,

between these two creative cultures,

בין שתי התרבויות היצירתיות האלו,

a commercial and a sharing culture.

תרבויות מסחריות ושיתופיות.

The point is they, he, here,

הנקודה היא שהם, הוא, כאן,

gets that culture.

מבינים את התרבות הזאת.

Now, my concern is, we Dems,

עכשיו, הדאגה שלי היא, אנחנו הדמוקרטים,

too often, not so much.

לעיתים רבות מדי, לא ממש.

All right, take for example this great company.

בסדר, קחו לדוגמה את החברה הנפלאה הזו.

In the good old days when this Republican ran that company,

בימים הטובים כשהרפובליקאי הזה ניהל את החברה ההיא,

their greatest work was work that built on the past, right.

העבודה הטובה ביותר שלהם היתה עבודה שבנתה על העבר, בסדר.

All of the great Disney works

כל העבודות הגדולות של דיסני

were works that took works that

היו עבודות שלקחו עבודות

were in the public domain and remixed them,

שהיו בנחלת הכלל ועשו להם רמיקס,

or waited until they entered the public domain to remix them,

או חיכו עד שהם נכנסו לנחלת הכלל כדי לעשות להם רמיקס,

to celebrate this add-on remix creativity.

כדי לחגוג את יצירתיות הרמיקס המוספת הזו.

Indeed, Mickey Mouse himself, of course,

ובאמת, מיקי מאוס בעצמו, כמובן,

as "Steamboat Willie,"

כ "ספינת הקיטור ווילי,"

is a remix of the then, very dominant,

הוא רמיקס של "ספינת הקיטור ביל"

very popular "Steamboat Bill"

המאוד פופולרי בזמנו

by Buster Keaton.

מאת באסטר קיטון.

This man was a remixer extraordinaire.

האיש הזה היה רמיקסר מדהים.

He is the celebration and ideal

הוא החגיגה והאידיאל

of exactly this kind of creativity.

של הסוג הזה בדיוק של יצירתיות.

But then the company passes

אבל אז החברה עוברת

through this dark stage

דרך השלב האפל הזה

to this Democrat.

לדמוקרט הזה.

Wildly different.

שונה לחלוטין.

This is the mastermind behind

זה המוח הגאוני מאחורי

the eventual passage of what we call

המעבר בסופו של דבר של מה שאנחנו קוראים לו

the Sonny Bono Copyright Term Extension Act,

הרחבת סוני בונו לחוק זכויות היוצרים,

extending the term of existing copyrights

שמאריך את תקופת זכויות היוצרים הקיימות

by 20 years,

ב 20 שנה,

so that no one could do to Disney

כך שאף אחד לא יוכל לעשות לזיסני

what Disney did to the Brothers Grimm.

מה שדיסני עשתה לאחים גרים.

Now, when we tried to challenge this,

עכשיו, כשניסינו לעמוד מול זה,

going to the Supreme Court, getting the Supreme Court, the bunch of conservatives there --

והלכנו לבית המשפט העליון, וגרמנו לבית המשפט העליון, חבורה של שלושה שמרנים --

if we could get them to wake up to this -- to strike it down,

אם היינו יכולים לגרום להם להתעורר לזה -- להפיל את זה,

we had the assistance of Nobel Prize winners

היתה לנו את התמיכה של זוכי פרס נובל

including this right-wing

כולל מהאגף הימני

Nobel Prize winner, Milton Friedman,

זוכה פרס הנובל, מילטון פרידמן,

who said he would join our brief

שאמר שהוא יצטרף לתביעה שלנו

only if the word "no brainer"

רק עם המילה "ברור מאליו"

was in the brief somewhere.

היתה בתביעה היכן שהוא.

(Laughter)

(צחוק)

But apparently, no brains

אבל מסתבר, שלא

existed in this place

היתה חשיבה

when Democrats passed and signed

כשדמוקרטים העבירו וחתמו

this bill into law.

על ההצעה הזו לחוק.

Now, tiny little quibble of a footnote:

עכשיו, הערת שוליים קטנטנה:

Sonny Bono, you might say, was a Republican,

סוני בונו, אולי תגידו, היה רפובליקאי,

but I don't buy it.

אבל אני לא קונה את זה.

This guy is no Republican.

הבחור הזה הוא לא רפובליקאי.

Okay, for a second example,

אוקיי, לדוגמה השניה,

think about this cultural hero,

תחשבו על הגיבור התרבותי הזה,

icon on the Left,

אייקון מצד שמאל,

creator of this character.

היוצר של הדמות הזו.

Look at the site that he built: "Star Wars" MashUps,

תראו את האתר שהוא בנה: מאשאפים של מלחמת הכוכבים,

inviting people to come and use their creative energy

מזמינים אנשים לבוא ולהשתמש באנרגיה היצירתית שלהם

to produce a new generation of attention

להפיק דור חדש של תשומת לב

towards this extraordinarily important cultural icon.

לאיקון החברתי החשוב ביותר הזה.

Read the license.

תקראו את הרשיון.

The license for these remixers

הרשיון לרמיקסים האלה

assigns all of the rights

נותן את כל הזכויות

to the remix back to Lucas.

של הרמיקס בחזרה ללוקאס.

The mashup is owned by Lucas.

המאשאפ שייך ללוקאס.

Indeed, anything you add to the mashup,

בהחלט, כל דבר שתוסיפו למאשאפ,

music you might add,

מוזיקה שתוסיפו,

Lucas has a worldwide perpetual right

ללוקאס יש זכות עולמית קבועה

to exploit that for free.

להשתמש בזה בחינם.

There is no creator here to be recognized.

אין יוצר פה להכיר בו.

The creator doesn't have any rights.

ליוצר אין זכויות.

The creator is a sharecropper in this story.

היוצר הוא רק אריס בסיפור הזה.

And we should remember

ואנחנו צריכים לזכור

who employed the sharecroppers:

מי מעסיק אריסים:

the Democrats, right?

הדמוקרטים, נכון?

So the point is the Republicans here

אז הנקודה היא שהרפובליקאים פה

recognize that there's a certain need

הכירו בזה שיש צורך

of ownership,

לבעלות,

a respect for ownership,

כבוד לבעלות.

the respect we should give the creator,

הכבוד שצריך לתת ליוצר,

the remixer, the owner, the property owner,

איש הרמיקס, הבעלים, בעל הזכויות,

the copyright owner

בעל זכויות היוצרים

of this extraordinarily powerful stuff,

של הדבר המאוד חזק הזה,

and not a generation of sharecroppers.

ולא דור של אריסים.

Now, I think there are lessons we should learn here,

עכשיו, אני חושב שיש לקחים שאנחנו צריכים ללמוד פה,

lessons about openness.

לקחים על פתיחות.

Our lives are sharing activities,

החיים שלנו הם שיתוף חוויות,

at least in part.

לפחות בחלקם.

Even for the head of Goldman Sachs,

אפילו למנהל גולדמן סאקס,

at least in part.

לפחות חלקית.

And for that sharing activity to happen, we have to have

וכדי שפעילות השיתוף הזו תקרה, אנחנו צריכים

well-protected spaces of fair use.

מרחבים מוגנים היטב של שימוש הוגן.

That's number one. Number two:

זה מספר אחת. מספר שתיים:

This ecology of sharing

האקולוגיה הזו של שיתוף

needs freedom

צריכה חופש

within which to create.

ליצור בתוכו.

Freedom, which means without permission from anyone,

חופש, שאומר בלי רשות מאף אחד,

the ability to create.

היכולת ליצור.

And number three: We need to

ושלוש: אנחנו צריכים

respect the creator,

כבוד ליוצר,

the creator of these remixes

היוצר של הרמיקסים האלה

through rights that are

דרך זכויות שהן

directly tied to them.

משויכות ישירות אליהם.

Now, this explains the right-wing nonprofit

עכשיו, זה מסביר את המלכ"ר הימני

Creative Commons.

קריאטיב קומנס.

Actually, it's not a right-wing nonprofit,

למעשה, זה לא מלכ"ר ימני,

but of course -- let me just tie it here --

אלא כמובן -- תנו לי רק לקשר את זה כאן --

the Creative Commons, which is

קיאטיב קומנס

offering authors this simple way to mark their content

מציעה ליוצרים דרך פשוטה לסמן את התוכן שלהם

with the freedoms

עם החרויות

they intended to carry.

שהם התכוונו שישאו.

So that we go from a "all rights reserved" world

כך שנעבור מעולם של "כל הזכויות שמורות"

to a "some rights reserved" world

לעולם של "חלק מהזכויות שמורות"

so that people can know the freedoms they have attached to the content,

כך שאנשים יוכלו להכיר את הזכויות שהם חיברו לתוכן,

building and creating

לבנות ליצור

on the basis of this

על בסיס זה

creative copyrighted work.

עבודה מוגנת זכויות יוצרים.

These tools that we built

הכלים האלה שבנינו

enable this sharing in parts

מאפשרים את השיתוף הזה בחלקים

through licenses that make it clear

דרך רשיון שהופך את זה לברור

and a freedom to create

וחופש ליצור

without requiring permission first

בלי לבקש זכויות קודם

because the permission has already been granted

מפני שההרשאה כבר ניתנה

and a respect for the creator because it builds upon

וכבוד בין היוצר מפני שהיא בונה על

a copyright the creator

זכויות היוצר

has licensed freely.

שיחרר לחופשי.

And it explains the vast right-wing conspiracy

וזה מסביר את הקונספירציה הימנית הרחבה

that's obviously developed around these licenses,

שכמובן מתפתחת סביב הרשיון,

as now more than 350 million digital objects

כך שיותר מ 350 מליון אובייקטים דיגיטליים

are out there, licensed freely

נמצאים שם בחוץ, עם רשיון חופשי

in this way.

בדרך הזו.

Now that picture of an ecology of creativity,

עכשיו התמונה של יצירתיות של אקולוגיה,

the picture of an ecology

התמונה של אקולוגיה

of balanced creativity,

של יצירתיות מאוזנת,

is that the ecology of creativity we have right now?

היא זו שהאקולוגיה של היצירתיות שיש לנו עכשיו?

Well, as you all know,

ובכן, כמו שאתם יודעים,

not many of us believe we do.

לא רבים מאיתנו מאמינים שזה מה שיש לנו.

I tripped on the reality of this ecology of creativity

נפלתי על המציאות של האקולוגיה של היצירתיות

just last week.

רק בשבוע שעבר.

I created a video which was based

יצרתי סרטון שמבוסס

on a Wireside Chat that I'd given,

בהרצאה בווירסייד שנתתי,

and I uploaded it to YouTube.

והעלתי אותה ליוטיוב.

I then got this email from YouTube

אז קיבלתי את המייל הזה מיוטיוב

weirdly notifying me

שמודיע לי בצורה מוזרה

that there was content in that

שהיה בזה תוכן

owned by the mysterious WMG

ששייך ל WMG המסתורי

that matched their content ID.

שהתאים לID בתוכן שלהם.

So I didn't think much about it.

אז לא ממש חשבתי על זה.

And then on Twitter, somebody said to me,

ואז בטוויטר, מישהו אמר לי,

"Your talk on YouTube was DMCA'd. Was that your purpose?"

"ההרצאה שלך ביוטיוב נמחקה בגלל חוק זכויות היוצרים, זאת היתה הכוונה שלך?"

imagining that I had this deep conspiracy

דימיין שהיתה לי את הקונספירציה העמוקה הזו

to reveal the obvious flaws in the DMCA.

לחשוף את הכשלים הברורים בחוק.

I answered, "No." I didn't even think about it.

ועניתי, "לא." אפילו לא חשבתי על זה אז.

But then I went to the site

אבל אז גלשתי לאתר

and all of the audio in my site had been silenced.

ואז כל הסאונד באתר שלי הושקט.

My whole 45-minute video

כל הוידאו שלי בן ה 45 דקות

had been silenced

הושתק

because there were snippets in that video,

מפני שהיו חלקים בוידאו הזה,

a video about fair use,

וידאו על שימוש הוגן,

that included Warner Music Group music.

שהכילו מוזיקה של קבוצת וורנר.

Now, interestingly,

עכשיו, מעניין,

they still sold ads for that music,

הם עדיין מכרו מודעות למוזיקה הזאת,

if you played the silent video.

אם הייתם מנגנים את הסרט המושתק.

You could still buy the music,

עדיין הייתם יכולים לקנות את המוזיקה,

but you couldn't hear anything

אבל לא יכולתם לשמוע שום דבר

because it had been silenced.

מפני שהיא הושתקה.

So I did what the current regime

אז עשיתי מה שהמשטר הנוכחי

says I must do

אומר שאני צריך לעשות

to be free to use

כדי להיות חופשי להשתמש

YouTube to talk about fair use.

ביוטיוב כדי לדבר על שימוש חופשי.

I went to this site, and I had to answer these questions.

נכנסתי לאתר, והייתי צריך לענות על השאלות האלה.

And then in an extraordinarily

ואז בדרך מופלאה

Bart Simpson-like, juvenile way

כמו בארט סימפסון

you've actually got to type out these words

הייתם צריכים להדפיס את המילים האלו

and get them right

ולהצליח

to reassert your freedom to speak.

כדי להשיב לעצמכם את חופש הדיבור.

And I felt like I was in third grade again.

והרגשתי כאילו אני שוב בכיתה ג'.

"I will not put tacks on the teacher's chair.

"אני לא אשים נעצים על הכיסא של המורה.

I will not put tacks on the teacher's chair."

אני לא אשים נעצים על הכיסא של המורה."

This is absurd.

זה אבסורדי.

It is outrageous.

זה מקומם.

It is an extraordinary perversion of the system of freedom

זו סטייה מדהימה ממערכת החופש

we should be encouraging.

שאנחנו צריכים לעודד.

And the question I ask you is: Who's fighting it?

והשאלה שאני שואל אתכם היא: מי נלחם בזה?

Well, interestingly, in the last presidential election,

ובכן, מעניין לראות, בבחירות הנשיאותיות האחרונות,

who was the number one, active

מי היה המתנגד הפעיל מספר אחת

opponent of this system of regulation

של מערכת ההסדרה הזאת

in online speech?

בנאום ברשת?

John McCain.

ג'ון מקיין.

Letter after letter attacking YouTube's refusal

מכתב אחרי מכתב תוקף את הסרוב של יוטיוב

to be more respectful of fair use

לכבד יותר את השימוש ההוגן

with their extraordinary notice and take down system,

עם ההודעה יוצאת הדופן שלהם ומערכת ההורדה שלהם,

that led his campaign so many times

שהוביל את הקמפיין שלו כל כך הרבה פעמים

to be thrown off the Internet.

להיזרק מהאינטרנט.

Now, that was the story of me then,

עכשיו, זה היה הסיפור שלי אז,

my good old days of right-wing lunacy.

הימים הטובים של טרוף ימני.

Let me come back to now,

תנו לי לחזור עכשיו,

now when I'm a little leftist --

עכשיו כשאני קצת שמאלני --

I'm certainly left-handed, so at least a lefty --

אני בהחלט שמאלי, אז לפחות שמאלי --

And I wonder, can we on the Left

אני תוהה, האם אנחנו בשמאל

expect to build this

יכולים לצפות לבנות את

ecology of freedom, now,

האקולוגיה הזו של חופש, עכשיו,

in a world where

בעולם בו

we know the extraordinarily powerful

אנחנו יודעים שהחזקים להפליא

influences against it,

משפיעים נגד זה,

where even icons of the Left like this

כשאפילו אייקונים של השמאל כמו זה

entertain and push bills

מעודדים ודוחפים הצעות חוק

that would effectively ban the requirement

שבעיקרון יאסרו על הדרישה

of open access for government-funded research?

לגישה חופשית למחקר ממשלתי?

The president, who has supported

הנשיא, שתמך

a process that secretly negotiates agreements,

בתהליך שמתווך בחשאי הסכמים,

which effectively lock us into the insane system

שבאופן אפקטיבי כובלים אותנו למערכת משוגעת

of DMCA

של זכויות יוצרים

that we have adopted

שאימצנו

and likely lock us down a path of three strikes, you're out

וכנראה גם כובלים אותנו לדרך של שלוש פסילות, אתם בחוץ

that, of course, the rest of the world are increasingly adopting.

שכמובן, שאר העולם מאמץ.

Not a single example of reform

אין דוגמה אחת של רפורמה

has been produced yet.

שנוצרה עדיין.

And we're not going to see this change

ואנחנו לא עומדים לראות את זה משתנה

in this system

במערכת

anytime soon.

מתישהו בקרוב.

So here's the lessons of openness

אז הנה השיעור בפתיחות

that I think we need to learn.

שאני חושב שאנחנו צריכים ללמוד.

Openness is a commitment

פתיחות היא התחייבות

to a certain set of values.

לסט מסויים של ערכים.

We need to speak of those values.

אנחנו צריכים לדבר על הערכים האלה.

The value of freedom. It's a value of community.

הערך של חופש. זה ערך של חברה.

It's a value of the limits in regulation.

זה ערך של גבולות בחקיקה.

It's a value respecting the creator.

זה ערך של כבוד ליוצר.

Now, if we can learn those values

עכשיו, אם נוכל ללמוד את הערכים האלה

from at least some influences on the Right,

מלפחות כמה השפעות על הימין,

if we can take them and incorporate them,

אם נוכל לקחת אותם ולשלב אותן,

maybe we could do a little trade.

אולי נוכל לעשות סחר קטן.

We learn those values on the Left,

אנחנו לומדים את הערכים האלה בשמאל,

and maybe they'll do health care

ואולי הם יעשו ביטוח בריאות

or global warming legislation or something in the Right.

או חקיקה בנושא התחממות גלובלית או משהו בימין.

Anyway, please join me

בכל אופן, בבקשה הצטרפו אלי

in teaching these values.

בלימוד הערכים האלה.

Thank you very much.

תודה רבה לכם.

(Applause)

(מחיאות כפיים)