Jeff Bezos: The electricity metaphor

מתרגם: Dr. Eitan Eliram מבקר: Ido Dekkers

When you think about resilience and technology it's actually much easier.

כשחושבים על התאוששות וטכנולוגיה, זה למעשה קל יותר

You're going to see some other speakers today, I already know,

אתם תראו כמה דוברים היום, אני יודע כבר

who are going to talk about breaking-bones stuff,

שעומדים לדבר על דברים "שוברי עצמות"

and, of course, with technology it never is.

וכמובן, בטכנולוגיה זה אף פעם לא כך.

So it's very easy, comparatively speaking, to be resilient.

אז זה נורא קל, יחסית, להתאושש מהר.

I think that, if we look at what happened on the Internet,

אם אנחנו מסתכלים על מה שקרה באינטרנט --

with such an incredible last half a dozen years,

עם כאלה חצי תריסר שנים מדהימות

that it's hard to even get the right analogy for it.

שקשה אפילו ליצר אנלוגיה מתאימה לזה.

A lot of how we decide, how we're supposed to react to things

הרבה מהאופן שבו אנו מחליטים, מאיך שאנחנו אמורים להגיב לדברים

and what we're supposed to expect about the future

ומה שאנחנו מצפים שיבוא בעתיד

depends on how we bucket things

תלוי באיך שאנחנו שואבים את הדברים

and how we categorize them.

ואיך אנחנו מקטלגים אותם.

And so I think the tempting analogy for the boom-bust

ולכן, אני חושב, האנלוגיה המפתה להתפוצצות הבועה

that we just went through with the Internet is a gold rush.

שכרגע עברנו עם האינטרנט זו הבהלה לזהב.

It's easy to think of this analogy as very different

קל לחשוב על האנלוגיה הזאת כשונה מאוד

from some of the other things you might pick.

מכמה מהדברים האחרים שהייתם בוחרים.

For one thing, both were very real.

דבר ראשון, שניהם מאוד אמיתיים.

In 1849, in that Gold Rush, they took over $700 million

ב-1849, בבהלה לזהב, הם השתלטו על למעלה מ 700 מליון דולר

worth of gold out of California. It was very real.

שווי זהב מקליפורניה. זה היה מאוד אמיתי.

The Internet was also very real. This is a real way for humans to

האינטרנט גם הוא היה מאוד אמיתי. זוהי דרך אמיתית לבני אדם

communicate with each other. It's a big deal.

לתקשר אחד עם השני. זה עניין גדול.

Huge boom. Huge boom. Huge bust. Huge bust.

בועה ענקית, בועה ענקית. פיצוץ ענקי, פיצוץ ענקי.

You keep going, and both things are lots of hype.

אם ממשיכים, בשני הדברים היה המון הייפ.

I don't have to remind you of all the hype

אני לא צריך להזכיר לכם את כל ההייפ

that was involved with the Internet -- like GetRich.com.

שהיה מעורב באינטרנט -- למשל GetRich.com.

But you had the same thing with the Gold Rush. "Gold. Gold. Gold."

אבל זה היה בדיוק אותו סיפור עם הבהלה לזהב. "זהב. זהב. זהב."

Sixty-eight rich men on the Steamer Portland. Stacks of yellow metal.

שישים ושמונה אנשים עשירים ב-Steamer Portland. ערימות של מתכת צהובה.

Some have 5,000. Many have more.

לכמה יש חמשת אלפים (דולרים). לאחרים יותר.

A few bring out 100,000 dollars each.

חלק מצא 100,000$ כל אחד.

People would get very excited about this when they read these articles.

אנשים התרגשו מאוד בקשר לזה כשהם קראו את הכתבות האלו.

"The Eldorado of the United States of America:

האלדורדו (עיר זהב מיתולוגית) של ארה"ב.

the discovery of inexhaustible gold mines in California."

הגילוי של מכרות זהב בלתי-נדלים בקליפורניה.

And the parallels between the Gold Rush and the Internet Rush continue very strongly.

ההקבלות בין הבהלה לזהב והבהלה לאינטרנט ממשיכות להיות חזקות.

So many people left what they were doing.

אז, אנשים עזבו את מה שהם עשו.

And what would happen is -- and the Gold Rush went on for years.

ומה שקרה זה - הבהלה לזהב נמשכה שנים.

People on the East Coast in 1849, when they first started to get the news,

אנשים בחוף המזרחי ב-1849, כשהם רק התחילו לשמוע על החדשות

they thought, "Ah, this isn't real."

הם חשבו, "אה, זה לא אמיתי."

But they keep hearing about people getting rich,

אבל הם המשיכו לשמוע על עוד אנשים שמתעשרים,

and then in 1850 they still hear that. And they think it's not real.

ואז ב-1850 הם עדיין שומעים את זה. והם חושבים שזה לא אמיתי.

By about 1852, they're thinking, "Am I the stupidest person on Earth

בסביבות 1852, הם כבר מתחילים לחשוב, "האם אני האדם הטיפש בעולם

by not rushing to California?" And they start to decide they are.

בגלל שאני לא רץ לקליפורניה?" והם מתחילים להחליט שהם כן.

These are community affairs, by the way.

אלה עניני של קהילה, אגב.

Local communities on the East Coast would get together and whole teams

קהילות מקומיות בחוף המזרחי התאגדו וצוותים שלמים

of 10, 20 people would caravan across the United States,

של 10-20 אנשים נסעו ברחבי ארצות-הברית

and they would form companies.

והקימו חברות.

These were typically not solitary efforts. But no matter what,

לרוב אלה לא היו ניסיונות של יחידים. אבל לא משנה מה,

if you were a lawyer or a banker, people dropped what they were doing,

אם היית עורך דין או בנקאי, אנשים עזבו את מה שהם עושים,

no matter what skill set they had, to go pan for gold.

לא משנה אילו מיומנויות היו להם, ללכת לסנן זהב.

This guy on the left, Dr. Richard Beverley Cole,

הבחור פה בשמאל, ד"ר ריצ'ארד בברלי קול,

he lived in Philadelphia and he took the Panama route.

הוא חי בפילדלפיה ויצא דרך פנמה.

They would take a ship down to Panama, across the isthmus,

הם היו לוקחים ספינה לפנמה, לאורך המיצרים,

and then take another ship north.

ואז לקחו עוד ספינה צפונה.

This guy, Dr. Toland, went by covered wagon to California.

הבחור הזה, ד"ר טולאנד, רכב בכרכרה מכוסה לקליפורניה.

This has its parallels, too. Doctors leaving their practices.

גם לזה יש הקבלות. רופאים עוזבים את העסקים שלהם.

These are both very successful -- a physician in one case,

שניהם מאוד מצליחים - אחד רופא

a surgeon in the other.

והשני מנתח.

Same thing happened on the Internet. You get DrKoop.com.

אותו הדבר קרה באינטרנט. יש לכם את DrKoop.com.

(Laughter)

(צחוק)

In the Gold Rush, people literally jumped ship.

בבהלה לזהב, אנשים ממש נטשו את הספינות.

The San Francisco harbor was clogged with 600 ships at the peak

נמל סן פרנסיסקו היה עמוס בשיאו עם 600 ספינות

because the ships would get there and the crews would abandon

כי ספינות היו מגיעות לשם וננטשות על ידי הצוותים,

to go search for gold.

שיצאו לחפש זהב.

So there were literally 600 captains and 600 ships.

אז היו שם למעשה 600 קפטנים ו-600 ספינות.

They turned the ships into hotels, because they couldn't sail them anywhere.

הם הפכו את הספינות לבתי מלון, כי הם לא יכלו להשיט אותן יותר לשום מקום.

You had dotcom fever. And you had gold fever.

היתה קדחת הדוט-קום. וקדחת הזהב.

And you saw some of the excesses

והיו כמה הגזמות פרועות

that the dotcom fever created and the same thing happened.

שקדחת הדוט-קום יצרה, ואותו הדבר קרה.

The fort in San Francisco at the time had about 1,300 soldiers.

במבצר בסן פרנסיסקו באותו זמן היו 1,300 חיילים.

Half of them deserted to go look for gold.

חצי מהם נטש והלך לחפש לזהב.

And they wouldn't let the other half out to go look for the first half

והם לא נתנו לחצי השני לצאת ולחפש את החצי הראשון

because they were afraid they wouldn't come back.

כי הם פחדו שהם לא יחזרו.

(Laughter)

(צחוק)

And one of the soldiers wrote home, and this is the sentence that he put:

ואחד החיילים כתב הביתה, והנה אחד המשפטים שלו:

"The struggle between right and six dollars a month

"המאבק בין הדבר הנכון ו-6$ בחודש

and wrong and 75 dollars a day is a rather severe one."

והדבר הלא נכון ו-75$ ליום הוא מאבק רציני."

They had bad burn rate in the Gold Rush. A very bad burn rate.

היתה להם רמת שחיקה איומה בבהלה לזהב. רמת שחיקה רעה מאוד.

This is actually from the Klondike Gold Rush. This is the White Pass Trail.

זה למעשה מבהלת הזהב בקלונדייק. זהו נתיב המעבר הלבן.

They loaded up their mules and their horses.

הם העמיסו את הפרדות שלהם ואת הסוסים שלהם.

And they didn't plan right.

והם לא תיכננו נכון.

And they didn't know how far they would really have to go,

והם לא ידעו עד כמה רחוק יהיה עליהם ללכת

and they overloaded the horses with hundreds and hundreds of pounds of stuff.

והם העמיסו את הסוסים העמסת יתר בדברים ששקלו מאות רבות של קילוגרמים

In fact it was so bad that most of the horses died

למעשה זה היה כל כך גרוע שרוב הסוסים מתו.

before they could get where they were going.

לפני שהם יכלו להגיע למקום שאליו הלכו.

It got renamed the "Dead Horse Trail."

הוא נקרא מחדש "נתיב הסוס המת"

And the Canadian Minister of the Interior wrote this at the time:

ושר הפנים הקנדי בשעתו כתב:

"Thousands of pack horses lie dead along the way,

"אלפי סוסים עמוסים שוכבים מתים לאורך הדרך

sometimes in bunches under the cliffs,

לעיתים בערמות מתחת לצוקים,

with pack saddles and packs where they've fallen from the rock above,

עם אוכפים עמוסים וחבילות במקום שבו הם נפלו מהסלע למעלה,

sometimes in tangled masses, filling the mud holes

לעיתים בהמון סבוך,ממלאים את בורות הבוץ

and furnishing the only footing for our poor pack animals on the march,

ומסמנים את הדרך לחיות האומללות המועמסות שעוד צועדות

often, I regret to say, exhausted, but still alive,

לרוב, צר לי לומר,מותשות אך עדיין חיות.

a fact we were unaware of, until after the miserable wretches

עובדה שלא היינו מודעים לה, עד אחרי שהמסכנים והעלובים

turned beneath the hooves of our cavalcade.

הופיעו מתחת לפרסות התהלוכה שלנו.

The eyeless sockets of the pack animals everywhere

ארובות העיניים הריקות של הבהמות המועמסות בכל מקום

account for the myriads of ravens along the road.

היו עדות לרבבות העורבים לאורך הנתיב

The inhumanity which this trail has been witness to,

חוסר האנושיות שהנתיב הזה היה עד לו

the heartbreak and suffering which so many have undergone,

שברון הלב והסבל שכה רבים עברו

cannot be imagined. They certainly cannot be described."

אינו ניתן לדמיון. הם בוודאות לא ניתנים לתיאור"

And you know, without the smell that would have accompanied that,

ואתם יודעים, ללא הריח שבוודאי ליווה זאת

we had the same thing on the Internet: very bad burn rate calculations.

היה לנו אותו הדבר עם האינטרנט, שיעורי נפילות קשים מאוד.

I'll just play one of these and you'll remember it.

אני אנגן אחד מהם ואתם תזכרו אותו.

This is a commercial that was played on the Super Bowl in the year 2000.

זו פרסומת מסחרית שהוצגה בסופר-בול בשנת 2000

(Video): Bride #1: You said you had a large selection of invitations. Clerk: But we do.

(וידאו): כלה מס' 1: אמרת שיש לך מבחר גדול של הזמנות פקיד: אכן יש לנו

Bride #2: Then why does she have my invitation?

כלה מס' 2: אז מדוע יש לה את ההזמנה שלי?

Announcer: What may be a little thing to some ... Bride #3: You are mine, little man.

כרוז: מה שהוא דבר קטן לאחדים...כלה מס' 3: אתה שלי, איש קטן.

Announcer: Could be a really big deal to you. Husband #1: Is that your wife?

כרוז: יכול להיות ביג דיל בשבילך בעל מס' 1: האם זוהי אשתך?

Husband #2: Not for another 15 minutes. Announcer: After all, it's your special day.

בעל מס ' 2: לא לעוד 15 דקות כרוז:אחרי הכל,זהו יום מיוחד עבורך.

OurBeginning.com. Life's an event. Announce it to the world.

החיים הם ארוע, הכרז על כך לעולם.

Jeff Bezos: It's very difficult to figure out what that ad is for.

זה מאוד קשה לפענח עבור מה המודעה הזאת.

(Laughter)

(צחוק)

But they spent three and a half million dollars

אך הם בזבזו 3.5 מליון דולר

in the 2000 Super Bowl to air that ad,

בסופר בול של שנת 2000 כדי לפרסם את המודעה הזו.

even though, at the time, they only had a million dollars in annual revenue.

למרות שבאותו הזמן היה להם רווח שנתי של מליון דולר בלבד.

Now, here's where our analogy with the Gold Rush starts to diverge,

עכשיו, כאן מתחילה ההשוואה שלנו לבהלה לזהב להסתעף,

and I think rather severely.

ואני סבור שבאופן משמעותי.

And that is, in a gold rush, when it's over, it's over.

בבהלה לזהב כאשר זה הסתיים זה הסתיים.

Here's this guy: "There are many men in Dawson

הנה הברנש הזה: "ישנם הרבה אנשים בדואסון

at the present time who feel keenly disappointed.

בזמן הזה שמרגישים בכנות, מאוכזבים.

They've come thousands of miles on a perilous trip, risked life, health and property,

הם הגיעו ממרחק אלפי מיילים, במסע מסוכן, סיכנו חיים, בריאות ורכוש,

spent months of the most arduous labor a man can perform

השקיעו חודשים של עבודה, מן המאומצות שבן אנוש יכול לבצע

and at length with expectations raised to the highest pitch

וכשעלו הציפיות לשיאן

have reached the coveted goal only to discover

הגיעו למטרה הנחשקת רק כדי לגלות

the fact that there is nothing here for them."

את העובדה שאין כאן דבר בשבילם"

And that was, of course, the very common story.

וזה היה, כמובן, הסיפור הנפוץ ביותר.

Because when you take out that last piece of gold --

משום שכשאתה כורה את פיסת הזהב האחרונה--

and they did incredibly quickly. I mean, if you look at the 1849 Gold Rush --

והם עשו זאת במהירות מרשימה. אני מתכוון,שאם אתם מסתכלים על הבהלה לזהב של שנת 1849

the entire American river region, within two years --

כל אזור הנהר האמריקני, תוך שנתיים--

every stone had been turned. And after that, only big companies

כל אבן היתה הפוכה. ואחרי זה, רק חברות גדולות

who used more sophisticated mining technologies

שהשתמשו בטכנולוגיות כרייה מתוחכמות יותר

started to take gold out of there.

החלו להוציא את הזהב לשם.

So there's a much better analogy that allows you to be incredibly optimistic

אז ישנה השוואה מוצלחת יותר שמאפשרת לכם להיות אופטימיים בצורה יוצאת דופן

and that analogy is the electric industry.

וההשוואה הזו היא תעשיית החשמל.

And there are a lot of similarities between the Internet and the electric industry.

וישנם הרבה קווי דמיון בין האינטרנט ותעשיית החשמל.

With the electric industry you actually have to --

עם תעשיית החשמל אתם למעשה חייבים--

one of them is that they're both sort of thin,

אחד מהם הוא זה ששניהם כאילו רזים

horizontal, enabling layers that go across lots of different industries.

אופקיים, מאפשרים מימדים חוצי תעשיות שונות

It's not a specific thing.

זה לא דבר ספציפי.

But electricity is also very, very broad, so you have to sort of narrow it down.

אך חשמל הוא גם דבר מאוד מאוד רחב אז אתה צריך לצמצם אותו.

You know, it can be used as an incredible means of transmitting power.

אתם יודעים, ניתן להשתמש בו כאמצעי בלתי רגיל להעברת כח.

It's an incredible means of coordinating,

זה משאב בלתי רגיל לתיאום,

in a very fine-grained way, information flows.

הזרמת מידע בדרכים מאוד פרטניות.

There's a bunch of things that are interesting about electricity.

ישנם כמה דברים מענינים אודות החשמל.

And the part of the electric revolution that I want to focus on

והחלק אודות מהפכת החשמל שאתמקד בו

is sort of the golden age of appliances.

הוא סוג של תור הזהב של מכשירי החשמל.

The killer app that got the world ready for appliances was the light bulb.

הקילר-אפ שהכינה את העולם למכשירי החשמל היתה נורת האור.

So the light bulb is what wired the world.

אז נורת האור זה מה שחיווט את העולם.

And they weren't thinking about appliances when they wired the world.

והם לא חשבו על מכשירי חשמל כשהם חיווטו את העולם.

They were really thinking about --

הם באמת חשבו על--

they weren't putting electricity into the home;

הם לא התקינו חשמל בתוך הבית.

they were putting lighting into the home.

הם התקינו תאורה בתוך הבית.

And, but it really -- it got the electricity. It took a long time.

אך זה באמת, זה השיג את החשמל.זה לקח זמן רב.

This was a huge -- as you would expect -- a huge capital build out.

זה היה ענק-כפי שניתן לצפות-הון ענק לבנייה.

All the streets had to be torn up.

כל הרחובות נקרעו

This is work going on down in lower Manhattan

זוהי עבודה המתרחשת למטה, בחלק התחתי של מנהטן

where they built some of the first electric power generating stations.

היכן שהם בנו כמה מתחנות הכח החשמליות

And they're tearing up all the streets.

והם קורעים לגזרים את כל הרחובות.

The Edison Electric Company, which became Edison General Electric,

חברת החשמל אדיסון, שלימים הפכה לאדיסון ג'נרל אלקטריק

which became General Electric,

שהפכה לג'נרל אלקטריק,

paid for all of this digging up of the streets. It was incredibly expensive.

שילמה עבור כל החפירות הללו של הרחובות, זה היה יקר במיוחד.

But that is not the -- and that's not the part that's really most similar to the Web.

אך זה איננו ה--וזה איננו החלק שהכי דומה לרשת.

Because, remember, the Web got to stand

משום שזכרו שהרשת עמדה

on top of all this heavy infrastructure

על בסיס כל התשתית הכבדה הזאת

that had been put in place because of the long-distance phone network.

שהועמדה בשל רשת הטלפוניה שנפרסה למרחקים ארוכים.

So all of the cabling and all of the heavy infrastructure --

אז כל הכבילה וכל התשתית הכבדה--

I'm going back now to, sort of, the explosive part of the Web in 1994,

אני חוזר עכשיו, לסקור את חלק מהפיצוץ של הרשת בשנת 1994

when it was growing 2,300 percent a year.

כאשר היא גדלה ב -2300 אחוז לשנה.

How could it grow at 2,300 percent a year in 1994

איך היא יכלה לגדול ב 2300 אחוז בשנה ב- 1994

when people weren't really investing in the Web?

כאשר אנשים לא ממש השקיעו ברשת?

Well, it was because that heavy infrastructure had already been laid down.

טוב, זה היה משום שתשתית כבדה הונחה כבר

So the light bulb laid down the heavy infrastructure,

אז נורת האור הניחה את התשתית הכבדה,

and then home appliances started coming into being.

ואז מכשירי החשמל הביתיים התחילו להתהוות.

And this was huge. The first one was the electric fan --

וזה היה ענק. הראשון היה המאוורר החשמלי--

this was the 1890 electric fan.

זה היה המאוורר החשמלי של 1890.

And the appliances, the golden age of appliances really lasted --

ומכשירי החשמל, תור הזהב של מכשירי החשמל ארך באמת

it depends how you want to measure it --

תלוי איך רוצים למדוד את זה--

but it's anywhere from 40 to 60 years. It goes on a long time.

אך זה איפושהו בין 40 ל- 60 שנה. זה ארך המון זמן.

It starts about 1890. And the electric fan was a big success.

זה מתחיל בערך ב- 1890. והמאוורר החשמלי היה להצלחה גדולה.

The electric iron, also very big.

המגהץ החשמלי גם כן הצלחה גדולה מאוד.

By the way, this is the beginning of the asbestos lawsuit.

דרך אגב, זוהי ההתחלה של תביעות האזבסט.

(Laughter)

(צחוק)

There's asbestos under that handle there.

יש אזבסט מתחת לידית שם.

This is the first vacuum cleaner, the 1905 Skinner Vacuum,

זהו שואב האבק הראשון, סקינר ואקיום משנת 1905

from the Hoover Company. And this one weighed 92 pounds

מחברת הובר. וזה שוקל 46 קילו

and took two people to operate and cost a quarter of a car.

נדרשו שני אנשים להפעילו בעלות של רבע מכונית.

So it wasn't a big seller.

אז זה לא היה להיט מכירתי.

This was truly, truly an early-adopter product --

זה היה מוצר של רוכשי גאדג'טים--

(Laughter)

(צחוק)

the 1905 Skinner Vacuum.

שואב האבק של סקינר מ 1905

But three years later, by 1908, it weighed 40 pounds.

אך 3 שנים לאחר מכן, ב1908, זה שקל 20 קילו.

Now, not all these things were highly successful.

עכשיו, לא כל הדברים הללו היו מאוד מצליחים.

(Laughter)

(צחוק)

This is the electric tie press, which never really did catch on.

זובי מכונת גיהוץ עניבות שמעולם לא תפסה בשוק.

People, I guess, decided that they would not wrinkle their ties.

אנשים,אני מנחש,החליטו שהם לא יקמטו את העניבות שלהם.

These never really caught on either:

אלו גם כן לא תפסו שוק מעולם.

the electric shoe warmer and drier. Never a big seller.

מחמם הרגלים החשמלי ומיבש.אף פעם לא מכר בגדול.

This came in, like, six different colors.

זה הגיע,כאילו, שישה צבעים שונים.

(Laughter)

(צחוק)

I don't know why. But I thought, you know,

אני לא יודע למה,אבל חשבתי, אתם יודעים,

sometimes it's just not the right time for an invention;

לפעמים זה פשוט לא הזמן הנכון להמצאה.

maybe it's time to give this one another shot.

אולי זה הזמן לתת לאחד הזה ניסיון נוסף

So I thought we could build a Super Bowl ad for this.

אז חשבתי אנחנו יכולים לבנות לזה מודעה לסופר-בול

We'd need the right partner. And I thought that really --

אנחנו זקוקים לשותף הנכון. וחשבתי שזה באמת --

(Laughter)

(צחוק)

I thought that would really work, to give that another shot.

חשבתי שזה ממש יעבוד,לתת לזה ניסיון נוסף

Now, the toaster was huge

עכשיו המצנם היה ענק

because they used to make toast on open fires,

משום שהם נהגו להכין טוסטים על אש גלויה

and it took a lot of time and attention.

וזה דרש הרבה זמן ותשומת לב

I want to point out one thing. This is -- you guys know what this is.

אני רוצה להצביע על דבר אחד. זה--חבר'ה אתם יודעים מה זה.

They hadn't invented the electric socket yet.

הם עוד לא המציאו את השקע החשמלי עדיין.

So this was -- remember, they didn't wire the houses for electricity.

אז זה היה--זיכרו,הם לא חייוטו את בתיהם עבור חשמל.

They wired them for lighting. So your -- your appliances would plug in.

הם חיווטו אותם לתאורה. אז ה-- כך שהמכשירים שלכם יוכנסו לשקע.

They would -- each room typically had a light bulb socket at the top.

הם אהה--בכל חדר היה בעצם בית מנורה למעלה.

And you'd plug it in there.

והיתם תוקעים את זה שם.

In fact, if you've seen the Carousel of Progress at Disney World,

למעשה,הייתם רואים את התקדמות הקרוסלה בדיסני.

you've seen this. Here are the cables coming up into this light fixture.

הייתם רואים את זה. הנה הכבלים נכנסים לתוך גוף התאורה הזה.

All the appliances plug in there. And you would just unscrew your light bulb

כל מכשירי החשמל מתחברים שם. ורק הייתם צריכים לשחרר את נורת האור שלכם

if you wanted to plug in an appliance.

אם רציתם לחבר את מכשיר החשמל שלכם.

The next thing that really was a big, big deal was the washing machine.

הדבר הבא שבאמת היה גדול.ביג דיל אמיתי, היה מכונת הכביסה.

Now, this was an object of much envy and lust.

עכשיו,זה היה חפץ לקנא ולחשוק בו.

Everybody wanted one of these electric washing machines.

כולם רצו אחד מאותן מכונות כביסה חשמליות.

On the left-hand side, this was the soapy water.

בצד השמאלי, היו מי הסבון

And there's a rotor there -- that this motor is spinning.

ויש שם מדחף--שהמנוע הזה מסובב

And it would clean your clothes.

וזה היה מנקה את הבגדים שלכם.

This is the clean rinse-water. So you'd take the clothes out of here,

וזהו מנגנון הסחיטה.אז היתם מוציאים את הבגדים מכאן,

put them in here, and then you'd run the clothes through this electric wringer.

שמים אותם כאן, ואז היתם מעבירים את הבגדים דרך המכבש החשמלי הזה.

And this was a big deal.

וזה היה ביג דיל.

You'd keep this on your porch. It was a little bit messy and kind of a pain.

היתם שומרים את הדבר הזה על המרפסת. זה היה קצת מבולגן וגם סוג של קושי.

And you'd run a long cord into the house

והיתם מעבירים חוט ארוך לתוך הבית

where you could screw it into your light socket.

היכן שהייתם יכולים להבריג את זה לתוך שקע התאורה.

(Laughter)

(צחוק)

And that's actually kind of an important point in my presentation,

וזו בעצם נקודה חשובה במצגת שלי,

because they hadn't invented the off switch.

משום שהם לא המציאו את מתג הכיבוי.

That was to come much later -- the off switch on appliances --

זה יגיע מאוחר הרבה יותר-- מתג הכיבוי על מכשירים--

because it didn't make any sense.

בגלל שזה לא היה הגיוני.

I mean, you didn't want this thing clogging up a light socket.

אני מתכוון, לא הייתם רוצים שהדבר הזה יסתום את שקע התאורה.

So you know, when you were done with it, you unscrewed it.

אז אתם יודעים, שכאשר סיימתם עם זה פשוט הברגתם את זה החוצה.

That's what you did. You didn't turn it off.

זה מה שהייתם עושים, לא הייתם מכבים.

And as I said before, they hadn't invented the electric outlet either,

כפי שאמרתי קודם, הם לא המציאו גם את השקע החשמלי

so the washing machine was a particularly dangerous device.

אז מכונת הכביסה היתה מכשיר מסוכן במיוחד.

And there are --

וישנם --

when you research this, there are gruesome descriptions

כשאתם חוקרים את זה, ישנם תיאורים מבעיתים

of people getting their hair and clothes caught in these devices.

של אנשים ששערותיהם ובגדיהם היו נתפסים במכונות הללו.

And they couldn't yank the cord out

והם לא יכלו למשוך את החוט החוצה.

because it was screwed into a light socket inside the house.

משום שזה היה מוברג לתוך שקע תאורה בתוך הבית.

(Laughter)

(צחוק)

And there was no off switch, so it wasn't very good.

ולא היה מתג כיבוי, אז זה לא היה כל כך טוב

And you might think that that was incredibly stupid of our ancestors

והייתם חושבים שזה היה די טיפשי מצד אבותינוו

to be plugging things into a light socket like this.

לחבר דברים לתוך שקעי תאורה ככה.

But, you know, before I get too far into condemning our ancestors,

אבל,אתם יודעים,לפני שאני מרחיק לכת בהכפשת אבותינו,

I thought I'd show you: this is my conference room.

חשבתי שאראה לכם : זהו חדר הישיבות שלי.

This is a total kludge, if you ask me.

זו תסבוכת שלמה, אם אתם שואלים אותי.

First of all, this got installed upside down. This light socket --

ראשית זה הותקן הפוך. שקע התאורה הזה--

(Laughter)

צחוק

and so the cord keeps falling out, so I taped it in.

אז החוט ממשיך ליפול אז הדבקתי אותו

(Laughter)

(צחוק)

This is supposed -- don't even get me started. But that's not the worst one.

זה אמור--אל תתנו לי אפילו להתחיל.אבל זה לא הגרוע ביותר.

This is what it looks like under my desk.

ככה זה נראה מתחת לשולחן לי.

I took this picture just two days ago.

צילמתי את התמונה הזו אך לפני יומיים.

So we really haven't progressed that much since 1908.

אז לא באמת ממש התקדמנו מאז 1908

(Laughter)

(צחוק)

It's a total, total mess.

זה בלגן טוטאלי.

And, you know, we think it's getting better,

ואתם יודעים,אנחנו חושבים שזה הולך ומשתפר,

but have you tried to install 802.11 yourself?

אך האם ניסיתם להתקין 802.11 (רשת אלחוטית) בעצמכם?

(Laughter)

(צחוק)

I challenge you to try. It's very hard.

אני מזמין אתכם לנסות. זה מאוד קשה.

I know Ph.D.s in Computer Science --

אני מכיר בעלי תואר שלישי במדעי המחשב--

this process has brought them to tears, absolute tears. (Laughter)

התהליך הזה הביא אותם לבכי, ממש דמעות.

And that's assuming you already have DSL in your house.

וזה בהנחה שיש לך חיבור אינטרנט מהיר בביתך.

Try to get DSL installed in your house.

נסה להביא אותם להתקין לך בבית.

The engineers who do it everyday can't do it.

המנהדסים שעושים זאת בכל יום לא מסוגלים לעשות זאת.

They have to -- typically, they come three times.

הם חייבים-- ברוב המקרים הם באים שלוש פעמים.

And one friend of mine was telling me a story:

וחבר אחד שלי סיפר לי סיפור.

not only did they get there and have to wait,

לא רק שהם הגיעו לשם ונאלצו לחכות,

but then the engineers, when they finally did get there,

אלא שאז המהנדסים, כשלבסוף הגיעו לשם,

for the third time, they had to call somebody.

בפעם השלישית, הם היו צריכים להתקשר למישהו.

And they were really happy that the guy had a speakerphone

והם היו מאוד שמחים שלאיש היה טלפון עם רמקול

because then they had to wait on hold for an hour

שאם לא כן היה עליהם להיות במצב המתנה למשך שעה.

to talk to somebody to give them an access code

כדי לדבר עם מישהו שיתן להם קוד גישה.

after they got there.

אחרי שהם הגיעו לשם.

So we're not -- we're pretty kludge-y ourselves.

אז אנחנו לא--אנחנו בעצמנו מבולגנים.

By the way, DSL is a kludge.

דרך אגב, אינטרנט מהיר הוא בלגן.

I mean, this is a twisted pair of copper that was never designed

אני מתכוון, זהו זוג של חוטים שזורים שמעולם לא תוכנן

for the purpose it's being put to --

למטרה שלשמה נועד.

you know it's the whole thing --

אתם יודעים זה המכלול.

we're very, very primitive. And that's kind of the point.

אנחנו מאוד, מאוד פרימיטיבים.וזו בעצם הנקודה.

Because, you know, resilience -- if you think of it in terms of the Gold Rush,

משום,שאתם יודעים,כושר אילתור,אם אתם חושבים על זה במושגי הבהלה לזהב

then you'd be pretty depressed right now

אז תהיו מדוכאים עכשיו.

because the last nugget of gold would be gone.

מכיוון שמטיל הזהב האחרון ילקח.

But the good thing is, with innovation, there isn't a last nugget.

אבל הדבר הטוב הוא שביזמות\חדשנות אין מטיל זהב אחרון.

Every new thing creates two new questions and two new opportunities.

כל דבר חדש יוצר שתי שאלות חדשות ושתי אפשרויות חדשות.

And if you believe that, then you believe that where we are --

ואם אתם מאמינים בזה, אז אתם מאמינים שהיכן שאנחנו--

this is what I think -- I believe that where we are with the incredible kludge --

זה מה שאני חושב: אני מאמין שהיכן שאנו נמצאים עם הבלגן המדהים

and I haven't even talked about user interfaces on the Web --

ואני עדין לא מדבר על מימשק משתמש ברשת.

but there's so much kludge, so much terrible stuff --

אבל יש כל כך הרבה בלגן, כל כך הרבה דברים נוראיים,

we are at the 1908 Hurley washing machine stage with the Internet.

אנחנו בשלב מכונת הכביסה הרלי של 1908 עם האינטרנט.

That's where we are. We don't get our hair caught in it,

זה איפוא שאנו נמצאים.השיער שלנו לא נתפס בזה.

but that's the level of primitiveness of where we are.

אבל זו רמת הפרימיטיביות שאנו נמצאים בה.

We're in 1908.

אנחנו ב 1908.

And if you believe that, then stuff like this doesn't bother you. This is 1996:

ואם אתם מאמינים בזה, אז דברים כאלו לא מטרידים אתכם. זוהי שנת 1996:

"All the negatives add up to making the online experience not worth the trouble."

"כל הדברים השליליים מתווספים לכדי הפיכת חווית האונליין לכזו שאינה שווה את הטרחה"

1998: "Amazon.toast." In 1999: "Amazon.bomb."

1998:"הטוסט של אמזון" ב- 1999 "הפצצה של אמזון"

My mom hates this picture.

אמא שלי שונאת את התמונה הזאת.

(Laughter)

(צחוק)

She -- but you know, if you really do believe that it's the very,

היא -- אבל אתם יודעים,אם אתם מאמינים שזוהי ממש,

very beginning, if you believe it's the 1908 Hurley washing machine,

ממש ההתחלה אם אתם מאמינים שזו מכונת הכביסה הרלי מ- 1908.

then you're incredibly optimistic. And I do think that that's where we are.

אז אתם אופטימיים יוצאי דופן. ואני כשלעצמי חושב שזה היכן שאנחנו.

And I do think there's more innovation ahead of us

ואני חושב שישנה עוד חדשנות לפנינו

than there is behind us.

מאשר יש מאחורינו.

And in 1917, Sears -- I want to get this exactly right.

ובשנת 1917 סירס -- אני רוצה להגיד את זה במדויק.

This was the advertisement that they ran in 1917.

זו היתה הפרסומת שהם הריצו ב 1917

It says: "Use your electricity for more than light."

זה אומר:" שתמשו בחשמל שלכם ליותר מאור"

And I think that's where we are.

ואני חושב שזה היכן שאנחנו.

We're very, very early. Thank you very much.

אנחנו ממש ממש בהתחלה. תודה רבה.