4 ways we can avoid a catastrophic drought | David Sedlak

מתרגם: Ido Dekkers מבקר: Sigal Tifferet

Our grandparents' generation created an amazing system

דור הסבים שלנו יצר מערכת מדהימה

of canals and reservoirs that made it possible

של תעלות ומאגרים שאפשרו

for people to live in places where there wasn't a lot of water.

לאנשים לחיות במקומות עם מעט מים.

For example, during the Great Depression,

לדוגמה, במהלך השפל הגדול,

they created the Hoover Dam,

הם יצרו את סכר הובר,

which in turn, created Lake Mead

שבתורו יצר את אגם מיד

and made it possible for the cities of Las Vegas and Phoenix

ואיפשר לערים לאס וגאס ופיניקס

and Los Angeles to provide water

ולוס אנג'לס לספק מים

for people who lived in a really dry place.

לאנשים שחיו במקום ממש יבש.

In the 20th century, we literally spent trillions of dollars

במאה ה 20, הוצאנו טריליוני דולרים

building infrastructure to get water to our cities.

בבניית תשתיות כדי לקבל מים בערים שלנו.

In terms of economic development, it was a great investment.

במונחים של פיתוח כלכלי, זו היתה השקעה מעולה.

But in the last decade, we've seen the combined effects

אבל בעשור האחרון ראינו את האפקטים המשולבים

of climate change, population growth and competition for water resources

של שינוי אקלימי, גידול אוכלוסיה ותחרות על מקורות מים

threaten these vital lifelines and water resources.

מאיימים על קוי החיים האלו ומקורות המים.

This figure shows you the change in the lake level of Lake Mead

התמונה הזו מראה לכם את השינוי ברמות המים באגם מיד

that happened in the last 15 years.

שהתרחשו ב 15 השנים האחרונות.

You can see starting around the year 2000,

אתם יכולים לראות החל מסביבות שנת 2000,

the lake level started to drop.

רמות המים באגם החלו לצנוח.

And it was dropping at such a rate

והן צנחו בקצב

that it would have left the drinking water intakes for Las Vegas high and dry.

שהיה משאיר את צריכת מי השתיה של לאס וגאס יבשה.

The city became so concerned about this

העיר היתה כה מודאגת

that they recently constructed a new drinking water intake structure

שהם בנו לאחרונה מבנה חדש להבאת מים

that they referred to as the "Third Straw"

שהם התייחסו אליו כ"קש השלישי"

to pull water out of the greater depths of the lake.

כדי להביא מי שתיה מעמקי האגם.

The challenges associated with providing water to a modern city

האתגרים שמיוחסים לאספקת מים לעיר מודרנית

are not restricted to the American Southwest.

לא מוגבלים לדרום מערב אמריקה.

In the year 2007, the third largest city in Australia, Brisbane,

בשנת 2007, העיר השלישית בגודלה באוסטרליה, בריסביין,

came within 6 months of running out of water.

הגיעה למצב שתוך שישה חודשים היו נגמרים לה המים.

A similar drama is playing out today in São Paulo, Brazil,

דרמה דומה מתרחשת היום בסן פאולו ברזיל,

where the main reservoir for the city

שם המאגר הראשי לעיר

has gone from being completely full in 2010,

הפך ממלא לגמרי ב 2010,

to being nearly empty today

לכמעט ריק היום

as the city approaches the 2016 Summer Olympics.

כשהעיר מתקרבת לאולימפיאדת הקיץ של 2016.

For those of us who are fortunate enough

בני המזל בינינו

to live in one of the world's great cities,

החיים באחת הערים הגדולות בעולם,

we've never truly experienced the effects of a catastrophic drought.

מעולם לא באמת חוו את ההשפעות של בצורת קטסטרופית.

We like to complain about the navy showers we have to take.

אנחנו אוהבים להתלונן בנוגע למקלחות הקצרות שאנחנו צריכים לעשות.

We like our neighbors to see our dirty cars and our brown lawns.

אנחנו אוהבים ששכנינו יראו את המכוניות המלוכלכות שלנו והדשא החום.

But we've never really faced the prospect of turning on the tap

אבל מעולם לא עמדנו באמת מול האפשרות של לפתוח את הברז

and having nothing come out.

וששום דבר לא יצא.

And that's because when things have gotten bad in the past,

וזה בגלל שכשדברים היו גרועים בעבר,

it's always been possible to expand a reservoir

תמיד היה אפשר להרחיב את המאגר

or dig a few more groundwater wells.

או לחפור עוד בארות מי תהום.

Well, in a time when all of the water resources are spoken for,

ובכן, בזמן בו כל משאבי המים כבר תפוסים,

it's not going to be possible to rely on this tried and true way

אי אפשר יהיה לסמוך על הדרך המסורתית

of providing ourselves with water.

של אספקת מים.

Some people think that we're going to solve the urban water problem

כמה אנשים חושבים שאנחנו עומדים לפתור את בעיית המים העירונית

by taking water from our rural neighbors.

על ידי לקיחת מים מהשכנים הכפריים שלנו.

But that's an approach that's fraught with political, legal and social dangers.

אבל הגישה הזו מלאה באתגרים פוליטיים, משפטיים וחברתיים.

And even if we succeed in grabbing the water from our rural neighbors,

ואפילו אם נצליח לתפוש את המים מהשכנים שלנו,

we're just transferring the problem to someone else

אנחנו רק מעבירים את הבעיה למישהו אחר

and there's a good chance it will come back and bite us

ויש סיכוי טוב שזה יחזור להתנקם בנו

in the form of higher food prices

בעלויות מזון גבוהות

and damage to the aquatic ecosystems that already rely upon that water.

ונזק לאיזורי טבע שכבר מסתמכים על המים האלה.

I think that there's a better way to solve our urban water crisis

אני חושב שיש דרך טובה יותר לפתור את משבר המים העירוני שלנו

and I think that's to open up four new local sources of water

ואני חושב שזה לפתוח ארבעה משאבי מים מקומיים חדשים

that I liken to faucets.

שאני משווה לברזים.

If we can make smart investments in these new sources of water

אם נוכל ליצור השקעות חכמות במשאבי המים החדשים שלנו

in the coming years,

בשנים הבאות,

we can solve our urban water problem

נוכל לפתור את בעית המים העירונית שלנו

and decrease the likelihood that we'll ever run across

ולהפחית את הסיכון שאי פעם ניתקל

the effects of a catastrophic drought.

בהשפעות של בצורת קטסטרופלית.

Now, if you told me 20 years ago

עכשיו, אם הייתם אומרים לי לפני 20 שנה

that a modern city could exist without a supply of imported water,

שעיר המודרנית תוכל להתקיים בלי אספקת מים מיובאת,

I probably would have dismissed you as an unrealistic and uninformed dreamer.

כנראה הייתי מתעלם מכם כלא מציאותיים וחולמים לא מיודעים.

But my own experiences

אבל הניסיון האישי שלי

working with some of the world's most water-starved cities in the last decades

בעבודה עם כמה מהערים הכי צמאות למים בעשורים האחרונים

have shown me that we have the technologies and the management skills

הראה לי שיש לנו את הטכנולוגיות ויכולות הניהול

to actually transition away from imported water,

כדי להתקדם מייבוא מים,

and that's what I want to tell you about tonight.

ועל זה אספר לכם הערב.

The first source of local water supply that we need to develop

המקור הראשון למים מקומיים שאנחנו צריכים לפתח

to solve our urban water problem

כדי לפתור את בעיית המים העירונית שלנו

will flow with the rainwater that falls in our cities.

יזרום עם מי הגשם שנופלים בערינו.

One of the great tragedies of urban development

אחת הטרגדיות הגדולות של פיתוח עירוני

is that as our cities grew,

היא שכשהערים שלנו גדלו,

we started covering all the surfaces with concrete and asphalt.

התחלנו לכסות את פני השטח עם בטון ואספלט.

And when we did that, we had to build storm sewers

וכשעשינו את זה, היינו צריכים לבנות מערכות ניקוז

to get the water that fell on the cities out

כדי לפנות את המים שנפלו על ערינו

before it could cause flooding,

לפני שהם יגרמו להצפה,

and that's a waste of a vital water resource.

וזה בזבוז של מקור מים חיוני.

Let me give you an example.

אתן לכם דוגמה.

This figure here shows you the volume of water

הגרף הזו מראה את נפח המים

that could be collected in the city of San Jose

שניתן לאסוף בעיר סן חוזה

if they could harvest the stormwater that fell within the city limits.

אם הם היו אוגרים את מי הגשם שיורד בעיר.

You can see from the intersection of the blue line and the black dotted line

אתם יכולים לראות מהצומת בין הקו הכחול והקו המקוקו השחור

that if San Jose could just capture half of the water that fell within the city,

שאם סן חוזה היו אוספים חצי מהגשם שירד בעיר,

they'd have enough water to get them through an entire year.

היה להם מספיק מים לשנה שלמה.

Now, I know what some of you are probably thinking.

עכשיו, אני יודע מה כמה מכם חושבים.

"The answer to our problem is to start building great big tanks

"התשובה לבעיה שלנו היא להתחיל לבנות מיכלים עצומים

and attaching them to the downspouts of our roof gutters,

ולחבר אותם אל הצינורות שיורדים ממרזבי הגגות שלנו,

rainwater harvesting."

אגירת מי גשם."

Now, that's an idea that might work in some places.

עכשיו, זה רעיון שאולי יעבוד בכמה מקומות.

But if you live in a place where it mainly rains in the winter time

אבל אם אתם חיים במקום בו יורד גשם לרוב בחורף

and most of the water demand is in the summertime,

ורוב הדרישה למים היא בקיץ,

it's not a very cost-effective way to solve a water problem.

זו לא דרך מאוד אפקטיבית לפתור את בעית המים.

And if you experience the effects of a multiyear drought,

ואם אתם סובלים מבצורת רב שנתית,

like California's currently experiencing,

כמו שקליפורניה חווה לאחרונה,

you just can't build a rainwater tank that's big enough to solve your problem.

לא תוכלו לבנות מיכל אגירה גדול מספיק כדי לפתור את הבעיה.

I think there's a lot more practical way

אני חושב שיש דרך הרבה יותר פרקטית

to harvest the stormwater and the rainwater that falls in our cities,

כדי לאגור את מי הסערות ומי הגשם שיורדים על ערינו,

and that's to capture it and let it percolate into the ground.

וזה ללכוד אותם ולתת להם לחלחל לתוך האדמה.

After all, many of our cities are sitting on top of a natural water storage system

אחרי הכל, הרבה מהערים שלנו יושבות על מאגרי מים טבעיים

that can accommodate huge volumes of water.

שיכולים לאגור כמויות אדירות של מים.

For example, historically, Los Angeles has obtained

לדוגמה, בעבר, לוס אנג'לס השיגה

about a third of its water supply from a massive aquifer

בערך שליש מצריכת המים שלה מאקוויפר מסיבי

that underlies the San Fernando Valley.

שנמצא מתחת לעמק סן פרננדו.

Now, when you look at the water that comes off of your roof

עכשיו, כשאתם מסתכלים על מים שיורדים מהגג שלנו

and runs off of your lawn and flows down the gutter,

וזורמים על הדשא ובמורד הניקוז,

you might say to yourself, "Do I really want to drink that stuff?"

אולי תגידו לעצמכם, "אני באמת רוצה לשתות את זה?"

Well, the answer is you don't want to drink it

ובכן, התשובה היא שאתם לא רוצים לשתות את זה

until it's been treated a little bit.

עד שהם יטופלו מעט.

And so the challenge that we face in urban water harvesting

וכך האתגר שאנחנו עומדים לפניו באגירת מים עירוניים

is to capture the water, clean the water

הוא ללכוד את המים, לנקות את המים

and get it underground.

ולהכניס אותם מתחת לאדמה.

And that's exactly what the city of Los Angeles is doing

וזה בדיוק מה שהעיר לוס אנג'לס עושה

with a new project that they're building in Burbank, California.

בפרוייקט חדש שהם בונים בברבאנק קליפורניה.

This figure here shows the stormwater park that they're building

הנתונים האלה פה מראים את פארק מי הסערות שהם בונים

by hooking a series of stormwater collection systems, or storm sewers,

על ידי חיבור מערכות ניקוז,

and routing that water into an abandoned gravel quarry.

ותיעול המים למחצבת אבן נטושה.

The water that's captured in the quarry

המים שנלכדים במחצבה

is slowly passed through a man-made wetland,

עוברים לאט לאט דרך אדמות ביצה מלאכותיות,

and then it goes into that ball field there

ומשם עוברים למגרש המשחק שם

and percolates into the ground,

ומחלחלים לאדמה,

recharging the drinking water aquifer of the city.

ממלאים את אקוויפר מי השתיה בעיר.

And in the process of passing through the wetland

ובתהליך של מעבר דרך הביצה

and percolating through the ground,

וחילחול דרך האדמה,

the water encounters microbes that live on the surfaces of the plants

המים נתקלים במיקרובים שחיים על פני צמחים

and the surfaces of the soil,

ועל פני האדמה,

and that purifies the water.

והם מטהרים את המים.

And if the water's still not clean enough to drink

ואם המים עדיין לא נקיים מספיק לשתיה

after it's been through this natural treatment process,

אחרי שהם עברו את תהליך הטיהור הטבעי הזה,

the city can treat it again

העיר יכולה לטפל בהם שוב

when they pump if back out of the groundwater aquifers

כשהם שואבים אותם חזרה מהאקוויפרים התת קרקעיים

before they deliver it to people to drink.

לפני שהם מספקים אותם לשתיה לאנשים.

The second tap that we need to open up to solve our urban water problem

המקור השני שאנחנו צריכים לפתח כדי לפתור את בעיית המים האורבנית שלנו

will flow with the wastewater

יזרום עם מי השופכין שלנו

that comes out of our sewage treatment plants.

שיוצאים ממפעלי טיפול השפכים שלנו.

Now, many of you are probably familiar with the concept of recycled water.

עכשיו, רבים מכם כנראה מכירים את הרעיון של מים ממוחזרים.

You've probably seen signs like this

כנראה ראיתם שלטים כאלה

that tell you that the shrubbery and the highway median

שמספרים לכם שהשיחים וההפרדה בכביש המהיר

and the local golf course

ומגרש הגולף המקומי

is being watered with water

מושקים עם מים

that used to be in a sewage treatment plant.

שהיו פעם במפעל טיפול שפכים.

We've been doing this for a couple of decades now.

אנו עושים זאת כבר כמה עשורים.

But what we're learning from our experience

אבל מה שאנחנו לומדים מנסיוננו

is that this approach is much more expensive that we expected it to be.

זה שהגישה הזו היא הרבה יותר יקרה ממה שציפינו.

Because once we build the first few water recycling systems

מפני שברגע שבנינו מתקני מחזור מים

close to the sewage treatment plant,

קרוב למפעלי טיפול בשפכים,

we have to build longer and longer pipe networks

צריך לבנות צנרת יותר ויותר ארוכה

to get that water to where it needs to go.

כדי לקבל מים במקום בו אנחנו צריכים אותם.

And that becomes prohibitive in terms of cost.

וזה הופך ליקר.

What we're finding is

מה שאנחנו מגלים זה

that a much more cost-effective and practical way of recycling wastewater

שהרבה יותר אפקטיבי מבחינה תקציבית ופרקטית

is to turn treated wastewater into drinking water

להפוך מי שפכים מטופלים למי שתיה

through a two-step process.

דרך תהליך דו שלבי.

In the first step in this process we pressurize the water

בשלב הראשון בתהליך הזה אנחנו דוחסים מים

and pass it through a reverse osmosis membrane:

ומעבירים אותם דרך ממברנת אוסמוזה הפוכה:

a thin, permeable plastic membrane

ממברנת פלסטיק דקה וחדירה

that allows water molecules to pass through

שמאפשרת למולקולות המים לעבור דרכה

but traps and retains the salts, the viruses and the organic chemicals

אבל לוכדת ואוגרת את המלחים, הוירוסים והכימיקלים האורגניים

that might be present in the wastewater.

שאולי נמצאים במי השפכים.

In the second step in the process,

בשלב השני בתהליך,

we add a small amount of hydrogen peroxide

אנחנו מוסיפים כמות קטנה של מימן דו חמצני

and shine ultraviolet light on the water.

ומאירים אור אולטרה סגול על המים.

The ultraviolet light cleaves the hydrogen peroxide

האור האולטרה סגול מפצל את המימן הדו חמצני

into two parts that are called hydroxyl radicals,

לשני חלקים שנקראים רדיקל הידרוקסיל,

and these hydroxyl radicals are very potent forms of oxygen

ורדיקלי ההידרוקסיל האלו הם צורות מאוד חזקות של חמצן

that break down most organic chemicals.

שמפרקות את רוב הכימיקלים האורגניים.

After the water's been through this two-stage process,

אחרי שהמים עברו דרך התהליך הדו שלבי הזה,

it's safe to drink.

הם בטוחים לשתיה.

I know,

אני יודע,

I've been studying recycled water

חקרתי מים ממוחזרים

using every measurement technique known to modern science

בשימוש בכל שיטות המדידה שידועות למדע המודרני

for the past 15 years.

במשך 15 השנה האחרונות.

We've detected some chemicals

גילינו כימיקלים מסוימים

that can make it through the first step in the process,

שיכולים לעבור דרך השלב הראשון בתהליך,

but by the time we get to the second step,

אבל עד שהם מגיעים לשלב השני,

the advanced oxidation process,

תהליך החמצון המתקדם,

we rarely see any chemicals present.

אנחנו רואים נוכחות כימיקלים לעיתים רחוקות.

And that's in stark contrast to the taken-for-granted water supplies

וזה בניגוד מוחלט למקורות המים הרגילים

that we regularly drink all the time.

מהם אנחנו שותים כל הזמן.

There's another way we can recycle water.

יש דרך נוספת בה נוכל למחזר מים.

This is an engineered treatment wetland that we recently built

זו ביצה מהונדסת שבנינו לאחרונה

on the Santa Ana River in Southern California.

בנהר סנטה אנה בדרום קליפורניה.

The treatment wetland receives water from a part of the Santa Ana River

הביצה מקבלת מים מיובל של נהר סנטה אנה

that in the summertime consists almost entirely of wastewater effluent

שבקיץ מכיל כמעט לגמרי זרם של מי שפכים

from cities like Riverside and San Bernardino.

מערים כמו ריברסייד וסן ברנרדינו.

The water comes into our treatment wetland,

המים נכנסים לאדמת הביצה שלנו,

it's exposed to sunlight and algae

הם חשופים לאור שמש ואצות

and those break down the organic chemicals,

ואלה מפרקים את הכימיקלים האורגניים,

remove the nutrients and inactivate the waterborne pathogens.

מסירים את החומרים המזינים ומנטרלים את הפתוגנים במים.

The water gets put back in the Santa Ana River,

המים מוחזרים לנהר סנטה אנה,

it flows down to Anaheim,

זורמים לכיוון אנהיים,

gets taken out at Anaheim and percolated into the ground,

מוצאים באנהיים ומחלחלים לאדמה,

and becomes the drinking water of the city of Anaheim,

והופכים למי השתיה של העיר אנהיים,

completing the trip from the sewers of Riverside County

וכך משלימים את המסע מהביוב של מחוז ריברסייד

to the drinking water supply of Orange County.

למקור מי השתיה של מחוז אורנג'.

Now, you might think that this idea of drinking wastewater

עכשיו, אתם אולי תחשבו שהרעיון הזה של שתיית מי שופכין

is some sort of futuristic fantasy or not commonly done.

הוא פנטזיה עתידנית או תופעה נדירה.

Well, in California, we already recycle about 40 billion gallons a year

ובכן, בקליפורניה, אנחנו כבר ממחזרים בערך 160 מיליארד ליטר בשנה

of wastewater through the two-stage advanced treatment process

של מי שפכים בתהליך הדו שלבי של טיפול מתקדם

I was telling you about.

עליו סיפרתי לכם.

That's enough water to be the supply of about a million people

זה מספיק מים לבערך מיליון אנשים

if it were their sole water supply.

אם זה היה מקור המים היחיד שלהם.

The third tap that we need to open up will not be a tap at all,

המקור השלישי שאנחנו צריכים לפתוח לא יהיה ברז בכלל,

it will be a kind of virtual tap,

זה יהיה סוג של ברז וירטואלי,

it will be the water conservation that we manage to do.

זה יהיה שימור מים.

And the place where we need to think about water conservation is outdoors

והמקום בו אנחנו צריכים לחשוב על שימור מים הוא בחוץ

because in California and other modern American cities,

מפני שבקליפורניה וערים אמריקאיות מודרניות אחרות,

about half of our water use happens outdoors.

בערך חצי מהשימוש שלנו במים מתרחש בחוץ.

In the current drought,

בשרב הנוכחי,

we've seen that it's possible

ראינו שהדשא והצמחים

to have our lawns survive and our plants survive

יכולים לשרוד

with about half as much water.

עם בערך חצי מכמות המים.

So there's no need to start painting concrete green

אז אין צורך להתחיל לצבוע בטון בירוק

and putting in Astroturf and buying cactuses.

ולשים דשא מלאכותי ולקנות קקטוסים.

We can have California-friendly landscaping with soil moisture detectors

יכול להיות לנו גינון ידידותי לקליפורניה עם גלאי לחות לאדמה

and smart irrigation controllers

ובקרי השקיה חכמים

and have beautiful green landscapes in our cities.

ויהיו לנו נופים ירוקים יפיפיים בערים שלנו.

The fourth and final water tap that we need to open up

המקור הרביעי והאחרון שאנחנו צריכים לפתוח

to solve our urban water problem

כדי לפתור את בעית המים האורבנית

will flow with desalinated seawater.

יהיה התפלת מי ים.

Now, I know what you probably heard people say about seawater desalination.

עכשיו, אני יודע שאתם בטח שמעתם מה אנשים אומרים על התפלת מי ים.

"It's a great thing to do if you have lots of oil, not a lot of water

"זה דבר מעולה אם יש לכם הרבה נפט, לא הרבה מים

and you don't care about climate change."

ולא אכפת לכם משינוי האקלים."

Seawater desalination is energy-intensive no matter how you slice it.

התפלת מי ים דורשת הרבה אנרגיה לא משנה איך מסתכלים על זה.

But that characterization of seawater desalination

אבל האפיון של התפלת מי ים

as being a nonstarter is hopelessly out of date.

כמשהו מיותר, מיושן ללא תקווה.

We've made tremendous progress in seawater desalination

התקדמנו המון בהתפלת מי ים

in the past two decades.

בשני העשורים האחרונים.

This picture shows you

התמונה הזו מראה לכם

the largest seawater desalination plant in the Western hemisphere

את מפעל התפלת המים הגדול בחצי הכדור המערבי

that's currently being built north of San Diego.

שנבנה כרגע מצפון לסן דיאגו.

Compared to the seawater desalination plant

יחסית למפעל התפלת מי הים

that was built in Santa Barbara 25 years ago,

שנבנה בסנטה ברברה לפני 25 שנים,

this treatment plant will use about half the energy

מפעל הטיפול הזה ישתמש בערך במחצית האנרגיה

to produce a gallon of water.

כדי לייצר כל ליטר מים.

But just because seawater desalination has become less energy-intensive,

אבל רק בגלל שהתפלת מי ים הפכה לפחות אינטנסיבית אנרגטית,

doesn't mean we should start building desalination plants everywhere.

אינו אומר שאנחנו צריכים להתחיל לבנות מפעלי התפלה בכל מקום.

Among the different choices we have,

בין האפשרויות שלנו,

it's probably the most energy-intensive

זה כנראה דורש הכי הרבה אנרגיה

and potentially environmentally damaging

ופוטנציאלית הכי מזיק לסביבה

of the options to create a local water supply.

מהאופציות ליצור מקור מים מקומי.

So there it is.

אז הנה זה.

With these four sources of water,

עם ארבעת מקורות המים האלה,

we can move away from our reliance on imported water.

אנחנו יכולים להתרחק מההסתמכות שלנו על מים מיובאים.

Through reform in the way we landscape our surfaces and our properties,

דרך רפורמה בדרך בה אנחנו מגננים את המשטחים שלנו והנכסים שלנו,

we can reduce outdoor water use by about 50 percent,

אנחנו יכולים להפחית את השימוש במים בחוץ בבערך 50 אחוז,

thereby increasing the water supply by 25 percent.

וכך נגדיל את אספקת המים ב 25 אחוז.

We can recycle the water that makes it into the sewer,

אנחנו יכולים למחזר את המים שמגיעים לביוב,

thereby increasing our water supply by 40 percent.

ובכך להגדיל את אספקת המים ב 40 אחוז.

And we can make up the difference through a combination

ואחננו יכולים להשלים את השארית דרך שילוב

of stormwater harvesting and seawater desalination.

של איסוף מי סערות והתפלת מי ים.

So, let's create a water supply

אז, בואו ניצור מאגר מים

that will be able to withstand any of the challenges

שיהיה מסוגל לעמוד בכל אתגר

that climate change throws at us in the coming years.

ששינוי האקלים יפיל עלינו בשנים הבאות.

Let's create a water supply that uses local sources

בואו ניצור אספקת מים שמשתמשת במשאבים מקומיים

and leaves more water in the environment for fish and for food.

ומשאירה יותר מים בסביבה לדגים ולאוכל.

Let's create a water system that's consistent with out environmental values.

בואו ניצור מערכת מים שתואמת את הערכים הסביבתיים.

And let's do it for our children and our grandchildren

ובואו נעשה את זה עבור ילדינו ונכדינו

and let's tell them this is the system

ובואו נגיד להם שזו המערכת

that they have to take care of in the future

שהם צריכים לטפל בה בעתיד

because it's our last chance to create a new kind of water system.

מפני שזה הסיכוי האחרון שלנו ליצור סוג חדש של מערכת מים.

Thank you very much for your attention.

תודה רבה לכם על תשומת הלב.

(Applause)

(מחיאות כפיים)