Nalini Nadkarni explores canopy worlds

מתרגם: Shlomo Adam מבקר: Ido Dekkers

Trees are wonderful arenas for discovery

העצים הם זירות נפלאות לגילוי תגליות

because of their tall stature, their complex structure,

עקב קומתם הגבוהה, המבנה המורכב שלהם,

the biodiversity they foster and their quiet beauty.

המגוון הביולוגי שהם מטפחים ויופיים השקט.

I used to climb trees for fun all the time

תמיד טיפסתי על עצים בשביל הכיף

and now, as a grown-up, I have made my profession understanding trees

והיום, כמבוגרת, הפכתי למקצוע שלי את הבנת העצים והיערות בעזרת המדע.

and forests, through the medium of science.

The most mysterious part of forests is the upper tree canopy.

החלק המסתורי ביותר ביערות הוא החופה העליונה.

And Dr. Terry Erwin, in 1983,

וב-1983, ד"ר טרי ארווין

called the canopy, "the last biotic frontier."

כינה את החופה, "הגבול הביוטי האחרון."

I'd like to take you all on a journey up to the forest canopy,

ברצוני לקחת את כולכם למסע למעלה, לחופת היער,

and share with you what canopy researchers are asking

ולשתף אתכם בשאלות שחוקרי החופה שואלים

and also how they're communicating with other people outside of science.

וכן בתקשורת שלהם עם אחרים מחוץ למדע.

Let's start our journey on the forest floor

הבה נתחיל במסע שלנו על קרקעית היער

of one of my study sites in Costa Rica.

באחד מאתרי המחקר שלי בקוסטה-ריקה.

Because of the overhanging leaves and branches,

בגלל העלים והענפים שתלויים מעל,

you'll notice that the understory is very dark,

תשימו לב שהשכבה התחתונה חשוכה מאד,

it's very still.

ושקטה מאד.

ברצוני לקחת אתכם למעלה אל החופה,

And what I'd like to do is take you up to the canopy,

not by putting all of you into ropes and harnesses,

לא בכך שאתלה אתכם בחבלים ורתמות,

but rather showing you a very short clip

אלא בעזרת קטע קצרצר

from a National Geographic film called "Heroes of the High Frontier."

מסרט של ה"נשיונל ג'אוגרפיק" בשם "גיבורי הסְפר הגבוה."

This was filmed in Monteverde, Costa Rica

זה צולם במונטוורדה שבקוסטה-ריקה,

and I think it gives us the best impression of what it's like

ולדעתי זה נותן את הרושם הטוב ביותר

to climb a giant strangler fig.

של טיפוס על תאנה חונקת ענקית.

(Music)

(מוסיקה)

(סוף המוסיקה)

(נהמות)

(Growling)

(Rustling)

(רשרושים)

So what you'll see up there is that it's really like the atmosphere of an open field,

אתם רואים ששם למעלה האווירה ממש כמו בשדה פתוח,

and there are tremendous numbers of plants and animals that have adapted

ויש מספר עצום של צמחים ובעלי חיים שהסתגלו

to make their way and their life in the canopy.

לנהל את ענייניהם ואת חייהם בתוך החופה.

Common groups, like the sloth here, have clear adaptations

קבוצות מקומיות, כמו העצלן כאן, הסתגלו בבירור לחופת היער,

for forest canopies, hanging on with their very strong claws.

והם נתלים בעזרת טפריהם החזקים מאד.

But I'd like to describe to you a more subtle kind of diversity

אך הייתי רוצה לתאר לכם סוג סמוי יותר של גיוון

and tell you about the ants.

ולספר לכם על הנמלים.

There are 10,000 species of ants that taxonomists --

יש 10,000 מיני נמלים שהטקסונומים - אנשים שמתארים ומתייגים בעלי-חיים -

people who describe and name animals -- have named.

4,000 of those ants live exclusively in the forest canopy.

נתנו להם שמות.

4,000 מהנמלים האלה חיות אך ורק בחופת היער.

One of the reasons I tell you about ants

אחת הסיבות שאני מספרת לכם על נמלים

is because of my husband, who is in fact an ant taxonomist

היא בגלל בעלי, שהוא למעשה טקסונום נמלים,

and when we got married, he promised to name an ant after me, which he did --

וכשנישאנו, הבטיח לכנות נמלה על שמי, ואכן עשה זאת -

Procryptocerus nalini, a canopy ant.

פרוקריפטוצרוס נליני, נמלת חופת-יער.

We've had two children, August Andrew and Erika

יש לנו שני ילדים, אוגוסט אנדרו ואריקה,

and actually, he named ants after them.

והוא כינה נמלים על שמם (צחוק)

So we may be the only family that has an ant named after each one of us.

אנו אולי המשפחה היחידה שיש נמלים על שמות כולנו.

But my passion -- in addition to Jack and my children --

אך מושא התשוקה שלי, מלבד ג'ק והילדים שלי,

are the plants, the so-called epiphytes,

הם הצמחים, אלה המכונים אפיפייטים,

those plants that grow up on trees.

הצמחים שגדלים על עצים,

They don't have roots that go into trunks nor to the forest floor.

אין להם שורשים שנעוצים בגזעים או ברצפת היער.

But rather, it is their leaves that are adapted

אלא העלים שלהם הם שהסתגלו

to intercept the dissolved nutrients that come to them in the form of mist and fog.

לקלוט את חומריהם המזינים המומסים באדים ובערפל.

These plants occur in great diversity,

בצמחים אלה הגיוון גדול,

over 28,000 species around the world.

מעל 28,000 מינים בכל העולם.

They grow in tropical forests like this one

הם גדלים ביערות טרופיים כמו זה

and they also grow in temperate rainforests, that we find in Washington state.

וגם ביערות גשם באזור הממוזג, כמו במדינת וושינגטון.

These epiphytes are mainly dominated by the mosses.

באפיפייטים האלה שולטים בעיקר מיני הטחבים.

One thing I want to point out is that underneath these live epiphytes,

ברצוני לציין שמתחת לאפיפייטים החיים האלה,

as they die and decompose, they actually construct an arboreal soil,

כשהם מתים ונרקבים, הם ממש יוצרים אדמה עצית,

both in the temperate zone and in the tropics.

הן באזורים הממוזגים והן בטרופיים.

And these mosses, generated by decomposing,

והטחב הזה, שנוצר בעיקרו מרקבון של טחב

are like peat moss in your garden.

הוא כמו טחב הכבול בגינה שלכם,

They have a tremendous capacity for holding on to nutrients and water.

יש להם יכולת עצומה לשמור על חומרים מזינים ומים.

One of the surprising things I discovered

אחד הדברים המפתיעים שגיליתי

is that, if you pull back with me on those mats of epiphytes,

הוא שאם תקלפו איתי את מרבדי האפיפייטים האלה

what you'll find underneath them are connections, networks

תגלו מתחתיהם חיבורים, רשתות

of what we call canopy roots.

של מה שאנו מכנים שורשי חופה.

These are not epiphyte roots:

אלה אינם שורשי האפיפייט

these are roots that emerge from the trunk and branch of the host trees themselves.

אלא שורשים שמקורם בגזעים ובענפים של העצים המארחים עצמם.

And so those epiphytes are actually paying the landlord a bit of rent

כך שהאפיפייטים ממש משלמים שכר-דירה לבעל הבית

in exchange for being supported high above the forest floor.

בתמורה לכך שהם נתלים עליו גבוה מעל קרקעית היער.

I was interested, and my canopy researcher colleagues have been interested

אני וחברי לחקר חופת היער חקרנו

in the dynamics of the canopy plants that live in the forest.

את הדינמיקה של צמחי החופה שחיים ביער.

We've done stripping experiments

עשינו נסיונות קילוף, הסרנו מרבדי אפיפייטים

where we've removed mats of epiphytes

and looked at the rates of recolonization.

ובדקנו את קצב האיכלוס מחדש.

We had predicted that they would grow back very quickly

צפינו שהם יחזרו מהר מאד לצמוח,

and that they would come in encroaching from the side.

ושהם יפלשו מהצדדים

What we found, however, was that they took an extremely long time --

אך גילינו שההתחדשות ארכה למעשה הרבה מאד זמן, מעל 20 שנה,

over 20 years -- to regenerate,

starting from the bottom and growing up.

החל מהתחתית ובצמיחה כלפי מעלה

And even now, after 25 years,

ואפילו כעת, אחרי 25 שנה,

they're not up there, they have not recolonized completely.

הם טרם הגיעו למעלה, טרם סיימו לחדש את המושבה שלהם.

And I use this little image to say

ואני משתמשת בתמונה קטנה זו כדי לומר

this is what happens to mosses.

זה מה שקורה לטחבים.

If it's gone, it's gone,

אם הם נעלמים, הם נעלמים,

and if you're really lucky you might get something growing back from the bottom.

ורק במזל אולי ישוב לצמוח משהו מלמטה. (צחוק)

(Laughter)

So, recolonization is really very slow.

כך שהאיכלוס מחדש הוא באמת איטי מאד

These canopy communities are fragile.

קהילות החופה הללו הן שבריריות.

Well, when we look out, you and I, over that canopy

ובכן, כשאנו, אתם ואני, מתבוננים בחופת יער ראשוני בתולי,

of the intact primary forest,

what we see is this enormous carpet of carbon.

מה שאנו רואים הוא את מרבד הפחמן העצום הזה.

One of the challenges that canopy researchers are attacking today

אחד האתגרים שחוקרי החופה תוקפים כיום

is trying to understand the amount of carbon that is being sequestered.

הוא הנסיון להבין מהי כמות הפחמן המזוקקת.

We know it's a lot,

אנו יודעים שזה הרבה,

but we do not yet know the answers to how much,

אך איננו יודעים עדיין את התשובות לשאלות

and by what processes, carbon is being taken out of the atmosphere,

כמה ובאילו תהליכים הפחמן מוצא מתוך האטמוספירה,

held in its biomass, and moving on through the ecosystem.

מוחזק בביו-מסה שלה, ועובר הלאה במערכת האקולוגית.

So I hope I've showed you that canopy-dwellers

אז אני מקווה שהראיתי לכם ששוכני החופה

are not just insignificant bits of green up high in the canopy

אינם פיסות סתמיות של ירוק אי-שם למעלה בחופה

that Tarzan and Jane were interested in,

שהיו עסקם של טרזן וג'יין

but rather that they foster biodiversity

אלא שהם מטפחים את המגוון הביולוגי

contribute to ecosystem nutrient cycles,

תורמים למחזורי התזונה של המערכת האקולוגית,

and they also help to keep our global climate stable.

וגם מסייעים בייצוב האקלים של עולמנו.

Up in the canopy, if you were sitting next to me

שם למעלה בחופה, אילו ישבתם לצידי,

and you turned around from those primary forest ecosystems,

והפניתם מבט הלאה מהמערכות האקולוגיות של היער הראשוני,

you would also see scenes like this.

הייתם רואים גם תמונות כאלה.

Scenes of forest destruction, forest harvesting

תמונות של הרס יערות, קציר יערות

and forest fragmentation,

ופיצול יערות,

thereby making that intact tapestry of the canopy

מה שמונע מהמארג הרציף של החופה

unable to function in the marvelous ways that it has

לתפקד באמצעים הנהדרים שעומדים לרשותו,

when it is not disturbed by humans.

כשבני-אדם לא קוטעים אותו.

I've also looked out on urban places like this

בחנתי גם מקומות אורבניים כמו זה

and thought about people who are disassociated from trees in their lives.

וחשבתי על אנשים שאין להם בחייהם קשר עם עצים.

People who grew up in a place like this

לאנשים שגדלים במקומות כמו זה

did not have the opportunity to climb trees and form a relationship with trees

לא הזדמן לטפס על עצים ולרקום יחסים עם עצים ויערות

and forests, as I did when I was a young girl.

כמוני, בצעירותי.

This troubles me.

זה מטריד אותי.

Here in 2009, you know, it's not an easy thing to be a forest ecologist,

היום ב-2009, לא קל להיות אקולוגית-יערות,

gripping ourselves with these kinds of questions

להתעמק בשאלות כאלה ולנסות למצוא להן תשובות.

and trying to figure out how we can answer them.

And especially, you know, as a small brown woman

ובמיוחד כאישה שחומה וקטנה

in a little college, in the upper northwest part of our country,

בקולג' קטן בחלק הכי צפון-מערבי של ארצנו,

far away from the areas of power and money,

הרחק מאזורי הכוח והממון,

I really have to ask myself, "What can I do about this?

עלי באמת לשאול את עצמי, "מה אוכל לעשות בקשר לכך?

How can I reconnect people with trees?"

"איך אוכל לקשר מחדש בין בני-האדם לעצים?"

Well, I think that I can do something.

ובכן, נראה לי שאוכל לעשות משהו.

I know that as a scientist, I have information

כמדענית, אני יודעת שיש לי מידע

and as a human being, I can communicate with anybody,

ושכיצור אנושי אני יכולה לתקשר עם כל אחד,

inside or outside of academia.

בתוך האקדמיה או מחוצה לה.

And so, that's what I've begin doing,

אז זה מה שהתחלתי לעשות,

and so I'd like to unveil the International Canopy Network here.

וברצוני לחשוף כאן את "רשת החופה הבינלאומית".

We consult to the media about canopy questions;

אנו מייעצים לתקשורת בנושאים הנוגעים לחופה,

we have a canopy newsletter;

יש לנו עלון חופה,

we have an email LISTSERV.

יש לנו שרת רשימות דיוור דוא"ל,

And so we're trying to disseminate information about the importance of the canopy,

ואנו מנסים להפיץ מידע לגבי חשיבות החופה,

the beauty of the canopy,

יופיה של החופה,

the necessity of intact canopies,

הצורך בשלמות החופה,

to people outside of academia.

לאנשים מחוץ לאקדמיה.

We also recognize that a lot of the products that we make --

אנו גם מכירים בכך שהרבה מהמוצרים שאנו מייצרים,

those videos and so forth --

הסרטונים האלה וכן הלאה,

you know, they don't reach everybody,

אינם מגיעים אל כל אחד,

and so we've been fostering projects that reach people outside of academia,

כך שאנו מטפחים מיזמים עבור אנשים מחוץ לאקדמיה,

and outside of the choir that most ecologists preach to.

ומחוץ למקהלה שרוב האקולוגים מטיפים בפניה.

Treetop Barbie is a great example of that.

"ברבי של העצים" היא דוגמה נהדרת לכך.

What we do, my students in my lab and I,

מה שאנו עושים, הסטודנטים במעבדתי ואני,

is we buy Barbies from Goodwill and Value Village,

זה לקנות בובות ברבי מחנויות יד-שניה,

we dress her in clothes that have been made by seamstresses

להלביש אותם בבגדים שנתפרו במיוחד

and we send her out with a canopy handbook.

ולהפיץ אותן עם ספרי הדרכה על חופת היער.

And my feeling is --

והרגשתי היא -- (מחיאות כפיים)

(Applause)

תודה רבה.

Thank you.

(Applause)

[מחיאות כפיים]

-שלקחנו את סמל הפופ הזה ורק שינינו אותה קצת

-- that we've taken this pop icon and we have just tweaked her a little bit

to become an ambassador who can carry the message

כדי שתהפוך לשגרירה ותפיץ את המסר

that being a woman scientist studying treetops is actually a really great thing.

שנהדר להיות מדענית שחוקרת את צמרות העצים.

We've also made partnerships with artists,

יצרנו גם שותפויות עם אמנים,

with people who understand and can communicate the aesthetic beauty

אנשים שמבינים ויכולים להביע את היופי האסתטי

of trees and forest canopies.

של עצים וחופות יער.

And I'd like to just tell you one of our projects,

ואני רק רוצה לספר לכם על אחד המיזמים שלנו,

which is the generation of Canopy Confluences.

שהוא יצירת "חופת היער - השפעות משותפות".

What I do is I bring together scientists and artists of all kinds,

אני מפגישה מדענים ואמנים מכל התחומים,

and we spend a week in the forest on these little platforms;

אנו מבלים שבוע ביער על הבמות הקטנות האלה,

and we look at nature, we look at trees, we look at the canopy,

ואנו מתבוננים בטבע, בעצים, בחופה,

and we communicate, and exchange, and express what we see together.

ואנו מתקשרים, משוחחים ומבטאים מה שאנו רואים ביחד.

The results have been fantastic.

עד כה, התוצאות פנטסטיות. אתן לכם כמה דוגמאות.

I'll just give you a few examples.

This is a fantastic installation by Bruce Chao

זהו מיצג מדהים של ברוס צ'או,

who is chair of the Sculpture and Glass Blowing Department

יו"ר מחלקת הפיסול וניפוח הזכוכית

at Rhode Island School of Design.

בביה"ס לעיצוב של רוד איילנד.

He saw nests in the canopy at one of our Canopy Confluences

הוא ראה קינים בחופה, באחד ממפגשינו

in the Pacific Northwest, and created this beautiful sculpture.

בצפון-מערב האוקיינוס השקט, ויצר פסל מקסים זה.

We've had dance people up in the canopy.

רקדנים רקדו למעלה בחופה.

Jodi Lomask, and her wonderful troupe Capacitor,

ג'ודי לומאסק, ולהקתה הנהדרת "קפאסיטור",

joined me in the canopy in my rainforest site in Costa Rica.

הצטרפו אלי בחופה באתר יער-הגשם שלי בקוסטה-ריקה.

They made a fabulous dance called "Biome."

הם יצרו ריקוד יפהפה בשם "ביום (סביבה ביולוגית)."

They danced in the forest,

הם רקדו ביער,

and we are taking this dance, my scientific outreach communications,

אנו לוקחים מחול זה, תקשורת-ההמונים המדעית שלי,

and also linking up with environmental groups,

ויוצרים גם קשר עם קבוצות סביבתיות

to go to different cities and to perform

כדי להציג בערים שונות

the science, the dance and the environmental outreach

את המדע, את המחול ואת הפצת המודעות הסביבתית

that we hope will make a difference.

שאנו מקווים שתביא לשינוי.

We brought musicians to the canopy,

הבאנו לחופה מוסיקאים,

and they made their music -- and it's fantastic music.

והם יצרו את המוסיקה שלהם, וזו מוסיקה מדהימה.

We had wooden flutists, we had oboists,

היו לנו נשפנים בחלילי-עץ, נגני אבוב,

we had opera singers, we had guitar players,

היו לנו זמרי אופרה, נגני גיטרה

and we had rap singers.

וגם זמרי ראפ.

And I brought a little segment to give you

והבאתי לכם קטע קטן

of Duke Brady's "Canopy Rap."

של "ראפ החופה" של דיוק בריידי.

(מוסיקה)

[הביטו למעלה! הרחיבו את הפרספקטיבה! אל תבראו ואל תהיו נבערים

[מיד אשאיר אתכם לבדכם. נסו ללכת קצת בסביבה ביולוגית שונה]

(סוף המוסיקה)

(Music) That's Duke!

(Applause)

זה היה דיוק!

(מחיאות כפיים)

This experience of working with Duke

חוויית העבודה עם דיוק

also led me to initiate a program called Sound Science.

הביאה אותי ליזום תכנית בשם "מדע צלילי".

I saw the power of Duke's song with urban youth --

נוכחתי בהשפעתו של דיוק על צעירי הרחוב

an audience, you know, I as a middle-aged professor,

קהל, שכידוע לכם, לי, כמרצה בגיל העמידה,

I don't have a hope of getting to --

אין הרבה סיכוי להגיע אליו

in terms of convincing them of the importance of wildlands.

כדי לשכנע אותם בחשיבות שטחי הבר.

So I engaged Caution, this rap singer,

אז קישרתי את "קושן", זמר הראפ הזה,

with a group of young people from inner-city Tacoma.

עם קבוצת צעירים משכונות העוני של טאקומה.

We went out to the forest, I would pick up a branch,

יצאנו אל היער, הייתי בוחרת ענף,

Caution would rap on it,

"קושן" היה מבצע עליו קטע ראפ,

and suddenly that branch was really cool.

ולפתע הענף הזה נעשה מגניב ביותר.

And then the students would come into our sound studios,

ואז הסטודנטים נכנסים לאולפני ההקלטה שלנו,

they would make their own rap songs with their own beats.

ויצרו את שירי הראפ שלהם עם מקצביהם האישיים.

They ended up making a CD

ובסופו של דבר הקליטו תקליטור שלקחו הביתה למשפחה ולחברים,

which they took home to their family and friends,

thereby expressing their own experiences with nature

ובכך ביטאו את חוויותיהם האישיות בטבע בדרכם הייחודית.

in their own medium.

The final project I'll talk about is one that's very close to my heart,

המיזם האחרון שעליו אדבר קרוב מאד לליבי,

and it involves an economic and social value

ויש לו ערך כלכלי וחברתי

that is associated with epiphytic plants.

הקשור בצמחים אפיפייטים.

In the Pacific Northwest,

בצפון-מערב האוקיינוס השקט

there's a whole industry of moss-harvesting

יש תעשייה שלמה של קציר טחב מיערות ותיקים.

from old-growth forests.

These mosses are taken from the forest;

הטחבים האלה נלקחים מהיער

they're used by the floriculture industry, by florists,

הם משמשים בתעשיית הפרחים, בידי מוכרי פרחים,

to make arrangements and make hanging baskets.

לייצור סידורי פרחים וסלים תלויים.

It's a 265 million dollar industry

זו תעשייה של 265 מיליון דולר

and it's increasing rapidly.

שגדלה במהירות.

If you remember that bald guy,

אם אתם זוכרים את הבחור הקירח ההוא,

you'll know that what has been stripped off of these trunks

אתם יודעים שלכל מה שהופשט מעל אותם גזעים

in the Pacific Northwest old-growth forest

ביערות הוותיקים של צפון-מערב האוקיינוס השקט,

is going to take decades and decades to come back.

ייקח עשרות רבות של שנים להתחדש.

So this whole industry is unsustainable.

כך שכל התעשייה הזו אינה בת-קיימא.

What can I, as an ecologist, do about that?

מה אני, כאקולוגית, יכולה לעשות בקשר לכך?

Well, my thought was that I could learn how to grow mosses,

חשבתי שאוכל ללמוד איך לגדל טחבים

and that way we wouldn't have to take them out of the wild.

וכך לא נצטרך לקחתם מן הטבע.

And I thought, if I had some partners that could help me with this,

וחשבתי שאם יהיו לי שותפים שיעזרו לי בכך

that would be great.

זה יהיה נהדר.

And so, I thought perhaps incarcerated men and women --

וכך חשבתי שאולי אסירים ואסירות

who don't have access to nature,

שאין להם גישה לטבע,

who often have a lot of time, they often have space,

ולעתים קרובות יש להם הרבה זמן ומקום,

and you don't need any sharp tools to work with mosses --

ואין צורך בכלים חדים כדי לעבוד עם טחבים,

would be great partners.

(צחוק) יהוו שותפים נהדרים.

And they have become excellent partners.

והם אכן הפכו לשותפים מצויינים.

The best I can imagine.

הכי טובים שיכולתי להעלות בדעתי.

They were very enthusiastic.

הם היו מאד נלהבים.

(Applause)

(מחיאות כפיים)

They were incredibly enthusiastic about the work.

הם התלהבו בצורה שלא תאומן מהעבודה,

They learned how to distinguish different species of mosses,

הם למדו להבחין בין מיני טחב שונים,

which, to tell you the truth,

וזה, אם לומר את האמת, יותר ממה שיכולים לעשות

is a lot more than my undergraduate students at the Evergreen College can do.

תלמידי הבי-איי שלי בקולג' "אוורגרין".

And they embraced the idea that they could help develop a research design

והם אימצו את הרעיון שביכולתם לסייע לפתח עיצוב מחקרי

in order to grow these mosses.

כדי לגדל את הטחבים האלה.

We've been successful as partners

הצלחנו כשותפים למצוא אילו מינים גדלים הכי מהר,

in figuring out which species grow the fastest,

and I've just been overwhelmed with how successful this has been.

ואני ממש נדהמתי לגלות כמה זה הצליח.

Because the prison wardens were very enthusiastic about this as well,

היות שגם הסוהרים התלהבו מכל זה,

I started a Science and Sustainability Seminar in the prisons.

פתחתי סמינר של מדע וקיימות בבתי הכלא.

I brought my scientific colleagues and sustainability practitioners into the prison.

הבאתי לכלא את חברי המדענים ואת מומחי הקיימות,

We gave talks once a month,

נתנו הרצאות פעם בחודש,

and that actually ended up implementing

ובסופו של דבר אכן הוקמו כמה מיזמי קיימות נפלאים בבתי הכלא:

some amazing sustainability projects at the prisons --

גינות אורגניות, תרביות תולעים, מיחזור,

organic gardens, worm culture, recycling,

water catchment and beekeeping. (Applause)

ניקוז מים וגידול דבורים.

Our latest endeavor,

המאמץ האחרון שלנו --

with a grant

(מחיאות כפיים) תודה.

from the Department of Corrections at Washington state,

-- בעזרת מילגה ממחלקת בתי הכלא של מדינת וושינגטון,

they've asked us to expand this program to three more prisons.

הם ביקשו מאיתנו להרחיב את התכנית לעוד 3 בתי כלא.

And our new project is having the inmates and ourselves

ובמיזם החדש שלנו,

learn how to raise the Oregon spotted frog

האסירים ואנו לומדים לגדל את צפרדע אורגון המנוקדת:

which is a highly endangered amphibian in Washington state and Oregon.

דו-חי בסכנת הכחדה חמורה במדינות וושינגטון ואורגון

So they will raise them -- in captivity, of course --

והם מגדלים אותן, בשבי, כמובן, (צחוק)

from eggs to tadpoles and onward to frogs.

מביצים, דרך ראשנים ועד לצפרדעים.

And they will have the pleasure, many of them,

ויהיה להם העונג, לרבים מהם,

of seeing those frogs that they've raised from eggs and helped develop,

לראות את הצפרדעים שהם עזרו לגדל ולטפח החל משלב הביצה,

helped nurture, move out into protected wildlands

יוצאות אל שטחי הבר המוגנים

to augment the number of endangered species out there in the wild.

כדי לתגבר את המינים הנכחדים שבטבע.

And so, I think for many reasons --

ואני חושבת שמסיבות רבות -

ecological, social, economic and perhaps even spiritual --

אקולוגיות, חברתיות ואולי אפילו רוחניות -

this has been a tremendous project

זה היה מיזם אדיר

and I'm really looking forward to

ואני בהחלט מצפה

not only myself and my students doing it,

שלא רק אני ותלמידי נעשה זאת,

but also to promote and teach other scientists how to do this.

אלא לקדמו וללמד מדענים אחרים לעשות זאת.

As many of you are aware, the world of academia is a rather inward-looking one.

כפי שרבים מכם יודעים, עולם האקדמיה די מרוכז בעצמו.

I'm trying to help researchers move more outward

אני מנסה לעזור לחוקרים לפנות יותר החוצה

to have their own partnerships

ליצור שותפויות משלהם

with people outside of the academic community.

עם אנשים שמחוץ לקהילה האקדמית,

And so I'm hoping that my husband Jack, the ant taxonomist,

ואני מקווה שבעלי ג'ק, טקסונום הנמלים,

can perhaps work with Mattel to make Taxonomist Ken.

יעבוד אולי עם "מאטל" כדי ליצור את "קן" הטקסונום.

Perhaps Ben Zander and Bill Gates could get together

אולי בן זנדר וביל גייטס יכולים להיפגש

and make an opera about AIDS.

וליצור אופרה העוסקת באיידס.

Or perhaps Al Gore and Naturally 7 could make a song about climate change

אולי אל גור ו"נטורלי 7" יכתבו שיר על שינויי האקלים

that would really make you clap your hands.

שממש יגרום לכם למחוא כפיים.

So, although it's a little bit of a fantasy, I think it's also a reality.

אז אפילו שזו קצת פנטסיה, לדעתי זו גם מציאות.

Given the duress that we're feeling environmentally in these times,

בהינתן הלחץ הסביבתי שאנו חשים בימים אלה

it is time for scientists to reach outward,

הגיע הזמן שהמדענים יפנו החוצה,

and time for those outside of science to reach towards academia as well.

ושכל מי שמחוץ למדע יפנה גם הוא לאקדמיה.

I started my career with trying to understand the mysteries of forests

התחלתי את הקריירה שלי בנסיון להבין את תעלומת היערות

with the tools of science.

בעזרת הכלים של המדע.

By making these partnerships that I described to you,

בכך שיצרתי את השותפויות שתיארתי לפניכם

I have really opened my mind and, I have to say, my heart

פתחתי ממש את מחשבתי, ועלי לומר שגם את ליבי

to have a greater understanding,

וזכיתי להבנה גדולה יותר

to make other discoveries about nature and myself.

ולתגליות נוספות בטבע ובעצמי.

When I look into my heart, I see trees --

כשאני מביטה אל תוך ליבי, אני רואה עצים -

this is actually an image of a real heart --

זו תמונה של לב אמיתי -

there are trees in our hearts,

יש עצים בליבנו,

there are trees in your hearts.

יש עצים בליבותיכם.

When we come to understand nature,

בבואנו להבין את הטבע,

we are touching the most deep, the most important parts of our self.

אנו נוגעים בחלקים הכי עמוקים, הכי חשובים של עצמנו.

In these partnerships, I have also learned

בשותפויות אלה גם למדתי

that people tend to compartmentalize themselves

שאנשים נוטים למדר את עצמם

into IT people, and movie star people, and scientists,

כאנשי מערכות מחשבים, כוכבי סרטים, מדענים,

but when we share nature,

אך כשאנו חולקים את הטבע,

when we share our perspectives about nature,

כשאנו חולקים את השקפותינו על הטבע,

we find a common denominator.

אנו מוצאים מכנה משותף.

Finally, as a scientist and as a person

לבסוף, כמדענית ואדם

and now, as part of the TED community,

וכעת גם כחלק מקהילת "TED",

I feel that I have better tools

אני חשה שיש לי כלים טובים יותר

to go out to trees, to go out to forests, to go out to nature,

לצאת אל העצים, אל היער, אל הטבע,

to make new discoveries about nature --

לגלות תגליות חדשות אודות הטבע,

and about humans' place in nature

ואודות מקומם של בני האדם בטבע

wherever we are and whomever you are.

בכל מקום בו נהיה, תהיו מי שתהיו.

Thank you very much.

תודה רבה לכם.

(Applause)

(מחיאות כפיים)