Stephen Palumbi: Following the mercury trail

מתרגם: Shlomo Adam מבקר: Ido Dekkers

It can be a very complicated thing, the ocean.

הוא יכול להיות דבר מסובך מאד, הים.

And it can be a very complicated thing, what human health is.

וגם בריאות האדם יכולה להיות מסובכת מאד.

And bringing those two together might seem a very daunting task,

החיבור בין שני אלה הוא לכאורה משימה מרתיעה מאד.

but what I'm going to try to say is that

אך מה שאנסה לטעון הוא,

even in that complexity,

שאפילו במורכבות הזאת

there's some simple themes that I think,

יש כמה נושאים פשוטים, שלדעתי,

if we understand, we can really move forward.

אם נבין אותם, נוכל בהחלט להתקדם.

And those simple themes aren't really

הנושאים הפשוטים האלה אינם בעצם

themes about the complex science of what's going on,

קשורים למדע המורכב של מה שמתרחש,

but things that we all pretty well know.

אלא דברים שמוכרים לנו היטב.

And I'm going to start with this one:

אתחיל עם הנושא הזה.

If momma ain't happy, ain't nobody happy.

אם אמא לא מאושרת, אף-אחד לא מאושר.

We know that, right? We've experienced that.

אתם יודעים זאת, נכון? כולנו עברנו את זה.

And if we just take that

אז אם נתייחס רק לזה

and we build from there,

ונפתח את הנושא,

then we can go to the next step,

נוכל לעבור לשלב הבא,

which is that if the ocean ain't happy,

שהוא: אם האוקינוס איננו מאושר,

ain't nobody happy.

אף-אחד אחר איננו מאושר.

That's the theme of my talk.

זה נושא ההרצאה שלי.

And we're making the ocean pretty unhappy in a lot of different ways.

ואנו מאמללים את הים בהמון דרכים שונות.

This is a shot of Cannery Row in 1932.

זהו צילום של קאנארי רו ב-1932.

Cannery Row, at the time,

בקאנארי רו באותה עת

had the biggest industrial

היתה התעשיה הגדולה ביותר

canning operation on the west coast.

של ייצור פחיות שימורים בחוף המערבי.

We piled enormous amounts of pollution

פלטנו כמויות אדירות של זיהום

into the air and into the water.

לאוויר ולמים.

Rolf Bolin, who was a professor

רולף בולין, שהיה אז פרופסור

at the Hopkin's Marine Station where I work,

בתחנה הימית "הופקינס" בה אני עובד,

wrote in the 1940s that

כתב בשנות ה-40

"The fumes from the scum floating on the inlets of the bay

"האדים העולים מהטינופת שצפה במבואות המפרץ

were so bad they turned

היו כה חריפים עד שגרמו

lead-based paints black."

לצבעים מבוססי-עופרת להשחיר."

People working in these canneries

העובדים באותם בתי-חרושת לשימורים

could barely stay there all day because of the smell,

כמעט ולא יכלו להישאר שם כל היום בגלל הריח.

but you know what they came out saying?

אבל אתם יודעים מה אמרו להם?

They say, "You know what you smell?

"אתם יודעים מה אתם מריחים?

You smell money."

אתם מריחים כסף."

That pollution was money to that community,

לאותה קהילה, משמעות הזיהום היתה כסף.

and those people dealt with the pollution

ואתם אנשים סבלו בשקט את הזיהום

and absorbed it into their skin and into their bodies

וספגו אותם לתוך העור והגוף

because they needed the money.

כי היו זקוקים לכסף.

We made the ocean unhappy; we made people very unhappy,

אימללנו את הים; אימללנו מאד את האנשים,

and we made them unhealthy.

וגרמנו להם לחלות.

The connection between ocean health and human health

הקשר בין בריאות הים והבריאות האנושית

is actually based upon another couple simple adages,

מבוסס בעצם על שתי מימרות פשוטות אחרות.

and I want to call that

ואני רוצה לכנות זאת,

"pinch a minnow, hurt a whale."

"מי שצובט סרדין פוגע בלווייתן"

The pyramid of ocean life ...

הפירמידה של החיים בים...

Now, when an ecologist looks at the ocean -- I have to tell you --

כשאקולוג מתבונן בים... אני מוכרח לומר לכם-

we look at the ocean in a very different way,

אנו מתבוננים בים אחרת לגמרי,

and we see different things than when a regular person looks at the ocean

ואנו רואים בו דברים שונים לגמרי מאדם רגיל.

because when an ecologist looks at the ocean,

כי כאשר אקולוג מתבונן בים,

we see all those interconnections.

אנו רואים את כל קשרי הגומלין.

We see the base of the food chain,

אנו רואים את בסיסה של שרשרת המזון,

the plankton, the small things,

את הפלנקטון, את הדברים הקטנים,

and we see how those animals

ואנו רואים כיצד אותם בעלי-חיים

are food to animals in the middle of the pyramid,

הם מזונם של בעלי החיים שבאמצע הפירמידה,

and on so up this diagram.

וכן הלאה במעלה השרטוט הזה.

And that flow, that flow of life,

והזרימה הזו, זרימת החיים הזו,

from the very base up to the very top,

מהבסיס ועד לפסגה,

is the flow that ecologists see.

היא הזרימה שהאקולוגים רואים.

And that's what we're trying to preserve

ואת זה אנו מנסים לשמר

when we say, "Save the ocean. Heal the ocean."

כשאנו קוראים להציל את הימים. להבריא את הימים.

It's that pyramid.

את הפירמידה הזו.

Now why does that matter for human health?

ומדוע זה משנה מבחינת בריאות האדם?

Because when we jam things in the bottom

כי כשאנו תוקעים בבסיס הפירמידה דברים

of that pyramid that shouldn't be there,

שלא אמורים להיות שם,

some very frightening things happen.

מתרחשים דברים מפחידים מאד.

Pollutants, some pollutants have been created by us:

מזהמים, מזהמים מסוימים נוצרו על ידינו,

molecules like PCBs

מולקולות כמו ביפניל רב-כלורי

that can't be broken down by our bodies.

שגופנו אינו מסוגל לפרק.

And they go in the base of that pyramid,

והן נכנסות לבסיס הפירמידה הזו,

and they drift up; they're passed up that way,

ונסחפות במעלה הפירמידה, ועוברות כך

on to predators and on to the top predators,

לטורפים ולטורפי-על.

and in so doing,

ואגב כך

they accumulate.

הן מצטברות.

Now, to bring that home, I thought I'd invent a little game.

אז אם נחזור לעיקר, חשבתי להמציא משחק קטן.

We don't really have to play it; we can just think about it here.

אנו לא חייבים לשחק בו, אלא רק לחשוב עליו.

It's the Styrofoam and chocolate game.

זהו משחק הקלקר והשוקולד.

Imagine that when we got on this boat,

תארו לעצמכם שכאשר עלינו על הספינה הזו,

we were all given

כולנו קיבלנו

two Styrofoam peanuts.

שני בוטני קלקר.

Can't do much with them: Put them in your pocket.

אין מה לעשות איתם, אלא להניח בכיס.

Suppose the rules are: every time you offer somebody a drink,

כי החוקים הם שבכל פעם שתציעו למישהו משקה,

you give them the drink,

אתם נותנים לו את המשקה,

and you give them your Styrofoam peanuts too.

וגם את בוטני הקלקר.

What'll happen is that the Styrofoam peanuts

מה שקורה הוא שבוטני הקלקר

will start moving through our society here,

יתחילו לעבור כאן בחברה שלנו.

and they will accumulate in

והם יצטברו

the drunkest, stingiest people.

אצל האנשים הכי שתויים ונבזים.

(Laughter)

(צחוק)

There's no mechanism in this game

אין שום מנגנון במשחק הזה

for them to go anywhere but into

שמאפשר להם להגיע

a bigger and bigger pile

אלא לערמה הולכת וגדלה

of indigestible Styrofoam peanuts.

של בוטני קלקר בלתי-מתעכלים.

And that's exactly what happens with PDBs

וזה בדיוק מה שקורה עם ביפנילים רב-כלוריים

in this food pyramid:

בפירמידת המזון הזו.

They accumulate into the top of it.

הם מצטברים בראשה.

Now suppose, instead of Styrofoam peanuts,

כעת, נניח שבמקום בוטני קלקר,

we take these lovely little chocolates that we get

ניקח את השוקולדים הנחמדים שקיבלנו

and we had those instead.

ונשתמש בהם.

Well, some of us would be eating those chocolates

אז כמה מאיתנו יאכלו את השוקולדים האלה

instead of passing them around,

במקום להעבירם הלאה.

and instead of accumulating,

ובמקום שיצטברו,

they will just pass into our group here

הם פשוט יתפזרו בקבוצה שלנו

and not accumulate in any one group

ולא יצטברו בשום קבוצה מסוימת.

because they're absorbed by us.

כי הם נספגו על ידינו.

And that's the difference between a PCB

וזה ההבדל בין ביפניל רב-כלורי

and, say, something natural like an omega-3,

ולמשל, משהו טבעי כמו אומגה 3,

something we want out of the marine food chain.

שאנו מעוניינים לקבל משרשרת המזון הימית.

PCBs accumulate.

הביפניל הרב-כלורי מצטבר.

We have great examples of that, unfortunately.

למברה הצער, יש לנו יופי של דוגמאות לכך.

PCBs accumulate in dolphins

הביפנילים הרב-כלוריים מצטברים בדולפינים

in Sarasota Bay, in Texas, in North Carolina.

במפרץ סרסוטה, בטקסס, בצפון קרולינה.

They get into the food chain.

הם מגיעים אל שרשרת המזון.

The dolphins eat the fish

הדולפינים אוכלים את הדגים

that have PCBs from the plankton,

שמקבלים ביפנילים רב-כלוריים מהפלנקטון,

and those PCBs, being fat-soluble,

והביפנילים הרב-כלוריים האלה, המסיסים במים,

accumulate in these dolphins.

מצטברים בדולפינים האלה.

Now, a dolphin,

ודולפין,

mother dolphin, any dolphin --

דולפינה-אם, כל דולפין--

there's only one way

יש רק דרך אחת

that a PCB can get out of a dolphin.

שבה הביפניל הרב-כלורי יכול לצאת מדולפין.

And what's that?

ומהי?

In mother's milk.

בחלב האם.

Here's a diagram of the PCB load

הנה שרטוט של עומס הביפנילים הרב-כלוריים

of dolphins in Sarasota Bay.

בדולפינים של מפרץ סרסוטה.

Adult males: a huge load.

דולפינים בוגרים, עומס עצום.

Juveniles: a huge load.

צעירים, עומס עצום.

Females after their first calf is already weaned:

נקבות, אחרי שהגור הראשון כבר נגמל,

a lower load.

עומס נמוך יותר.

Those females, they're not trying to.

הנקבות האלה לא מנסות לעשות זאת.

Those females are passing the PCBs

הנקבות האלה מעבירות את הביפנילים הרב-כלוריים

in the fat of their own mother's milk

בשומן של חלב האם שלהן

into their offspring,

לצאצאים.

and their offspring don't survive.

וצאצאיהם לא שורדים.

The death rate in these dolphins,

שיעור התמותה בקרב הדולפינים האלה

for the first calf born of every female dolphin,

כשמדובר בגור הראשון של כל דולפינה,

is 60 to 80 percent.

הוא 60-80 אחוז.

These mothers pump their first offspring

האמהות האלה דוחפות לבכוריהן

full of this pollutant,

את מלוא כמות המזהם הזה.

and most of them die.

ורובם מתים.

Now, the mother then can go and reproduce,

אז נכון שהאם יכולה להמשיך להרות,

but what a terrible price to pay

אבל איזה מחיר נורא עליה לשלם

for the accumulation of this pollutant

על הצטברות המזהם הזה

in these animals --

בבעלי-חיים אלה --

the death of the first-born calf.

מותו של הגור הבכור.

There's another top predator in the ocean, it turns out.

מתברר שיש בים עוד טורף-על.

That top predator, of course, is us.

טורף העל הזה הוא כמובן אנחנו.

And we also are eating meat

וגם אנו אוכלים בשר

that comes from some of these same places.

שמגיע בדיוק מכמה מהמקומות האלה.

This is whale meat

זהו בשר לוויתן

that I photographed in a grocery store in Tokyo --

שצילמתי בחנות מכולת בטוקיו--

or is it?

ואולי לא?

In fact, what we did a few years ago

למעשה, מה שעשינו לפני כמה שנים

was learn how to smuggle

היה ללמוד איך להבריח

a molecular biology lab into Tokyo

מעבדת ביולוגיה מולקולרית לתוך טוקיו

and use it to genetically test the DNA

ולהשתמש בה לבדיקות גנטיות של הדי-אן-איי

out of whale meat samples

של דגימות בשר לוויתן

and identify what they really were.

ולזהות מה הן באמת.

And some of those whale meat samples were whale meat.

חלק מדגימות בשר הלוויתן היו בשר לוויתן.

Some of them were illegal whale meat, by the way.

חלק מהן היו של בשר לוויתן לא-חוקי, אגב.

That's another story.

זה כבר סיפור אחר.

But some of them were not whale meat at all.

אבל חלק מהן כלל לא היו של בשר לוויתן.

Even though they were labeled whale meat, they were dolphin meat.

למרות שזה תוייג כבשר לוויתן, זה היה בשר דולפין.

Some of them were dolphin liver. Some of them were dolphin blubber.

חלקן היה כבד של דולפין. חלקן היה שומן דולפין.

And those dolphin parts

וחלקי הדולפין האלה

had a huge load of PCBs,

הכילו כמויות ענק של ביפניל רב-כלורי,

dioxins and heavy metals.

דיוקסינים ומתכות כבדות.

And that huge load was passing into the people

וכמויות הענק האלה עברו לבני האדם

that ate this meat.

שאכלו את הבשר הזה.

It turns out that a lot of dolphins

מסתבר שהמון דולפינים

are being sold as meat

נמכרים כבשר

in the whale meat market around the world.

בשווקי בשר לוויתנים בכל העולם.

That's a tragedy for those populations,

זהו אסונן של האוכלוסיות האלה,

but it's also a tragedy

אך זהו גם אסונם

for the people eating them

של בני האדם שאוכלים אותן

because they don't know that that's toxic meat.

כי הם לא יודעים שזהו בשר רעיל.

We had these data a few years ago.

קיבלנו את הממצאים האלה לפני כמה שנים.

I remember sitting at my desk

אני זוכר שישבתי ליד שולחני

being about the only person in the world

והייתי אולי האדם היחיד בעולם

who knew that whale meat being sold in these markets

שידע שבשר הלוויתן שנמכר בשווקים האלה

was really dolphin meat, and it was toxic.

היה למעשה בשר דולפינים, ושהוא רעיל.

It had two-to-three-to-400 times the toxic loads

הוא הכיל פי 200-300-400 כמות רעלנים

ever allowed by the EPA.

ממה שמתיר המשרד לאיכות הסביבה.

And I remember there sitting at my desk thinking,

ואני זוכר שישבתי ליד שולחני וחשבתי,

"Well, I know this. This is a great scientific discovery,"

"עכשיו אני יודע זאת. זו תגלית מדעית כבירה."

but it was so awful.

אבל זה היה איום ונורא.

And for the very first time in my scientific career,

ובפעם הראשונה בקריירה שלי כמדען

I broke scientific protocol,

הפרתי את הכללים המדעיים,

which is that you take the data and publish them in scientific journals

לפיהם מפרסמים את הנתונים האלה בכתבי-עת מדעיים,

and then begin to talk about them.

ורק אז מתחילים לדון בהם.

We sent a very polite letter

שלחנו מכתב מנומס ביותר

to the Minister of Health in Japan

לשר הבריאות היפני

and simply pointed out that

ופשוט הודענו לו

this is an intolerable situation, not for us,

שזהו מצב בלתי-נסבל, לא עבורנו,

but for the people of Japan

אלא מבחינת העם היפני.

because mothers who may be breastfeeding,

כי אמהות שעדיין מיניקות,

who may have young children,

שאולי יש להן ילדים קטנים,

would be buying something that they thought was healthy,

קונות משהו שבעיניהן הוא בריא,

but it was really toxic.

כשבעצם הוא רעיל.

That led to a whole series of other campaigns in Japan,

זה הוביל לסדרה שלמה של פעולות ביפן.

and I'm really proud to say that at this point,

ואני באמת גאה לציין שבשלב זה,

it's very difficult to buy anything in Japan

קשה מאד לקנות ביפן משהו

that's labeled incorrectly,

שמתוייג לא נכון,

even though they're still selling whale meat,

למרות שעדיין מוכרים שם בשר לוויתן,

which I believe they shouldn't.

ולדעתי אסור שיעשו זאת.

But at least it's labeled correctly,

אבל הוא לפחות מתוייג נכון,

and you're no longer going to be buying

וכבר אי-אפשר לקנות שם

toxic dolphin meat instead.

במקום זה בשר דולפין רעיל.

It isn't just there that this happens,

לא רק שם זה קורה,

but in a natural diet of some communities

אלא גם בתזונה הטבעית של קהילות מסוימות

in the Canadian arctic and in the United States

בחוג הארקטי של קנדה וארה"ב

and in the European arctic,

ובחוג הארקטי האירופי,

a natural diet of seals and whales

התזונה הטבעית המבוססת על כלבי-ים ולוייתנים

leads to an accumulation of PCBs

מביאה להצטברות ביפניל רב-כלורי

that have gathered up from all parts of the world

שהגיעה מכל חלקי העולם

and ended up in these women.

והתרכזה בנשים האלה.

These women have toxic breast milk.

לנשים האלה יש חלב-אם רעיל.

They cannot feed their offspring, their children,

הן לא יכולות להניק את צאצאיהן, את ילדיהן,

their breast milk

חלב האם שלהן

because of the accumulation of these toxins

בגלל הצטברות הרעלנים האלה

in their food chain,

בשרשרת המזון שלהן,

in their part of the world's

בחלקי העולם בהם הן חיות

ocean pyramid.

בפירמידת המזון הימי.

That means their immune systems are compromised.

זה אומר שהמערכות החיסוניות שלהן נפגעות.

It means that their children's development

זה אומר שהתפתחות ילדיהן

can be compromised.

עלולה להיפגע.

And the world's attention on this over the last decade

ותשומת הלב שהעולם הקדיש לכך בעשור האחרון

has reduced the problem

צמצמה את הבעיה

for these women,

עבור הנשים האלה,

not by changing the pyramid,

לא ע"י שינויים בפירמידה,

but by changing what they particularly eat out of it.

אלא ע"י שינויים במה שהן אוכלות ממנה.

We've taken them out of their natural pyramid

הוצאנו אותן מהפירמידה הטבעית שלהן

in order to solve this problem.

כדי לפתור בעיה זו.

That's a good thing for this particular acute problem,

זהו פתרון טוב לבעיה החמורה המסוימת הזו,

but it does nothing to solve the pyramid problem.

אך הוא לא תורם דבר לפתרון בעיית הפירמידה.

There's other ways of breaking the pyramid.

יש דרכים נוספות לפרק את הפירמידה.

The pyramid, if we jam things in the bottom,

הפירמידה, אם מגבבים דברים בתחתיתה,

can get backed up like a sewer line that's clogged.

עלולה להיתקע כמו צינור ביוב סתום.

And if we jam nutrients, sewage, fertilizer

ואם נגבב חומרים מזינים, ביוב, דשן

in the base of that food pyramid,

בבסיס הפירמידה הזו,

it can back up all through it.

זה עלול להשפיע הלאה במעלה הפירמידה.

We end up with things we've heard about before:

ובסוף נקבל את כל הדברים ששמענו עליהם:

red tides, for example,

גאות אדומה, למשל,

which are blooms of toxic algae

שהן תפרחות של אצות רעילות

floating through the oceans

שצפות בים

causing neurological damage.

וגורמת נזק למערכות עצבים.

We can also see blooms of bacteria,

אנו מקבלים גם מושבות חיידקים,

blooms of viruses in the ocean.

מושבות של וירוסים בים.

These are two shots of a red tide coming on shore here

אלה שני צילומים של גאות אדומה שמגיעה אל החוף

and a bacteria

וחיידקים

in the genus vibrio,

ממין הפסיקון,

which includes the genus that has cholera in it.

שכולל גם את המין שנושא את הכולרה.

How many people have seen a "beach closed" sign?

כמה מכם ראו שלט האומר, "חוף סגור"?

Why does that happen?

מדוע זה קורה?

It happens because we have jammed so much

זה קורה כי גיבבנו כל כך הרבה דברים

into the base of the natural ocean pyramid

בבסיס הפירמידה הימית הטבעית

that these bacteria clog it up

שהחיידקים האלה סותמים אותה

and overfill onto our beaches.

וגולשים על חופינו.

Often what jams us up is sewage.

לעתים קרובות, מה שסותם אותנו הוא הביוב

Now how many of you have ever gone to a state park or a national park

כמה מכם היו בשמורת-טבע או בפארק לאומי,

where you had a big sign at the front saying,

שבכניסה היה שלט גדול שאמר,

"Closed because human sewage

"סגור בגלל שפכי בני-אדם"

is so far over this park

זה מגיע כל כך רחוק בפארק

that you can't use it"?

עד שאי-אפשר להיכנס אליו?

Not very often. We wouldn't tolerate that.

לא לעתים קרובות. לא היינו מסכימים לכך.

We wouldn't tolerate our parks

לא היינו מסכימים שהפארקים שלנו

being swamped by human sewage,

יתמלאו בביצות של שפכים אנושיים.

but beaches are closed a lot in our country.

אבל חופים נסגרים לעתים קרובות בארצנו.

They're closed more and more and more all around the world for the same reason,

הם הולכים ונסגרים יותר ויותר בכל העולם, ומאותה סיבה.

and I believe we shouldn't tolerate that either.

ולדעתי אסור שנסכים גם לכך.

It's not just a question of cleanliness;

זו לא רק שאלה של נקיון.

it's also a question of

זו גם שאלה

how those organisms

של איך האורגניזמים האלה

then turn into human disease.

הופכים אחר כך למחלות אנושיות.

These vibrios, these bacteria, can actually infect people.

הפסיקונים, החיידקים האלה, ממש מדביקים בני-אדם.

They can go into your skin and create skin infections.

הם יכולים לחדור לעורכם ולגרום לזיהומי עור.

This is a graph from NOAA's ocean and human health initiative,

זהו גרף של יוזמת מינהל הימים והאטמוספרה לבריאות הים והאדם,

showing the rise of the infections

שמראה את העליה בזיהומים

by vibrio in people

של פסיקונים בבני-אדם

over the last few years.

במהלך השנים האחרונות.

Surfers, for example, know this incredibly.

הגולשים, למשל, יודעים זאת יפה מאד.

And if you can see on some surfing sites,

ואם תוכלו להסתכל בכמה אתרי גלישה,

in fact, not only do you see

בעצם, לא רק שתוכלו לראות

what the waves are like or what the weather's like,

מה מצב הגלים ומזג האוויר,

but on some surf rider sites,

בכמה מאתרי גלישת הגלים,

you see a little flashing poo alert.

אתם תראו גם אזהרת "קקי" מהבהבת.

That means that the beach might have great waves,

כלומר שאולי יש באותו חוף גלי ענק,

but it's a dangerous place for surfers to be

אבל גם שמסוכן לגולשים להיות בו

because they can carry with them,

בגלל שהם עלולים לשאת עימם

even after a great day of surfing,

אפילו אחרי יום גלישה מעולה,

this legacy of an infection that might take a very long time to solve.

את מורשת הזיהום הזה, שאולי לא במהרה נפתור.

Some of these infections are actually carrying

חלק מהזיהומים האלה נושאים עכשיו

antibiotic resistance genes now,

גנים עמידים לאנטיביוטיקה.

and that makes them even more difficult.

וזה הופך אותם לעוד יותר קשים.

These same infections

אותם הזיהומים

create harmful algal blooms.

יוצרים תפרחות אצות מזיקות.

Those blooms are generating other kinds of chemicals.

התפרחות האלה מפיקות סוגי כימיקלים אחרים.

This is just a simple list of some of the types of poisons

זו רק רשימה פשוטה של כמה מסוגי הרעלים האלה

that come out of these harmful algal blooms:

שבאים מתפרחות האצות המזיקות ההן:

shellfish poisoning,fish ciguatera,

הרעלת רכיכות ודגים,

diarrheic shellfish poisoning -- you don't want to know about that --

הרעלה משלשלת של רכיכות - אתם לא רוצים לדעת מה זה-

neurotoxic shellfish poisoning, paralytic shellfish poisoning.

הרעלת עצבים ברכיכות, הרעלת שיתוק ברכיכות.

These are things that are getting into our food chain

אלה דברים שמגיעים לשרשרת המזון שלנו

because of these blooms.

בגלל כל התפרחות האלה.

Rita Calwell very famously

מפורסם מאד שריטה קאלוול

traced a very interesting story

עקבה אחרי סיפור מעניין ביותר

of cholera into human communities,

של כולרה בקהילות אנושיות,

brought there, not by

שהובאה לשם, לא ע"י

a normal human vector,

גורם אנושי רגיל,

but by a marine vector, this copepod.

אלא ע"י גורם ימי, הקופיפוד הזה.

Copepods are small crustaceans.

הקופיפודים הם סרטנים זעירים

They're a tiny fraction of an inch long,

בגודל חלקיק האינץ'.

and they can carry on their little legs

והם מעבירים על רגליהם הקטנות

some of the cholera bacteria

חיידקי כולרה מסוימים

that then leads to human disease.

שעלולים לחולל כולרה אנושית.

That has sparked cholera epidemics

זה גרם למגפות כולרה

in ports along the world

בנמלים בכל העולם

and has led to increased concentration

שהובילו להגברת המאמצים

on trying to make sure shipping

להבטיח שההובלה הימית

doesn't move these

לא תעביר

vectors of cholera around the world.

את גורמי הכולרה האלה לכל העולם.

So what do you do?

אז מה עושים?

We have major problems in disrupted ecosystem flow

יש לנו בעיות חמורות בזרימת המערכת האקולוגית

that the pyramid may not be working so well,

וייתכן שהפירמידה לא מתפקדת היטב,

that the flow from the base up into it

שהזרימה מהבסיס כלפי מעלה

is being blocked and clogged.

נתקעת ונחסמת.

What do you do when you have this sort of disrupted flow?

מה עושים כשיש הפרעה כזו בזרימה?

Well, there's a bunch of things you could do.

יש כמה דברים שניתן לעשות.

You could call Joe the Plumber, for example.

אפשר לקרוא לשרברב, למשל.

And he could come in

והוא יכול לבוא

and fix the flow.

ולסדר את הזרימה.

But in fact, if you look around the world,

אך למעשה, אם מסתכלים בכל העולם,

not only are there hope spots

לא רק שיש ניצוצות של תקווה

for where we may be able to fix problems,

שיאפשרו לנו לתקן את הבעיות,

there have been places where problems have been fixed,

היו גם מקומות שבהם הבעיות תוקנו,

where people have come to grips with these issues

והאנשים שם השתלטו על הסוגיות האלה

and begun to turn them around.

והחלו להפוך את הגלגל.

Monterey is one of those.

מונטריי היא אחת מהם.

I started out showing how much

התחלתי בכך שהראיתי עד כמה

we had distressed the Monterey Bay ecosystem

ערערנו את המערכת האקולוגית של מפרץ מונטריי

with pollution and the canning industry

בגלל זיהום ובגלל תעשיית פחיות השימורים

and all of the attendant problems.

ואת כל יתר הבעיות הנלוות לכך.

In 1932, that's the picture.

ב-1932 זו היתה התמונה.

In 2009, the picture is dramatically different.

ב-2009 התמונה שונה בצורה דרמטית.

The canneries are gone. The pollution has abated.

מפעלי השימורים נעלמו. הזיהום פחת.

But there's a greater sense here

ויש כאן תחושה גוברת

that what the individual communities need

שמה שהקהילות השונות צריכות

is working ecosystems.

הוא מערכות אקולוגיות מתפקדות.

They need a functioning pyramid from the base all the way to the top.

הן זקוקות לפירמידה מתפקדת מהבסיס ועד למעלה.

And that pyramid

והפירמידה הזו,

in Monterey, right now,

כרגע במונטריי,

because of the efforts of a lot of different people,

הודות למאמצים של הרבה אנשים,

is functioning better than it's ever functioned

מתפקדת טוב יותר מאי-פעם

for the last 150 years.

ב-150 השנים האחרונות.

It didn't happen accidentally.

זה לא קרה במקרה.

It happened because many people put their time and effort

זה קרה כי אנשים רבים הקדישו לכך זמן ומאמץ

and their pioneering spirit into this.

ואת רוחם החלוצית.

On the left there, Julia Platt,

מצד שמאל זאת ג'וליה פלאט,

the mayor of my little hometown in Pacific Grove.

ראש העיר בעיירת מולדתי הקטנה, פסיפיק גרוב.

At 74 years old, became mayor

בגיל 74 היא הפכה לראש-עיר

because something had to be done

בגלל שהיה צריך לעשות משהו

to protect the ocean.

כדי להגן על הים.

In 1931, she produced California's first

ב-1931 היא יצרה בקליפורניה

community-based marine protected area,

את האזור הימי המוגן מבוסס-הקהילה הראשון,

right next to the biggest polluting cannery,

ממש ליד מפעל השימורים הכי מזהם

because Julia knew

כי ג'וליה ידעה

that when the canneries eventually were gone,

שכאשר מפעלי השימורים ייעלמו בסופו של דבר,

the ocean needed a place to grow from,

הים יזדקק לנקודת התחלה לצמיחה,

that the ocean needed a place to spark a seed,

שהים יזדקק למקום שיצמיח זרע.

and she wanted to provide that seed.

והיא רצתה להיות מי שיספק את הזרע.

Other people, like David Packard and Julie Packard,

האחרים הם דייויד פקרד וג'וליה פקרד,

who were instrumental in producing the Monterey Bay aquarium

שעזרו ביצירת האקווריום של מפרץ מונטריי

to lock into people's notion

כדי לצרוב במודעות של האנשים

that the ocean

שהים

and the health of the ocean ecosystem

ובריאות המערכת האקולוגית הימית

were just as important to the economy of this area

חשובים לכלכלת האזור הזה בדיוק כמו

as eating the ecosystem would be.

שחשוב לאכול את המערכת האקולוגית.

That change in thinking has led to a dramatic shift,

השינוי בחשיבה הביא למפנה דרמטי,

not only in the fortunes of Monterey Bay,

לא רק בגורלו של מפרץ מונטריי,

but other places around the world.

אלא גם במקומות נוספים בעולם.

Well, I want to leave you with the thought that

ואני רוצה להשאיר אתכם עם המחשבה הזו,

what we're really trying to do here

שמה שאנו בעצם מנסים לעשות

is protect this ocean pyramid,

הוא להגן על הפירמידה הימית.

and that ocean pyramid

והפירמידה הימית

connects to our own pyramid of life.

מחוברת לפירמידה של חיינו אנו.

It's an ocean planet,

זהו כוכב-לכת ימי,

and we think of ourselves as a terrestrial species,

ואילו אנו רואים בעצמנו מין יבשתי.

but the pyramid of life in the ocean

אך פירמידת החיים הימיים

and our own lives on land

וחיינו על היבשה

are intricately connected.

כרוכים מאד אלה באלה.

And it's only through having the ocean being healthy

ורק אם הים יישמר בריא

that we can remain healthy ourselves.

נוכל גם אנו לשמור על בריאותנו.

Thank you very much.

תודה רבה לכם.

(Applause)

(מחיאות כפיים)