Nick Veasey: Exposing the invisible

מתרגם: yoav fishel מבקר: Ido Dekkers

So, 120 years ago,

ובכן, לפני 120 שנים

Dr. Röntgen X-rayed his wife's hand.

דוקטור רנטגן הקרין "קרני X" על ידה של אישתו.

Quite why he had to pin her fingers to the floor

מדוע הוא היה צריך לחבר את אצבעותיה לרצפה

with her brooch, I'm not sure. It seems a bit extreme to me.

עם סיכה, אני לא בטוח. זה נראה קצת קיצוני בשבילי.

That image was the start of the X-ray technology.

התמונה הזו הייתה ההתחלה של טכנולוגיית קרני "הרנטגן" (קרני X).

And I'm still fundamentally using the same principles today.

ואני עדיין משתמש באותם עקרונות היום.

I'm interpreting it in a more contemporary manner.

אני מפרש את זה באופן יותר מודרני.

The first shot I ever did

התמונה הראשונה שעשיתי הייתה של

was of a soda can, which was to promote a brand that we all know,

פחית משקה שנועדה לקדם מותג שכולנו מכירים.

so I'm not going to do them any favors by showing you it.

אז אני לא אעשה לחברה טובות בכך שאראה לכם אותה.

But the second shot I did was my shoes I was wearing on the day.

אבל התמונה השנייה שצילמתי הייתה של הנעליים שלבשתי באותו יום.

And I do really like this shot, because

ומאוד אהבתי את התמונה הזו מכיוון

it shows all the detritus that's sort of embedded

שזה מראה את כל האבנים הקטנות שכאילו הוטמעו

in the sole of the sneakers.

בתוך הסוליה של נעלי הספורט.

It was just one of those pot-luck things where you

זה היה פשוט מסוג הדברים שהתמזל מזלך

get it right first time.

להצליח בהם בניסיון הראשון.

Moving on to something a bit larger,

נעבור למשהו גדול במקצת...

this is an X-ray of a bus.

זהו צילום רנטגן של אוטובוס.

And the bus is full of people.

והאוטובוס הזה מלא באנשים.

It's actually the same person. It's just one skeleton.

למען האמת מדובר באותו בן אדם. זה פשוט שלד אחד.

And back in the '60s,

בשנות ה-60'

they used to teach student radiographers

נהגו ללמד סטודנטים הלומדים טכנאות רנטגן,

to take X-rays, thankfully not on you and I,

לצלם את התמונות, למזלנו, לא עליכם ועליי

but on dead people.

אלא על אנשים מתים.

So, I've still got access to one of these dead people

אז, לי יש עדיין גישה לאחד מהאנשים המתים האלה.

called Frieda; she's falling apart, I'm afraid,

קוראים לה פרידה; היא מתפרקת לצערי, מכיוון

because she's very old and fragile.

שהיא זקנה מאוד ושבירה.

But everyone on that bus is Frieda.

כולם על האוטובוס הזה הם פרידה.

And the bus is taken with a cargo-scanning X-ray,

התמונה של האוטובוס צולמה עם מכונת רנטגן שסורקת מטענים,

which is the sort of machine you have on borders,

שהיא סוג של מכונה שנמצאת במעברי גבול,

which checks for contraband and drugs and bombs and things.

שמחפשת סחורות מוברחות, סמים, פצצות וכדומה.

Fairly obvious what that is.

די ברור מה זה.

So, using large-scale objects

אז, ע"י שימוש באובייקטים גדולי מימדים

does sort of create drama

שיוצרים דרמה, כי לא יוצא לך לראות

because you just don't see X-rays of big things that often.

צילומי רנטגן של דברים גדולים לעיתים קרובות.

Technology is moving ahead,

הטכנולוגיה ממשיכה להתקדם

and these large cargo scanner X-rays

וסורקי המטענים הגדולים האלו

that work with the digital system are getting better and better and better.

שעובדים בעזרת טכנולוגיה דיגיטלית משתפרים עוד ועוד ועוד.

Again though, to make it come alive

שוב, כדי לגרום לתמונות לקום לתחייה

you need, somehow, to add the human element.

אתה צריך, בדרך כלשהי להוסיף את האפקט האנושי.

And I think the reason this image works, again, is because

ואני מניח שהסיבה לכך שהתמונה עובדת, שוב, היא משום

Frieda is driving the bulldozer.

שפרידה נוהגת בדחפור.

(Laughter)

(צחוק)

Quite a difficult brief,

זהו תהליך די קשה,

make a pair of men's pants look beautiful.

להכין זוג מכנסי גברים שיראו יפה.

But I think the process, in itself, shows how exquisite they are.

אבל אני חושב שהתהליך, בעצמו, מראה כמה הם יפים.

Fashion -- now, I'm sort of anti-fashion because I

אופנה, עכשיו אני סוג של אנטי-אופנה משום שאני

don't show the surface, I show what's within.

לא מראה את פני השטח, אני מראה את מה שבפנים.

So, the fashionistas don't really like me

אז אנשי האופנה לא ממש מחבבים אותי

because it doesn't matter if Kate Moss is wearing it or if I'm wearing it,

מכיוון שזה לא משנה אם קייט מוס לובשת את זה, או אם אני לובש את זה,

it looks the same.

זה נראה אותו דבר.

(Laughter)

(צחוק)

We all look the same inside, believe me.

כולנו נראים אותו דבר מבפנים, תאמינו לי.

The creases in the material and the sort of nuances.

הקמטים בחומר והניואנסים אפשר לומר.

And I show things for really what they are, what they're made of.

ואני מראה דברים ממש כפי שהם, ממה הם עשויים.

I peel back the layers and expose it.

אני מקלף את השכבות וחושף אותם

And if it's well made I show it, if it's badly made I show it.

ואם זה בנוי היטב אני מראה את זה, אם זה בנוי רע אני מראה את זה.

And I'm sure Ross can associate that with design.

ואני בטוח שרוס יכול לקשר את זה עם עיצוב.

The design comes from within.

העיצוב מגיע מבפנים.

It's not just Topshop,

זו לא רק תמונה עילית.

I get some strange looks when I go out getting my props.

אני מקבל מעט מבטים מוזרים כשאני הולך לאסוף את האביזרים שלי.

Here I was fumbling around in the ladies' underwear department

כאן אני מגשש במחלקת לבני הנשים

of a department store, almost got escorted from the premises.

בכלבו, כמעט מלווה מחוץ למתחם.

I live opposite a farm. And this was the runt of the litter, a piglet that died.

אני גר בסמיכות לחווה. וזה היה הקטן מבין הגורים, חזרזיר שמת.

And what's really interesting is,

ומה שהיה באמת מעניין זה,

if you look at the legs, you'll notice that the bones haven't fused.

אם תסתכלו על הרגליים, אתם תבחינו שהעצמות לא התגבשו.

And should that pig have grown,

ואם החזיר הזה היה גדל,

unfortunately it was dead, it would have certainly been dead

למרבה הצער הוא מת, הוא היה בוודאות מת

after I X-rayed it, with the amount of radiation I used anyway.

אחרי שצילמתי אותו, בגלל כמות הקרינה שהשתמשתי.

(Laughter)

(צחוק)

But once the bones had fused together

אבל ברגע שהעצמות היו מתגבשות יחד

it would have been healthy.

הוא היה בריא.

So, that's an empty parka jacket.

אז, זה מעיל דובון ריק.

But I quite love the way it's posed.

אבל אני ממש אוהב את הדרך שבה הוא מוצג.

Nature is my greatest inspiration.

הטבע הוא ההרשאה הגדולה ביותר שלי.

And to carry on with a theme that we've already touched with

וכדי להמשיך עם הנושא שכבר נגענו בו

is how nature is related to architecture.

זה איך הטבע מתקשר לאדריכלות.

If you look at the roof of the Eden Project,

אם אתה מסתכל על הגג של פרוייקט "עדן"

or the British library, it's all this honeycomb structure.

או של הספריה הלאומית הבריטית, זה הכל מבנה של חלת דבש.

And I'm sure those architects are inspired,

ואני בטוח שאדריכלים אלו קיבלו השראה,

as I am, by what surrounds us, by nature.

כמו שאני קיבלתי, ממה שסובב אותנו, מהטבע.

This, in fact, is a Victoria water lily leaf

זה, למען האמת, הוא עלה של שושנת המים "ויקטוריה המלכותית"

that floats on the top of a pond.

שצף על גבי אגם.

An amaryllis flower looking really three-dimensional.

פרח אמריליס נראה ממש תלת ממדי.

Seaweed, ebbing in the tide.

אצה, זזה בגאות.

Now, how do I do this, and where do I do this, and all of that sort of thing.

עכשיו, איך אני עושה את זה, איפה אני עושה את זה, וכל הדברים האלו.

This is my new, purpose-built, X-ray shed.

זו היא בקתת הרנטגן החדשה שלי שנבנתה למטרה זו.

And the door to my X-ray room

והדלת לחדר הרנטגן

is made of lead and steel.

היא בנויה מעופרת ופלדה.

It weighs 1,250 kilograms and the only exercise I get is opening and closing it.

היא שוקלת 1250 קילוגרם והאימון הגופני היחיד שאני עושה הוא פתיחת הדלת הזו.

(Laughter)

(צחוק)

The walls are 700 millimeters thick of solid dense concrete.

הקירות הם בעובי 700 מילימטר ועשויים מבטון צפוף מוצק.

So, I'm using quite a lot of radiation.

אז, אני משתמש בדי הרבה קרינה.

A lot more than you'd get in a hospital or a vet's.

הרבה יותר ממה שתקבלו בבית החולים או אצל הוטרינר.

And there I am. This is a quite high-powered X-ray machine.

והנה אני. זוהי מכונת רנטגן בעוצמה די גבוהה.

What's interesting really about X-ray really

מה שבאמת מעניין לגבי קרני רנטגן זה,

is, if you think about it, is that that technology

אם אתם חושבים על זה, שהטכנולוגיה

is used for looking for cancer or looking for drugs,

שמשמשת לגילוי סרטן, סמים

or looking for contraband or whatever.

או סחורה מוברחת או לא משנה מה.

And I use that sort of technology

ואני משתמש באותה טכנולוגיה

to create things that are quite beautiful.

ליצור דברים שהם די יפים.

So, still working with film, I'm afraid.

אז, עדיין עובד עם פילם (נייר צילום) לצערי.

Technology in X-ray where it's life-size processed,

טכנולוגיית הרנטגן של עיבוד תמונה בגודל אמיתי,

apart from these large cargo-scanning machines,

מלבד מכונות סריקת המטען הגדולות האלו,

hasn't moved on enough for the quality of the image

לא התקדמה מספיק באיכות התמונה

and the resolution to be good enough for what I want to do with it,

והרזולוציה לא מספיק טובה בשביל מה שאני רוצה לעשות איתה,

which is show my pictures big.

שזה להראות את התמונה שלי גדולה.

So, I have to use a 1980s drum scanner,

אז, אני חייב להשתמש בתוף סריקה משנות ה-80,

which was designed in the days when everyone shot photographs on film.

שתוכנן בתקופה שבה כולם צילמו תמונות על פילם (סרט צילום).

They scan each individual X-ray.

הם סרקו בנפרד כל תמונת רנטגן.

And this shows how I do my process of same-size X-rays.

וזה מראה כיצד אני מעבד את תמונות הרנטגן באותו גודל.

So, this is, again, my daughter's dress.

אז, זו, שוב שמלתה של בתי.

Still has the tag in it from me buying it,

עדיין עם התווית של החנות לאחר שקניתי אותה,

so I can take it back to the shop if she didn't like it.

אז אני יכול לקחת אותה שוב לחנות אם היא לא תאהב את זה.

But there are four X-ray plates.

אבל יש 4 לוחות רנטגן.

You can see them overlapping.

אתם יכולים לראות אותם חופפים.

So, when you move forward from something fairly small,

אז, כשאתם עוברים ממשהו די קטן,

a dress which is this size,

שמלה בגודל כזה,

onto something like that which is done in exactly the same process,

למשהו כזה שנעשה בדיוק באותו תהליך,

you can see that that is a lot of work.

אתם יכולים לראות שזו הרבה עבודה.

In fact, that is three months solid X-raying.

למעשה, מדובר ב3 חודשים של הקרנות רנטגן.

There is over 500 separate components.

מדובר ביותר מ500 רכיבים נפרדים.

Boeing sent me a 747 in containers.

חברת בואינג שלחה לי מטוס 747 במכולות.

And I sent them back an X-ray.

ואני שלחתי להם חזרה תמונת רנטגן.

(Laughter) I kid you not.

(צחוק) אני לא עובד עליכם.

Okay, so Frieda is my dead skeleton.

אז פרידה היא השלד המת שלי.

This, unfortunately, is basically two pictures.

זה, לצערי, הן שתי תמונות למעשה.

One on the extreme right is a photograph of an American footballer.

האחת בצד ימין היא תמונה של שחקן כדורגל אמריקאי

The one on the left is an x-ray.

התמונה משמאל היא תמונת רנטגן.

But this time I had to use a real body.

אבל הפעם הייתי חייב להשתמש בגוף אמיתי.

Because I needed all the skin tissue to make it look real,

משום שהייתי צריך את כל רקמות העור כדי ליצור מראה אמיתי,

to make it look like it was a real athlete.

כדי שיראה כמו אתלט אמיתי.

So, here I had to use a recently deceased body.

אז, כאן הייתי צריך להשתמש בגופה שנפטרה לאחרונה.

And getting a hold of that was extremely difficult and laborious.

להשיג גופה כזו היה דבר מאוד קשה וכרוך במאמץ רב.

But people do donate their bodies to art and science.

אבל אנשים תורמים את גופם לאומנות ומדע לאחר המוות.

And when they do, I'm in the queue.

וכשהם עושים זאת, אני בתור.

So, I like to use them.

אז, אני אוהב להשתמש בהם.

(Laughter)

(צחוק)

The coloring, so coloring adds another level to the X-rays.

הצביעה, צביעה מוסיפה עוד רובד לתמונות הרנטגן.

It makes it more organic, more natural.

היא עושה אותם אורגניים, יותר טבעיים.

It's whatever takes my fancy, really.

זה מה שתופס לי את הדמיון, למעשה.

It's not accurately colored to how it is in real life.

זה לא צבוע בצורה מדויקת כמו בחיים האמיתיים.

That flower doesn't come in bright orange, I don't think.

הפרחים לא מגיעים בכתום זוהר, אני לא חושב.

But I just like it in bright orange.

אבל אני אוהב את זה בכתום זוהר.

And also with something technical, like these are DJ decks,

וגם עם משהו די טכני כמו עמדות

it sort of adds another level.

התקליטן האלו, זה כאילו מוסיף עוד רובד.

It makes a two dimensional image look more three dimensional.

זה נותן מראה תלת ממדי לתמונה דו ממדית.

The most difficult things to X-ray,

הדברים הכי קשים לצלם ברנטגן,

the most technically challenging things to X-ray

הדברים עם הקושי הטכני הרב ביותר לצלם ברנטגן

are the lightest things, the most delicate things.

הם הדברים הקטנים ביותר, הדברים העדינים ביותר.

To get the detail in a feather,

כדי להראות את הפרטים בנוצה,

believe me, if there is anyone out here who knows anything about X-rays,

תאמינו לי, אם יש פה מישהו שמבין משהו ברנטגן

that's quite a challenge.

זה דבר מאתגר ביותר.

I'm now going to show you a short film, I'll step to the side.

אני עכשיו אראה לכם סרט קצר, אני אזוז הצידה.

Video: (Music)

וידאו: (מוסיקה)

The thing in there is very dangerous.

הדבר בפנים הוא מאוד מסוכן.

If you touch that, you could possibly die

אם אתה נוגע בזה אתה עלול למות

through radiation poisoning.

מהרעלת קרינה.

In my career I've had two exposures to radiation,

במהלך הקרירה שלי נחשפתי פעמיים לקרינה,

which is two too many, because it stays with you for life.

שזה פעמיים יותר מידי, משום שזה נשאר איתך לנצח.

It's cumulative.

זה מצטבר.

(Music)

(מוסיקה)

It has human connotations.

יש לזה הקשרים אנושיים.

The fact that it's a child's toy that we all recognize,

העובדה שזה צעצוע של ילד שכולנו מזהים,

but also it looks like it's a robot,

אבל זה נראה גם כמו רובוט,

and it comes from a sci-fi genus.

וזה מגיע מתחום המדע הבדיוני.

It's a surprise that it has humanity,

זו הפתעה שזה אנושי,

but also man-made, future, alien associations.

אבל גם תוצרת האדם, עתידני, חייזרי.

And it's just a bit spooky.

וזה גם קצת מפחיד.

(Music)

(מוסיקה)

The bus was done with a cargo-scanning X-ray machine,

האוטובוס נעשה עם מכונת רנטגן לסריקת מטענים,

which is used on the borders

שמשמשת במעברי גבול בין מדינות,

between countries, looking for contraband and illegal immigrants.

מחפשת סחורות מוברחות ומהגרים בלתי חוקיים.

The lorry goes in front of it. And it takes slices

המשאית נכנסת מלפנים, והיא מצלמת חלקים

of X-rays through the lorry.

מהמשאית ברנטגן.

And that's how this was done. It's actually slice, slice.

והנה איך שזה נעשה, זה חלק אחרי חלק.

It's a bit like a CT scanner in a hospital. Slices.

זה קצת כמו סורק CT (טומוגרפיה ממוחשבת) בבתי חולים. חלקים.

And then if you look carefully, there is all little things.

ואז אם אתה מסתכל בזהירות, יש את כל הדברים הקטנים.

He's got headphones on, reading the newspaper,

הוא חובש אוזניות, קורא בעיתון,

got a hat on, glasses, got a bag.

חובש כובע, משקפיים, יש לו תיק.

So, these little details

אז, הפרטים הקטנים האלו

help to make it work, make it real.

עוזרים לזה לעבוד, לעשות את זה מציאותי.

(Music)

(מוסיקה)

The problem with using living people is that

הבעיה עם שימוש באנשים חיים היא

to take an X-ray, if I X-ray you, you get exposed to radiation.

שאם אני מצלם אותך ברנטגן, אתה נחשף לקרינה.

So, to avoid that --

אז כדי להמנע מכך,

I have to avoid it somehow --

אני חייב להימנע מכך בצורה כלשהי,

is I use dead people.

היא השימוש באנשים מתים.

Now, that's a variety of things, from recently deceased bodies,

עכשיו, זה מגוון של דברים, מגופות שנפטרו לאחרונה,

to a skeleton that was used by student radiographers

עד שלד ששימש סטודנטים לטכנאות רנטגן

to train in taking X-rays of the human body,

לאימון של צילום תמונות רנטגן של אנשים,

at different densities.

בצפיפויות שונות.

(Music)

(מוסיקה)

I have very high-tech equipment of gloves, scissors and a bucket.

יש לי ציוד מאוד מתקדם כמו כפפות, מספריים ודלי.

(Music)

(מוסיקה)

I will show how the capillary action works, how it feeds,

אני אראה לכם איך עובדת פעולת הנימים, איך היא מזינה,

I'll be able to get all the cells inside that stem.

אני אצליח לתפוס את כל התאים בתוך הגבעול.

Because it transfers food from its roots to its leaves.

משום שהוא מעביר מזון מהשורשים לעלים.

Look at this monster.

תראו את המפלצת הזו.

(Music)

(מוסיקה)

It's so basic. It just grows wild.

זה כל כך בסיסי. זה צומח בצורה פראית.

That's what I really like about it,

זה מה שאני באמת אוהב בזה,

the fact that I haven't got to go and buy it,

העובדה שאני לא צריך ללכת ולרכוש את זה,

and it hasn't been genetically modified at all.

ושזה לא עבר שינויים גנטיים בכלל.

It's just happening.

זה פשוט קורה.

And the X-ray shows how beautiful nature can be.

וקרני הרנטגן מראות איך הטבע יפהפה.

Not that that is particularly beautiful

לא זה, זה יפה באופן מיוחד

when you look at it with the human eye,

כשאתה מסתכל על זה בעין אנושית,

the way the leaves form. They're curling back on each other.

הצורה בה העלים נוצרים, הם מסתלסלים אחד על השני.

So the X-ray will show the overlaps in these little corners.

אז הרנטגן מראה את החפיפות בפינות הקטנות האלו.

The thicker the object, the more radiation it needs,

ככל שהאובייקט עבה יותר, כך יותר קרינה הוא צריך,

and the more time it needs.

ויותר זמן הוא צריך

The lighter the object, the less radiation.

ככל שהאובייקט קטן יותר, צריך פחות קרינה.

Sometimes you keep the time up, because the time gives you detail.

לפעמים אתה שומר על הזמן, משום שהזמן נותן לך פרטים.

The longer the exposure goes on for,

ככל שהחשיפה נמשכת יותר זמן

the more detail you get.

אתה תקבל יותר פרטים.

(Music)

(מוסיקה)

If you look at this, just the tube,

אם תסתכל על זה, רק על הגבעול,

it is quite bright.

הוא די בהיר.

But I could get a bit darker in the tube, but everything else would suffer.

אבל אני יכול לעשות את הגבעול כהה יותר, אבל כל שאר הדברים יפגעו.

So, these leaves at the edge would start to disappear.

אז, העלים האלו בקצה יתחילו להיעלם.

What I like is how hard the edges are,

מה שאני אוהב זה כמה הקצוות קשים,

how sharp.

כמה חדים הם.

Yeah, I'm quite pleased with it.

כן, אני די מרוצה מזה.

(Music)

(מוסיקה)

I travel beyond the surface and show

אני מטייל מחוץ לשטח הפנים ומראה

something for what it's worth,

משהו, ומה הוא שווה,

for what it's really made of, how it really works.

ממה שהוא עשוי באמת, איך הוא עובד באמת.

But also I find that

אבל אני גם מצאתי

I've got the benefit of taking away all the surface,

שאני מפיק יתרון מלקיחת כל השטח פנים,

which is things that people are used to seeing.

שזה מה שהאנשים רגילים לראות.

And that's the sort of thing I've been doing.

ואלו הדברים שאני עושה.

I've got the opportunity now to show you

אני קיבלתי הזדמנות עכשיו להראות לכם

what I'm going to be doing in the future.

מה אני מתכנן לעשות בעתיד.

This is a commercial application of my most recent work.

זה יישום מסחרי של העבודה האחרונה שלי.

And what's good about this, I think, is that it's like a moment in time,

ומה שטוב לגביה, אני חושב, שזה כמו רגע בזמן,

like you've turned around, you've got X-ray vision

כאילו שהסתובבת ויש לך ראיית רנטגן

and you've taken a picture with the X-ray camera.

וצילמת תמונה עם מצלמת רנטגן.

Unfortunately I haven't got X-ray vision.

לדאבוני אין לי ראיית רנטגן.

I do dream in X-ray. I see my projects in my sleep.

אני כן חולם ברנטגן. אני רואה את הפרויקטים בשנתי.

And I know what they're going to look like in X-ray and I'm not far off.

ואני יודע איך הם יראו ברנטגן ואני לא רחוק.

So, what am I doing in the future?

אז, מה אני הולך לעשות בעתיד?

Well, this year is the 50th anniversary

ובכן, השנה זוהי שנת היובל

of Issigonis's Mini, which is one of my favorite cars.

למכונית ה"מיני". שהיא אחת מהמכוניות האהובות עליי.

So, I've taken it apart, component by component,

אז, פירקתי אותה, רכיב אחרי רכיב,

months and months and months of work.

חודשים על גבי חודשים של עבודה.

And with this image, I'm going to be displaying

ועם התמונה הזו, אני הולך להציג

it in the Victoria and Albert Museum

במוזיאון "אלברט וויקטוריה" (מוזיאון מפורסם בלונדון)

as a light box, which is actually attached to the car.

כקופסת אור, שלמעשה מחוברת למכונית.

So, I've got to saw the car in half, down the middle,

אז, אני חייב לנסר את המכונית לשתיים, באמצע,

not an easy task, in itself.

לא מטלה קלה, בפני עצמה.

And then, so you can get in the driver's side, sit down,

ואח"כ כדי שתוכלו להיכנס למושב הנהג, לשבת

and up against you is a wall.

ומולכם יש קיר.

And if you get out and walk around to the other side of the car,

ואם תצאו ותלכו לצד השני של המכונית.

you see a life-sized light box of the car showing you how it works.

אתה רואה קופסת אור של המכונית בגודל אמיתי שמראה כיצד היא עובדת.

And I'm going to take that idea

ואני הולך לקחת את הרעיון הזה

and apply it to other sort of iconic things from my life.

וליישם אותו בעוד דברים משמעותיים בחיי.

Like, my first computer was a big movement in my life.

למשל, המחשב הראשון שלי היה נקודה חשובה בחיי.

And I had a Mac Classic. And it's a little box.

והיה לי מחשב "מק קלאסיק". וזו קופסה קטנה.

And I think that would look quite neat as an X-ray.

ואני חושב שזה יראה די יפה ברנטגן.

I'm also looking to

אני גם מחפש

take my work from the two-dimensional form

לקחת את העבודה שלי מתבנית דו מימדית

to a more three-dimensional form.

לתבנית יותר תלת מימדית.

And this is quite a good way of doing it.

וזו דרך די טובה לעשות זאת.

I'm also working now with X-ray video.

אני עכשיו גם עובד עם רנטגן בוידאו.

So, if you can imagine, some of these flowers,

אז, אם תצליחו לדמיין זאת, חלק מהפרחים האלו,

and they're actually moving and growing

והם למעשה זזים וצומחים

and you can film that in X-ray, should be quite stunning.

ותצליח לצלם זאת ברנטגן, אמור להיות מדהים.

But that's it. I'm done. Thank you very much.

אבל זהו, סיימתי, תודה רבה לכם.

(Applause)

(מחיאות כפיים)