An Olympic Champion's Mindset for Overcoming Fear | Allyson Felix | TED

תרגום: Michal Shargil Ben Sira עריכה: zeeva livshitz

One of the scariest moments of my career

אחד הרגעים הכי מפחידים בקריירה שלי

started on a dark October morning in 2018.

התחילו בבוקר חשוך באוקטובר 2018.

I’m a professional athlete, and my training schedule can be a lot.

אני אתלטית מקצועית, לוח זמני האימונים שלי מאד עמוס.

Six days a week, five hours a day.

שישה ימים בשבוע, חמש שעות מדי יום.

It's intense.

זה אינטנסיבי.

Still, I never train that early.

ועדיין, מעולם לא התאמנתי כל כך מוקדם.

But on this day,

אבל ביום הזה,

a special type of fear brought me out at 4am before the sun.

סוג מיוחד של פחד גרם לי להתעורר בארבע לפנות בוקר, עוד לפני השמש.

A fear that someone might discover a secret I'd been keeping.

הפחד שמישהו עשוי לגלות את הסוד שאני מנסה לשמור

I was six months pregnant.

הייתי בחודש השישי להריון.

I was pregnant, and I was scared enough to train in the dark

הייתי בהריון, ופחדתי מספיק כדי להתאמן בחושך

so that no one would see the life that was growing inside of me.

כך שאף אחד לא יראה את החיים שגדלים בתוכי.

I feared that if a fan or someone posted a photo,

פחדתי שאם מעריץ או מישהו אחר יפרסם תמונה,

that my sponsor would immediately change their mind

נותן החסות שלי ישנה את דעתו באופן מיידי

about wanting to work with me.

לגבי הרצון שלו לעבוד איתי.

I feared that I would be forced to choose between motherhood

פחדתי שיאלצו אותי לבחור בין אימהות

and being a competitive athlete.

לבין היותי ספורטאית תחרותית.

I feared that the career I worked so hard to build

פחדתי שהקריירה שעבדתי כל כך קשה כדי לבנות

would disappear just like that.

תיעלם סתם כך.

You think I'm exaggerating, right?

אתם חושבים שאני מגזימה, נכון?

How could a six-time Olympic champion, a 16-time world champion,

איך יכולה אלופה שזכתה שש פעמים באולימפיאדה, ו-16 פעמים באליפות עולם,

a world record holder,

מי שמחזיקה בשיא עולמי,

possibly think that her career might be over by doing something

לחשוב שהקריירה שלה עלולה להסתיים בגלל משהו

as natural as having a baby?

כל כך טבעי כמו ללדת תינוק?

Well, I'm not exaggerating.

ובכן, אני לא מגזימה.

Getting pregnant in track and field has been called the “kiss of death.”

כניסה להיריון כשאת עוסקת באתלטיקה נקראת “נשיקת המוות“.

And it comes with a lot of fear,

וזה מגיע עם הרבה מאד חששות,

just like for women in many professions.

בדיוק כמו לנשים במקצועות רבים אחרים.

I have been watching women that I respect

אני ראיתי נשים שאני מעריכה

and teammates of mine hide pregnancies

וחברות נבחרת שלי שהחביאו הריונות

since I was 19 years old.

מאז שהייתי בת 19 שנים.

I've seen women have to make gut-wrenching decisions

אני ראיתי נשים שהיו צריכות לקבל החלטות שהופכות את הבטן

like deciding whether to recover their health

כמו להחליט האם להתאושש מבחינה בריאותית

or return to the sport.

או לחזור לספורט.

Deciding whether to stay in the hospital with a sick child or go to a race

או כמו להחליט האם להישאר בבית חולים עם ילד חולה או ללכת להתחרות

so that they don't receive a further pay reduction.

כדי שלא יקבלו הפחתה נוספת בשכר.

I know what some of you might be thinking.

אני יודעת שחלק מכם עשויים לחשוב

We all choose to get pregnant, right?

שכולנו בוחרות להיכנס להיריון, נכון?

If a sponsor doesn't want to pay an athlete

אם נותן החסות לא רוצה לשלם לספורטאית

who's not out on the track winning,

שלא יצאה לנצח על המסלול,

that's just part of the deal, right?

זה רק חלק מהעיסקה, נכון?

Well, I think the deal's rigged.

ובכן, אני חושבת שהעיסקה מזוייפת.

I think that companies want to have it both ways.

אני חושבת שחברות רוצות את זה בשני הכיוונים.

And I think it's time we change.

ואני חושבת שהגיע הזמן שנשנה זאת.

Sports companies love to tell women that they can have it all.

חברות ספורט אוהבות לומר לנשים שהן יכולות לקבל הכל.

They can do it all, they can be it all.

שהן יכולות לעשות הכל, שהן יכולות להיות הכל.

We've all seen those inspirational ads.

כולנו ראינו את הפרסומות מעוררות ההשראה האלו.

I remember meeting with Nike leadership in 2010,

אני זוכרת פגישה עם ההנהגה של חברת נייקי בשנת 2010,

and they told me about an initiative they sponsored called the Girl Effect.

הם סיפרו לי על יוזמה שהם נותנים לה חסות, שנקראת “אפקט הנערה“.

They promoted adolescent girls as the key to improving societies

הם קידמו נערות מתבגרות כמפתח לשיפור קהילות

around the globe.

מסביב לעולם.

They said they believed in women and girls.

הם אמרו שהם מאמינים בנשים ובנערות.

And if I joined Nike,

ושאם אצטרף לנייקי,

I could empower them.

אוכל להעצים אותן.

And I believed that.

ואני האמנתי להם.

But guess what?

אבל נחשו מה?

Girls come from somewhere.

בנות מגיעות מאיפשהו.

(Laughter)

(צחוק)

And women having babies during childrearing years

ונשים שיולדות תינוקות במהלך שנות גידול הילדים

is something that should be celebrated, not punished.

זה משהו שצריך לחגוג אותו, ולא להיענש עליו.

It should be a part of a normal, thriving, professional, athletic career.

זה צריך להיות חלק מקריירה אתלטית נורמלית, משגשגת, ומקצועית.

And women in all fields should never feel the need

ונשים בכל התחומים לעולם לא צריכות להרגיש שהן צריכות

to hide a pregnancy, at 4am, in the dark,

להחביא הריון, בחושך, בארבע לפנות בוקר,

so that they won't be photographed doing that thing that they love.

כדי שהן לא יצולמו כשהן עושות את מה שהן אוהבות לעשות.

Thank you.

תודה רבה.

(Applause)

(מחיאות כפיים).

Remember how scared I told you I was when I was on the track that day?

זוכרים שאמרתי לכם כמה פחדתי באותו היום על המסלול?

My mind was racing with the consequences of my decision to start a family.

מוחי התרוצץ סביב ההשלכות של ההחלטה שלי להקים משפחה.

I had already been going through

אני כבר עברתי

a difficult renegotiation period with Nike,

תקופה של משא ומתן מחודש וקשה עם נייקי,

and they were already offering me 70 percent less

והם כבר הציעו לי 70 אחוז פחות

than what I had previously been making.

ממה שקיבלתי לפני כן.

And that was even before they knew about the baby.

וזה היה אפילו לפני שהם ידעו על התינוק.

Don't even get me started with the ageism

אל תגרמו לי אפילו להתחיל לדבר על גילנות

that is embedded in the capitalist dream.

שמוטמעת בחלום הקפיטליסטי.

So when I told them about my pregnancy,

אז כשסיפרתי להם על ההריון,

I asked for a clause in the contract

ביקשתי סעיף בחוזה

that specified they wouldn't reduce my pay

שיציין שהם לא יפחיתו משכרי

within 12 months of giving birth.

ב-12 החודשים שאחרי הלידה.

They said yes.

הם הסכימו.

But -- you knew there was going to be a "but", right?

אבל -- ידעתם שעומד להגיע “אבל“, נכון?

But it was only a yes for me.

אבל זה היה רק כן עבורי.

They weren't ready to offer that same protection for all female athletes.

הם לא היו מוכנים להציע את אותה ההגנה לכל הספורטאיות.

They weren't ready to set the precedent.

הם לא היו מוכנים ליצור את התקדים.

A couple of days later, my agent called me.

כמה ימים מאוחר יותר, הסוכן שלי התקשר אלי.

Nike wanted to use me in a commercial for the Women's World Cup.

נייקי רצו להשתמש בי בפרסומת לגביע העולם לנשים.

I couldn't believe it.

לא האמנתי.

Nike wanted to use me to tell women and girls

נייקי רצו להשתמש בי כדי לומר לנשים ולנערות

that they could do anything,

שהן יכולות לעשות הכל,

even though the contract before me said the exact opposite.

למרות שהחוזה שהונח לפניי אמר בדיוק את ההיפך.

I knew what I had to do.

אני ידעתי מה עלי לעשות.

I knew I had to leave.

ידעתי שעלי לעזוב.

I knew I was afraid,

ידעתי שאני מפחדת,

but I did it anyways.

אבל עשיתי את זה בכל זאת.

I wrote an op-ed in "The New York Times"

כתבתי כתבה ב“ניו יורק טיימס”

calling out Nike's maternity policy,

שחושפת את מדיניות הילודה של נייקי,

and I wasn't the only one.

ואני לא הייתי היחידה.

(Applause)

(מחיאות כפיים)

My teammates and I, we helped turn the tide.

חברותי לנבחרת ואני, עזרנו להפוך את הקערה על פיה.

Now, Nike offers eighteen months maternity protection

עכשיו, נייקי מציעים 18 חודשי הגנה לאימהות יולדות

and other sponsors --

וגם נותני חסות אחרים --

(Applause)

(מחיאות כפיים)

And other sponsors like Altra, Nuun, Brooks and Burton,

ונותני חסות אחרים כמו אלטרה, נון, ברוקס ובורטון,

they came forward and they announced their new guarantees for female athletes

התקדמו קדימה והודיעו על ערבויות לספורטאיות

who start families while being sponsored.

שמקימות משפחה תוך כדי החסות.

Too late for me,

מאוחר מדי בשבילי,

but amazing for the women coming up now.

אבל מדהים לכל הנשים העולות עכשיו.

I didn't resign with Nike, and I'm here to tell the tale.

אני לא נכנעתי לנייקי, ואני כאן כדי לספר את הסיפור.

But more than that,

אבל יותר מזה,

I'm here to tell you that you can do it, too.

אני כאן כדי לספר לכן שגם אתן יכולות לעשות את זה.

Once you find the courage to believe in yourself,

ברגע שאת/ה מוצא/ת את האומץ להאמין בעצמך

your own worth, your own values,

את הערך שלך, את הערכים שלך,

it gets easier.

זה נעשה קל יותר.

It's when you take a stand

זה כשאת/ה נוקט/ת עמדה

that you start to understand how to overcome that fear

שאת/ה מתחיל/ה להבין איך להתגבר על הפחד

and how to make a change for yourself and sometimes for others.

ואיך לעשות שינוי עבור עצמך ולפעמים גם עבור אחרים.

I went on to find a new sponsor

המשכתי וחיפשתי נותן חסות חדש

in the female-led, female-focused Athleta,

שמובל על ידי אישה, שממוקד בנשים ספורטאיות,

and they helped me --

והם עזרו לי --

(Applause)

(מחיאות כפיים)

And they helped me challenge

והם עזרו לי לאתגר את

the International Olympic Committee's childcare policy.

הוועדה האולימפית בעניין מדיניות הטיפול בילדים.

Together, we raised 200,000 dollars

ביחד, גייסנו 200,000 דולר

for female athletes to be able to afford childcare when they go to races.

כדי שנשים ספורטאיות יוכלו לממן את הטיפול בילדים בזמן שהם מתחרות.

Because women have babies,

מפני שאצל נשים עם תינוקות,

and these children don't disappear when the races begin.

הילדים האלו לא נעלמים כשהתחרות מתחילה.

I made it back to the Olympics two years after giving birth.

הצלחתי לחזור שוב לאולימפיאדה שנתיים אחרי שילדתי.

I won a gold and a bronze.

וזכיתי במדליות זהב וארד.

(Applause and cheers)

(מחיאות כפיים וקריאות עידוד)

And I became the most decorated American track and field athlete of all time.

והפכתי לספורטאית האמריקאית הכי מעוטרת בענף האתלטיקה של כל הזמנים.

All while my daughter was watching.

הכל בזמן שהבת שלי צופה.

Audience: Aww.

קהל: אוו

AF: I was running for so much more than for medals

אליסון: רצתי בשביל כל כך הרבה יותר מאשר מדליות

or for a time on the track.

או בשביל הזמן על המסלול.

I was running as a representation for women and for mothers

רצתי כנציגת הנשים והאמהות

and for anybody who had been told that their story was over.

ובשביל כל מי שאמרו לו שהסיפור שלו נגמר.

I remember crossing that line in Tokyo and having such a sense of fulfillment.

אני זוכרת שחציתי את קו הסיום בטוקיו וחשתי כזו תחושה של סיפוק.

I looked down at my feet

הסתכלתי למטה אל רגליי

and for the first time in my entire career,

ובפעם הראשונה בכל הקריירה שלי,

I wasn't wearing Adidas,

לא נעלתי אדידס,

I wasn't wearing Nike.

ולא נעלתי נייקי.

I was wearing Saysh,

אני נעלתי “סייאש“,

the women's footwear brand that I founded,

מותג נעלי הנשים שאני הקמתי,

designed for and by women,

המעוצבות עבור ועל ידי נשים,

when I was left without a footwear sponsor.

אחרי שנשארתי ללא נותן חסות לנעליים.

Because I was tired of not being valued or able to show up fully as myself.

בגלל שעייפתי מלא להיות מוערכת או לא להיות מסוגלת להופיע באופן מלא בתור עצמי.

I learned that my voice has power,

למדתי שלקול שלי יש כוח,

and when I bet on myself, change is possible.

וכשאני מהמרת על עצמי, השינוי אפשרי.

During the pandemic,

בתקופת המגיפה,

we all saw what happens when that thin line

כולנו ראינו מה קורה כשהקו הדק הזה

between our professional and personal lives permanently blurs.

שבין חיינו המקצועיים והאישיים מיטשטש לצמיתות.

We have seen women step back, give up, drop out,

ראינו נשים נסוגות לאחור, מוותרות, נושרות,

as having it all became doing it all,

כאילו שאם יש לך את הכל זה אומר שעליך לעשות הכל,

and doing it all became impossible.

ולעשות הכל נעשה בלתי אפשרי.

We have got to stop forcing people to choose between parenting

עלינו להפסיק לכפות על אנשים לבחור בין הורות

and doing the work that they love.

לבין לעשות את העבודה שהם אוהבים.

And we've got to stop pretending that we're not making those decisions

ועלינו להפסיק להעמיד פנים שאנחנו לא מחליטים החלטות כאלו

because the results affect us all.

משום שהתוצאות משפיעות על כולנו.

Not just women, but men and our children, too.

לא רק נשים, גם גברים והילדים שלנו גם.

By creating the environment that we all live, work,

על ידי יצירת סביבה בה כולנו נחייה, נעבוד,

love and raise our families in.

נאהב, ונגדל את המשפחות שלנו.

Isn't it past time that we call out the hypocrisy

האם לא עבר הזמן בו אנחנו מוציאים את הצביעות

and create a new normal?

ויוצרים את הנורמלי החדש?

One with real generosity, humanity and truth at the center,

אחד כזה עם נדיבות אמיתית, אנושיות ואמת במרכז,

not some misplaced sense of what business is or does.

לא איזה מושג שגוי של מהו העסק או מה הוא עושה.

We should say what we will tolerate.

עלינו לומר מה אנחנו מוכנים לסבול.

And as we all recover from the pandemic that has flattened us,

וכשכולנו נתאושש מהמגפה שהשטיחה אותנו,

let's just not rebuild the same version of the broken system that we had before.

בואו לא רק נבנה מחדש את אותה הגירסה של מערכת שבורה שהיתה לנו קודם.

But let's learn and create something new.

אלא בואו נלמד וניצור משהו חדש.

Each one of us has a role to play.

לכל אחת ואחד מאיתנו יש תפקיד למלא.

And you don’t have to be an Olympian

ואתם לא צריכים להיות אולימפיים

to create change for yourself or for others.

כדי לייצר שינוי עבורכם ועבור אחרים.

Everyone in this room can bet on themselves.

כל אחד בחדר הזה יכול להמר על עצמו.

It will typically happen in moments of fear

זה יקרה בדרך-כלל ברגעים של פחד

when you don't see the path forward.

כשלא רואים את הנתיב קדימה.

In my own experience, it was a terrifying decision,

מהניסיון שלי, זו היתה החלטה מבעיתה,

but that will be your first clue.

אבל זה יהיה הרמז הראשון שלכם.

That feeling of being terrified is your invitation to create change.

התחושה הזו של בהלה היא ההזמנה שלכם ליצור שינוי.

You have to acknowledge those feelings,

עליכם להכיר ברגשות האלו,

you have to brave them, and you have to fight to move forward.

עליכם לאמץ אותם, ועליכם להיאבק כדי לנוע קדימה.

It won't be easy.

זה לא יהיה קל.

You will be afraid.

אתם תפחדו.

Your voice will shake.

הקול שלכם יירעד.

But what I can absolutely promise you

אבל מה שאני יכולה בוודאות להבטיח לכם

is that it will be worth it.

זה שזה יהיה שווה את זה.

Thank you.

תודה לכם.

(Applause)

(מחיאות כפיים)