Playing the Cape Breton fiddle | Natalie MacMaster

מתרגם: Shlomo Adam מבקר: Ido Dekkers

Natalie MacMaster: I'm going to just

נטלי מק'מאסטר: אני פשוט

quickly start out with

אתחיל במהירות

a little bit of music here. (Applause)

עם קצת מוסיקה. [מחיאות כפיים]

(Music)

[מוסיקה]

(Applause)

[מחיאות כפיים]

Thank you! (Applause)

תודה רבה! [מחיאות כפיים]

I took my shoes off to dance,

חלצתי את נעלי כדי לרקוד,

but maybe I'll get at that later.

אבל אולי אגיע לכך בהמשך.

Anyways, I... where to start?

על כל פנים, אני.. היכן להתחיל?

Well, I'm really excited

אני מאד נרגשת

to talk a bit about

לספר מעט

my own upbringing in music

על החינוך המוסיקלי שלי

and family and all of that,

ועל משפחתי וכל זה,

but I'm even more excited for you people

אבל אני יותר נרגשת עבורכם,

to hear about Donnell's amazing family

כשתזכו לשמוע על משפחת דונל המופלאה

and maybe even a little bit about

ואולי גם מעט

how we met,

כיצד נפגשנו,

and all that sort of thing,

וכל זה,

but for those of you that may not

אבל לאלו מביניכם

be familiar with my upbringing,

שאולי אינם מכירים את החינוך שקיבלתי,

I'm from Cape Breton Island,

אני מהאי קייפ ברטון,

Nova Scotia, eastern Canada,

בנובה סקוטיה שבמזרח קנדה,

which is a very, very musical island,

זהו אי מאד מאד מוסיקלי.

and its origins come from Scotland

המקורות שלו הם סקוטיים,

with the music and all the traditions,

עם המוסיקה וכל המסורות,

the dancing, the language,

הריקוד, השפה,

which unfortunately is dying out

שלמרבה הצער הולכת ונעלמת

in Cape Breton.

בקייפ ברטון.

The traditional language is Gaelic,

השפה המסורתית היא גאלית,

but a lot of the music came

אבל המון מוסיקה הגיעה

from the Gaelic language,

מהשפה הגאלית,

and the dancing and the singing

ומהריקוד ומהשירה

and everything, and my bloodline

ומהכל, והשושלת שלי

is Scottish through and through,

היא סקוטית מדורי-דורות,

but my mother and father

אבל אימי ואבי

are two very, very musical people.

הם שני אנשים מאד מוסיקליים

My mom taught me to dance

אימי לימדה אותי לרקוד

when I was five, and my dad

כשהייתי בת 5, ואבי

taught me to play fiddle when I was nine.

לימד אותי לנגן בכינור כשהייתי בת 9.

My uncle is a very well-known

דודי הוא כנר ידוע מאד

Cape Breton fiddler.

בקייפ ברטון.

His name's Buddy MacMaster,

שמי הוא באדי מק'מאסטר,

and just a wonderful guy,

והוא פשוט בחור נפלא,

and we have a great tradition at home

יש לנו בבית מסורת נהדרת

called square dancing,

שנקראת "ריקודי ריבוע",

and we had parties, great parties

היו לנו מסיבות, מסיבות נהדרות

at our house and the neighbors' houses,

בבית ובבתי השכנים,

and you talk about kitchen cèilidhs.

כשמדברים על "קיילי מטבח".

Well, cèilidh first of all is Gaelic for party,

ובכן, קיילי בגאלית פירושה "מסיבה",

but kitchen party

אבל מסיבת מטבח

in Cape Breton is very common,

בקייפ ברטון היא דבר נפוץ מאד,

and basically somebody drops into the house,

ובעקרון כל אחד יכול להיכנס לבית,

and no matter what house you go to

ולא משנה לאיזה בית נכנסים

in Cape Breton, there's a fiddle there,

בקייפ ברטון, תמיד יהיה שם כינור.

guaranteed, and I'd say,

באחריות. ואני אומרת,

well there's first of all more fiddlers

שקודם כל, יחסית לגודל האוכלוסיה, יש יותר כנרים

per capita in Cape Breton than anywhere

בקייפ ברטון מאשר בכל מקום אחר בעולם,

in the world, so ten chances to one,

כך שהסיכוי הוא 10 ל-1

the fellow who walked in the door

שמי שנכנס בדלת

could play it, so you'd have someone come

יוכל לנגן בו, כך שאם מישהו

into the house, you'd invite them to play

נכנס הביתה, מזמינים אותו לנגן

a tune, and lo and behold

מנגינה כלשהי, והפלא ופלא

a little party would start up and somebody would dance,

מתחילה מסיבה קטנה ומישהו יתחיל לרקוד,

and somebody would sing, and all that sort of thing,

ומישהו אחר ישיר, וכן הלאה,

so it was a wonderful, wonderful way

כך שזו דרך ממש נהדרת

to grow up, and that is where

לגדול, וזה המקור

my beginnings in music come from:

של ההתחלות המוסיקליות שלי:

my surroundings, my family,

כל הסביבה שלי, המשפחה שלי,

just my bloodline in itself, and, oh,

עצם השושלת שלי,

I've done lots of things with my music.

וגם עשיתי המון דברים על המוסיקה שלי.

I've recorded lots of CDs.

הקלטתי המון אלבומים.

I was nominated for a Grammy and

הייתי מועמדת ל"גראמי"

I've won some awards and stuff like that,

וזכיתי בכמה פרסים וכדומה,

so that's awesome,

אז זה מעולה,

but the best part was meeting my husband,

אבל הכי טוב היה שפגשתי את בעלי,

and I've actually known Donnell

ואני בעצם מכירה את דונל

for probably 12 years now, and

כבר 12 שנה בערך,

I'm going to get into a little bit of, I guess,

ואולי אספר מעט

how music brought us together,

איך המוסיקה חיברה בינינו,

but I'm going to introduce you

אבל כעת אציג בפניכם

right now to my new husband

את בעלי החדש

as of October 5,

החל מה-5 באוקטובר,

Donnell Leahy. (Applause)

דונל ליהי. [מחיאות כפיים]

(Applause)

[מחיאות כפיים]

Donnell Leahy: Thank you. I'm kind of new to the TED

דונל ליהי: תודה. החוויה של TED

experience and I'm glad to be here,

די חדשה עבורי, ואני שמח להיות כאן,

but I'm just trying to put it all together,

ואני פשוט מנסה להבין את כל זה,

trying to figure all you people out, and I've

מנסה לקלוט אתכם,

been here for a short while, and I'm starting

הייתי כאן קצת, ואני מתחיל

to understand a little bit better.

להבין מעט יותר.

So I asked Natalie, what do I do?

שאלתי את נטלי מה לעשות,

And she said, just talk about yourself.

והיא ענתה, פשוט ספר על עצמך.

It's kind of boring, but I'll just tell you a little

אני די משעמם, אבל אספר לכם קצת

bit about my family. I'm one of 11 brothers

על משפחתי. אני אחד מ-11 אחים ואחיות

and sisters from Lakefield, Ontario,

מלייקפילד שבאונטריו,

an hour and a half northeast of Toronto,

שעה וחצי צפון-מזרחית לטורונטו,

and we grew up on a farm.

גדלנו בחווה.

Mom and Dad raised beef cattle,

אמא ואבא גידלו בקר לבשר,

and I'm the oldest boy.

ואני האח הבכור.

There are four girls a little bit older than me.

יש 4 אחיות קצת יותר מבוגרות ממני.

We grew up without a television.

גדלנו בלי טלוויזיה.

People find that strange,

אנשים חושבים שזה מוזר,

but I think it was a great blessing for us.

אבל לדעתי זה היה מזל גדול מבחינתנו.

We had a television for a few years,

היתה לנו טלוויזיה במשך כמה שנים,

but of course we wasted so much time

אך כמובן שבזבזנו בגללה יותר מדי זמן

and the work wasn't getting done,

במקום לעבוד,

so out went the television.

אז הטלוויזיה עפה מהבית.

We grew up playing—

כשגדלנו, ניגנו--

Mom's from Cape Breton, coincidentally.

אמא מקייפ ברטון, אגב,

Mom and Natalie's mother

אמא ואימה של נטלי

knew each other. We grew up playing,

הכירו זו את זו. כשגדלנו, ניגנו יחד,

and used to dance together, right, yeah.

והיינו רוקדים יחד. בהחלט.

(Laughter) We grew up playing a bunch of,

[צחוק] גדלנו וניגנו די הרבה,

we played by ear and I think

ניגנו משמיעה, ולדעתי

that's important for us because

זה היה חשוב עבורנו

we were not really exposed to a lot of

כי לא נחשפנו הרבה

different styles of music.

לסגנונות מוסיקה שונים.

We learned to play the instruments,

למדנו לנגן בכלים,

but we kind of had to come from within

אבל זה היה צריך לבוא מבפנים

or go from within, because we didn't

או לצאת מבפנים,

watch television, we didn't listen to a lot of

כי לא צפינו בטלוויזיה, לא הקשבנו הרבה לרדיו

radio. We went to church

הלכנו לכנסיה

and to school sometimes,

ולבית הספר, לפעמים,

and farmed and played music,

ועבדנו בחווה וניגנו מוסיקה,

so we were able, I think,

וכך יכולנו, לדעתי,

at a very critical age to develop

בגיל מאד מכריע,

our own style, our own self,

לפתח את הסגנון שלנו, את עצמיותנו,

and my mother plays, my father plays,

גם אמי מנגנת, אבי מנגן,

and the style that came

והסגנון שיצא

from the Ottawa Valley in Ontario,

מעמק אוטווה שבאונטריו,

we call it French-Canadian style

אנו מכנים אותו "סגנון צרפתי-קנדי",

but it originated in logging camps.

אבל מקורו במחנות של חוטבי-עצים.

Years ago, hundreds of men would go

לפני שנים, מאות גברים נהגו לעלות

up for the winter to the camps

למשך החורף למחנות

in Northern Ontario and in Quebec,

באונטריו הצפונית ובקוויבק,

and they were all different cultures,

והם באו מתרבויות שונות,

and the Irish, the French, Scottish,

והאירים, הצרפתים, הסקוטים,

German, they'd all meet, and of course

הגרמנים, כולם נפגשו שם, וכמובן,

at night, they'd play cards

בלילה היו משחקים קלפים

and step dance and play fiddles,

ורוקדים "סטפ" ומנגנים בכינורות,

and over the course of many years,

ובמהלך השנים הרבות

the Ottawa Valley fiddling kind of evolved

התפתח סגנון נגינת הכינור של עמק אוטווה

and the Ottawa Valley step dancing

וגם סגנון ריקוד ה"סטפ" של עמק אוטווה,

evolved, so that's, I kind of started out

אז איכשהו התחלתי

with that style and I quickly

עם הסגנון הזה, ודי מהר

started doing my own thing,

התחלתי לרקוד בעצמי,

and then I met Natalie, and I was

ואז פגשתי את נטלי,

exposed to the great Cape Breton fiddling.

ונחשפתי לסגנון הכינור הנהדר של קייפ ברטון.

That's how we met. (Laughter)

ככה נפגשנו. [צחוק].

You tell them. (Laughter)

ספרי להם את. [צחוק]

NM: You want to or no? (Laughter)

נ"מ: אתה מספר או לא? [צחוק]

Well I guess I have to now.

טוב, כנראה שאין לי ברירה.

Well, it's just so interesting that

זה פשוט מאד מעניין

Donnell's upbringing was very similar

שדונל גדל מאד בדומה לי

to mine, and I actually saw Donnell play

אני זכיתי לראות את דונל מנגן

when I was about 12 years old,

כשהייתי כבת 12,

and he and his family came to

כשהוא ומשפחתו

Inverness, which is about 45 minutes

הגיעו לאינברנס, במרחק של כ-45 דקות

from where I lived, and I was just

מהמקום בו גרתי,

blown away, like, it was just amazing,

והייתי מוקסמת לגמרי, זה היה פשוט מדהים,

and you'll find out why pretty soon here,

ומיד תגלו בעצמכם מדוע,

but I couldn't believe the fiddling

הנגינה בכינור היתה מדהימה

and Mom was there with me,

ואמא היתה שם איתי,

and she was saying —

והיא אמרה--

Donnell's mother came up on stage

אמו של דונל עלתה לבמה,

and danced with her children, and Mom

ורקדה עם ילדיה,

was saying, "That's Julie MacDonnell,

ואמא אמרה, "זאת ג'ולי מק'דונל,

I used to dance with her when we

פעם רקדנו ביחד,

were kids. Little did I think our children

כשהיינו ילדות. לא האמנתי שהילדים שלנו

would be playing instruments, you know,

ינגנו בכלל,

playing music, yeah."

ינגנו מוסיקה. כן."

Twelve years, er, 20 years later little did she think

היא גם לא האמינה שאחרי 20 שנה

her kids would be getting married,

הילדים שלהן יתחתנו.

but anyway, so, then I got

בכל אופן,

a phone call about, I dunno,

קיבלתי איזה טלפון

seven years later. I was 19,

אחרי 7 שנים. הייתי בת 19,

first or second year of college,

בשנה הראשונה או השניה בקולג',

and it was Donnell, and

וזה היה דונל,

he said "Hi, you probably don't know me

והוא אמר, "הי, את בטח לא מכירה אותי,

but my name is Donnell Leahy."

שמי דונל ליהי."

And I said, "I know you.

ואני עניתי, "אני מכירה אותך

I have a tape of yours at home."

יש לי בבית קלטת שלך."

And he said, "Well, I'm in Truro,"

והוא אמר, "אני נמצא בטרורו,"

which is where I was,

ושם גם אני הייתי,

and he asked me out for supper.

והוא הזמין אותי לצאת איתו לארוחת ערב.

That's it. (Laughter)

וזהו. [צחוק]

(Applause)

[מחיאות כפיים]

Then — Will I keep going? (Laughs)

ואז-- להמשיך? [צחוק]

(Laughter)

[צחוק]

Then we dated for two years,

יצאנו במשך שנתיים,

broke up for 10, got back together

נפרדנו למשך 10 שנים, התאחדנו,

and got married. (Laughter) (Applause)

ונישאנו. [צחוק] [מחיאות כפיים]

DL: So anyway, we're running out of time,

ד"ל: טוב, נגמר לנו הזמן,

so I'll just get to it.

אז ניגש לעניין.

I'm going to play a piece of music for you.

אנגן עבורכם קטע מוסיקלי.

It's actually a Scottish piece I've chosen.

זהו קטע סקוטי שבחרתי.

I starts out with a slow air.

זה מתחיל ב"אייר" איטי.

Airs were played in Europe

את נעימות ה"אייר" ניגנו באירופה

at burials, as a body was carried out

בלוויות, בזמן הוצאת הגופה

from the wake site to the burial site,

מליל השימורים לכבוד המת אל אתר הקבורה,

the procession was led by a piper

את התהלוכה הוביל חלילן או כנר

or a fiddle player.

את התהלוכה הוביל חלילן או כנר

I'll quickly play a short part of the air,

אנגן במהירות קטע קצר מן ה"אייר",

and then I'm going to get into

ואז אעבור

kind of a crazy tune that is very difficult

לשיר מטורף, שקשה מאד

to play when you're not warmed up,

לנגן אותו בלי חימום,

so, if I mess it up, pretend you like it

אז אם אטעה, תעמידו פנים שזה בכל זאת מוצא חן בעיניכם.

anyway. It's called The Banks.

הוא נקרא "גדות הנהר".

(Tuning)

[כיוון]

(Laughter)

[צחוק]

(Music)

[מוסיקה]

(Applause)

[מחיאות כפיים]

NM: Well, we're gonna play one

נ"מ: טוב, אז עכשיו

together now. (Applause)

ננגן משהו ביחד. [מחיאות כפיים]

We're laughing, like, because

אנו צוחקים,

our styles are totally different,

כי הסגנונות שלנו שונים לגמרי,

as you can hear.

כפי שאתם שומעים.

And so, you know, Donnell and I

ודונל ואני,

are actually in the process of

בימים אלה,

writing new pieces of music together

כותבים יחד קטעי מוסיקה חדשים

that we can play,

שנוכל לנגן,

but we don't have any of those ready.

אבל עוד אין לנו משהו מוכן.

We just started yesterday. (Laughter)

התחלנו רק אתמול. [צחוק]

So we're gonna play something together anyway.

אבל בכל זאת ננגן ביחד משהו.

DL: With one minute.

ד"ל: "ברגע אחד."

NM: With one minute.

נ"מ: "ברגע אחד."

(Audience reaction)

[תגובות מהקהל]

DL: You start. NM: No, you have to start,

ד"ל: תתחילי את. נ"מ: לא, אתה צריך להתחיל,

because you've got to do your thing.

כי אתה אמור לבצע את הקטע שלך.

(Music)

[מוסיקה]

NM: I'm not tuned. Hold on.

נ"מ: אני לא מכוונת. רגע.

(Tuning)

[כיוון]

NM: I feel like I'm in the duck or

נ"מ: אני מרגישה כאילו שאני

the bird pose right now. (Laughter)

בתנוחת הברווז או הציפור. [צחוק]

(Music)

[מוסיקה]

(Audience claps along)

[הקהל מצטרף במחיאות כפיים]

(Applause)

[מחיאות כפיים]

Announcer: Great news,

כרוז: בשורות נפלאות.

they're running late downstairs.

ההרצאה הבאה מתאחרת.

We've got another 10 minutes.

יש לנו עוד 10 דקות.

(Applause)

[מחיאות כפיים]

NM: Okay. Sure.

נ"מ: אוקיי. בטח.

All right, okay.

בסדר. אוקיי.

Let's get her going. (Applause)

בואו נשחק אותה! [מחיאות כפיים]

(Tuning)

[כיוון]

DL: What do you want to play?

ד"ל: מה בא לך לנגן?

NM: Well, um...

נ"מ: אה...

(Music) (Laughter)

[מוסיקה] [צחוק]

NM: Uh, sure.

נ"מ: אה, טוב.

DL: How fast?

ד"ל: באיזו מהירות?

NM: Not too fast.

נ"מ: לא מהר מדי.

(Music)

[מוסיקה]

(Audience claps along)

[הקהל מצטרף במחיאות כפיים]

(Cheering)

[קריאות עידוד]

(Audience claps along)

[הקהל מצטרף במחיאות כפיים]

(Music)

[מוסיקה]

(Applause)

[מחיאות כפיים]

DL: We're going to play a tune

ד"ל: ננגן כעת שיר

and Natalie's going to accompany me on the piano.

ונטלי תלווה אותי בפסנתר.

The Cape Breton piano playing

נגינת הפסנתר של קייפ ברטון

is just awesome. It's very rhythmic

היא פשוט מדהימה. היא מאד קצבית

and, you'll see it.

ומיד תראו את זה.

My mom plays piano, and she learned

אימי מנגנת בפסנתר, והיא למדה לנגן

to play before they had a piano at home

לפני שהיה פסנתר בבית,

in Cape Breton. Before Mom's family had

בקייפ ברטון. לפני שבמשפחה של אמא

a piano in Cape Breton, she learned to play

היה פסנתר בקייפ ברטון, היא למדה לנגן

the rhythms on a piece of board,

את המקצבים על חתיכת קרש,

and the fiddlers would all congregate

וכל הכנרים היו נאספים

to play on the cold winter's evenings

ומנגנים בערבי החורף הקרים

and Mom would be banging on this board,

ואמא היתה חובטת בקרש,

so when they bought a piano,

אז כשהם קנו פסנתר,

they bought it in Toronto and had it taken

הם קנו אותו בטורונטו והובילו אותו ברכבת,

by train and brought in on a horse,

ועם סוס,

a horse and sleigh to the house.

סוס ומזחלת, עד הבית.

It became the only piano in the region,

זה היה הפסנתר היחיד באזור,

and Mom said she could basically play

ואמא אמרה שעקרונית,

as soon as the piano arrived,

היא ידעה לנגן בו מיד כשהפסנתר הגיע,

she could play it because she had learned

היא ידעה לנגן בו כי למדה

all these rhythms. Anyway, we found

את כל המקצבים האלה. בכל אופן,

the piano last year and were able to

מצאנו לפני שנה את הפסנתר

bring it back home. We purchased it.

והצלחנו להחזיר אותו הביתה. קנינו אותו.

It had gone through, like,

הוא עבר בערך

five or six families,

חמש או שש משפחות,

and it was just a big thing for us,

וזה היה עניין גדול בשבילנו,

and we found actually an old picture

אפילו מצאנו תמונה ישנה

of somebody and their family years ago.

של מישהו והמשפחה שלו מלפני שנים.

Anyway, I'm blabbering on here.

אבל אני סתם מקשקש.

NM: No, I want you to tell them about Leahy.

נ"מ: לא, אני רוצה שתספר להם על "ליהי".

DL: What about Leahy? (Laughter)

ד"ל: מה עם "ליהי"? [צחוק]

NM: Just tell them what—

נ"מ: רק תספר להם מה--

DL: She wants me to talk about—

ד"ל: היא רוצה שאדבר על--

We have a band named Leahy.

יש לנו להקה בשם "ליהי".

There's 11 siblings. We, um—

אלו 11 אחים ואחיות. אנו, אה--

What will I tell them? (Laughter)

מה לספר להם? [צחוק]

We opened—

היינו--

NM: No surgeries.

נ"מ: בקיצור.

DL: No surgeries, oh yeah.

ד"ל: בקיצור. בסדר.

We had a great opportunity.

קיבלנו הזדמנות נהדרת.

We opened for Shania Twain for two years on her international tour.

להיות להקת החימום של שנאייה טוויין במשך שנתיים בסיבוב ההופעות העולמי שלה.

It was a big thing for us, and now

זה היה חשוב מבחינתנו, ועכשיו,

all my sisters are off having babies

כל אחיותי כבר מגדלות תינוקות

and the boys are all getting married, so we're

וכל אחי מתחתנים,

staying close to home for, I guess,

אז כנראה שנישאר קרוב לבית,

another couple of weeks.

עוד כמה שבועות.

What can I say? I don't know what to say,

מה עוד? אני לא יודע מה לומר עוד,

Natalie. We, uh... (Laughter)

נטלי, אנחנו, אה-- [צחוק]

(Laughter)

[צחוק]

NM: Is this what marriage is about?

נ"מ: זה העניין בנישואין?

(Applause)

[מחיאות כפיים]

I like it. (Applause)

דווקא נראה לי. [מחיאות כפיים]

(Laughter)

[צחוק]

DL: Oh yeah, okay,

ד"ל: אה, כן. אוקיי.

in my family we had seven girls, four boys,

במשפחתי יש 7 בנות ו-4 בנים,

we had two fiddles and one piano,

היו לנו שני כינורות ופסנתר אחד,

and of course we were all fighting to play

וכמובן, היינו רבים

on the instruments, so dad and mom

מי ינגן על הכלים. אז אבא ואמא

set a rule that you couldn't kick anyone

קבעו כלל שאסור לסלק מהכלי

off the instrument. You had to wait

את מי שמנגן בו.

until they were finished, so of course,

צריך לחכות עד שיסיים. אז כמובן,

what we would do is we'd get on the piano

היינו מתיישבים ליד הפסנתר

and you wouldn't even get off to eat,

ולא עוזבים אותו אפילו כדי לאכול,

because you wouldn't want to give it up

כי לא רצינו לוותר עליו

to your brother or sister, and they'd wait

לאיזה אח או אחות, והם היו מחכים

and wait and wait, and it'd be midnight

ומחכים ומחכים, וכבר הגיעה שעת חצות

and you'd be still sitting there on the piano,

ועדיין היינו יושבים ליד הפסנתר,

but it was their way to get us to practice.

אבל זו היתה דרכם לגרום לנו להתאמן. שננגן משהו?

Will we play a tune?

סליחה.

NM: It worked. DL: It worked.

נ"מ: זה הצליח. ד"ל: זה הצליח.

Sorry, I hate to carry on...

סליחה, אני לא אוהב להיסחף...

So this is our last number, and we'll feature Nat on piano.

זה הקטע האחרון, עם נאט ליד הפסנתר.

Okay, play in, how about A?

אוקיי. אוקיי. תתחיל, אולי לה?

(Music)

[מוסיקה]

(Applause)

[מחיאות כפיים]