Craig Venter unveils "synthetic life"

מתרגם: Sigal Tifferet מבקר: shai krontal

We're here today to announce

הגענו לכאן היום כדי להכריז

the first synthetic cell,

על התא הסינטטי הראשון.

a cell made by

וכך בנינו אותו:

starting with the digital code in the computer,

התחלנו עם קוד דיגיטלי ממוחשב,

building the chromosome

הבונה את הכרומוזום

from four bottles of chemicals,

מארבעה בקבוקי כימיקלים,

assembling that chromosome in yeast,

היוצרים את הכרומוזום הזה בשמרים,

transplanting it into

השתלנו אותו לתוך

a recipient bacterial cell

תא חיידקי מאחסן

and transforming that cell

וכך הפכנו את התא

into a new bacterial species.

למין חדש של חיידק.

So this is the first self-replicating species

אז זהו המין הראשון המשתכפל בעצמו

that we've had on the planet

שיש על פני כדה"א

whose parent is a computer.

שאביו הוא מחשב.

It also is the first species

זהו גם המין הראשון

to have its own website

שיש לו אתר אינטרנט משלו

encoded in its genetic code.

המקודד בתוך הקוד הגנטי שלו.

But we'll talk more about

אבל אנחנו נדבר יותר

the watermarks in a minute.

על סימני המים בעוד דקה.

This is a project that had its inception

הפרוייקט הזה החל

15 years ago

לפני 15 שנה

when our team then --

כשהצוות שלנו אז -

we called the institute TIGR --

קראנו למכון TIGR -

was involved in sequencing

היה מעורב בריצוף

the first two genomes in history.

שני הגנומים הראשונים בהיסטוריה.

We did Haemophilus influenzae

רצפנו את המופילוס אינפלואנזה

and then the smallest genome of a self-replicating organism,

ואח"כ את הגנום הקטן ביותר של יצור המשתכפל עצמאית,

that of Mycoplasma genitalium.

מיקופלזמה ג'ניטליום.

And as soon as

וברגע ששני הרצפים

we had these two sequences

האלה עמדו לרשותנו,

we thought, if this is supposed to be the smallest genome

חשבנו - אם זה אמור להיות הגנום הכי קטן

of a self-replicating species,

של מין המשתכפל בעצמו,

could there be even a smaller genome?

האם יכול להיות גנום עוד יותר קטן?

Could we understand the basis of cellular life

האם אפשר להבין את הבסיס לחיי התא

at the genetic level?

ברמה הגנטית?

It's been a 15-year quest

עברנו מסע של 15 שנה

just to get to the starting point now

רק כדי להגיע עכשיו לנקודת ההתחלה,

to be able to answer those questions,

להתחיל לענות על השאלות האלה.

because it's very difficult to eliminate

כי קשה מאוד לנטרל

multiple genes from a cell.

מספר גנים בתא.

You can only do them one at a time.

אפשר רק לנטרל אחד אחד.

We decided early on

החלטנו מוקדם מאוד

that we had to take a synthetic route,

שאנחנו נלך במסלול הסינטטי,

even though nobody had been there before,

למרות שאף אחד לא הלך בו לפני כן,

to see if we could synthesize

כדי לראות אם נצליח לסנתז

a bacterial chromosome

כרומוזום בקטריאלי,

so we could actually vary the gene content

כך שממש נוכל לשנות את התוכן הגנטי

to understand the essential genes for life.

על מנת להבין את הגנים החיוניים לחיים.

That started our 15-year quest

וכך נפתח מסענו בן 15 השנה

to get here.

להגיע עד הלום.

But before we did the first experiments,

לפני שערכנו את הניסויים הראשונים,

we actually asked

ביקשנו מהצוות של

Art Caplan's team at the University of Pennsylvania

ארט קפלן, שהיה אז באונ' פנסילבניה,

to undertake a review

לבחון עבורנו

of what the risks, the challenges,

מהם הסיכונים, האתגרים,

the ethics around creating new

הנושאים האתיים הכרוכים ביצירת מין

species in the laboratory were

חדש בתנאי מעבדה,

because it hadn't been done before.

כי מעולם לא עשו זאת.

They spent about two years

הם השקיעו בערך שנתיים

reviewing that independently

בסקירה עצמאית,

and published their results in Science in 1999.

ופרסמו את ממצאיהם בכתב העת Science ב1999.

Ham and I took two years off

האם סמית ואני עבדנו שנתיים

as a side project to sequence the human genome,

בפרוייקט צדדי של מיפוי הגנום האנושי,

but as soon as that was done

אבל ברגע שסיימנו עם זה

we got back to the task at hand.

חזרנו למשימה.

In 2002, we started

ב 2002 הקמנו

a new institute,

מכון חדש,

the Institute for Biological Energy Alternatives,

המכון לאלטרנטיבות באנרגיה ביולוגית,

where we set out two goals:

ושם הצבנו שני יעדים.

One, to understand

האחד, להבין

the impact of our technology on the environment,

את השפעת הטכנולוגיה שלנו על הסביבה,

and how to understand the environment better,

והבנה טובה יותר של הסביבה.

and two, to start down this process

והשני, להתחיל בתהליך הזה

of making synthetic life

של יצירת חיים סינטטיים

to understand basic life.

כדי להבין חיים בסיסיים.

In 2003,

ב 2003

we published our first success.

פרסמנו את ההצלחה הראשונה שלנו.

So Ham Smith and Clyde Hutchison

אז האם סמית וקלייד הצ'ינסון

developed some new methods

פיתחו כמה שיטות חדשות

for making error-free DNA

ליצירת DNA ללא טעויות

at a small level.

בקנה מידה קטן.

Our first task was

המשימה הראשונה שלנו היתה

a 5,000-letter code bacteriophage,

בקטריופאג בעל קוד של 5,000 אותיות,

a virus that attacks only E. coli.

וירוס שתוקף רק את אי. קולי.

So that was

אז זה היה

the phage phi X 174,

הפאג phi X 174,

which was chosen for historical reasons.

שנבחר מסיבות היסטוריות.

It was the first DNA phage,

זה היה הDNA הראשון של פאג,

DNA virus, DNA genome

DNA ויראלי, DNA גנומי,

that was actually sequenced.

שבעצם רוצף.

So once we realized

אז ברגע שהבנו

that we could make 5,000-base pair

שאנחנו יכולים לייצר מקטעים בגודל ויראלי

viral-sized pieces,

של 5000 זוגות בסיסים,

we thought, we at least have the means

חשבנו שלפחות יש לנו את האמצעים

then to try and make serially lots of these pieces

לנסות וליצור באופן סדרתי הרבה מקטעים שכאלה,

to be able to eventually assemble them together

כדי להצליח בסופו של דבר לחבר ביניהם

to make this mega base chromosome.

כדי ליצור את הכרומוזום הענק הזה.

So, substantially larger than

שהוא גדול בהרבה ממה

we even thought we would go initially.

שחשבנו שניצור בתחילה.

There were several steps to this. There were two sides:

אז היו כמה שלבים במהלך הזה. היו שני צדדים.

We had to solve the chemistry

היינו צריכים לפתור את הכימיה

for making large DNA molecules,

הנדרשת לייצור מולקולות DNA גדולות,

and we had to solve the biological side

והיינו צריכים לפתור את הצד הביולוגי

of how, if we had this new chemical entity,

של איך, אם תהיה לנו הישות הכימית,

how would we boot it up, activate it

איך נעלה אותה, נפעיל אותה,

in a recipient cell.

בתוך תא מארח.

We had two teams working in parallel:

אז היו לנו שני צוותים שעבדו במקביל,

one team on the chemistry,

צוות אחד על הכימיה,

and the other on trying to

והשני מנסה

be able to transplant

להשתיל

entire chromosomes

כרומוזומים שלמים

to get new cells.

כדי לקבל תאים חדשים.

When we started this out, we thought the synthesis would be the biggest problem,

כשהתחלנו, חשבנו שהבעיה הכי גדולה תהיה הסינתיזה,

which is why we chose the smallest genome.

בגלל זה בחרנו בגנום הכי קטן.

And some of you have noticed that we switched from the smallest genome

ואולי חלקכם שמתם לב שעברנו מהגנום הכי קטן

to a much larger one.

לאחד הרבה יותר גדול.

And we can walk through the reasons for that,

ואפשר לעבור על הסיבות לכך,

but basically the small cell

אבל ביסודו של דבר, התא הקטן

took on the order of

דרש בין חודש לחודשיים

one to two months to get results from,

עד הגעה לתוצאות,

whereas the larger, faster-growing cell

בעוד שהתא הגדול, שגדל מהר יותר,

takes only two days.

דרש רק יומיים.

So there's only so many cycles we could go through

אז אנחנו מוגבלים בכמות המחזורים שניתן לעבור

in a year at six weeks per cycle.

בשנה, בקצב של 6 שבועות למחזור.

And you should know that basically

ואתם צריכים לדעת שלמעשה

99, probably 99 percent plus

בערך 99% או יותר

of our experiments failed.

מהניסויים שלנו נכשלו.

So this was a debugging,

אז היתה כאן עבודת תיקונים,

problem-solving scenario from the beginning

מצב של פתרון בעיות מההתחלה,

because there was no recipe

כי לא היה לנו מתכון

of how to get there.

איך להגיע ליעד.

So, one of the most important publications we had

אז אחד הפרסומים הכי חשובים שלנו

was in 2007.

היה ב 2007.

Carole Lartigue led the effort

קרול לרטיג הובילה את המאמץ

to actually transplant a bacterial chromosome

להשתיל, למעשה, כרומוזום חיידקי

from one bacteria to another.

מחיידק אחד לשני.

I think philosophically, that was one of the most important papers

לדעתי, מבחינה רעיונית, זה היה אחד המאמרים הכי חשובים

that we've ever done

שאי פעם כתבנו,

because it showed how dynamic life was.

כי הוא הראה עד כמה החיים הם דינמיים.

And we knew, once that worked,

וידענו, ברגע שזה הצליח,

that we actually had a chance

שממש יש לנו סיכוי,

if we could make the synthetic chromosomes

אם נצליח לייצר כרומוזומים סינטטיים,

to do the same with those.

להשתיל גם אותם.

We didn't know that it was going to take us

לא ידענו שיקח לנו

several years more to get there.

כמה שנים עד שנגיע לזה.

In 2008,

ב 2008

we reported the complete synthesis

הצגנו את הסינתיזה המלאה

of the Mycoplasma genitalium genome,

של הגנום של המיקופלזמה ג'נטיליום,

a little over 500,000 letters of genetic code,

קצת מעל 500,000 אותיות של קוד גנטי,

but we have not yet succeeded in booting up that chromosome.

אבל עדיין לא הצלחנו להעלות את הכרומוזום הזה.

We think in part, because of its slow growth

אנחנו חושבים שכתוצאה מהגידול האיטי שלו,

and, in part,

וגם כתוצאה מכך

cells have all kinds of unique defense mechanisms

שלתאים יש כל מיני מנגנוני הגנה ייחודיים

to keep these events from happening.

שנועדו למנוע מארועים כאלה להתרחש.

It turned out the cell that we were trying to transplant into

התברר שעל התא שניסינו להשתיל לתוכו

had a nuclease, an enzyme that chews up DNA on its surface,

היה נוקלאז, אנזים שלועס DNA,

and was happy to eat

והוא שמח מאוד לאכול

the synthetic DNA that we gave it

את ה DNA הסינטטי שנתנו לו

and never got transplantations.

ומעולם לא קיבל השתלות.

But at the time, that was the largest

אבל באותו זמן, זאת היתה המולקולה הכי גדולה

molecule of a defined structure

בעלת מבנה מוגדר

that had been made.

שאי פעם נוצרה.

And so both sides were progressing,

אז התקדמנו בשני הצדדים,

but part of the synthesis

אבל החלק של הסינתיזה

had to be accomplished or was able to be accomplished

היה צריך להיעשות בעזרת שמרים,

using yeast, putting the fragments in yeast

להכניס את החלקים לשמרים,

and yeast would assemble these for us.

והשמרים ירכיבו אותם עבורנו.

It's an amazing step forward,

זה צעד מדהים קדימה,

but we had a problem because now we had

אבל היתה לנו בעיה כי עכשיו

the bacterial chromosomes growing in yeast.

הכרומוזומים החיידקיים גדלו בתוך השמרים.

So in addition to doing the transplant,

אז בנוסף להשתלה,

we had to find out how to get a bacterial chromosome

היינו צריכים גם למצוא דרך להוציא את הכרומוזום החיידקי

out of the eukaryotic yeast

מתוך השמרים האאוקריוטיים,

into a form where we could transplant it

למבנה שניתן יהיה להשתיל אותו

into a recipient cell.

לתוך תא מאחסן.

So our team developed new techniques

אז הצוות שלנו פיתח שיטות חדשות,

for actually growing, cloning

למעשה, לגידול, שיבוט

entire bacterial chromosomes in yeast.

של כרומוזומים חיידקיים שלמים בתוך שמרים.

So we took the same mycoides genome

אז לקחנו את אותו גנום מיקואידי

that Carole had initially transplanted,

שקרול השתילה בהתחלה,

and we grew that in yeast

וגידלנו אותו בשמרים

as an artificial chromosome.

ככרומוזום מלאכותי.

And we thought this would be a great test bed

וחשבנו שזה יהיה מצע מבחן מצוין

for learning how to get chromosomes out of yeast

ללמוד עליו איך להוציא כרומוזומים מתוך שמרים,

and transplant them.

ולהשתיל אותם.

When we did these experiments, though,

אבל כשערכנו את המחקרים האלה,

we could get the chromosome out of yeast

הצלחנו להוציא את הכרומוזומים מתוך השמרים,

but it wouldn't transplant and boot up a cell.

אבל לא הצלחנו להשתיל ולהפעיל אותם בתוך התא.

That little issue took the team two years to solve.

לקח לצוות שלנו שנתיים כדי לפתור את הבעיה הקטנה הזו.

It turns out, the DNA in the bacterial cell

מתברר שה DNA בתא החיידקי

was actually methylated,

עבר מתליציה,

and the methylation protects it from the restriction enzyme,

ותהליך זה הגן עליו מפני אנזים הקיטוע,

from digesting the DNA.

ומנע מהאנזים לעכל את ה DNA.

So what we found is if we took the chromosome

אז מה שמצאנו הוא שאם מוציאים את הכרומוזום

out of yeast and methylated it,

מתוך השמרים ומעבירים אותו מטילציה,

we could then transplant it.

אז אפשר להשתיל אותו.

Further advances came

עוד התקדמויות התרחשו

when the team removed the restriction enzyme genes

כאשר הצוות הסיר את הגנים לאנזים הקיטוע

from the recipient capricolum cell.

מתא הקפריקולום המארח.

And once we had done that, now we can take

ומרגע שעשינו זאת, אפשר לקחת

naked DNA out of yeast and transplant it.

DNA נקי מתוך השמרים ולהשתיל אותו.

So last fall

אז בסתיו האחרון,

when we published the results of that work in Science,

כשפרסמנו את הממצאים האלה ב Science,

we all became overconfident

הבטחון העצמי שלנו היה מוגזם,

and were sure we were only

והיינו בטוחים שתוך

a few weeks away

כמה שבועות

from being able to now boot up

נצליח להוציא

a chromosome out of yeast.

כרומוזום מתוך השמרים.

Because of the problems with

בגלל הבעיות שהיו לנו עם

Mycoplasma genitalium and its slow growth

מיקופלזמה ג'נטיליום וקצב הגידול האיטי שלו,

about a year and a half ago,

לפני כשנה וחצי

we decided to synthesize

החלטנו לסנטז

the much larger chromosome, the mycoides chromosome,

את הכרומוזום הגדול יותר, המיקואידי,

knowing that we had the biology worked out on that

בידיעה שיש לנו את היכולת הביולוגית

for transplantation.

להשתיל אותו.

And Dan led the team for the synthesis

ודן הוביל את הצוות שעסק בסינטיזה

of this over one-million-base pair chromosome.

של הכרומוזום הזה על כל מיליון זוגות בסיסיו.

But it turned out it wasn't going to be as simple in the end,

אבל התברר שזה לא יהיה כ"כ פשוט.

and it set us back three months

וזה החזיר אותנו 3 חודשים לאחור

because we had one error

כי היתה לנו טעות אחת

out of over a million base pairs in that sequence.

מתוך מיליון זוגות הבסיסים הקיימים בכרומוזום הזה.

So the team developed new debugging software,

אז הצוות פיתח תוכנה חדשה לתיקון הטעויות,

where we could test each synthetic fragment

ובאמצעותה יכולנו לבדוק כל מקטע סינטטי

to see if it would grow in a background

כדי לראות אם הוא יגדל על הרקע

of wild type DNA.

של DNA טבעי.

And we found that 10 out of the 11

ומצאנו ש10 מתוך 11 המקטעים שסינטזנו

100,000-base pair pieces we synthesized

שהכילו 100,000 זוגות בסיסים,

were completely accurate

היו מדוייקים לחלוטין

and compatible with

ומותאמים

a life-forming sequence.

לרצף היוצר חיים.

We narrowed it down to one fragment;

מיקדנו את הבעיה במקטע אחד.

we sequenced it

ריצפנו אותו

and found just one base pair had been deleted

ומצאנו שזוג בסיסים אחד נעדר

in an essential gene.

מגן חיוני.

So accuracy is essential.

אז הדיוק הוא הכרחי.

There's parts of the genome

ישנם חלקים בגנום

where it cannot tolerate even a single error,

בהם אי אפשר לסבול ולו טעות אחת,

and then there's parts of the genome

וישנם חלקים אחרים בגנום

where we can put in large blocks of DNA,

בהם אפשר להכניס גושים גדולים של DNA,

as we did with the watermarks,

כפי שעשינו עם סימני המים,

and it can tolerate all kinds of errors.

והוא יכול לסבול כל מיני סוגים של טעויות.

So it took about three months to find that error

אז לקח לנו בערך 3 חודשים לאתר את הטעות הזאת

and repair it.

ולתקן אותה.

And then early one morning, at 6 a.m.

ואז, בוקר אחד מוקדם בשעה 0600,

we got a text from Dan

קיבלתי SMS מדן

saying that, now, the first blue colonies existed.

שאמר שהמושבות הכחולות הראשונות הופיעו.

So, it's been a long route to get here:

אז זה היה מסע ארוך,

15 years from the beginning.

שארך 15 שנה מתחילתו.

We felt

הרגשנו

one of the tenets of this field

שאחד העקרונות בתחום הזה

was to make absolutely certain

הוא לוודא שאנו יכולים

we could distinguish synthetic DNA

להבחין בין DNA סינטטי

from natural DNA.

לבין DNA טבעי.

Early on, when you're working in a new area of science,

כשאתה עובד בתחום חדש במדע, מוקדם מאוד

you have to think about all the pitfalls

אתה כבר צריך לחשוב על כל המהמורות

and things that could lead you

והדברים שיכולים לגרום לך

to believe that you had done something when you hadn't,

להאמין שעשית משהו, בעוד שלא עשית זאת,

and, even worse, leading others to believe it.

או חמור מכך, לגרום לאחרים להאמין בכך.

So, we thought the worst problem would be

אז חשבנו שהבעיה החמורה ביותר תהיה

a single molecule contamination

שמולוקולה בודדה תזהם

of the native chromosome,

את הכרומוזום הטבעי, המקורי,

leading us to believe that we actually had

ותגרום לנו להאמין שבאמת הצלחנו

created a synthetic cell,

לייצר תא סינטטי,

when it would have been just a contaminant.

כשלמעשה זה היה רק זיהום.

So early on, we developed the notion

אז מוקדם מאוד פיתחנו את הרעיון

of putting in watermarks in the DNA

של הכנסת סימני מים לתוך ה DNA

to absolutely make clear

כדי להבטיח

that the DNA was synthetic.

שה DNA הוא אכן סינטטי.

And the first chromosome we built

ובכרומוזום הראשון שיצרנו,

in 2008 --

ב 2008,

the 500,000-base pair one --

זה עם 500,000 זוגות הבסיסים,

we simply assigned

הכנסנו את

the names of the authors of the chromosome

שמות המחברים של הכרומוזום

into the genetic code,

לתוך הקוד הגנטי.

but it was using just amino acid

וזה נעשה באמצעות תרגום

single letter translations,

של אותיות בודדות עם חומצות אמינו,

which leaves out certain letters of the alphabet.

כך שחלק מהאותיות באלף-בית נותרו בחוץ.

So the team actually developed a new code

אז בעצם הצוות יצר קוד חדש

within the code within the code.

בתוך הקוד שבתוך הקוד.

So it's a new code

אז זה קוד חדש

for interpreting and writing messages in DNA.

לפירוש וכתיבת מסרים בתוך DNA.

Now, mathematicians have been hiding and writing

עכשיו, מתמטיקאים מחביאים וכותבים

messages in the genetic code for a long time,

מסרים בתוך הקוד הגנטי כבר הרבה זמן,

but it's clear they were mathematicians and not biologists

אבל זה היה ברור שהם מתמטיקאים ולא ביולוגים,

because, if you write long messages

כי אם אתה כותב מסרים ארוכים

with the code that the mathematicians developed,

באמצעות הקוד שפיתחו מתמטיקאים,

it would more than likely lead to

סביר מאוד שתקבל

new proteins being synthesized

חלבונים חדשים שיסונטזו

with unknown functions.

בעלי תיפקודים לא ידועים.

So the code that Mike Montague and the team developed

אז הקוד שפיתח מייק מונגיו והצוות שלו

actually puts frequent stop codons,

בעצם מחדיר קודונים רבים המסמנים עצירה.

so it's a different alphabet

אז זאת אלפבית אחרת,

but allows us to use

המאפשרת לנו להשתמש

the entire English alphabet

בכל האותיות האנגלית

with punctuation and numbers.

כולל סימני ניקוד ומספרים.

So, there are four major watermarks

אז יש לנו 4 סימני מים עיקריים

all over 1,000 base pairs of genetic code.

שנמצאים ב1000 זוגות בסיסים בקוד הגנטי.

The first one actually contains within it

הראשון כולל בתוכו

this code for interpreting

את הקוד הזה לפירוש

the rest of the genetic code.

שאר הקוד הגנטי.

So in the remaining information,

ובמידע הנותר

in the watermarks,

הנמצא בסימני המים,

contain the names of, I think it's

נמצאים השמות של, אני חושב,

46 different authors

46 מחברים שונים

and key contributors

ותורמים מרכזיים

to getting the project to this stage.

שהביאו את הפרוייקט לשלב בו הוא נמצא.

And we also built in

והצלחנו לבנות בתוכו

a website address

גם כתובת אינטרנט,

so that if somebody decodes the code

כך שאם מישהו מפענח את הקוד

within the code within the code,

בתוך הקוד, בתוך הקוד,

they can send an email to that address.

הם יכולים לשלוח מייל לכתובת הזאת.

So it's clearly distinguishable

אז ניתן להבחין בוודאות

from any other species,

בינו לבין יצורים אחרים,

having 46 names in it,

מכיוון שיש בתוכו 46 שמות,

its own web address.

וכתובת אינטרנט משלו.

And we added three quotations,

והוספנו גם 3 ציטטות

because with the first genome

מכיוון שבגנום הראשון,

we were criticized for not trying to say something more profound

ביקרו אותנו על כך שלא ניסינו לומר משהו עמוק יותר

than just signing the work.

ורק חתמנו על העבודה.

So we won't give the rest of the code,

אז לא ניתן את שאר הקוד,

but we will give the three quotations.

אבל כן ניתן את 3 הציטטות.

The first is,

הראשונה היא,

"To live, to err,

"לחיות, לטעות,

to fall, to triumph

ליפול, לנצח,

and to recreate life out of life."

וליצור מחדש חיים מתוך חיים."

It's a James Joyce quote.

זאת ציטטה של ג'יימס ג'ויס.

The second quotation is, "See things not as they are,

הציטטה השנייה היא: "הסתכלו על דברים לא כפי שהם,

but as they might be."

אלא כפי שהם יכולים להיות."

It's a quote from the "American Prometheus"

זו ציטטה מתוך הספר "American Prometheus"

book on Robert Oppenheimer.

על רוברט אופנהיימר.

And the last one is a Richard Feynman quote:

והאחרונה היא ציטטה של ריצ'רד פיינמן.

"What I cannot build,

"מה שאני לא יכול לבנות,

I cannot understand."

אני לא יכול להבין."

So, because this is as much a philosophical advance

אז, מכיוון שזאת התקדמות פילוסופית,

as a technical advance in science,

בנוסף להתקדמות הטכנית במדע,

we tried to deal with both the philosophical

ניסינו להתמודד עם הצד הפילוסופי

and the technical side.

ועם הצד הטכני.

The last thing I want to say before turning it over to questions

הדבר האחרון שאני רוצה לומר לפני שנעבור לשאלות

is that the extensive work

הוא שהעבודה המקיפה

that we've done --

שעשינו,

asking for ethical review,

כשביקשנו ביקורת אתית,

pushing the envelope

וקידמנו את הנושא הזה

on that side as well as the technical side --

בנוסף לנושא הטכני,

this has been broadly discussed in the scientific community,

דובר על כך רבות בקהילה המדעית,

in the policy community

בקהילה העוסקת במדיניות,

and at the highest levels of the federal government.

ואפילו ברמות הגבוהות ביותר של הממשל הפדרלי.

Even with this announcement,

אפילו בהצהרה הזאת,

as we did in 2003 --

כפי שעשינו ב 2003 -

that work was funded by the Department of Energy,

כשהעבודה אז מומנה ע"י משרד האנרגיה -

so the work was reviewed

אז העבודה נבדקה

at the level of the White House,

ברמה של הבית הלבן,

trying to decide whether to classify the work or publish it.

בנסיון להחליט אם לסווג אותה או לפרסם אותה.

And they came down on the side of open publication,

והם החליטו לפרסם אותה,

which is the right approach --

וזאת הגישה הנכונה.

we've briefed the White House,

אנחנו עדכננו את הבית הלבן.

we've briefed members of Congress,

אנחנו עדכננו חברים בקונגרס.

we've tried to take and push

ניסינו לדחוף ולקדם

the policy issues

את סוגיות המדיניות

in parallel with the scientific advances.

במקביל להתפתחויות המדעיות.

So with that, I would like

אז בנקודה הזאת אני רוצה

to open it first to the floor for questions.

לפתוח את הבמה לשאלות.

Yes, in the back.

כן. מאחור.

Reporter: Could you explain, in layman's terms,

כתבת: האם תוכל להסביר לאדם הפשוט

how significant a breakthrough this is please?

עד כמה פריצת הדרך הזאת משמעותית?

Craig Venter: Can we explain how significant this is?

וונטר: האם אנחנו יכולים להסביר עד כמה היא משמעותית?

I'm not sure we're the ones that should be explaining how significant it is.

אני לא בטוח שאנחנו אלה שצריכים להסביר את זה.

It's significant to us.

זה משמעותי לנו.

Perhaps it's a giant philosophical change

זה אולי שינוי פילוסופי ענק

in how we view life.

בדרך בה אנו תופסים חיים.

We actually view it as a baby step in terms of,

למעשה אנו רואים את זה כצעד קטן,

it's taken us 15 years to be able

זה לקח לנו 15 שנה כדי להצליח

to do the experiment

לבצע את הניסוי

we wanted to do 15 years ago

שרצינו לעשות לפני 15 שנה

on understanding life at its basic level.

ולהבין את החיים ברמה הבסיסית.

But we actually believe

אבל למעשה אנו מאמינים

this is going to be a very powerful set of tools

שזה יהווה מערכת כלים רבת-עוצמה.

and we're already starting

ואנחנו כבר התחלנו

in numerous avenues

להשתמש בה

to use this tool.

במספר ערוצים.

We have, at the Institute,

במכון אנו מקבלים

ongoing funding now from NIH

מימון מתמשך, כעת מה NIH

in a program with Novartis

בתכנית עם Novartis

to try and use these new

לנסות ולהשתמש בכלי

synthetic DNA tools

ה DNA הסינטטיים החדשים האלה,

to perhaps make the flu vaccine

אולי כדי לייצר חיסון לשפעת

that you might get next year.

שיתכן שתקבלו בשנה הבאה.

Because instead of taking weeks to months to make these,

כי, במקום לחכות שבועות עד חודשים כדי לייצר אותם,

Dan's team can now make these

הצוות של דן יכול לייצר אותם

in less than 24 hours.

בפחות מ 24 שעות.

So when you see how long it took to get an H1N1 vaccine out,

אז כשנזכרים כמה זמן לקח להוציא את החיסון H1N1 (שפעת החזירים),

we think we can shorten that process

אנחנו חושבים שנוכל לקצר את התהליך

quite substantially.

באופן ניכר.

In the vaccine area,

בתחום החיסונים,

Synthetic Genomics and the Institute

"סינטטיק ג'נומיקס" והמכון

are forming a new vaccine company

מקימים חברת חיסונים חדשה

because we think these tools can affect vaccines

כי אנו חושבים שהכלים האלה יכולים ליצור חיסונים

to diseases that haven't been possible to date,

למחלות שלא ניתן היה לייצר עבורן חיסונים עד היום,

things where the viruses rapidly evolve,

מחלות בהן הוירוסים משתנים במהירות,

such with rhinovirus.

כמו rhinovirus (וירוס הצינון).

Wouldn't it be nice to have something that actually blocked common colds?

יהיה מאוד נחמד אם יהיה לנו משהו שממש חוסם את ההצטננויות?

Or, more importantly, HIV,

או, יותר חשוב, HIV,

where the virus evolves so quickly

שם הוירוס משתנה כל כך מהר,

the vaccines that are made today

שהחיסונים שמייצרים היום

can't keep up

לא יכולים לעמוד בקצב

with those evolutionary changes.

עם השינויים האבולוציוניים האלה.

Also, at Synthetic Genomics,

ב"סינטטיק ג'נומיקס"

we've been working

אנחנו עובדים גם

on major environmental issues.

על נושאים סביבתיים מרכזיים.

I think this latest oil spill in the Gulf

אני חושב שדליפת הנפט האחרונה במפרץ

is a reminder.

היא תזכורת לכך.

We can't see CO2 --

אנחנו לא יכולים לראות דו-תחמוצת הפחמן CO2

we depend on scientific measurements for it

אנחנו תלויים במדידות מדעיות לשם כך,

and we see the beginning results

ואנחנו מתחילים לראות את ההשלכות

of having too much of it --

של עודף ממנו.

but we can see pre-CO2 now

אבל אנחנו כן יכולים לראות קדם CO2

floating on the waters

צף עכשיו על המים

and contaminating the beaches in the Gulf.

ומזהם את חופי המפרץ.

We need some alternatives

אנחנו זקוקים לאלטרנטיבות

for oil.

לנפט.

We have a program with Exxon Mobile

יש לנו תכנית עם Exxon Mobil

to try and develop new strains of algae

לנסות ולפתח זנים חדשים של אצות

that can efficiently capture carbon dioxide

שיוכלו ללכוד CO2 ביעילות

from the atmosphere or from concentrated sources,

מהאטמוספירה או ממקורות מרוכזים,

make new hydrocarbons that can go into their refineries

וליצור פחמימנים שיכולו להיכנס למזקקות

to make normal gasoline

וליצור בנזין רגיל

and diesel fuel out of CO2.

וסולר מה CO2.

Those are just a couple of the approaches

אלה רק כמה מהגישות

and directions that we're taking.

והכיוונים שאנחנו הולכים בהם.

(Applause)

(מחיאות כפיים)