Why the "wrong side of the tracks" is usually the east side of cities | Stephen DeBerry

תרגום: Talia Breuer עריכה: Ido Dekkers

I came to talk about first principles

הגעתי לדבר על מספר עקרונות

and communities that I love --

וקהילות שאני אוהב--

especially East Palo Alto, California,

בייחוד מזרח פאלו אלטו, קליפורניה,

which is full of amazing people.

שמלא באנשים מדהימים.

It's also a community that's oddly separated

זוהי גם קהילה מופרדת בצורה משונה

by the 101 freeway that runs through Silicon Valley.

על ידי כביש מהיר מספר 101 שעובר דרך עמק הסיליקון.

On the west side of the freeway in Palo Alto are the "haves,"

בצד המערבי של הכביש בפאלו אלטו נמצאים ה"יש להם״,

on just about any dimension you can think of:

בכל מימד שתוכלו לחשוב על:

education, income, access to water.

חינוך, הכנסה, גישה למים.

On the east side of the freeway are the "have-nots."

בצד המזרחי של הכביש נמצאים ה״אין להם״.

And even if you don't know East Palo Alto,

ואפילו אם אתם לא מכירים את מזרח פאלו אלטו,

you might know the story of eastside disparity,

ייתכן שתכירו את הסיפור של הפער בין מזרח למערב,

whether it's the separation of the railroad tracks in East Pittsburgh

בין אם זו הפרדה על ידי פסי הרכבת במזרח פיטסבורג

or the Grosse Pointe Gate in East Detroit

או שער גרוס פוינט במזרח דטרויט

or East St. Louis, East Oakland, East Philly.

או מזרח סנט לואיס, מזרח אוקלנד, מזרח פילדלפיה.

Why is it that communities on the social, economic and environmental margin

מדוע נוצר המצב שקהילות בשולי החברה, הכלכלה והסביבה

tend to be on the east sides of places?

נוטות להתקיים בצד המזרחי של מקומות?

Turns out,

מתברר,

it's the wind.

שהסיבה היא הרוח.

If you look at the Earth from the North Pole,

אם מסתכלים על כדור הארץ מהקוטב הצפוני,

you'd see that it rotates counterclockwise.

ניתן לראות שהוא מסתובב כנגד כיוון השעון.

The impact of this

ההשפעה של זה

is that the winds in the northern and the southern hemispheres

היא שהרוחות בחצאי הכדור הצפוני והדרומי

blow in the same direction as the rotation of the Earth --

נושבות באותו הכיוון של סיבוב כדור הארץ--

to the east.

מזרחה.

A way to think about this is:

דרך אחת לחשוב על זה היא ככה:

imagine you're sitting around a campfire.

דמיינו שאתם יושבים סביב מדורה.

You've got to seat 10 people, you've got to keep everyone warm.

אתם חייבים להושיב 10 אנשים, חייבים לדאוג שיהיה לכולם נעים.

The question is: Who sits with the smoky wind blowing in their face?

השאלה היא: מי יושב כאשר העשן נושב לכיוונו?

And the answer is:

התשובה היא:

people with less power.

אנשים בעלי פחות כוח.

This campfire dynamic is what's playing out in cities,

דינמיקת המדורה היא מה שמתרחש בערים,

not just in the US, but all around the world:

לא רק בארצות הברית, אלא בכל העולם:

East London; the east side of Paris is this way;

מזרח לונדון; הצד המזרחי של פריז הוא כזה;

East Jerusalem.

מזרח ירושלים.

Even down the street from where we're sitting right now,

אפילו במורד הכביש מאיפה שאנחנו נמצאים כרגע,

the marginalized community is East Vancouver.

הקהילה במעמד הנמוך יותר היא מזרח ונקובר.

I'm not the only one to notice this.

אני לא היחיד ששם לב לכך.

I nerded on this hard, for years.

חשבתי על כך המון, במשך שנים.

And I finally found a group of economic historians in the UK

ולבסוף מצאתי קבוצה של כלכלנים היסטוריונים באנגליה

who modeled industrial-era smokestack dispersion.

אשר עיצבו פיזור עשן בעידן התעשייתי.

And they came to the same conclusion mathematically

והם הגיעו לאותה המסקנה המתמטית

that I'd come to as an anthropologist,

שאני הגעתי אליה כאנתרופלוג,

which is: wind and pollution are driving marginalized communities to the east.

והיא: אוויר וזיהום האוויר דוחפים את קהילות השוליים למזרח.

The dominant logic of the industrial era

העקרון השולט בעידן התעשייתי

is about disparity.

הוא פערים.

It's about haves and have-nots, and that's become part of our culture.

הוא על יש להם ואין להם, ונהפך לחלק מהתרבות שלנו.

That's why you know exactly what I'm talking about

בגלל זה אתם יודעים בדיוק על מה אני מדבר

if I tell you someone's from the "wrong side of the tracks."

אם אני אומר על מישהו שהוא מ״הצד הלא נכון של הפסים״.

That phrase comes from the direction that wind would blow dirty train smoke --

הביטוי מגיע מהכיוון אליו הרוח תנתב עשן של רכבת--

to the east, usually.

לכיוון מזרח, בדרך כלל.

I'm not saying every single community in the east is on the margin,

אני לא אומר שכל קהילה וקהילה בצד מזרחי של מקום היא בשוליים,

or every community on the margin is in the east,

או שכל קהילת שוליים בהכרח תהיה במזרח,

but I'm trying to make a bigger point about disparity by design.

אבל אני מנסה להעביר נקודה לגבי פערים מעוצבים.

So if you find yourself talking about any cardinal direction

אז אם אתם מוצאים את עצמכם מדבר על כיוון ראשי

of a freeway, a river, some train tracks,

של כביש מהיר, נהר, פסי רכבת,

you're talking about an eastside community.

אתם מדברים על קהילת הצד המזרחי.

Now, the wind is obviously a natural phenomenon.

עכשיו, הרוח היא כמובן פלא טבע.

But the human design decisions that we make to separate ourselves

אבל עיצוב האדם לקבלת החלטות שאנו לוקחים על מנת להפריד בינינו

is not natural.

הוא לא טבעי.

Consider the fact that every eastside community in the United States

קחו בחשבון את העובדה שכל קהילה בארה״ב שהוקמה בצד המזרחי

was built during the era of legal segregation.

נבנתה במהלך עידן של אפליה חוקית.

We clearly weren't even trying to design for the benefit of everyone,

כמובן שלא ניסינו אפילו לעצב לטובת כולם,

so we ended up dealing with issues like redlining.

אז מצאנו את עצמנו מתמודדים עם סוגיות של גבולות.

This is where the government literally created maps

בשלב זה הממשלה ממש יצרה מפות

to tell bankers where they shouldn't lend.

על מנת להסביר לבנקאים איפה לא כדאי להלוות.

These are some of those actual maps.

הנה כמה מאותן המפות.

And you'll notice how the red tends to be clustered

שימוש לב איך שהקו האדום מסומן לרוב

on the east sides of these cities.

בצד המזרחי של ערים.

Those financial design decisions became a self-fulfilling prophecy:

ההחלטות שהתקבלו מהמבנים הפיננסיים האלו הפכו לנבואה שמגשימה את עצמה:

no loans turned into low property tax base

לא ניתנו הלוואות לאזורים בעלי ערך כלכלי נמוך

and that bled into worse schools and a less well-prepared workforce,

והדבר גרר בתי ספר גרועים, כוח עבודה פחות כשיר,

and -- lo and behold -- lower incomes.

ו-- למרבה ההפתעה-- הכנסות נמוכות.

It means that you can't qualify for a loan.

מה שאומר שאתם לא זכאים להלוואה.

Just a vicious downward spiral.

פשוט לולאה אכזרית.

And that's just the case with lending.

וזו רק הדוגמא של הלוואות.

We've made similarly sinister design decisions on any number of issues,

יצרנו עיצובים מרושעים דומים הנוגעים למספר רב של סוגיות,

from water infrastructure

החל מהנדסת מים

to where we decide to place grocery stores versus liquor stores,

ועד להחלטה היכן להציב מכולות לעומת חנויות אלכוהול,

or even for whom and how we design and fund technology products.

ואפילו עבור מי ואיך אנו מעצבים ומממנים מוצרים טכנולוגיים.

Collectively, this list of harms

ביחד, רשימה זו של הנזקים

is the artifact of our more primitive selves.

הינה מעשה ידי אדם של הגרסאות הפרימיטיביות שלנו.

I don't think this is how we'd want to be remembered,

אני לא חושב שכך אנו רוצים להזכר,

but this is basically what we've been doing

אבל זה למעשה מה שאנחנו עושים

to eastside communities for the last century.

לקהילה מזרחיות במשך המאה האחרונה.

The good news is, it doesn't have to be this way.

החדשות הטובות הן, שזה לא חייב להיות ככה.

We got ourselves into this eastside dilemma

הכנסנו את עצמנו אל תוך דילמת הצד מזרחי

through bad design,

דרך תכנון גרוע,

and so we can get out of it with good design.

ומכאן שאנו יכולים לצאת ממנה בעזרת תכנון טוב.

And I believe the first principle of good design is actually really simple:

ואני מאמין שהעקרון הראשון בתכנון טוב הוא בעצם מאוד פשוט:

we have to start with the commitment to design for the benefit of everyone.

עלינו להתחיל מהמחויבות לתכנן לטובת כולם.

So, remember the campfire metaphor.

אז, זכרו את מטפורת המדורה.

If we want to benefit everyone, maybe we just sit in a horseshoe,

אם נרצה את טובת כולם, אולי נשב בצורת פרסה,

so nobody gets the smoke in their face.

כדי שאף אחד לא יקבל עשן לפרצוף.

I've got to make a note to the gentrifiers,

רק הערה קטנה לעשירים שעוברים לשכונות מצוקה

because the point of this image is not to say

בגלל שהנקודה שלי היא לא

you get to roll into eastside communities and just move people out of the way,

שיש לכם זכות להכנס לקהילות המזרחיות ופשוט להזיז אנשים מהדרך,

because you don't.

בגלל שאין לכם.

(Applause)

(מחיאות כפיים)

But the point is,

אבל הנקודה היא,

if you start with this first principle of benefiting everyone,

שאם מתחילים מעקרון זה של טובת הכלל,

then elegant solutions may become more obvious than you assume.

אז פתרונות אלגנטיים עלולים להתברר כמובנים מאליהם.

What are the elegant solutions to close this gap

מהם אותם פתרונות אלגנטיים על מנת לסגור את הפער

between Palo Alto and East Palo Alto in Silicon Valley?

בין פאלו אלטו למזרח פאלו אלטו בעמק הסיליקון?

I've got to like the odds of starting with EPA [East Palo Alto].

ארצה להתחיל מהסיכויים של מפ״א (מזרח פאלו אלטו).

It's in the middle of Silicon Valley, the epicenter of innovation

הוא נמצא במרכז עמק הסיליקון, חוד החנית של היזמות

and wealth creation.

ויצירת הממון.

If we can solve this problem anywhere, it ought to be here.

אם ניתן לפתור את הבעיה איפשהו, זה חייב להיות כאן.

And if we can solve the problems for EPA,

ואם ניתן לפתור את הבעיות במפ״א,

we could apply those solutions to other eastside communities.

נוכל להשתמש בפתרונות האלו בקהילות מזרחיות אחרות.

If you think about it, it's actually a massive investment opportunity

אם תחשבו על זה, זו למעשה הזדמנות להשקעה כבדה

and an opportunity to drive policy change and philanthropy.

והזדמנות לקדם שינוי במדיניות ובפלינתרופיה.

But at the core, it's this fundamental design principle,

אבל בליבת העניין, מדובר בעקרון התכנון הבסיסי,

this choice of whether we're going to decide to take care of everyone.

של הבחירה האם אנו מתכוונים להחליט לפעול לטובת הכלל.

And it's a choice we can make, loved ones.

וזוהי החלטה שאנו מסוגלים לקחת, אהוביי.

We've got the capital.

יש לנו האמצעים.

We've got technology on our side,

יש לנו את הטכנולוגיה לצדנו,

and it keeps getting better.

והיא ממשיכה להשתפר.

We've got some of the best entrepreneurs in the world in this building

יש לנו כמה מהיזמים הטובים ביותר בעולם בבניין הזה

and in these communities right now.

ובקהילות האלה כרגע.

But the fundamental question is: What are we designing for?

אבל השאלה המהותית היא: עבור מה אנו מתכננים?

More haves and have-nots? More disparity?

יותר יש להם ואין להם? יותר פערים?

Or parity,

או שוויון,

the choice to come together.

ההחלטה להתאחד.

Because the reality is, this is not the industrial era.

בגלל שהמציאות היא, שאנו לא בעידן התעשייה.

We don't live in the era of legal segregation.

אנו לא חיים בעידן של אפליה חוקית.

So the punchline is, there is no wrong side of the tracks.

אז שורת המחץ היא, אין דבר כזה הצד הלא נכון של הפסים.

And all I'm saying is,

וכל מה שאני אומר זה,

we should design our economy and our communities with that in mind.

עלינו לעצב את הכלכלה שלנו והקהילות שלנו בצורת המחשבה הזאת.

Thank you.

תודה.

(Applause)

(מחיאות כפיים)