Every piece of art you've ever wanted to see -- up close and searchable | Amit Sood

מתרגם: Gal Abramovitz מבקר: Ido Dekkers

The world is filled with incredible objects

העולם מלא ביצירות מדהימות

and rich cultural heritage.

ובמורשת תרבותית עשירה

And when we get access to them,

וכאשר אנו מקבלים גישה לכל אלה

we are blown away, we fall in love.

אנו מתפעלים, אנו מתאהבים.

But most of the time,

אבל ברוב הזמן

the world's population is living without real access to arts and culture.

אנשים ברחבי העולם חיים בלי נגישות אמיתית לאמנות ולתרבות.

What might the connections be when we start exploring our heritage,

אילו קשרים יכולים להיווצר מכך שנחקור את המורשת שלנו,

the beautiful locations and the art in this world?

את המקומות הנפלאים ואת האמנות בעולם?

Before we get started in this presentation,

לפני שנתחיל בהרצאה

I just want to take care of a few housekeeping points.

אני רק רוצה לציין מספר נקודות, למען הסדר הטוב:

First, I am no expert in art or culture.

קודם כל, איני מומחה לאמנות או לתרבות

I fell into this by mistake, but I'm loving it.

התגלגלתי לתחום במקרה, אבל אני משוגע על זה.

Secondly, all of what I'm going to show you

דבר שני, כל מה שאראה לכם

belongs to the amazing museums, archives and foundations

שייך למוזיאונים, לארכיונים ולארגונים המדהימים,

that we partner with.

השותפים שלנו.

None of this belongs to Google.

שום דבר מזה לא שייך לגוגל.

And finally, what you see behind me

ולבסוף, מה שאתם רואים מאחוריי

is available right now on your mobile phones,

זמין ממש עכשיו בטלפונים הניידים שלכם,

on your laptops.

במחשבים שלכם.

This is our current platform, where you can explore

זו הפלטפורמה החדשה שלנו, בעזרתה אתם יכולים לחקור

thousands of museums and objects at your fingertips,

אלפי מוזיאונים ויצירות שמחכים בקצות האצבעות שלכם,

in extremely high-definition detail.

באיכות וברמת פירוט גבוהות במיוחד.

The diversity of the content is what's amazing.

המגוון של התכנים הוא מה שמדהים.

If we just had European paintings,

אם היו לנו רק ציורים אירופאים,

if we just had modern art,

אם הייתה לנו רק אמנות מודרנית,

I think it gets a bit boring.

אני חושב שזה היה די משעמם.

For example, this month, we launched the "Black History" channel

לדוגמה, החודש השקנו את ערוץ ״ההיסטוריה השחורה״

with 82 curated exhibitions,

שכולל 82 תערוכות

which talk about arts and culture in that community.

העוסקות באמנות ובתרבות של הקהילה הזו.

We also have some amazing objects from Japan,

יש לנו גם יצירות מדהימות מיפן,

centered around craftsmanship, called "Made in Japan."

עבודות מלאכת יד, שנקראות ״נוצר ביפן״.

And one of my favorite exhibitions,

אחת התערוכות האהובות עליי

which actually is the idea of my talk,

שהיא, למעשה, הרעיון של ההרצאה שלי

is -- I didn't expect to become a fan of Japanese dolls.

לא חשבתי שאהפוך לחובב של בובות יפניות

But I am, thanks to this exhibition,

אבל בסופו של דבר זה קרה. ותודות לתערוכה הזאת,

that has really taught me about the craftsmanship

שבאמת הראתה לי מה הכישורים הנחוצים

behind the soul of a Japanese doll.

כדי ליצור נשמה של בובה יפנית.

Trust me, it's very exciting.

תאמינו לי, זה מאד מרגש.

Take my word for it.

סמכו עליי.

So, moving on swiftly.

ונעבור הלאה, בזריזות.

One quick thing I wanted to showcase in this platform,

דוגמה אחת קטנה שרציתי להציג כאן,

which you can share with your kids and your friends right now,

שאתם יכולים לשתף עם הילדים והחברים שלכם ממש עכשיו,

is you can travel to all these amazing institutions virtually, as well.

היא שאתם יכולים להגיע לכל המוסדות המדהימים האלה גם בצורה דיגיטלית.

One of our recent ideas was with The Guggenheim Museum in New York,

אחד הרעיונות האחרונים שלנו היה בשיתוף עם מוזיאון גוגנהיים בניו-יורק,

where you can get a taste of what it might feel like

לתת טעימה של איך זה יכול להרגיש

to actually be there.

ממש להיות שם.

You can go to the ground floor

אתם יכולים ללכת לקומת הקרקע

and obviously, most of you, I assume, have been there.

וכמובן, אני מניח שרובכם כבר היו שם.

And you can see the architectural masterpiece that it is.

ואתם יכולים לראות איזו יצירת האמנות הארכיטקטונית זו.

But imagine this accessibility for a kid in Bombay

אבל דמיינו מה משמעות הנגישות הזו עבור ילד בבומביי

who's studying architecture,

שלומד אדריכלות,

who hasn't had a chance to go to The Guggenheim as yet.

שעדיין לא הייתה לו הזדמנות להגיע לגוגנהיים.

You can obviously look at objects in the Guggenheim Museum,

כמובן שאתם יכולים להתבונן ביצירות ממוזיאון הגוגנהיים,

you can obviously get into them and so on and so forth.

אתם, כמובן, יכולים להיכנס אליהן וכולי וכולי.

There's a lot of information here.

יש כאן הרבה מידע.

But this is not the purpose of my talk today.

אבל זו לא מטרת ההרצאה שלי היום.

This exists right now.

זה כבר קיים.

What we now have are the building blocks to a very exciting future,

אנחנו מחזיקים כיום את אבני הבניין לעתיד מרגש מאד,

when it comes to arts and culture

בכל הנוגע לאמנות ולתרבות

and accessibility to arts and culture.

ונגישות לאמנות ולתרבות.

So I am joined today onstage by my good friend and artist in residence

נמצא איתי כאן היום על הבמה חברי הטוב, אמן שמתגורר

at our office in Paris, Cyril Diagne,

במשרד שלנו בפריז, סיריל דיאן,

who is the professor of interactive design

מרצה לעיצוב אינטראקטיבי

at ECAL University in Lausanne, Switzerland.

באוניברסיטת ECAL בעיר לוזאן שבשוויץ.

What Cyril and our team of engineers have been doing

סיריל וצוות המהנדסים שלנו

is trying to find these connections and visualize a few of these.

ניסו למצוא את הקשרים האלה ולהמחיש כמה מהם.

So I'm going to go quite quick now.

אני אדבר על זה די בזריזות.

This object you see behind me -- oh, just clarification:

היצירה שאתם רואים מאחוריי -- אה, רק כדי להבהיר:

Always, seeing the real thing is better.

תמיד עדיף לראות את הדבר האמיתי.

In case people think I'm trying to replicate the real thing.

למקרה שאנשים יחשבו שאני מנסה לחקות את הדבר האמיתי.

So, moving on.

אז ממשיכים.

This object you see behind me is the Venus of Berekhat Ram.

היצירה שאתם רואים מאחוריי היא ונוס מברכת רם.

It's one of the oldest objects in the world,

זו אחת היצירות העתיקות בעולם,

found in the Golan Heights around 233,000 years ago,

מלפני כ-233 אלף שנים, נמצאה בהרי הגולן

and currently residing at the Israel Museum in Jerusalem.

ונכון להיום מוצגת במוזיאון ישראל בירושלים.

It is also one of the oldest objects on our platform.

זו גם אחת היצירות העתיקות ביותר בפלטפורמה שלנו.

So let's zoom.

בואו ניקח צעד אחורה.

We start from this one object.

אנחנו מתחילים מהיצירה הבודדת הזו.

What if we zoomed out

מה אם נתרחק

and actually tried to experience our own cultural big bang?

וממש ננסה לחוות את המפץ הגדול התרבותי שלנו?

What might that look like?

איך זה יכול להראות?

This is what we deal with on a daily basis at the Cultural Institute --

עם זה אנחנו מתמודדים על בסיס יומי במכון התרבותי --

over six million cultural artifacts curated and given to us by institutions,

יותר משש מיליון יצירות תרבותיות שמוצגות במוסדות שונים, שנתנו לנו אותן,

to actually make these connections.

כדי ממש לבנות את הקשרים האלה.

You can travel through time,

אתם יכולים לטייל בזמן,

you can understand more about our society through these.

אתם יכולים להבין יותר על החברה שלנו דרכם.

You can look at it from the perspective of our planet,

אתם, כמובן, יכולים להסתכל על זה מנקודת המבט של כוכב הלכת שלנו,

and try to see how it might look without borders,

ולנסות לראות איך זה יכול להראות ללא גבולות,

if we just organized art and culture.

אם היינו ממפים רק אמנות ותרבות.

We can also then plot it by time,

אנחנו יכולים גם לסדר את זה כרונולוגית,

which obviously, for the data geek in me, is very fascinating.

שעבור חנון אוהב מידע שכמוני, זה ממש מרתק.

You can spend hours looking at every decade

אתם יכולים לבלות במשך שעות, להביט בכל עשור

and the contributions in that decade and in those years

ובתרומות שהיו בעשור ובשנים האלו

for art, history and cultures.

לאמנות, להיסטוריה ולתרבות.

We would love to spend hours showing you each and every decade,

היינו שמחים להראות לכם כל עשור ועשור במשך שעות,

but we don't have the time right now.

אבל כרגע אין לנו מספיק זמן.

So you can go on your phone and actually do it yourself.

אז אתם מוזמנים ללכת לטלפונים שלכם ולעשות את זה בעצמכם.

(Applause)

(מחיאות כפיים)

But if you don't mind and can hold your applause till later,

אם לא אכפת לכם, תשמרו את מחיאות הכפיים לסוף,

I don't want to run out of time,

אני לא רוצה שיגמר לי הזמן,

because I want to show you a lot of cool stuff.

כי אני רוצה להראות לכם עוד הרבה דברים מגניבים.

So, just very quickly:

אז, ממש בזריזות,

you can move on from here to another very interesting idea.

אתם יכולים לעבור מכאן לעוד רעיון מאד מעניין.

Beyond the pretty picture,

מעבר לתמונה היפה,

beyond the nice visualization,

מעבר להמחשה הידידותית,

what is the purpose, how is this useful?

מה המטרה של זה? איך זה שימושי?

This next idea comes from discussions with curators

הרעיון הבא נבע מדיונים עם אוצרי תערוכות

that we've been having at museums,

שהיו לנו במוזיאונים,

who, by the way, I've fallen in love with,

שדרך אגב, התאהבתי בהם,

because they dedicate their whole life to try to tell these stories.

כי הם מקדישים את כל חייהם כדי ממש לספר את הסיפורים האלה.

One of the curators told me, "Amit, what would it be like

אחד האוצרים אמר לי: ״עמית, איך זה יכל להיות

if you could create a virtual curator's table

אם היית יכול ליצור שולחן אוצרים וירטואלי

where all these six million objects

שבו כל ששת מיליון היצירות האלו

are displayed in a way for us to look at the connections between them?"

היו מוצגות כך שנוכל להתבונן בקשרים ביניהן?״

You can spend a lot of time, trust me, looking at different objects

סמכו עליי, אתם יכולים להביט הרבה מאד זמן ביצירות שונות

and understanding where they come from.

ולנסות להבין מהיכן הן הגיעו.

It's a crazy Matrix experience.

זו חווית מטריקס משוגעת.

(Laughter)

(צחוק)

Just moving on,

נתקדם -

let's take the world-famous Vincent Van Gogh,

בואו ניקח את הצייר הידוע וינסנט ון-גוך

who is very well-represented on this platform.

שמן הסתם מיוצג בצורה טובה מאד בפלטפורמה הזו.

Thanks to the diversity of the institutions we have,

תודות למגוון המוסדות שיש לנו,

we have over 211 high-definition, amazing artworks by this artist,

יש לנו יותר מ-211 יצירות מדהימות באיכות גבוהה של האמן הזה,

now organized in one beautiful view.

מסודרות בצורה יפהפיה.

And as it resolves, and as Cyril goes deeper,

וככל שיורדים לפרטים, ככל שסיריל צולל פנימה,

you can see all the self-portraits,

אתם יכולים לראות את כל הדיוקנאות העצמיים,

you can see still life.

אתם יכולים לראות טבע דומם.

But I just wanted to highlight one very quick example,

אבל אני רוצה להתמקד בדוגמה קצרה אחת,

which is very timely:

שהיא מאד אקטואלית:

"The Bedroom."

״חדר השינה״.

This is an artwork where three copies exist --

זו יצירה שיש שלושה עותקים שלה:

one at the Van Gogh Museum in Amsterdam,

הראשון במוזיאון ון-גוך באמסטרדם,

one at the Orsay in Paris

השני במוזיאון ד׳אורסה בפריז

and one at the Art Institute of Chicago,

ואחד במכון לאמנות של שיקגו,

which, actually, currently is hosting a reunion

שבעצם, כרגע, מציג איחוד

of all three artworks physically,

של כל שלוש העבודות

I think only for the second time ever.

אני חושב שרק בפעם השניה אי פעם.

But, it is united digitally and virtually for anybody to look at

אבל, דיגיטלית ווירטואלית, הן מקובצות עבור כל אחד שירצה להתבונן בהן

in a very different way,

בצורה מאד שונה,

and you won't get pushed in the line in the crowd.

ואף אחד לא ידחוף אתכם בתור.

So let's take you and let's travel through "The Bedroom" very quickly,

אז הרשו לי לקחת אתכם למסע קצר דרך ״חדר השינה״,

so you can experience what we are doing for every single object.

כך שתוכלו לחוות מה שאנחנו עושים עם כל יצירה.

We want the image to speak as much as it can

אנחנו רוצים שהתמונה תבטא כמה שיותר

on a digital platform.

בפלטפורמה דיגיטלית

And all you need is an internet connection and a computer

וכל מה שאתם זקוקים לו זה חיבור לאינטרנט ומחשב.

(Applause)

(מחיאות כפיים)

And, Cyril, if you can go deeper, quickly.

סיריל, אם תוכל לצלול פנימה, בזריזות.

I'm sorry, this is all live,

אני מתנצל, זה בשידור חי.

so you have to give Cyril a little bit of --

אז נצטרך לתת לסיריל קצת --

and this is available for every object:

וזה אפשרי עבור כל יצירה:

modern art, contemporary art, Renaissance -- you name it,

אמנות מודרנית, עכשווית, רנסנס - מה שתגידו,

even sculpture.

אפילו פיסול.

Sometimes, you don't know what can attract you

לפעמים אתם לא יודעים מה יכול למשוך אתכם

to an artwork or to a museum or to a cultural discovery.

יצירת אמנות, מוזיאון או גילוי תרבותי.

So for me, personally, it was quite a challenge

אז בשבילי, מבחינה אישית, זה היה אתגר לא פשוט,

because when I decided to make this my full-time job at Google,

כי כשהחלטתי להתעסק בזה במשרה מלאה בגוגל

my mother was not very supportive.

אמא שלי לא ממש תמכה ברעיון.

I love my mother,

אני אוהב את אמא שלי,

but she thought I was wasting my life with this museum stuff.

אבל היא חשבה שאני מבזבז את חיי על ענייני המוזיאון האלה.

And for her, a museum is what you do when you go on vacation

עבורה מוזיאון הוא מה שאתה עושה כשאתה בחופשה,

and you tick-mark and it's over, right?

אתה מסמן על זה וי - וזהו, כן?

And it took around four and a half years

זה לקח בערך ארבע וחצי שנים

for me to convince my lovely Indian mother

לשכנע את אמי הנפלאה וההודית

that actually, this is worthwhile.

שזה בעצם כדאי.

And the way I did it was, I realized one day that she loves gold.

האופן בו עשיתי את זה -- יום אחד הבנתי שהיא אוהבת זהב.

So I started showing her all objects that have the material gold in them.

אז התחלתי להראות לה את כל היצירות שיש בהן את החומר זהב.

And the first thing my mom asks me is,

והדבר הראשון שאמא שלי שאלה אותי,

"How can we buy these?"

היה ״איך אנחנו יכולים לקנות אותם?״

(Laughter)

(צחוק)

And obviously, my salary is not that high,

מובן מאליו שהמשכורת שלי לא גבוהה עד כדי כך

so I was like, "We can't actually do that, mom.

אז אמרתי לה ״אנחנו לא באמת יכולים לעשות את זה, אמא.

But you can explore them virtually."

אבל את יכולה לחקור אותם וירטואלית.״

And so now my mom -- every time I meet her, she asks me,

אז, עכשיו, אמא שלי -- בכל פעם שאני נפגש איתה, היא שואלת אותי

"Any more gold, any more silver in your project? Can you show me?"

״עוד זהב? עוד כסף בפרוייקט שלך? אתה יכול להראות לי?״

And that's the idea I'm trying to illustrate.

וזה הרעיון שאני מנסה להמחיש.

It does not matter how you get in,

זה לא משנה מה מכניס אותך,

as long as you get in.

כל עוד אתה בתוך זה.

Once you get in, you're hooked.

ברגע שנכנסת - אתה בפנים.

Moving on from here very quickly,

נתקדם עוד קצת, במהירות,

there is kind of a playful idea, actually,

יש רעיון די משעשע

to illustrate the point of access,

כדי להדגים את רגע הכניסה,

and I'm going to go quite quickly on this one.

אני אדבר על זה ממש בקצרה.

We all know that seeing the artwork in person is amazing.

כולנו יודעים שלהביט על יצירת אמנות במו עיניינו זה מדהים.

But we also know that most of us can't do it,

אבל אנחנו גם יודעים שרובנו לא יכולים לעשות את זה,

and the ones that can afford to do it, it's complicated.

ואפילו עבור אלה שיכולים להרשות לעצמם לעשות את זה, זה מסובך.

So -- Cyril, can we load up our art trip, what do we call it?

אז -- סיריל, אפשר לטעון את טיול האמנות שלנו, איך אנחנו קוראים לזה?

We don't have a good name for this.

אין לנו ממש שם טוב לזה.

But essentially, we have around 1,000 amazing institutions,

אבל, בסופו של דבר -- יש לנו בסביבות אלף מוסדות מדהימים,

68 countries.

ב-68 מדינות.

But let's start with Rembrandt.

אבל בואו נתחיל עם רמברנדט.

We might have time for only one example.

יכול להיות שיהיה לנו זמן רק לדוגמה אחת.

But thanks to the diversity,

תודות למגוון,

we've got around 500 amazing Rembrandt object artworks

יש לנו בערך 500 יצירות מדהימות של רמברנדט

from 46 institutions and 17 countries.

מ-46 מוסדות ו-17 מדינות.

Let's say that on your next vacation,

בואו נאמר שבחופשה הבאה שלכם,

you want to go see every single one of them.

אתם רוצים ללכת לראות כל אחת מהן.

That is your itinerary,

זה המסלול שלכם:

you will probably travel 53,000 kilometers,

אתם תצטרכו לנסוע 53,000 קילומטרים,

visit around, I think, 46 institutions,

לבקר ב-46 מוסדות, נדמה לי,

and just FYI, you might release 10 tons of CO2 emissions.

וסתם כדי לסבר את האוזן, אתם כנראה תפלטו 10 טונות של פחמן דו-חמצני.

(Laughter)

(צחוק)

But remember, it's art,

אבל, זכרו - זו אמנות,

so you can justify it, perhaps, in some way.

אז איכשהו אתם יכולים להצדיק את זה איכשהו.

Moving on swiftly from here,

נמשיך בזריזות,

is something a little bit more technical and more interesting.

למשהו קצת יותר טכני ומעניין.

All that we've shown you so far uses metadata to make the connections.

כל מה שהראנו לכם עד כה הוא שימוש בנתוני היצירות כדי ליצור קשרים.

But obviously we have something cool nowadays

אבל עכשיו יש לנו משהו מגניב

that everyone likes to talk about, which is machine learning.

שכולם מדברים עליו: למידת מכונה.

So what we thought is, let's strip out all the metadata,

אז חשבנו לעצמנו: למה שלא נפרוש את כל הנתונים

let's look at what machine learning can do

ונראה מה מכונה יכולה ללמוד מזה

based purely on visual recognition of this entire collection.

בהתבסס אך ורק על זיהוי ויזואלי של כל האוסף הזה.

What we ended up with is this very interesting map,

לבסוף קיבלנו את המפה המאד מעניינת הזו,

these clusters that have no reference point information,

לאשכולות האלה אין ביניהם נקודות ייחוס מבוססות נתונים,

but has just used visuals to cluster things together.

הם נוצרו רק על-ידי זיהוי ויזואלי, שקיבץ אותם יחד.

Each cluster is an art to us by itself of discovery.

מבחינתנו, כל קבוצה היא אמנות בפני עצמה.

But one of the clusters we want to show you very quickly

אבל אחת הקבוצות שאנחנו רוצים להראות לכם

is this amazing cluster of portraits

היא הקבוצה המדהימה הזו של דיוקנאות

that we found from museums around the world.

שמצאנו במוזיאונים מסביב לעולם.

If you could zoom in a little bit more, Cyril.

אם תוכל עוד קצת להתקרב, סיריל.

Just to show you, you can just travel through portraits.

רק כדי להראות לכם, אתם אפילו יכולים רק לעבור בין דיוקנאות.

And essentially, you can do nature, you can do horses

ואז אתם יכולים להסתכל על טבע, להסתכל על סוסים

and clusters galore.

ויש עוד המון קבוצות.

When we saw all these portraits,

כשראינו את כל הדיוקנאות האלה

we were like, "Hey, can we do something fun for kids,

חשבנו ״רגע, אולי אנחנו יכולים לעשות משהו כיף לילדים,

or can we do something playful

או אולי לעשות משהו יצירתי

to get people interested in portraits?"

כדי לגרום לאנשים להתעניין בדיוקנאות?״

Because I haven't really seen

כי אף פעם לא באמת נתקלתי

young kids really excited to go to a portrait gallery.

בילדים צעירים מתרגשים ללכת לתערוכת דיוקנאות.

I wanted to try to figure something out.

רציתי לחשוב על משהו.

So we created something called the portrait matcher.

אז הכנו משהו שנקרא מתאים דיוקנאות.

It's quite self-explanatory,

זה די ברור בפני עצמו,

so I'm just going to let Cyril show his beautiful face.

אז אני פשוט אתן לסיריל להראות את הפנים היפות שלו.

And essentially what's happening is, with the movement of his head,

ומה שקורה הוא שכשהוא מזיז את הראש

we are matching different portraits around the world from museums.

אנחנו מתאימים דיוקנאות שונים ממוזיאונים מרחבי העולם.

(Applause)

(מחיאות כפיים)

And I don't know about you,

אני לא יודע לגביכם,

but I've shown it to my nephew and sister,

אבל הראיתי את זה לאחיינית שלי ולאחותי

and the reaction is just phenomenal.

והתגובות פשוט מדהימות.

All they ask me is, "When can we go see this?"

הן לא הפסיקו לשאול ״מתי אפשר ללכת לראות את זה?״

And by the way, if we're nice,

ודרך אגב, אם תוכל, סיריל

maybe, Cyril, you can smile and find a happy one?

לחייך ולמצוא אחד שמח?

Oh, perfect.

אה, מושלם.

By the way, this is not rehearsed.

דרך אגב, לא עשינו לזה חזרות.

Congrats, Cyril. Great stuff. Oh wow.

תודה, סיריל. מגניב. אה, וואו.

OK, let's move on; otherwise, this will just take the whole time.

טוב, בואו נמשיך - אחרת זה ייקח לנו את כל הזמן.

(Applause)

(מחיאות כפיים)

So, art and culture can be fun also, right?

אז אמנות ותרבות יכולים להיות גם כיף, נכון?

For our last quick experiment --

לניסוי המהיר האחרון שלנו --

we call all of these "experiments" --

אנחנו קוראים לכל אלה ״ניסויים״ --

our last quick experiment comes back to machine learning.

הניסוי המהיר האחרון שלנו מתעסק שוב בלמידת מכונה.

We show you clusters, visual clusters,

אנחנו מראים לכם קבוצות, קבוצות ויזואליות,

but what if we could ask the machine to also name these clusters?

אבל מה אם היינו יכולים לבקש מהמכונה גם להעניק שמות לקבוצות האלה?

What if it could automatically tag them, using no actual metadata?

מה אם היינו יכולים לתייג אותן אוטומטית, בלי להשתמש במידע מוסף?

So what we have is this kind of explorer,

אז מה שיש לנו הוא מעין דפדפן,

where we have managed to match, I think, around 4,000 labels.

שהתאמנו בו, אני חושב, בסביבות הארבעת-אלפים תגיות.

And we haven't really done anything special here,

לא באמת עשינו כאן משהו מיוחד,

just fed the collection.

רק הזנו את האוסף.

And we found interesting categories.

ומצאנו קטגוריות מעניינות.

We can start with horses, a very straightforward category.

אפשר להתחיל עם סוסים, קטגוריה מאד ברורה.

You would expect to see that the machine has put

הייתם מצפים לראות שהמכונה תציג

images of horses, right?

תמונות של סוסים, נכון?

And it has, but you also notice, right over there,

והיא באמת עשתה את זה, אבל שימו לב שם,

that it has a very abstract image

יש תמונה מאד מופשטת

that it has still managed to recognize and cluster as horses.

שהוא עדיין מצליח לזהות ולסווג כסוסים.

We also have an amazing head in terms of a horse.

יש לנו גם ראש מדהים, ביחס לראש של סוס.

And each one has the tags as to why it got categorized in this.

ולכל אחד יש תגיות שמסבירות למה הוא שייך לקטגוריה הזו.

So let's move to another one which I found very funny and interesting,

בואו נמשיך לקטגוריה אחרת שלדעתי היא מצחיקה ומעניינת,

because I don't understand how this category came up.

כי אני לא מבין איך היא הומצאה.

It's called "Lady in Waiting."

היא נקראת ״גברת מחכה״.

If, Cyril, you do it very quickly,

סיריל, אם תוכל לעשות את זה בזריזות,

you will see that we have these amazing images

תראו שיש לנו את התמונות המדהימות האלו

of ladies, I guess, in waiting or posing.

של גבירות, אני מניח, שמחכות או מדגמנות

I don't really understand it.

אני לא לגמרי מבין את זה.

But I've been trying to ask my museum contacts,

אבל ניסיתי לשאול את אנשי הקשר שלי במוזיאון,

you know, "What is this? What's going on here?"

״מה זה? מה קורה כאן?״

And it's fascinating.

וזה מרתק.

Coming back to gold very quickly,

חוזרים לזהב, בזריזות,

I wanted to search for gold

רציתי לחפש זהב

and see how the machine tagged all the gold.

ולראות איך המכונה תייגה את כל הזהב.

But, actually, it doesn't tag it as gold.

אבל, למעשה, היא לא תייגה את זה בתור זהב.

We are living in popular times.

אנחנו חיים בזמנים פופולרים.

It tags it as "bling-bling."

זה תייג את זה בתור ״בלינג-בלינג״.

(Laughter)

(צחוק)

I'm being hard on Cyril, because I'm moving too fast.

אני מקשה על סיריל, כי אני מתקדם יותר מדי מהר.

Essentially, here you have all the bling-bling

בסופו של דבר, כאן יש לכם את כל הבלינג-בלינג

of the world's museums organized for you.

של המוזיאונים בעולם מסודר עבורכם.

And finally, to end this talk and these experiments,

ולבסוף, כדי לחתום את ההרצאה הזו ואת הניסויים האלה,

what I hope you feel after this talk is happiness and emotion.

אני מקווה שאתם מרגישים אחרי ההרצאה הזו שמחה, רגשות.

And what would we see when we see happiness?

ומה נראה אם נחפש אושר?

If we actually look at all the objects

אם נסתכל על על היצירות

that have been tagged under "happiness,"

שתוייגו תחת ״אושר״,

you would expect happiness, I guess.

אני מניח שבטח תצפו לראות אושר.

But there was one that came up that was very fascinating and interesting,

אבל יש יצירה אחת שעלתה שהייתה ממש מרתקת,

which was this artwork by Douglas Coupland,

היצירה הזאת, של דאגלס קופלנד,

our friend and artist in residence as well,

החבר שלנו וגם האמן במשכן,

called, "I Miss My Pre-Internet Brain."

שנקראת ״אני מתגעגע למוח שלי טרם האינטרנט״.

I don't know why the machine feels like it misses its pre-Internet brain

אני לא יודע למה המכונה מרגישה שהיא מתגעגעת למוח שלה מלפני עידן האינטרנט

and it's been tagged here,

וזה מתוייג כאן,

but it's a very interesting thought.

אבל זו מחשבה מעניינת.

I sometimes do miss my pre-Internet brain,

לפעמים אני באמת מתגעגע למוח שלי טרם האינטרנט,

but not when it comes to exploring arts and culture online.

אבל לא בכל הנוגע לאמנות ותרבות אונליין.

So take out your phones, take out your computers,

אז קחו את הטלפונים שלכם, קחו את המחשבים שלכם

go visit museums.

ולכו לבקר במוזיאונים.

And just a quick call-out to all the amazing archivists,

ורק אזכור זריז לכל אנשי הארכיון,

historians, curators,

ההיסטוריונים, האוצרים,

who are sitting in museums, preserving all this culture.

שנמצאים במוזיאונים ומשמרים את כל התרבות הזו.

And the least we can do is get our daily dose of art and culture

המעט שאנחנו יכולים לעשות הוא לקבל את המנה היומית של תרבות ואמנות

for ourselves and our kids.

לעצמנו ולילדים שלנו.

Thank you.

תודה.

(Applause)

(מחיאות כפיים)