How fake handbags fund terrorism and organized crime | Alastair Gray

מתרגם: Igal Opendik מבקר: Ido Dekkers

Two years ago, I set off from central London on the Tube

לפני שנתיים יצאתי ברכבת התחתית ממרכז לונדון

and ended up somewhere in the east of the city

והגעתי למקום כלשהו במזרח העיר.

walking into a self-storage unit

צעדתי לעבר יחידת אחסון עצמי

to meet a guy that had 2,000 luxury polo shirts for sale.

כדי לפגוש בחור שרצה למכור 2,000 חולצות פולו יוקרתיות.

And as I made my way down the corridor,

וכשהלכתי במסדרון,

a broken, blinking light made it just like the cliche scene

האור המהבהב של תאורה שבורה הפך את זה לסצנה קלישאתית

from a gangster movie.

מסרט גנגסטרים.

Our man was early, and he was waiting for me

האיש שלנו הגיע קודם, והוא חיכה לי

in front of a unit secured with four padlocks down the side.

לפני יחידת אחסון נעולה בארבעה מנעולי תליה.

On our opening exchange,

ההכרות שלנו

it was like a verbal sparring match

היתה כמו קרב אגרופים

where he threw the first punches.

והוא היה הראשון שהיכה:

Who was I? Did I have a business card?

מי אני? האם יש לי כרטיס ביקור?

And where was I going to sell?

איפה אני מתכוון למכור?

And then, he just started opening up,

ואז, כשהוא רק התחיל להפתח,

and it was my turn.

תורי הגיע.

Where were the polo shirts coming from?

מאיפה חולצות הפולו במקור?

What paperwork did he have?

אילו מסמכים יש לו?

And when was his next shipment going to arrive?

מתי יגיע המשלוח הבא?

I was treading the fine line

הלכתי על הקו הדק:

between asking enough questions to get what I needed

בין לשאול מספיק שאלות כדי לקבל את המידע הדרוש,

and not enough for him to become suspicious,

אבל לא הרבה מידי שלא לעורר את חשדו,

because what he didn't know is that I'm a counterfeit investigator,

כי מה שהוא לא ידע זה שאני חוקר זיופים,

(Laughter)

(צחוק)

and after 20 minutes or so of checking over the product

ואחרי כ- 20 דקות של בחינת המוצר

for the telltale signs of counterfeit production --

לגבי הסימנים המסגירים את התוצרת המזויפת --

say, badly stitched labels or how the packaging

למשל, תפירה לקויה של תוויות או האריזה

had a huge brand logo stamped all over the front of it --

שעל חזיתה הודפס לוגו ענק --

I was finally on my way out,

לבסוף הייתי בדרך החוצה,

but not before he insisted on walking down to the street with me

אבל לא לפני שהוא התעקש ללוות אותי בחזרה לרחוב

and back to the station.

ועד לתחנה.

And the feeling after these meetings is always the same:

ואחרי המפגשים האלה ההרגשה תמיד זהה:

my heart is beating like a drum,

ליבי הולם כתוף,

because you never know if they've actually bought your story,

כי אין לדעת אם באמת קנו את הסיפור שלך,

or they're going to start following you to see who you really are.

או שיתחיל לעקוב אחריך כדי לראות מי אתה באמת.

Relief only comes when you turn the first corner

הרווחה באה רק אחרי שפונים בפינה הראשונה

and glance behind, and they're not standing there.

מביטים אחורה, והם לא עומדים שם.

But what our counterfeit polo shirt seller certainly didn't realize

אבל מה שמוכר חולוצת הפולו המזויפות שלנו לא ידע

is that everything I'd seen and heard would result in a dawn raid on his house,

הוא שכל מה שראיתי ושמעתי יביא לפשיטה על ביתו עם השחר,

him being woken out of bed by eight men on his doorstep

שמונה גברים על סף ביתו יעירו אותו

and all his product seized.

וכל הסחורה שלו תוחרם.

But this would reveal that he was just a pawn

אבל יתברר שהוא רק דג רקק

at the end of a counterfeiting network spanning three continents,

בקצה רשת זייפנים חובקת שלוש יבשות,

and he was just the first loose thread that I'd started to pull on

ושהוא היה פשוט החוט הרופף הראשון בו התחלתי למשוך

in the hope that it would all unravel.

בתקווה שהכל ייפרם.

Why go through all that trouble?

לשם מה כל הטירחה הזאת?

Well, maybe counterfeiting is a victimless crime?

אולי זייפנות היא פשע ללא קורבנות?

These big companies, they make enough money,

החברות הגדולות עושות מספיק כסף,

so if anything,

אז אם כבר,

counterfeiting is just a free form of advertising, right?

הזיופים הם סוג של פרסום חינם, נכון?

והצרכנים מאמינים בדיוק בכך --

And consumers believe just that --

that the buying and selling of fakes is not that big a deal.

שקניה ומכירה של זיופים אינה עניין רציני.

But I'm here to tell you that that is just not true.

אבל אני כאן כדי לומר לכם שזה לא נכון.

What the tourist on holiday doesn't see about those fake handbags

מה שהתייר בחופשה אינו רואה בתיקי היד המזויפים האלה

is they may well have been stitched together

הוא שיש סיכוי גבוה שהם נתפרו

by a child who was trafficked away from her family,

בידי ילדה שנחטפה ממשפחתה,

and what the car repair shop owner doesn't realize

ומה שבעל המוסך אינו יודע

about those fake brake pads

לגבי רפידות הבלמים המזויפות

is they may well be lining the pockets of an organized crime gang

שיש סיכוי גבוה שהן מעשירות את כנופיית הפשע המאורגן

involved in drugs and prostitution.

שמעורב בעסקי סמים וזנות.

And while those two things are horrible to think about,

ואף ששני הדברים האלה מספיק מחרידים ,

it gets much worse,

זה חמור מכך,

because counterfeiting is even funding terrorism.

כי הזיופים אפילו מממנים טרור.

Let that sink in for a moment.

תעכלו את זה לרגע.

Terrorists are selling fakes to fund attacks,

טרוריסטים מוכרים זיופים כדי לממן פיגועים,

attacks in our cities that try to make victims of all of us.

פיגועים בערינו, שמנסים להפוך את כולנו לקורבנות.

You wouldn't buy a live scorpion,

לא הייתם קונים עקרב חי,

because there's a chance that it would sting you on the way home,

כי הוא עלול לעקוץ אתכם בדרך הביתה,

but would you still buy a fake handbag

אבל האם בכל זאת תקנו תיק-יד מזויף

if you knew the profits would enable someone to buy bullets

בידיעה שהרווחים יאפשרו למישהו לקנות כדורים

that would kill you and other innocent people six months later?

שיהרגו אתכם וחפים מפשע נוספים בעוד שישה חודשים?

Maybe not.

אולי לא.

OK, time to come clean.

טוב, הגיע הזמן להתוודות.

In my youth --

בנעורי --

yeah, I might look like I'm still clinging on to it a bit --

כן, נראה שהשתמרתי די טוב --

I bought fake watches while on holiday in the Canary Islands.

קניתי שעונים מזויפים כשהייתי בחופשה באיים הקנריים.

But why do I tell you this?

אבל למה אני מספר את זה?

Well, we've all done it,

כי כולנו עשינו את זה,

or we know someone that's done it.

או שמכירים מישהו שעשה את זה.

And until this very moment, maybe you didn't think twice about it,

ועד הרגע הזה, אולי לא ממש חשבתם על זה,

and nor did I,

וגם אני לא,

until I answered a 20-word cryptic advert

עד שעניתי למודעה מוצפנת בת 20 מלים

to become an intellectual property investigator.

שהציעה עבודה בתור חוקרי קניין רוחני.

It said "Full training given and some international travel."

נכתב בה, "כולל הכשרה מלאה ומספר נסיעות לחו"ל."

Within a week, I was creating my first of many aliases,

תוך שבוע יצרתי את השם הבדוי הראשון שלי בין רבים,

and in the 10 years since, I've investigated fake car parts,

ובמהלך 10 השנים מאז חקרתי חלפי רכב מזויפים,

alloy wheels, fake pet grooming tools,

גלגלי סגסוגת, כלי טיפוח חשמליים מזויפים,

fake bicycle parts,

חלקי אופניים מזויפים,

and, of course, the counterfeiter's favorite,

וכמובן, הלהיט של הזייפנים,

fake luxury leather goods, clothing and shoes.

מוצרי יוקרה מזויפים מעור, בגדים ונעליים.

And what I've learned in the 10 years of investigating fakes

ומה שלמדתי ב-10 השנים של חקירת זיופים

is that once you start to scratch the surface,

הוא שכאשר מתחילים לגרד את פני השטח,

you find that they are rotten to the core,

מגלים רקבון לכל העומק,

as are the people and organizations that are making money from them,

כמו האנשים והארגונים שמרוויחים מזה כסף,

because they are profiting on a massive, massive scale.

כי הרווחים שלהם הם עצומים, עצומים.

You can only make around a hundred to 200 percent

אפשר להרוויח רק % 100 עד % 200

selling drugs on the street.

ממכירת סמים ברחוב.

You can make 2,000 percent selling fakes online

אפשר להרוויח % 2000 ממכירת זיופים באינטרנט

with little of the same risks or penalties.

במעט סיכונים או עונשים.

And this quick, easy money

והכסף המהיר והקל הזה

then goes on to fund the more serious types of crime,

הולך למימון סוגי פשע חמורים יותר,

and it pays the way to making these organizations,

ועוזר לאותם הארגונים

these criminal organizations, look more legitimate.

ארגוני הפשע, להיראות חוקיים יותר.

So let me bring you in on a live case.

אספר לכם על מקרה אמיתי.

Earlier this year, a series of raids took place

מוקדם יותר השנה בוצעו מספר פשיטות

in one of my longest-running investigations.

במסגרת אחת החקירות הכי ארוכות שלי.

Five warehouses were raided in Turkey,

בטורקיה נערכה פשיטה על 5 מחסנים,

and over two million finished counterfeit clothing products were seized,

ונתפסו מעל שני מיליון מוצרי ביגוד מזויפים מוגמרים,

and it took 16 trucks to take that all away.

ונדרשו 16 משאיות כדי לפנות אותם.

But this gang had been clever.

אבל הכנופיה היתה חכמה.

They had gone to the lengths of creating their own fashion brands,

הם התחכמו ויצרו מותגי אופנה משלהם,

complete with registered trademarks,

בעלי סימנים מסחריים רשומים,

and even having photo shoots on yachts in Italy.

ואפילו ערכו צילומי פרסום על יאכטות באיטליה.

And they would use these completely unheard-of and unsuspicious brand names

והם השתמשו במותגים הלא-מוכרים האלה שלא עוררו חשד

as a way of shipping container loads of fakes

בשילוח מכולות עם זיופים

to shell companies that they'd set up across Europe.

לחברות קש שהקימו ברחבי אירופה.

And documents found during those raids

המסמכים שנתפשו בפשיטות

found that they'd been falsifying shipping documents

העידו על כך שהם זייפו שטרי מטען,

so the customs officials would literally have no idea

כך שלרשויות המכס לא יהיה מושג

who had sent the products in the first place.

מי בכלל שלח את הסחורה.

When police got access to just one bank account,

כשהמשטרה קיבלה גישה לאחד מחשבונות הבנק,

they found nearly three million euros

הם גילו שכ-3 מיליון יורו,

had been laundered out of Spain in less than two years,

שמקורם בספרד, הולבנו תוך פחות משנתיים,

and just two days after those raids,

ורק יומיים אחרי הפשיטות,

that gang were trying to bribe a law firm to get their stock back.

הכנופייה ניסתה לשחד משרד עו''ד כדי להחזיר את הסחורה.

Even now, we have no idea where all that money went,

עד היום איננו יודעים לאין הלך כל הכסף הזה.

to who it went to,

למי הוא היה מיועד,

but you can bet it's never going to benefit the likes of you or me.

אבל תהיו בטוחים שהוא לעולם לא יעשה צדק עם אנשים כמוני וכמוכם.

But these aren't just low-level street thugs.

אבל, אלה לא ביריוני רחוב ממעמד נמוך.

They're business professionals, and they fly first class.

אלה הם אנשי עסקים מקצועיים שטסים במחלקה ראשונה.

They trick legitimate businesses

הם מתחזים לחברות חוקיות

with convincing fake invoices and paperwork,

עם שטרי מטען משכנעים ומסמכים מזויפים,

so everything just seems real,

כך שהכל נראה אמיתי,

and then they set up eBay and Amazon accounts

ואז פותחים חשבונות ב-eBay ו-Amazon

just to compete with the people they've already sold fakes to.

כדי להתחרות כנגד אנשים להם הם כבר מכרו את הזיופים.

But this isn't just happening online.

אבל זה קורה לא רק אונליין.

For a few years, I also used to attend automotive trade shows

במהלך כמה שנים ביקרתי גם בתערוכות רכב,

taking place in huge exhibition spaces,

שנערכו באולמות תצוגה ענקיים,

but away from the Ferraris and the Bentleys and the flashing lights,

אבל הרחק מפרארי ובנטלי והזוהר,

there'd be companies selling fakes:

יש חברות שמוכרות זיופים:

companies with a brochure on the counter

חברות עם עלון מידע אחד על הדלפק

and another one underneath, if you ask them the right questions.

והאחר מתחת, רק אם תשאלו את השאלות הנכונות.

And they would sell me fake car parts, faulty fake car parts

הם ימכרו לי חלקי חילוף מזויפים, חלקי חילוף תקולים

that have been estimated to cause over 36,000 fatalities,

שבהערכה גורמים לכ-36000 תאונות קטלניות,

deaths on our roads each year.

מוות בכבישים שלנו כל שנה.

Counterfeiting is set to become a 2.3-trillion-dollar underground economy,

ההערכה היא שתעשיית הזיופים הינה כלכלה מחתרתית בשווי 2.3 טריליון דולר,

and the damage that can be done with that kind of money,

והנזק שההון הזה עלול לגרום

it's really frightening ...

הוא ממש מחריד...

because fakes fund terror.

כי זיופים ממנים טרור.

Fake trainers on the streets of Paris,

טרנינגים מזויפים ברחבות פריס,

fake cigarettes in West Africa,

סיגריות מזויפות במערב אפריקה,

and pirate music CDs in the USA

ותקליטירי מוזיקה פירטיים בארה''ב

have all gone on to fund trips to training camps,

שומשו למימון המסעות למחנות אימוני מחבלים,

bought weapons and ammunition, or the ingredients for explosives.

לרכישת נשק ותחמושת או חומרי חבלה לייצור פצצות.

In June 2014, the French security services

ביוני 2014 שירותי ביון צרפתיים

stopped monitoring the communications of Said and Cherif Kouachi,

חדלו לעקוב אחר התקשורת בין סעיד ושריף קוואצ'י,

the two brothers who had been on a terror watch list for three years.

שני האחים שהיו ברשימת המעקב אחר מחבלים פוטנציאליים במשך 3 שנים.

But that summer, they were only picking up that Cherif was buying

אבל באותו הקיץ הם רק תעדו ששריף

fake trainers from China,

נהג לקנות טרנינגים מזויפים מסין,

so it signaled a shift away from extremism

וזה התפרש כסימן להתרחקותו מקיצוניות

into what was considered a low-level petty crime.

אל מה שנתפס כעבריינות קלה.

The threat had gone away.

חוט המעקב נקטע.

Seven months later,

כעבור 7 חודשים,

the two brothers walked into the offices of Charlie Hebdo magazine

שני האחים נכנסו למערכת מגזין "שרלי הבדו"

and killed 12 people, wounded 11 more,

ורצחו 12 בני אדם ופצעו 11,

with guns from the proceeds of those fakes.

ברובים שנרכשו מרווחים ממכירת הזיופים הללו.

So whatever you think, this isn't a faraway problem happening in China.

מה שלא תחשבו, זו לא הבעיה שמתרחשת בסין הרחוקה.

It's happening right here.

זה קורה כאן.

And Paris is not unique.

ודוגמת פריס איננה ייחודית.

Ten years earlier, in 2004, 191 people lost their lives

10 שנים לפני כן, ב-2014, 191 בני אדם איבדו את חייהם

when a Madrid commuter train was bombed.

כשפוצצה רכבת נוסעים במדריד.

The attack had been partly funded by the sale of pirate music CDs in the US.

המתקפה מומנה חלקית במכירת תקליטורי מוזיקה פירטיים בארה''ב.

Two years prior to that, an Al Qaeda training manual

שנתיים לפני כן, ספר ההוראות של אל קעידה

recommended explicitly selling fakes

בפרוש המליץ על מכירת הזיופים

as a good way of supporting terror cells.

כדרך יעילה לתמיכה בתאי טרור.

But despite this, despite the evidence connecting terrorism and counterfeiting,

למרות זאת, למרות הוכחת הקשר בין הטרוריזם ותעשיית הזיופים,

we do go on buying them, increasing the demand

אנו ממשיכים לקנות אותם, ומעלים את הביקוש

to the point where there's even a store in Turkey

עד לנקודה שבטורקיה ישנה חנות

called "I Love Genuine Fakes."

בשם "אני אוהב זיופים מקוריים".

And you have tourists posing with photographs on TripAdvisor,

ואז ב-TripAdvisor יש תמונות תיירים עם החנות,

giving it five-star reviews.

שמדרגים אותה ב-5 כוכבים.

But would those same tourists have gone into a store

האם אותם התיירים היו נכנסים לחנות

called "I Love Genuine Fake Viagra Pills"

בשם "אני אוהב כדורי וויאגרה מזויפים מקוריים"

or "I Genuinely Love Funding Terrorism"?

או "אני באמת אוהב לממן טרוריזם"?

I doubt it.

אני בספק.

Many of us think that we're completely helpless

רבים מאתנו חושבים שאנחנו לגמרי חסרי אונים

against organized crime and terrorism,

כנגד פשע מאורגן וטרוריזם,

that we can do nothing about the next attack,

שאיננו יכולים לעשות דבר כדי למנוע את הפיגוע הבא,

but I believe you can.

אך אני מאמין שאתם כן יכולים.

You can by becoming investigators, too.

גם אתם יכולים להפוך לחוקרים.

The way we cripple these networks is to cut their funding,

אנו פוגעים ברשתות הללו על ידי קטיעת ערוצי המימון שלהם,

and that means cutting the demand

וזה אומר לצמצם את הביקוש

and changing this idea that it's a victimless crime.

ולשנות את התפישה שזה "פשע בלי קורבנות".

Let's all identify counterfeiters,

בוא כולנו נזהה את הזייפנים,

and don't give them our money.

ולא ניתן להם את כספינו.

So here's a few tips from one investigator to another

הינה כמה טיפים מחוקר אחד לחוקר אחר

to get you started.

בתור התחלה.

Number one:

ראשון:

here's a typical online counterfeiter's website.

הינה אתר זיופים הטיפוסי.

Note the URL.

רשמו את כתובת האתר.

If you're shopping for sunglasses or camera lenses, say,

אם נגיד, אתם מחפשים משקפי שמש או עדשות מצלמה,

and you come across a website like medical-insurance-bankruptcy.com,

ונתקלים באתר כמו: medical-insurance-bankruptcy.com,

start to get very suspicious.

תתחילו לחשוד.

(Laughter)

(צחוק)

Counterfeiters register expired domain names

הזייפנים קונים דומיינים שתוקפת פג

as a way of keeping up the old website's Google page ranking.

כדי לתחזק את הדירוג הגבוה על ידי גוגל.

Number two:

שתיים:

is the website screaming at you that everything is 100 percent genuine,

האתר צעוק שהכל 100% מקורי,

but still giving you 75 percent off the latest collection?

אך מעניק 75% הנחה על הקולקציה החדשה?

Look for words like "master copy,"

חפשו מילים כמו "העתק מאבטיפוס"

"overruns," "straight from the factory."

"היישר מהמפעל", "עודפים"

They could write this all in Comic Sans, it's that much of a joke.

היו יכולים להשתמש בגופן Comic Sans, עד כדי כך זו בדיחה.

(Laughter)

(צחוק)

Number three:

שלוש:

if you get as far as the checkout page,

אם הגעתם לעמוד ביצוע התשלום,

and you don't see "https" or a padlock symbol next to the URL,

ואינכם ראים בכתובת האתר את "https" או סימן מנעול ליד הכתובת,

you should really start thinking about closing the tab,

אתם צריכים לשקול ברצינות על עזיבת העמוד,

because these indicate active security measures

כי המרכיבים הללו מעידים על אמצעי בטיחות פעילים

that will keep your personal and credit card information safe.

לשם הגנה על המידע האישי ופרטי כרטיס האשראי שלכם.

OK, last one:

טוב, אחרון:

go hunting for the "Contact Us" page.

חפשו את עמוד ה"צור קשר".

If you can only find a generic webform,

אם אתם רואים רק טופס בסיסי,

no company name, telephone number, email address, postal address --

ללא שם חברה, מספר טלפון, דואר אלקטרוני, כתובת --

that's it, case closed.

זהו זה, התיק סגור.

You found a counterfeiter.

גיליתם זייפן.

Sadly, you're going to have to go back to Google

לצערי תצטרכו לחזור לגוגל

and start your shopping search all over again,

ולהתחיל את החיפוש מחדש,

but you didn't get ripped off, so that's only a good thing.

אבל לא נשדדתם, וזה טוב.

As the world's most famous fictional detective would say,

כפי שהיה אומר הבלש הספרותי המפורסם בעולם,

"Watson, the game is afoot."

"ווטסון, המשחק מתחיל".

Only this time, my investigator friends,

רק שהפעם, ידידי החוקרים,

the game is painfully real.

המשחק אמיתי עד כאב.

So the next time you're shopping online,

אז בפעם הבאה שאתם קונים אונליין,

or perhaps wherever it is,

או בכל מקום אחר,

look closer, question a little bit deeper, and ask yourself --

בחנו מקרוב, בררו קצת עמוק יותר, ושאלו את עצמכם --

before you hand over the cash or click "Buy,"

לפני שמוסרים את המזומנים או לוחצים על "לרכוש",

"Am I sure this is real?"

"אני בטוח שזה אמיתי?"

Tell your friend that used to buy counterfeit watches

אימרו לחבר שנוהג לקנות שעונים מזוייפים

that he may just have brought the next attack one day closer.

שאולי הוא קירב את הפיגוע הבא.

And, if you see an Instagram advert for fakes,

ואם אתם ראים את הפרסומת של המזוייפים באינסטגרם,

don't keep scrolling past,

על תגלגלו הלאה,

report it to the platform as a scam.

דיווחו על זה להנהלת האתר כחומר הונאה.

Let's shine a light on the dark forces of counterfeiting

הבה נכוון את הזרקור על הכוחות האפלים של תעשיית הזיופים

that are hiding in plain sight.

אשר מסתתרים מתחת לאף.

So please, spread the word

אז, אנא הפיצו את המודעות

and don't stop investigating.

ואל תפסיקו לחקור.

Thank you.

תודה רבה.

(Applause)

(מחיאות כפיים)