The rise and fall of the Maya Empire’s most powerful city - Geoffrey E. Braswell

תרגום: zeeva livshitz עריכה: Ido Dekkers

During an important calendrical celebration in 889 CE,

במהלך חגיגה קלנדרית חשובה בשנת 889 לספירה,

Lord K’ak’ Upakal may have sat atop his ornate palace

ייתכן שהלורד ק’אק אופקל ישב מעל ארמונו המעוטר

and observed the bustling hub he’d helped Chichen Itza become.

וצפה במרכז ההומה שהוא עזר לצ‘יצ’ן איצה להפוך.

The Maya city’s golden age would outlast K’ak’ Upakal’s own life,

תור הזהב של עיר המאיה יימשך לאורך חייו של ק‘אק’ אופקל עצמו,

but he couldn’t have known the crises that lay ahead.

אך הוא לא יכול היה לדעת על המשברים שיבואו.

A century before, warfare and failing agriculture forced Maya people

מאה שנה לפני כן, לוחמה וחקלאות כושלת אילצו את אנשי המאיה

to abandon numerous Central American settlements.

לנטוש יישובים רבים במרכז אמריקה.

This shifted the center of their civilization north,

זה העביר את מרכז הציוויליזציה שלהם צפונה,

to hotter, drier Yucatan.

ליוקטן החמה והיבשה יותר.

During the early 800s,

בתחילת שנות ה -800

cities like Chichen Itza, Izamal, and Uxmal expanded.

התרחבו ערים כמו צ‘יצ’ן איצה, איזמל ואוקסמל.

But Yucatan presented its own challenges.

אבל יוקטן הציגה אתגרים משלה.

Surface water was scarce

מים עיליים היו נדירים

and the region’s limestone bedrock rapidly absorbed rain.

וסלע אבן הגיר של האזור ספג במהירות גשם.

This forced many Yucatecan cities to collect rainwater in cisterns.

זה אילץ ערים רבות ביוקטאן לאסוף מי גשמים בבורות מים.

But the land surrounding Chichen Itza is pocked with sinkholes,

אבל האדמה המקיפה את צ‘יצ’ן איצה מלאה בבולענים,

where collapsed bedrock reveals an abundant supply of fresh groundwater.

שם סלע האם המתמוטט מגלה אספקה בשפע של מי תהום טריים.

Because of this freshwater access, when drought seized Yucatan in the early 900s,

בגלל גישה זו למים מתוקים, כאשר הבצורת תפסה את יוקטן בתחילת שנות ה -900,

Chichen Itza survived to become the most powerful Maya city.

שרדה צ‘יצ’ן איצה והפכה לעיר המאיה החזקה ביותר.

People immigrated from hundreds of kilometers away,

אנשים היגרו ממרחק של מאות קילומטרים משם,

and, at its height, Chichen Itza’s population possibly reached 50,000.

ובשיאה, אוכלוסיית צ‘יצ’ן איצה הגיעה אולי ל -50,000.

The city came to reflect a diverse international culture

העיר באה לשקף תרבות בינלאומית מגוונת

in all spheres of life.

בכל תחומי החיים.

Its challenge then became sustaining a large population

האתגר שלה הפך אז לקיים אוכלוסייה גדולה

in an unpredictable environment.

בסביבה בלתי צפויה.

During the 10th century, following K’ak’ Upakal’s death,

במהלך המאה העשירית, לאחר מותו של ק’אק′ אופקל,

Chichen Itza’s government shifted from a focus solely on the king

עברה ממשלתו של צ‘יצ’ן איצה מהתמקדות אך ורק במלך

to a more flexible system

למערכת גמישה יותר

that also included ruling councils of the city’s elite.

שכללה גם מועצות שולטות של האליטה בעיר.

Unlike traditional Maya kings,

שלא כמו מלכי מאיה מסורתיים,

who reinforced their legitimacy with destructive wars and costly monuments,

שחיזקו את הלגיטימיות שלהם במלחמות הרסניות ומונומנטים יקרים,

the new rulers focused largely on economic growth.

השליטים החדשים התמקדו במידה רבה בצמיחה כלכלית.

They channeled the city’s military might into establishing long-distance trade

הם ניתקו את העוצמה הצבאית של העיר לביסוס סחר למרחקים ארוכים

and political dominance.

ודומיננטיות פוליטית.

Merchant-warriors traveled from coastal ports and captured valuable goods.

סוחרים לוחמים נסעו מנמלי החוף ותפסו סחורות יקרות ערך.

Using obsidian, gold, copper, turquoise, and jade

באמצעות אובסידיאן, זהב, נחושת, טורקיז וירקן

from various parts of Central and North America,

מחלקים שונים של מרכז וצפון אמריקה,

Chichen Itza’s inhabitants crafted sharp tools and precious ornaments.

יצרו תושבי צ‘יצ’ן איצה כלים חדים וקישוטים יקרים.

They traded food, textiles, feathers, minerals, and metals,

הם סחרו במזון, טקסטיל, נוצות, מינרלים ומתכות,

sometimes using cacao beans as currency.

לפעמים השתמשו בפולי קקאו כמטבע.

And they transported seafood from the coast

והם העבירו פירות ים מהחוף

to supplement the city’s locally grown staple crops.

כדי להשלים את גידולי הבסיס שגדלו בעיר.

Farming was essential to Chichen Itza’s survival.

החקלאות הייתה חיונית להישרדותה של צ‘יצ’ן איצה.

The city’s architecture and religious practices reflected this importance

הארכיטקטורה והמנהגים הדתיים של העיר שיקפו חשיבות זו

by keeping track of time, the transit of celestial bodies,

על ידי מעקב אחר הזמן, מעבר של גופים שמימיים

and agricultural cycles.

ומחזורים חקלאיים.

As the city grew, its citizens built a vast platform

ככל שהעיר גדלה, בנו אזרחיה פלטפורמה עצומה

to support new temples, pyramids, altars, ballcourts, and colonnades.

לתמיכה במקדשים חדשים, פירמידות, מזבחות, מגרשי כדורים ועמודים.

Builders carefully aligned a round temple to mark solstices, equinoxes,

בונים יישרו בקפידה מקדש עגול כדי לסמן מועדי היפוך ושוויון

and the passing of the planet Venus,

ומעבר כוכב הלכת ונוס,

an avatar of K’uk’ulkan, the feathered serpent god.

אווטאר של קוק’ולקן, אל הנחש הנוצתי.

K’uk’ulkan became Chichen Itza’s central deity,

ק‘וק‘אולקן הפך לאלוהות המרכזית של צ‘יצ’ן איצה,

and his worship transformed the city into a center of religious pilgrimage.

והפולחן שלו הפך את העיר למרכז עלייה לרגל דתית.

Architects designed a stepped pyramid and temple dedicated to K’uk’ulkan

אדריכלים תכננו פירמידה מדורגת ומקדש המוקדשים לק‘וק’ולקן

that towers 30 meters high,

שמתנשא לגובה 30 מטר,

and features four stairs with a total of 365 steps,

וכולל ארבע גרמי מדרגות עם סך של 365 מדרגות,

each representing a day in the solar year.

שכל אחת מהן מייצגת יום בשנה הסולארית.

It’s oriented so that, around each equinox,

הוא מכוון כך שסביב כל נקודת שיוויון

the setting sun creates snake-like shadows that slither down the balustrades,

השמש השוקעת יוצרת צללים דמויי נחש המחליקים במורד המעקות,

evoking the serpent god.

ומעוררים את אל הנחש.

Several buildings feature representations of Flower Mountain,

כמה מבנים כוללים ייצוגים של הר הפרחים,

the sacred paradise realm inhabited by gods and ancestors.

תחום גן העדן הקדוש המאוכלס על ידי אלים ואבות קדומים.

And rulers from far and wide

ושליטים ממרחוק

were inaugurated at Chichen Itza’s Great Ballcourt

נחנכו במגרש הכדור הגדול של צ‘יצ’ן איצה

under the auspices of K’uk’ulkan

בחסות קו‘ק’אולקן

and in the presence of thousands of spectators.

ובנוכחות אלפי צופים.

However, Chichen Itza’s golden age wouldn’t last forever.

עם זאת, תור הזהב של צ'יצ'ן איצה לא יימשך לנצח.

Around 1020 CE, an intense drought hit and lasted nearly a century.

בסביבות שנת 1020 לספירה פגעה בצורת עזה ונמשכה כמעט מאה שנה.

In an effort to end the disaster,

במאמץ לסיים את האסון,

people made offerings to rain deities in nearby caves and sinkholes,

אנשים הציעו מנחות לאלוהי הגשם במערות ובבורות סמוכים,

which were seen as entrances to the watery underworld realm of the gods.

שנראו ככניסות לתחום העולם התחתון המימי של האלים.

Despite Chichen Itza’s natural advantages and the ingenuity of its people,

למרות היתרונות הטבעיים של צ‘יצ’ן איצה וכושר ההמצאה של תושביה,

the city couldn't support itself through this extended drought.

העיר לא יכלה לפרנס את עצמה במהלך בצורת ממושכת זו.

Population plummeted during the 11th century,

האוכלוסייה צנחה במהלך המאה ה -11,

and many people resettled on the coast.

ואנשים רבים התיישבו מחדש בחוף.

At the end of the drought,

בתום הבצורת

the new city of Mayapan emerged

הגיחה העיר החדשה מייפן

and replaced Chichen Itza as the principal city of Yucatan.

והחליפה את צ‘יצ’ן איצה כעיר הראשית של יוקטן.

Yet, Chichen Itza was never fully abandoned or forgotten.

עם זאת, צ‘יצ’ן איצה מעולם לא ננטשה או נשכחה לחלוטין.

When the Spanish arrived centuries later,

כאשר הגיעו הספרדים מאות שנים מאוחר יותר,

it was still a small, local capital of a Maya province.

היא עדיין הייתה בירה קטנה ומקומית של מחוז מאיה.

Chichen Itza’s original name was preserved,

שמה המקורי של צ‘יצ’ן איצה נשמר,

and its ancient stone constructions were still standing,

ומבני האבן העתיקים שלה עדיין עמדו,

as they do to this day.

כפי שהם עומדים עד היום.