The big-beaked, rock-munching fish that protect coral reefs - Mike Gil

תרגום: עריכה: Ido Dekkers

As the sun rises over a quiet coral reef, one animal breaks the morning silence.

כשהשמש עולה על שונית אלמוגים שקטה, חיה אחת שוברת את דממת הבוקר.

Named for their vibrant scales and beak-like teeth,

הם נקראים על שם הקשקשים הצבעוניים והשיניים דמויי המקור,

these parrotfish are devouring a particularly crunchy breakfast: rocks.

דגי התוכי האלו טורפים ארוחת בוקר פריכה במיוחד: סלעים.

It may not be immediately clear why any creature would take bites

זה אולי לא ברור מייד למה יצור כלשהו יקח ביסים

out of the seafloor.

מקרקעית הים.

But the diet of these flashy foragers actually plays a key role

אבל הדיאטה של המלקטים הצבעוניים האלה למעשה משחקת תפקיד חשוב

in defending the coral reef’s complex ecosystem.

בהגנה על מערכת המחיה המורכבת של שונית האלמוגים.

Massive coral reefs begin with tiny coral larvae,

שוניות אלמוגים מסיביות מתחילות עם זחלי אלמוגים זעירים,

which settle on the seafloor’s hard surfaces

שמתיישבים על פני קרקעית הים הקשים

and metamorphasize into coral polyps.

והופכים לפוליפים של אלמוגים.

Over time, these polyps generate rock-like skeletons

במשך הזמן, הפוליפים האלה מייצרים שלדים דמויי סלע

made of calcium carbonate.

שעשויים מסידן פחמתי.

Together, colonies of polyps produce large three-dimensional structures,

יחד, מושבות של פוליפים מייצרות מבנים תלת מימדיים גדולים,

which form the basis of an underwater metropolis.

שיוצרים את הבסיס למטרופולין תת מימי.

These coral complexes are full of nooks and crannies

מבני האלמוגים האלה מלאים בפתחים ומעברים

that house and protect countless life forms.

שמאכלסים ומגינים על אין ספור צורות חיים.

Even though coral reefs occupy less than one percent of the ocean floor,

אפילו ששוניות אלמוגים מאכלסות פחות מאחוז אחד מקרקעית האוקיינוס,

these dense ecosystems are home to more than twenty-five percent of marine life.

מערכות המחיה הדחוסות האלו הן בית ליותר מעשרים וחמישה אחוזים מהחיים הימיים.

Many fish use corals as shelters for sleeping and to hide from large predators

הרבה דגים משתמשים באלמוגים כמחסה לשינה ומחבוא מטורפים גדולים

between their trips foraging for seaweed.

בין המסעות שלהם לאכילת אצות.

As the primary food source for many of the reef’s fish and invertebrates,

כמקור המזון העיקרי להרבה מדגי השונית וחסרי החוליות,

seaweed is vital to this ecosystem.

אצות חיוניות למערכות המחיה.

But in high densities, seaweed can become problematic,

אבל בצפיפות גבוהה, אצות יכולות להפוך לבעייתיות,

and even lethal to corals.

ואפילו קטלניות לאלמוגים.

Seaweed grows on the same hard open surfaces that coral larvae rely on,

אצות גדלות על אותו משטח פתוח וקשה שהאלמוגים מסתמכים עליו,

and their growth prevents new coral from settling and expanding.

והגדילה שלהן מונעת מאלמוגים חדשים מלהתיישב ולהתפשט.

These competitors have also evolved a variety of ways to kill existing corals,

המתחרים האלה פיתחו גם מגוון דרכים להרוג אלמוגים חדשים,

including smothering and abrasion.

כולל חנק ושחיקה.

Some seaweed species even engage in chemical warfare—

כמה מיני אצות אפילו פותחות במלחמה כימית --

synthesizing compounds that destroy coral on contact.

מסנטזות רכיבים שמשמידים אלמוגים במגע.

This is where parrotfish come in.

שם נכנס דג התוכי לתמונה.

Like many reef fish, these colorful creatures eat seaweed.

כמו הרבה דגי שונית, היצורים הצבעוניים האלה אוכלים אצות.

But unlike their neighbors,

אבל בניגוד לשכנים שלהם,

parrotfish can completely remove even the tiniest scraps of seaweed

דגי תוכי יכולים להסיר לגמרי אפילו שאריות זעירות של האצות

from the ocean floor.

מקרקעית האוקיינוס.

Their so-called beak is actually a mosaic of tightly-packed teeth

המקורים שלהם הם למעשה מוזאיקה של שיניים דחוסות

which can scrape and grind rock,

שיכולות לגרד ולטחון סלעים,

allowing them to consume every bit of seaweed covering a stony surface.

מה שמאפשר להם לצרוך כל אצה שמכסה את פני השטח הסלעיים.

This helps parrotfish reach seaweed other fish can’t consume,

זה עוזר לדגי תוכי להגיע לאצות שדגים אחרים לא יכולים לצרוך,

while simultaneously clearing out open space for new corals

ובאותו זמן לפנות אזורים פתוחים לאלמוגים חדשים להתיישב

to settle and existing colonies to expand.

ולקולוניות חדשות להתרחב.

Eating rocks is just one way parrotfish help manage seaweed.

אכילת סלעים היא רק דרך אחת שדגי תוכי עוזרים לנהל אצות.

Through a dynamic system of social networks,

דרך מערכת דינמית של רשתות חברתיות,

parrotfish can convey information to other coral dwelling fish.

דגי תוכי יכולים להעביר מידע לדגים אחרים שוכני שוניות.

Each fish’s presence and simple routine behaviors produce sensory information

כל נוכחות של דג והתנהגויות שגרתיות מייצרות מידע חושי

that nearby fish can see, hear, or smell.

שדגים קרובים יכולים לראות, לשמוע, או להריח.

They can even detect changes in water pressure produced by their neighbors

הם יכולים אפילו לזהות שינויים בלחץ המים שנוצרים על ידי שכנים

using a special sensory organ.

בשימוש באיבר חישה מיוחד.

All these factors can inform the behavior of nearby fish.

כל הגורמים האלה יכולים לידע על ההתנהגות של דגים שכנים.

For example, a fish safely entering an open feeding ground

לדוגמה, דג שנכנס בבטחה לאזור האכלה פתוח

and not getting attacked means it’s safe to forage.

ולא מותקף אומר שזה בטוח לאכול.

Conversely, a fish rapidly leaving a location can provide an early warning

בניגוד, דג שעוזב במהירות מקום יכול לספק התראה מוקדמת

that a threat is approaching.

שאיום מתקרב.

By simply trying to stay alive,

פשוט על ידי נסיון להשאר בחיים,

these reef fish can incidentally help their neighbors survive—

דגי השונית האלה יכולים גם לעזור לשכנייהם לשרוד --

and more of these fish means less seaweed.

ויותר מהדגים האלה אומר פחות אצות.

Unfortunately, human activities over the last several decades

למרבה הצער, פעילות האדם במהלך העשורים האחרונים

have disrupted almost every part of this complex system.

הפריעה כמעט לכל חלק של המערכת המורכבת הזו.

In many coral reefs, overfishing has reduced the number of parrotfish,

בהרבה שוניות אלמוגים, דיג יתר הפחית את כמות דגי התוכי,

as well as other seaweed eaters, such as surgeonfish and rabbitfish.

כמו גם אוכלי אצות אחרים, כמו נתחן סגול וסיכן הכוכבים.

This has led to unchecked seaweed growth,

זה הוביל לגידול לא מבוקר של אצות,

which threatens to degrade entire coral reefs.

שמאיימות להשמיד שוניות אלמוגים שלמות.

The parrotfish that remain live in much smaller communities.

דגי התוכי שנשארו חיים בקהילות הרבה יותר קטנות.

Their reduced numbers can weaken their social network,

המספרים המופחתים שלהם יכולים להחליש את הרשתות החברתיות שלהם,

making surviving fish more timid and less effective at controlling seaweed.

מה שהופך דגים ששרדו ליותר ביישנים ופחות יעילים בשליטה על אצות.

Today, climate change and pollution are lowering coral’s natural defenses

היום, שינויי אקלים וזיהום מפחיתים את ההגנות הטבעיות של שוניות

while contributing to runaway seaweed growth—

ותורמים לגדילה מוגברת של אצות --

leaving reef ecosystems more fragile than ever.

מה שמשאיר סביבות מחיה של אלמוגים יותר שבירות מאי פעם.

Our reefs are vitally important to both marine and human life.

השוניות שלנו הן חיוניות גם לחיים הימיים וגם האנושיים.

Their unparalleled biodiversity offers unique opportunities for ecotourism,

המגוון הביולוגי העצום שלהן מציע הזדמנויות יחודיות לתיירות אקולוגית,

sustainable fishing, and scientific research,

דייג מקיים, ומחקר מדעי,

while their rocky structures guard coastlines from waves and storm surges.

בעוד המבנים הסלעיים שלהן מגינים על החופים מגלים וסערות.

Fortunately, continued research into reef species

למרבה המזל, מחקר מתמשך למינים בשוניות

like the quirky and critical parrotfish can inform new strategies

כמו דג התוכי המוזר והחיוני יכול לעזור לפתח אסטרטגיות

for preserving these essential ecosystems.

לשימור מערכות המחיה החיוניות האלו.