The fish that walk on land - Noah R. Bressman

תרגום: עריכה: Ido Dekkers

This pond is the only home this fish has ever known.

הבריכה היא הבית היחיד שהדג הזה הכיר אי פעם.

But lately, it’s gotten crowded and food is scarce.

אבל לאחרונה, נעשה צפוף והמזון מועט.

Luckily, it has an option many don’t:

למרבה המזל, יש לו אופציה שלאחרים אין:

as a walking catfish, it can dance its way out of the water

כשפמנון מהלך, הוא יכול לרקוד את דרכו מחוץ למים

and onto bigger and better things.

ולדברים גדולים וטובים יותר.

However, it faces many challenges on its terrestrial journey:

עם זאת, הוא עומד מול הרבה אתגרים בדרכו הקרקעית:

it’s now in danger of suffocating, drying up,

הוא עכשיו בסיכון להחנק, להתייבש,

suffering physical damage from rough terrain,

לסבול נזק פיזי מפני קרקע קשים,

and being hunted by land predators.

ושטורפי יבשה יצודו אותו.

We think of fish as completely aquatic animals.

אנחנו חושבים על דגים כחיות מימיות לגמרי.

But the walking catfish is just one of hundreds of fish species

אבל השפמנון המהלך הוא רק אחד ממאות מיני דגים

that are actually amphibious,

שהם למעשה אמפיביים,

meaning that they possess adaptations that enable them to survive on land.

מה שאומר שהם בעלי ההתאמות שמאפשרות להם לשרוד על האדמה.

Fish amphibiousness is a spectrum.

אמפיביות של דגים היא ספקטרום.

At one end are species like the mosquitofish

בצד אחד נמצאים מינים כמו דגי מוסקיטו

that’ll only move on land when forced.

שינועו על האדמה רק אם יכריחו אותם.

And at the other end are species like mudskippers

ובצד השני מינים כמו יבשתניים

that nonchalantly hop around mudflats for days at a time.

שמקפצים בנון שאלנטיות על קפלי בוץ במשך ימים כל פעם.

But why do fish make the exodus from water to land?

אבל למה דגים עושים אקסודוס מהמים ליבשה?

And how do they cope with this drastic transition?

ואיך הם מתמודדים עם המעבר הדרסטי?

If temperatures get too high for the mangrove rivulus

אם הטמפרטורות עולות מדי לריבולוס המנגרובים

in the shallow tropical pools it inhabits,

בבריכות הטרופיות הרדודות בהן הם חיים,

it’ll flip itself onto a bank and cool off in the shade.

הוא יהפוך את עצמו על הגדה ויתקרר בצל.

During the dry period,

במהלך התקופה היבשה,

it can survive for two months out of the water

הוא יכול לשרוד חודשיים מחוץ למים

by staying in moist environments.

על ידי השארות בסביבות לחות.

Meanwhile, the eel catfish makes its onshore voyage

בינתיים, שפמנון הצלופח עושה את מסעותיו ליבשה

to satisfy its hearty craving for beetles.

כדי להשביע את תשוקתו לחיפושיות.

And for others, the terrestrial draw is more ritualistic.

ועבור אחרים, המשיכה היבשתית היא יותר טכסית.

Every year under the cover of night,

כל שנה תחת מעטה הלילה,

masses of California grunion flop their way onto sandy beaches,

מאסות של גרוניונים קליפורניים מקפצים את דרכם לחופים החוליים,

where females deposit thousands of eggs into the sand

שם נקבות מפקידות אלפי ביצים לחול

before re-entering the ocean.

לפני שהן חוזרות לאוקיינוס.

Underwater, fish breathe with gills,

מתחת למים, דגים נושמים עם זימים,

which are feathery organs packed with blood vessels

שהם אברים נוצתיים שעמוסים כלי דם

that absorb dissolved oxygen from the water.

שסופגים חמצן שהתמוסס במים.

But in the open air, their gills collapse and are rendered useless,

אבל באויר הפתוח, הזימים שלהם קורסים והופכים לחסרי תועלת,

so amphibious fishes need other ways to breathe.

אז דגים אמפיביים צריכים דרכים אחרות לנשום.

The armored catfish’s stomach is packed with blood vessels,

בטן השפמנון המשוריינת עמוסה בכלי דם,

so it can gulp down air and breathe through its stomach lining.

אז הוא יכול ללגום אויר ולנשום דרך ציפוי הבטן.

And lungfish, being related to the ancestors of all tetrapods,

ודגי ריאות, שקרובים לאבותייהם של כל הטטרופודים,

or four-limbed vertebrates, are equipped with true lungs.

או בעלי חוליות עם ארבע גפיים, מצויידים בריאות אמיתיות.

They’ll actually drown if they’re kept underwater too long.

הם למעשה יטבעו אם יחזיקו אותם מתחת למים יותר מדי זמן.

Fish have thin, permeable skin that allows for essential compounds

לדגים יש עור דק וחדיר שמאפשר לתרכובות חיוניות

to diffuse into and out of their bodies while they’re underwater.

לפעפע לתוך ומחוץ לגוף שלהם בעודם מתחת למים.

But this works against them on land as their bodily moisture

אבל זה עובד נגדם על האדמה כשהלחות בגוף שלהם

diffuses into the air.

מפעפעת לאויר.

To dodge dehydration, mudskippers roll in the mud like puppies.

כדי להמנע מהתייבשות, קופצי בוץ מתגלגלים בבוץ כמו גורים.

But the lungfish takes the cake:

אבל דגי הריאות מנצחים:

the rivers it inhabits disappear during dry seasons,

הנהרות שבהם הם חיים נעלמים במהלך העונות היבשות,

so it buries itself in the earth and coats its body in a mucus cocoon.

אז הוא קובר את עצמו באדמה ומצפה את גופו בגולם של מוקוס.

It can survive like this for years until being resuscitated

הוא יכול לשרוד ככה שנים עד שהוא חוזר לחיים

by the next big rainstorm.

על ידי סערת הגשמים הגדולה הבאה.

Amphibious fishes use powerful fins to move on land

לדגים אמפיביים יש סנפירים חזקים לנוע על האדמה

and clever tools to navigate as they go.

וכלים חכמים כדי לנווט כשהם זזים.

The Nopoli rock-climbing goby, no bigger than a few centimeters,

הגובי נופולי מטפס הסלעים, שלא גדולים יותר משני סנטמטרים,

scales hundred-meter-tall Hawaiian waterfalls,

מטפסים על מפלים בהוואי בגובה של מאות מטרים,

inching its way up by alternately attaching the suction cups

מתקדמים באיטיות על ידי חיבור כפתורי התחברות לחלופין

on its mouth and pelvic fins.

על פיו וסנפירי האגן.

To find water while on land, the mummichog,

כדי למצוא מים בעודו על האדמה, המאמיצ'וג,

like most amphibious fishes, is on the lookout for reflective surfaces.

כמו רוב הדגים האמפיביים, מחפש משטחים מבריקים.

Other species, like mosquitofish,

מינים אחרים, כמו דג המוסקיטו,

exercise their inner ear to determine where they’re oriented on a slope,

משתמשים באוזן הפנימית שלהם כדי לקבוע לאיזה כיוון הם מכוונים על המדרון,

relying on the probability that they’ll find water by moving downhill.

ומסתמכים על ההסתברות שהם ימצאו מים במורד הגבעה.

Our walking catfish, meanwhile,

השפמנונים המהלכים, בינתיים,

uses the taste buds that coat its body for navigation.

משתמשים בפקעיות הטעם שמצפות את הגוף שלהם לניווט.

These taste buds are concentrated in its whiskers,

פקעיות הטעם האלו מרוכזות בשפם שלו,

which whip through the air,

שמצליף באויר,

sensing compounds that signal the proximity and quality

וחש תרכובות שמסמנות את הקרבה ואיכות

of nearby water— and prey.

מים קרובים -- או טרף.

The walking catfish will shimmy towards attractive volatile amino acids

השפמנונים המהלכים יתפתלו כלפי חומצות אמינו מושכות

while steering clear of foul waters emanating hydrogen sulfide.

בעודם מתרחקים ממים מעופשים שפולטים גופרית מימנית.

While amphibious fishes face a multitude of new challenges upon leaving the water,

בעוד דגים אמפיביים עומדים בפני הרבה אתגרים חדשים עם עזיבתם את המים,

they’ve evolved ingenious ways to overcome them.

הם פיתחו דרכים גאוניות כדי להתגבר עליהם.

They’re resilient in the face of droughts and floods

הם עמידים מול בצורות ושטפונות

and have access to new prey as well as a plan B

ויש להם גישה לטרף חדש כמו גם לתוכנית חלופית

if they need to escape competitive, polluted, or unhealthy environments.

אם הם צריכים לברוח מסביבות תחרותיות, מזוהמות או לא בריאות.

While being a “fish out of water” is generally regarded as a bad thing,

בעוד להיות “דג מחוץ למים” נחשב באופן כללי למשהו רע,

for these species, it offers an undisputed edge.

עבור המינים האלה זה מציע יתרון שאי אפשר להתווכח איתו.