The history of the world according to corn - Chris A. Kniesly

תרגום: Ido Dekkers עריכה: Allon Sasson

Corn currently accounts for more than one tenth of our global crop production.

תירס מהווה כיום יותר מעשירית מהיצור החקלאי הגלובלי.

The United States alone has enough cornfields to cover Germany.

לארצות הברית לבדה יש מספיק שדות תירס כדי לכסות את גרמניה.

But while other crops we grow come in a range of varieties,

אבל בעוד יבולים אחרים שאנחנו מגדלים מגיעים במגוון גדול,

over 99% of cultivated corn is the exact same type: Yellow Dent #2.

יותר מ 99% מהתירס המתורבת הוא בדיוק מאותו סוג: דנט צהוב #2.

This means that humans grow more Yellow Dent #2

זה אומר שאנשים מגדלים יותר דנט צהוב #2

than any other plant on the planet.

מכל צמח אחר על כדור הארץ.

So how did this single variety of this single plant

אז איך היבול הבודד הזה של הצמח היחיד הזה

become the biggest success story in agricultural history?

הפך להצלחה הכי גדולה של ההסטוריה החקלאית?

Nearly 9,000 years ago, corn, also called maize,

לפני כמעט 9000 שנה, תירס, שידוע גם כמייז,

was first domesticated from teosinte, a grass native to Mesoamerica.

בויית לראשונה מטאוסינטה, עשב שמקורו במסו אמריקה.

Teosinte’s rock-hard seeds were barely edible,

הזרעים הקשים כאבן של הטאוסינטה היו בקושי אכילים,

but its fibrous husk could be turned into a versatile material.

אבל הקליפה הסיבית יכולה להפוך לחומר מגוון.

Over the next 4,700 years, farmers bred the plant into a staple crop,

במשך 4700 השנים הבאות, חוואים הירבו את הצמח ליבול בסיסי,

with larger cobs and edible kernels.

עם קלחים גדולים יותר וגרגרים אכילים.

As maize spread throughout the Americas, it took on an important role,

כשתירס התפשט ברחבי האמריקות, הוא מילא תפקיד חשוב,

with multiple indigenous societies revering a “Corn Mother”

עם חברות ילידיות מרובות שהעריצו את "אם התירס"

as the goddess who created agriculture.

כאלה שיצרה את החקלאות.

When Europeans first arrived in America, they shunned the strange plant.

כשהארופאים הגיעו לראשונה לאמריקה, הם דחו את הצמח המוזר.

Many even believed it was the source of physical and cultural differences

רבים אפילו האמינו שהוא היה המקור להבדלים פיזיים ותרבותיים

between them and the Mesoamericans.

בינם לבין המסו אמריקאים.

However,

עם זאת,

their attempts to cultivate European crops in American soil quickly failed,

הנסיונות שלהם לתרבת יבולים ארופאים באדמה האמריקאית נכשלו במהרה,

and the settlers were forced to expand their diet.

והמתיישבים הוכרחו להרחיב את הדיאטה שלהם.

Finding the crop to their taste, maize soon crossed the Atlantic,

כשמצאו את התירס לטעמם, התירס חצה במהרה את האטלנטי,

where its ability to grow in diverse climates made it a popular grain

שם היכולת שלו לגדול באקלימים מגוונים הפכה אותו ליבול פופולרי

in many European countries.

בהרבה מדינות ארופאיות.

But the newly established United States was still the corn capital of the world.

אבל ארצות הברית שרק הוקמה עדיין היתה בירת התירס של העולם.

In the early 1800’s, different regions across the country

בתחילת המאה ה 19, אזורים שונים ברחבי המדינה

produced strains of varying size and taste.

יצרו זנים בגדלים וטעמים שונים.

In the 1850’s, however,

עם זאת, ב 1850,

these unique varieties proved difficult for train operators to package,

הסוגים השונים הוכחו כקשים לאריזה עבור מפעילי רכבות,

and for traders to sell.

וקשים למכירה עבור סוחרים.

Trade boards in rail hubs like Chicago encouraged corn farmers

לשכות מסחר במרכזי רכבת כמו שיקגו עודדו חוואי תירס

to breed one standardized crop.

לגדל יבול אחיד.

This dream would finally be realized at 1893’s World’s Fair,

החלום הזה יתגשם לבסוף ביריד העולמי של 1893,

where James Reid’s yellow dent corn won the Blue Ribbon.

שם תירס דנט צהוב של ג'יימס ריד זכה בסרט הכחול.

Over the next 50 years, yellow dent corn swept the nation.

במשך 50 השנים הבאות, תירס דנט צהוב סחף את האומה.

Following the technological developments of World War II,

בעקבות ההתפתחות הטכנולוגית של מלחמת העולם השניה,

mechanized harvesters became widely available.

קוצרים מכאניים הפכו לזמינים באופן נרחב.

This meant a batch of corn that previously took a full day to harvest by hand

זה אמר ששדה תירס שפעם הצריך יום שלם לקציר ידני

could now be collected in just 5 minutes.

יכול להיאסף עכשיו בתוך 5 דקות.

Another wartime technology, the chemical explosive ammonium nitrate,

טכנולוגיה אחרת מתקופת המלחמה, חומר הנפץ הכימי אמוניום ניטרט,

also found new life on the farm.

מצא גם הוא חיים חדשים בחווה.

With this new synthetic fertilizer,

עם הדשן הסינטטי החדש הזה,

farmers could plant dense fields of corn year after year,

חוואים יכלו לשתול שדות צפופים של תירס שנה אחרי שנה,

without the need to rotate their crops and restore nitrogen to the soil.

בלי הצורך להחליף יבולים ולשחזר את רמת החנקן באדמה.

While these advances made corn an attractive crop to American farmers,

בעוד ההתקדמויות האלו הפכו את התירס ליבול אטרקטיבי לחוואים אמריקאים,

US agricultural policy limited the amount farmers could grow

המדיניות החקלאית האמריקאית הגבילה את הכמות שחוואים יכלו לגדל

to ensure high sale prices.

כדי להבטיח מחיר מכירה גבוה.

But in 1972, President Richard Nixon removed these limitations

אבל ב 1972, הנשיא ריצ'ארד ניקסון הסיר את ההגבלות

while negotiating massive grain sales to the Soviet Union.

בעודו דן על מכירת תבואה מסיבית לברית המועצות,

With this new trade deal and WWII technology,

עם הסכם הסחר החדש הזה וטכנולוגיה ממלחמת העולם השניה

corn production exploded into a global phenomenon.

יצור התירס התפוצץ לתופעה עולמית.

These mountains of maize inspired numerous corn concoctions.

ההרים האלה של תירס נתנו השראה לאין ספור מתכוני תירס.

Cornstarch could be used as a thickening agent for everything from gasoline to glue

עמילן תירס יכול להיות בשימוש כדי לעבות כל דבר מדלק לדבק

or processed into a low-cost sweetener known as High-Fructose Corn Syrup.

או כשמעבדים אותו לממתיק זול שידוע כסירופ תירס עשיר בפרוקטוז.

Maize quickly became one of the cheapest animal feeds worldwide.

תירס הפך במהרה לאחד ממזונות החיות הזולים בעולם.

This allowed for inexpensive meat production,

זה אפשר יצור בשר זול,

which in turn increased the demand for meat and corn feed.

שבתמורה מגדיל את הביקוש לבשר ותירס למאכל חיות.

Today, humans eat only 40% of all cultivated corn,

היום, אנשים אוכלים רק 40% מכל התירס המתורבת,

while the remaining 60% supports consumer good industries worldwide.

בעוד 60% הנותרים תומכים בתעשיות מוצרים בעולם.

Yet the spread of this wonder-crop has come at a price.

ועדיין ההתפשטות של יבול הפלא הזה הגיעה עם מחיר.

Global water sources are polluted by excess ammonium nitrate from cornfields.

משאבי מים גלובליים מזוהמים בעודף אמוניום ניטרט משדות תירס.

Corn accounts for a large portion of agriculture-related carbon emissions,

תירס מהווה חלק גדול מפליטות הפחמן הדו חמצני הקשור לחקלאות,

partly due to the increased meat production it enables.

בעיקר בגלל יצור הבשר הגדל שהוא מאפשר.

The use of high fructose corn syrup may be a contributor to diabetes and obesity.

השימוש בסירופ תירס עשיר פרוקטוז אולי תורם לסוכרת והשמנה.

And the rise of monoculture farming

והעליה בחקלאות חד יבולית

has left our food supply dangerously vulnerable to pests and pathogens—

השאירה את אספקת האוכל שלנו פגיעה למזיקים ופתוגנים --

a single virus could infect the world’s supply of this ubiquitous crop.

וירוס בודד יכול להדביק את כל אספקת היבול הנפוץ הזה.

Corn has gone from a bushy grass

תירס הפך מעשב צפוף

to an essential element of the world’s industries.

לפריט חיוני בתעשיות העולמיות.

But only time will tell if it has led us into a maze of unsustainability.

אבל רק הזמן יגיד אם הוא הוביל אותנו למבוך של חוסר קיימות.