The genius of Mendeleev's periodic table - Lou Serico

Translator: tom carter Reviewer: Bedirhan Cinar

תרגום: Ido Dekkers עריכה: Mark Freehoff

The periodic table is instantly recognizable.

הטבלה המחזורית מוכרת מיד.

It's not just in every chemistry lab worldwide,

היא לא רק בכל מעבדת כימיה בעולם,

it's found on t-shirts, coffee mugs, and shower curtains.

היא נמצאת על חולצות, ספלי קפה, ווילונות אמבטיה.

But the periodic table isn't just another trendy icon.

אבל הטבלה המחזורית היא לא רק איקון טרנדי נוסף.

It's a massive slab of human genius,

היא לוח מסיבי של גאונות אנושית,

up there with the Taj Mahal, the Mona Lisa, and the ice cream sandwich --

ונמצאת שם יחד עם הטאג' מאהל, המונה ליזה והקסטה --

and the table's creator, Dmitri Mendeleev, is a bonafide science hall-of-famer.

ויוצר הטבלה, דימיטרי מנדלייב, הוא מדען מהיכל התהילה של המדע.

But why? What's so great about him and his table?

אבל למה? מה כל כך נפלא בו ובטבלה המחזורית?

Is it because he made a comprehensive list of the known elements?

זה בגלל שהוא יצר רשימה מקיפה של היסודות הידועים?

Nah, you don't earn a spot in science Valhalla just for making a list.

לא, אתם לא זוכים במקום בוולהלה של המדע רק בגלל שעשיתם רשימה.

Besides, Mendeleev was far from the first person to do that.

חוץ מזה, מנדלייב היה רחוק מלהיות הראשון שעשה את זה.

Is it because Mendeleev arranged elements with similar properties together?

זה בגלל שמנדלייב סידר את היסודות עם תכונות דומות יחד?

Not really, that had already been done too.

לא ממש, גם זה כבר נעשה.

So what was Mendeleev's genius?

אז מה היתה הגאוניות של מנדלייב?

Let's look at one of the first versions of the periodic table from around 1870.

בואו נביט באחת הגרסאות הראשונות של הטבלה המחזורית מאזור 1870.

Here we see elements designated by their two-letter symbols arranged in a table.

כאן אנחנו רואים יסודות שמסומנים על ידי סימני שתי האותיות שלהם מסודרים על הטבלה.

Check out the entry of the third column, fifth row.

תראו את הכניסה בטור השלישי, שורה חמישית.

There's a dash there.

יש מקף שם.

From that unassuming placeholder springs the raw brilliance of Mendeleev.

מממלא המקום הצנוע הזה מגיעה הגאונות הגולמית של מנדלייב.

That dash is science.

המקף הוא מדע.

By putting that dash there, Dmitri was making a bold statement.

על ידי שימת המקף שם, דמיטרי יצא בהצהרה נועזת.

He said -- and I'm paraphrasing here --

הוא אמר - ואני מנסח מחדש פה --

Y'all haven't discovered this element yet. In the meantime, I'm going to give it a name.

אתם חברה עוד לא גיליתם את היסוד הזה עדיין. בינתיים אני אתן לו שם.

It's one step away from aluminum, so we'll call it eka-aluminum,

הוא שלב אחד מאלומיניום, אז אני אקרא לו אקה-אלומיניום,

"eka" being Sanskrit for one.

כש"אקה" בסנסקריט זה אחד.

Nobody's found eka-aluminum yet, so we don't know anything about it, right?

אף אחד לא מצא את אקה-אלומיניום עדיין, אז אנחנו לא יודעים עליו כלום, נכון?

Wrong! Based on where it's located, I can tell you all about it.

טעות! בהתבסס על המיקום שלו, אני יכול להגיד לכם הכל עליו.

First of all, an atom of eka-aluminum has an atomic weight of 68,

ראשית, לאטום של אקה-אלומיניום יש משקל אטומי של 68,

about 68 times heavier than a hydrogen atom.

כבד בערך פי 68 מאטום מימן.

When eka-aluminum is isolated, you'll see it's a solid metal at room temperature.

כש אקה-אלומיניום מבודד, אתם תראו שהוא מתכת מוצקה בטמפרטורת החדר.

It's shiny, it conducts heat really well,

הוא מבריק, הוא מוליך חום ממש טוב,

it can be flattened into a sheet, stretched into a wire,

אפשר לשטח אותו ליריעה, למתוח אותו לחוט,

but its melting point is low. Like, freakishly low.

אבל טמפרטורת ההתכה שלו נמוכה. כאילו, ממש נמוכה.

Oh, and a cubic centimeter of it will weigh six grams.

או, וסנטימטר מעוקב שלו ישקול שישה גרם.

Mendeleev could predict all of these things simply from where the blank spot was,

מנדלייב יכול היה לחזות את כל הדברים האלה פשוט מהמיקום הריק,

and his understanding of how the elements surrounding it behave.

וההבנה הזו שלו של איך היסודות המקיפים התנהגו.

A few years after this prediction,

שנים מועטות לאחר התחזית שלו,

a French guy named Paul Emile Lecoq de Boisbaudran

בחור צרפתי בשם פאול אמיל לקוק דה בויסבאודרן

discovered a new element in ore samples

גילה יסוד חדש בדגימות עפרה

and named it gallium after Gaul, the historical name for France.

וכינה אותו גליום על שם גליה, השם ההסטורי של צרפת.

Gallium is one step away from aluminum on the periodic table.

גליום הוא שלב אחד מאלומיניום על הטבלה המחזורית.

It's eka-aluminum. So were Mendeleev's predictions right?

זה אקה-אלומיניום. אז האם התחזיות של מנדלייב היו נכונות?

Gallium's atomic weight is 69.72.

המשקל האטומי של גליום הוא 69.72.

A cubic centimeter of it weighs 5.9 grams.

סנטימטר מעוקב שלו שוקל 5.9 גרם.

it's a solid metal at room temperature,

הוא מתכת מוצקה בטמפרטורת החדר,

but it melts at a paltry 30 degrees Celcius,

אבל הוא נמס בטמפרטורה חסרת ערך של 30 מעלות צלזיוס,

85 degrees Fahrenheit.

85 מעלות פרנהייט.

It melts in your mouth and in your hand.

הוא נמס בפה שלכם וביד.

Not only did Mendeleev completely nail gallium,

לא רק שמנדלייב צדק לגמרי בנוגע לגליום,

he predicted other elements that were unknown at the time:

הוא צפה יסודות אחרים שלא היו ידועים באותו הזמן:

scandium, germanium, rhenium.

סקנדיום, גרמניום, רניום.

The element he called eka-manganese is now called technetium.

היסוד שלו קרא אקה-מגנזיום נקרא עכשיו טכנטיום.

Technetium is so rare it couldn't be isolated until it was synthesized in a cyclotron in 1937,

טכנטיום הוא כה נדיר שאי אפשר היה לבודד אותו עד שהוא סונתז בציקלוטרון ב1937,

almost 70 years after Dmitri predicted its existence,

כמעט 70 שנה אחרי שדמטרי חזה את הקיום שלו,

30 years after he died.

30 שנה לאחר מותו.

Dmitri died without a Nobel Prize in 1907, but he wound up receiving a much more exclusive honor.

דמטרי מת בלי פרס נובל ב 1907, אבל הוא קיבל כבוד יחודי בהרבה לבסוף.

In 1955, scientists at UC Berkeley successfully created 17 atoms of a previously undiscovered element.

ב1955, מדענים באוניברסיטת ברקלי יצרו בהצלחה 17 אטומים של יסוד לא מוכר עד אז.

This element filled an empty spot in the perodic table at number 101,

היסוד הזה מילא את המקום הריק ה101 בטבלה המחזורית.

and was officially named Mendelevium in 1963.

ונקרא רישמית מנדליביום ב1963.

There have been well over 800 Nobel Prize winners,

היו מעבר ל800 זוכי נובל,

but only 15 scientists have an element named after them.

אבל רק ל15 מדענים יש יסוד על שמם.

So the next time you stare at a periodic table,

אז בפעם הבאה שאתם מביטים בטבלה המחזורית,

whether it's on the wall of a university classroom or on a five-dollar coffee mug,

בין אם היא על קיר בכיתת אוניברסיטה או על כוס קפה של 5 דולר,

Dmitri Mendeleev, the architect of the periodic table,

דמיטרי מנדלייב, הארכיטקט של הטבלה המחזורית,

will be staring back.

יצפה בכם חזרה.