How one scientist took on the chemical industry - Mark Lytle

תרגום: Yael Ring עריכה: Ido Dekkers

In 1958, Rachel Carson received a letter

ב-1958, רייצ'ל קרסון קיבלה מכתב

describing songbirds suddenly dropping from tree branches.

שתיאר ציפורי שיר שפתאום נפלו מענפי העצים.

The writer blamed their deaths on a pesticide called DDT

הכותב האשים את מותם בחומר הדברה שנקרא DDT

that exterminators had sprayed on a nearby marsh.

שמדבירים התיזו בביצה הסמוכה למקום.

The letter was the push Carson needed to investigate DDT.

המכתב היה הדחיפה שקרסון נדרשה לה כדי לחקור את הDDT.

She had already heard from scientists and conservationists who were worried

היא כבר שמעה ממדענים ומשמרים שהיו מודאגים

that rampant use of the pesticide posed a threat to fish, birds,

שהשימוש המופרז בחומר ההדברה מהווה איום לדגים, ציפורים

and possibly humans.

ואולי אפילו בני אדם.

She began to make inquiries through government contacts

היא התחילה לחקור באמצעות אנשי קשר בממשלה

from her years working in the United States Bureau of Fisheries.

משנותיה בעבודה בלשכת הדייג של ארצות הברית.

She asked: “what has already silenced the voices of spring?”

היא שאלה: "מה כבר השתיק את קולות האביב?"

In 1962, Carson published her findings in "Silent Spring."

ב-1962 קרסון פרסמה את ממצאיה ב"אביב שותק".

Her book documented the misuse of chemicals

הספר שלה תיעד את השימוש השגוי בכימיקלים

and their toll on nature and human health.

ואת השפעתם על הטבע ובריאות האדם.

"Silent Spring" immediately drew both applause and impassioned dissent—

"אביב שותק" מייד גרר לתשואות וויכוחים עזים --

along with vicious personal attacks on the author.

במקביל להתקפות אישיות מרושעות כלפי הסופרת.

How did this mild-mannered biologist and writer ignite such controversy?

איך אותה ביולוגית וסופרת נעימת הליכות הציתה מחלוקת כל כך גדולה?

Carson began her career as a hardworking graduate student,

קרסון התחילה את הקריירה שלה כתלמידת אוניברסיטה,

balancing her studies in biology at John Hopkins University

היא שילבה בין לימודי הביולוגיה שלה באוניברסיטת ג'ון הופקינס

with part time jobs.

עם עבודות חלקיות.

Still, she had to leave school before completing her doctorate

היא נאלצה לעזוב את לימודיה לפני שסיימה את הדוקטורט שלה

to provide for her ailing father and sister.

כדי לדאוג לאביה ואחותה החולים.

Carson found part time work with the Bureau of Fisheries

קרסון מצאה עבודה חלקית בלשכת הדיג

writing for a radio program on marine biology.

שם היא כתבה עבור תכנית רדיו על ביולוגיה ימית.

Her ability to write materials that could hold the general public’s attention

יכולתה לכתוב על נושאים שיעניינו את תשומת הלב הציבורית

impressed her superiors, and in 1936,

הרשימה את הממונים עליה, וב-1936,

she became the second woman to be hired at the Bureau full time.

היא הפכה לאישה השניה שזכתה למשרה מלאה בלשכה.

In 1941, she published the first of three books on the ocean,

ב-1941, היא פרסמה את הראשון מתוך שלושה ספרים על האוקיינוס,

combining science with lyrical meditations on underwater worlds.

ששילבו מדע והרהורים אישיים על העולמות שמתחת למים.

These explorations resonated with a wide audience.

החקירות האלה מצאו להן הד בקרב קהל רחב.

In "Silent Spring," Carson turned her attention

ב"אביב שותק" קרסון הפנתה את תשומת לבה

to the ways human actions threaten the balance of nature.

לדרכים בהן מעשי אנוש מאיימים על האיזון שבטבע.

DDT was originally used during World War II to shield crops from insects

DDT התחיל כחומר מגן במלחמת העולם השניה שהגן על שדות מפני חרקים

and protect soldiers from insect-borne diseases.

והגן על חיילים מפני מחלות שמועברות על ידי חרקים.

After the war, it was routinely sprayed in wide swaths to fight pests,

אחרי המלחמה, נהגו להתיז ממנו בשטחים נרחבים באופן קבוע כדי להגן מפני מזיקים,

often with unforeseen results.

לרוב עם השפעות בלתי צפויות.

One attempt to eradicate fire ants in the southern U.S.

ניסיון שנעשה להיפטר מנמלי אש בדרום ארה"ב

killed wildlife indiscriminately, but did little to eliminate the ants.

הרג את כל החיות ללא אבחנה אבל לא השפיע על הנמלים.

In spite of this and other mishaps, the US Department of Agriculture

למרות זאת וטעויות אחרות, משרד החקלאות האמריקאי

and chemical companies extolled the benefits of DDT.

וחברות כימיקלים ניצלו את הרווח שב-DDT.

There was little regulation or public awareness about its potential harm.

כמעט ולא היו שום נהלים או מודעות ציבורית לנזק הפוטנציאלי הגלום בו.

But Carson showed how the overuse of chemicals

אבל קרסון הראתה כיצד השימוש המופרז בכימיקלים

led to the evolution of resistant species—

הוביל להתפתחותם של זנים עמידים --

which, in turn, encouraged the development of deadlier chemicals.

שבתורם, הביאו לפיתוח של כימיקלים חזקים עוד יותר.

Since DDT does not dissolve in water,

מכיוון ש-DDT לא נמס במים,

she asserted that over time it would accumulate in the environment,

היא הסיקה שלאורך זמן הוא ייאגר בסביבה,

the bodies of insects, the tissues of animals who consume those insects,

בגופותיהם של חרקים, ברקמות של בעלי חיים שיאכלו את אותם חרקים,

and eventually humans.

ובסופו של דבר בבני אדם.

She suggested that exposure to DDT might alter the structure of genes,

היא הציעה שחשיפה ל-DDT יכולה להשפיע על מבנה הגנים,

with unknown consequences for future generations.

עם השלכות בלתי ידועות לדורות הבאים.

The response to "Silent Spring" was explosive.

התגובה ל"אביב שותק" היתה מפוצצת.

For many people the book was a call to regulate substances

עבור אנשים רבים הספר היה קריאה לפיקוח על החומרים

capable of catastrophic harm.

בעלי פוטנציאל של נזק קטסטרופלי.

Others objected that Carson hadn’t mentioned DDT’s role

אחרים ביקרו את קרסון שלא הזכירה את תפקידו של ה-DDT

controlling the threat insects posed to human health.

בשליטה על האיום שחרקים מציבים לבריאות בני האדם.

Former Secretary of Agriculture Ezra Taft Benson demanded to know

מזכיר החקלאות לשעבר עזרא טאפט בנסון דרש לדעת

“why a spinster with no children was so concerned about genetics?”

"מדוע רווקה זקנה ללא ילדים כל כך מודאגת מגנטיקה?"

and dismissed Carson as “probably a Communist.”

וביטל את קרסון כ"בטח היא קומוניסטית".

A lawyer for a pesticide manufacturer alluded to Carson and her supporters

עורך דין מטעם יצרן חומרי הדברה טען שקרסון ותומכיה

as “sinister influences” aiming to paint businesses as “immoral.”

הינם "השפעות מרושעות" המכוונות להציג את בעלי העסקים כ"בלתי מוסריים".

In reality, Carson had focused on the dangers of chemicals

בפועל, קרסון התמקדה בסכנות שבכימיקלים

because they weren’t widely understood, while the merits were well publicized.

כיוון שהם לא היו מובנים לרוב האנשים, בעוד שהרווח שבהם היה מפורסם היטב.

She rejected the prevailing belief that humans

היא התנגדה לאמונה הרווחת לפיה בני האדם

should and could control nature.

יכולים וצריכים לשלוט בטבע.

Instead, she challenged people to cultivate

במקום, היא אתגרה אנשים לפתח

“maturity and mastery, not of nature, but of ourselves.”

"בגרות ואחריות, לא כלפי הטבע, אלא כלפי עצמנו".

Carson died of cancer in 1964,

קרסון מתה מסרטן ב-1964,

only two years after the publication of "Silent Spring."

רק שנתיים אחרי הפרסום של "אביב שותק".

Her work galvanized a generation of environmental activists.

עבודתה עיצבה דור של פעילים סביבתיים.

In 1969, under pressure from environmentalists,

ב-1969, תחת לחץ מצד פעילי איכות הסביבה,

Congress passed the National Environmental Policy Act

הקונגרס העביר את חוק מדיניות הסביבה הלאומי

that required federal agencies to evaluate environmental impacts of their actions.

שהטיל על הגופים הפדרליים את האחריות להעריך את ההשלכות הסביבתיות של מעשיהם.

To enforce the act,

כדי לאכוף את החוק הזה,

President Richard Nixon created the Environmental Protection Agency.

הנשיא ריצ'רד ניקסון יצר את הסוכנות להגנה על הסביבה.

And in 1972, the EPA issued a partial ban on the use of DDT.

וב-1972, הסוכנות הוציאה איסור חלקי על השימוש ב-DDT.

Long after her death, Rachel Carson continued to advocate for nature

שנים לאחר מותה, רייצ'ל קרסון המשיכה לפעול למען הסביבה

through the lingering impact of her writing.

באמצעות ההשפעה המתמשכת של כתיבתה.