The history of the Cuban Missile Crisis - Matthew A. Jordan

ההסטוריה של משבר הטילים בקובה - מת'יו א. ג'ורדן

תרגום: Roni Ravia עריכה: Sigal Tifferet

It's not hard to imagine a world where at any given moment,

זה לא קשה לדמיין עולם שבו בכל רגע נתון,

you and everyone you know could be wiped out without warning

אתם וכל מי שאתם מכירים יכולים להמחק מעל פני האדמה ללא אזהרה

at the push of a button.

ובלחיצת כפתור.

This was the reality for millions of people during the 45-year period

זו הייתה המציאות של מיליוני אנשים במשך 45 השנים

after World War II,

שלאחר מלה״ע השנייה,

now known as the Cold War.

שכיום מכונות "המלחמה הקרה".

As the United States and Soviet Union faced off across the globe,

בעוד ארה״ב וברית המועצות נאבקו בינהן מקצות שונים של העולם,

each knew that the other had nuclear weapons capable of destroying it.

כל אחת מהן הייתה מודעת ליכולת ההשמדה הגרעינית של האחרת.

And destruction never loomed closer than during the 13 days

ויכולת זו הייתה על סף מימוש בזמן 13 הימים

of the Cuban Missile Crisis.

של משבר הטילים בקובה.

In 1961, the U.S. unsuccessfully tried to overthrow Cuba's new communist government.

ב-1961, ארה״ב ניסתה ללא הצלחה להדיח את הממשלה הקומוניסטית החדשה של קובה.

That failed attempt was known as the Bay of Pigs,

נסיון כושל זה כונה "מפרץ החזירים",

and it convinced Cuba to seek help from the U.S.S.R.

והוא שכנע את קובה לבקש עזרה מברה״מ.

Soviet premier Nikita Khrushchev was happy to comply

רה״מ הסובייטי ניקיטה חרושצ'וב נענה בשמחה

by secretly deploying nuclear missiles to Cuba,

על ידי הצבת טילים גרעיניים בקובה,

not only to protect the island,

לא רק בכדי להגן על האי,

but to counteract the threat from U.S. missiles in Italy and Turkey.

אלא גם בתגובה לאיום הטילים האמריקאים שעל אדמת איטליה וטורקיה.

By the time U.S. intelligence discovered the plan,

עד שהמודיעין האמריקאי עלה על התוכנית,

the materials to create the missiles were already in place.

החומרים ליצירת הטילים כבר היו במקומם.

At an emergency meeting on October 16, 1962,

בישיבת חירום שנערכה ב-16 לאוקטובר 1962,

military advisors urged an airstrike on missile sites

יועצים צבאיים המליצו על מתקפה אוירית על מתקני שיגור הטילים

and invasion of the island.

וכן על פלישה לאי.

But President John F. Kennedy chose a more careful approach.

אבל הנשיא ג'ון פ. קנדי בחר בגישה זהירה יותר.

On October 22, he announced that the the U.S. Navy

ב-22 לאוקטובר, הוא הכריז שחיל הים האמריקאי

would intercept all shipments to Cuba.

ישבש הגעה של כל משלוח לקובה.

There was just one problem:

הייתה רק בעייה אחת:

a naval blockade was considered an act of war.

סגר ימי נחשב אז לפעולה מלחמתית.

Although the President called it a quarantine

למרות שהנשיא קרא לזה הסגר

that did not block basic necessities,

שלא מנע יבוא חיוני,

the Soviets didn't appreciate the distinction.

הסובייטים לא קנו את זה.

In an outraged letter to Kennedy,

במכתב זועם לקנדי,

Khrushchev wrote, "The violation of freedom to use international waters

חרושצ'וב כתב, ״הפרת חופש השימוש במים טריטוריאליים

and international airspace is an act of aggression

״ומרחב אוירי בינלאומי היא פעולה תוקפנית

which pushes mankind toward the abyss of world nuclear missile war."

שמוליכה את האנושות לסף תהום של מלחמה גרעינית כלל עולמית.״

Thus ensued the most intense six days of the Cold War.

וכך החלו 6 הימים הטעונים ביותר של המלחמה הקרה.

While the U.S. demanded the removal of the missiles,

בעוד ארה״ב דרשה פירוק של הטילים,

Cuba and the U.S.S.R insisted they were only defensive.

קובה וברה״מ טענו כי הם למטרות הגנה בלבד.

And as the weapons continued to be armed,

ובעוד הטילים המשיכו להתחמש,

the U.S. prepared for a possible invasion.

ארה״ב התכוננה לפלישה אפשרית.

On October 27, a spy plane piloted by Major Rudolph Anderson

ב-27 לאוקטובר, מטוס ריגול שהוטס על ידי רס״ן רודולף אנדרסון

was shot down by a Soviet missile.

יורט על ידי טיל סובייטי.

The same day, a nuclear-armed Soviet submarine was hit by a small-depth charge

באותו יום, צוללת סובייטית טעונה בראש נפץ גרעיני הופצצה עם פצצת עומק

from a U.S. Navy vessel trying to signal it to come up.

ששחררה אונייה של חיל הים האמריקאי במטרה לסמן לצוללת לשוב לפני המים.

The commanders on the sub, too deep to communicate with the surface,

מפקדי הצוללת, שעומקה הרב מנע יכולת תקשורת עם האוניה,

thought war had begun and prepared to launch a nuclear torpedo.

חשבו שהחלה מלחמה והחלו בהכנות לשיגור טורפדו גרעיני.

That decision had to be made unanimously by three officers.

החלטה שכזו דרשה הסכמה בפה אחד משלושת הקצינים.

The captain and political officer both authorized the launch,

מפקד הכלי והקומיסר הפוליטי אישרו את השיגור,

but Vasili Arkhipov, second in command, refused.

אבל וסילי ארחיפוב, הקצין הראשון, סרב.

His decision saved the day and perhaps the world.

החלטתו מנעה אסון ואולי אף הצילה את העולם כולו.

But the crisis wasn't over.

אבל זה לא היה סוף המשבר.

For the first time in history,

לראשונה בהסטוריה,

the U.S. Military set itself to DEFCON 2,

צבא ארה״ב הכין את עצמו למצב כוננות הגנתית מדרגה 2,

the defense readiness one step away from nuclear war.

דרגה מתחת למצב של מלחמה גרעינית.

With hundreds of nuclear missiles ready to launch,

עם מאות טילי גרעין מוכנים לשיגור,

the metaphorical Doomsday Clock stood at one minute to midnight.

שעון יום הדין המטאפורי הראה דקה אחת לפני חצות.

But diplomacy carried on.

אבל המגעים הדיפלומטיים המשיכו.

In Washington, D.C., Attorney General Robert Kennedy

בוושינגטון די.סי, היועץ המשפטי לממשלה רוברט קנדי

secretly met with Soviet Ambassador Anatoly Dobrynin.

נפגש בחשאי עם השגריר הסובייטי אנטולי דוברינין.

After intense negotiation, they reached the following proposal.

לאחר דיונים לוהטים, הם הגיעו להצעה הבאה.

The U.S. would remove their missiles from Turkey and Italy

ארה״ב תפנה את בסיסי הטילים שלה בטורקיה ובאיטליה

and promise to never invade Cuba

ותבטיח שלא תפלוש לקובה לעולם,

in exchange for the Soviet withdrawal from Cuba under U.N. inspection.

בתמורה לנסיגת ברה״מ מקובה תחת פיקוח של האו״ם.

Once the meeting had concluded,

ברגע שהסתיימה הפגישה,

Dobrynin cabled Moscow saying time is of the essence

דוברינין התקשר למוסקבה והפציר כי השעון מתקתק

and we shouldn't miss the chance.

ואסור לפספס את ההזדמנות.

And at 9 a.m. the next day,

בשעה 9 למחרת בבוקר,

a message arrived from Khrushchev

הגיע מסר מחרושצ'וב

announcing the Soviet missiles would be removed from Cuba.

שאמר כי ברה״מ מפנה את טיליה מקובה.

The crisis was now over.

המשבר הסתיים.

While criticized at the time by their respective governments

למרות הביקורת שהם ספגו מממשלותיהם

for bargaining with the enemy,

בשל ניהול משא ומתן עם האוייב,

contemporary historical analysis shows great admiration

ניתוחים עכשווים של אירועים הסטוריים מראים שקיימת הערכה רבה

for Kennedy's and Khrushchev's ability to diplomatically solve the crisis.

ליכולותיהם של קנדי וחרושצ'וב לפתור את המשבר בדרך דיפלומטית.

But the disturbing lesson was that a slight communication error,

אבל הלקח המדאיג היה שטעות קטנה אחת בתקשורת,

or split-second decision by a commander, could have thwarted all their efforts,

או החלטה פזיזה של מפקד עלולות היו לסכל את כל מאמציהם,

as it nearly did if not for Vasili Arkhipov's courageous choice.

כפי שכמעט קרה לולא בחירתו האמיצה של וסילי ארחיפוב.

The Cuban Missile Crisis revealed just how fragile human politics are

משבר הטילים בקובה חשף עד כמה שברירית היא הפוליטיקה האנושית

compared to the terrifying power they can unleash.

בהשוואה לכוח האימתני העומד לרשותה.