How the Mongols used horses to create an empire - William T. Taylor

תרגום: Vlady Lobak עריכה: zeeva livshitz

People have been captivated by horses for a long time.

אנשים התעניינו בסוסים במשך זמן רב.

They appear more than any other animal in cave paintings

הם מופיעים יותר מכל חיה אחרת בציורי מערות

dating back 30,000 years.

עוד מלפני 30,000 שנים.

But how did horses make the journey from wild animals

אבל איך סוסים עברו את המסע מחיות בר

to ones humans could hitch themselves to and even ride,

לכאלו שבני אדם יכולים לרתום את עצמם אליהם ואפילו לרכוב,

determining the fate of civilizations and dramatically altering history?

ובזה לקבוע את גורלן של ציוויליזציות ולשנות באופן דרמטי את ההיסטוריה?

Equids originally evolved in North America.

סוסיים התפתחו במקור בצפון אמריקה.

Sometime after 4 million years ago,

מתישהו לאחר 4 מיליון שנים בעבר,

ancient equid species began trotting across the Bering land bridge.

מינים עתיקים של סוסים החלו לצעוד על פני הגשר היבשתי של ברינג.

Eventually, they spread through Eurasia and into Africa,

בסופו של דבר הם התפשטו דרך אירואסיה ואל אפריקה,

diversifying into the lineages that would lead to modern-day horses,

והתגוונו לשושלות שיובילו לסוסים מודרניים,

donkeys, and zebras.

וכן חמורים, וזברות.

Early humans, including generations of the first people to live in the Americas,

בני האדם המוקדמים, כולל דורות של האנשים הראשונים שחיו ביבשת אמריקה,

hunted wild horses, sometimes fashioning their bones into tools.

צדו סוסי פרא, ולפעמים עיצבו את עצמותיהם לכלי עבודה.

Then, between 15,000 and 5,000 years ago,

ואז, לפני 15,000~5,000 שנים,

likely because of a changing climate, hunting by humans,

כנראה בגלל שינויים באקלים, ציד על ידי בני אדם,

and competition with bison,

ותחרות עם ביזונים,

horses disappeared from the American archaeological record.

סוסים נעלמו מהתיעוד הארכיאולוגי האמריקאי.

But they’d be back eventually.

אבל הם יחזרו בסופו של דבר.

In the meantime, on the other side of the world around 2,000 BCE,

בינתיים, בצד השני של העולם בסביבות 2,000 לפני הספירה,

something very consequential happened:

משהו מאוד משמעותי קרה:

people on the western Eurasian steppe domesticated horses.

אנשים בערבה המערבית של אירואסיה בייתו סוסים.

By then, people in western Asia had already domesticated many animals

עד אז, אנשים במערב אסיה כבר בייתו בעלי חיים רבים

and begun using some of them to pull carts.

והחלו להשתמש בחלק מהם כדי למשוך עגלות.

But, because horses were generally faster and more difficult to control,

אבל מכיוון שסוסים היו בדרך כלל מהירים יותר וקשים יותר לשליטה,

steppe people developed a bridle-and-bit system

אנשי הערבות פיתחו מערכת רסן-ומתג

and chariots with lighter, spoked wheels.

ומרכבות עם גלגלים קלים עם חישורים.

Horses were soon integrated into many ancient cultures.

סוסים השתלבו במהרה לתוך תרבויות עתיקות רבות.

In contrast with horse-drawn charioteering,

בניגוד לרתימת מרכבות לסוסים,

horseback riding appears to have been less common at first.

נראה כי רכיבה על סוסים הייתה פחות נפוצה בהתחלה.

Archaeological evidence suggests that people who did mount horses

עדויות ארכיאולוגיות מצביעות על כך שאנשים שעלו על סוסים

during this early stage

בשלב מוקדם זה

did so without structured saddles or stirrups.

עשו זאת ללא אוכפים מובנים או ארכובות.

This sometimes altered or damaged the skeletons of riders and horses alike.

זה לפעמים שינה או פגע בשלדים של רוכבים וסוסים כאחד.

People continued breeding for less aggressive horses

אנשים המשיכו לגדל סוסים פחות אגרסיביים

with greater endurance and weight-bearing abilities.

עם יותר סיבולת ויכולת נשיאת משקל.

And they developed techniques and tools for improved control and comfort.

והם פיתחו טכניקות וכלים לשיפור השליטה והנוחות.

After around 1000 BCE,

לאחר סביבות 1000 לפני הספירה,

cavalry appeared in combat across much of Asia.

פרשים הופיעו בקרב על פני רוב אסיה.

Riders of steppe and desert cultures became renowned

רוכבי תרבויות הערבה והמדבר זכו למוניטין

for their prowess on horseback.

בשל התעוזה שלהם על גב הסוסים.

Ceremonial horse sacrifice also made its way into the funerary traditions

הקרבת סוסים טקסית עשתה את דרכה למסורות הלוויה

of some cultures.

של תרבויות מסוימות.

One royal Scythian burial site from around the 9th century BCE

אתר קבורה סקיתי מלכותי אחד מסביבות המאה ה-9 לפני הספירה

contained the remains of approximately 200 horses fitted with riding gear.

הכיל שרידים של כ-200 סוסים ערוכים בציוד רכיבה.

Officials in ancient China recognized how advantageous horses were

גורמים רשמיים בסין העתיקה זיהו עד כמה הסוסים היו מועילים

for their neighbors

עבור שכניהם

and some coveted larger numbers of them for their own empire.

וחלקם חשקו במספרים גדולים יותר מהם עבור האימפריה שלהם.

Around 100 BCE, the Chinese emperor reportedly ordered a 30,000-man army west

בסביבות 100 לפני הספירה, הקיסר הסיני הורה על צבא של 30,000 מערבה

that laid siege to a city and had its king killed—

שהטיל מצור על עיר והרג את המלך שלה—

all for 3,000 of the so-called “heavenly horses” of Ferghana.

הכל עבור 3,000 ממה שנקראו “הסוסים השמימיים” של פרגנה.

Between the 4th and 8th centuries CE,

בין המאות ה-4 ל-8 לספירה,

steppe horsemen spread riding technologies like stirrups across cultures.

פרשי הערבות הפיצו טכנולוגיות רכיבה כמו ארכובות על פני תרבויות שונות.

And nomadic groups eventually coalesced into unstoppable forces on horseback.

וקבוצות נוודים בסופו של דבר התלכדו לכוחות בלתי ניתנים לעצירה הרכובים על סוסים.

The Mongol Empire rose to power in the 13th century,

האימפריה המונגולית עלתה לשלטון במאה ה-13,

and raided, traded, and toppled empires over previously unthinkable distances.

ופשטה, סחרה והפילה אימפריות על פני מרחקים בלתי נתפסים בעבר.

They developed a horse-backed postal relay system

הם פיתחו מערכת ממסר דואר על גבי סוסים

that stretched more than 60,000 kilometers.

שהשתרעה לאורך יותר מ-60,000 קילומטרים.

Their imperial successes relied on the well-being of their horses—

ההצלחות האימפריאליות שלהם הסתמכו על רווחת סוסיהם—

and leaders knew it.

והמנהיגים ידעו זאת.

In 1252, before launching his next military campaigns,

בשנת 1252, לפני שהשיק את מסעותיו הצבאיים הבאים,

Möngke Khan sent officials ahead to prohibit cattle grazing

מונגקה חאן שלח פקידים כדי לאסור על רעיית בקר

so there’d be plentiful pastureland for their steeds.

בשביל שיהיו שטחי מרעה בשפע עבור הסוסים שלהם.

Horses continued to spread,

סוסים המשיכו להתפשט,

eventually spurring equestrian empires reaching a south of the Sahara.

ובסופו של דבר הביאו לאימפריות סוסים שהגיעו עד דרום הסהרה.

By the mid-14th century, the Mali Empire was said to have had

עד אמצע המאה ה-14, נאמר כי אימפריית מאלי הייתה

a cavalry of more than 10,000

בעלת יותר מ-10,000 פרשים

that controlled some 1 million square kilometers of West Africa.

ששלטו בכמיליון קמ“ר של מערב אפריקה.

And by 1500, horses were finally reintroduced to the Americas.

ועד שנת 1500, סוסים לבסוף הושבו לאמריקה.

They appear to have escaped Spanish control rapidly

נראה שהם נמלטו מהשליטה הספרדית במהירות

as Indigenous people from the Pampas to the Great Plains

כאשר ילידי הפמפס והמישורים הגדולים

exchanged them via expansive trade networks.

שיווקו אותם באמצעות רשתות סחר נרחבות.

Colonization and trade spread horses even further around the globe.

קולוניזציה וסחר הפיצו סוסים אפילו יותר ברחבי העולם.

And well into the 20th century they were a widespread and essential means

והרבה לתוך המאה ה-20 הם היו אמצעי נפוץ וחיוני

of travel and transport.

למסעות ותחבורה.

This didn’t come without problems:

זה לא הגיע ללא בעיות:

issues of hygiene and animal welfare emerged,

בעיות של היגיינה ורווחת בעלי חיים צצה,

especially in cities.

במיוחד בערים.

And many human hubs transformed with the introduction

ומרכזים אנושיים רבים השתנו עם ההצגה

of non-living modes of transport, like the automobile.

של אמצעי תחבורה שאינם חיים, כמו המכונית.

Nevertheless, people have maintained their multifaceted relationships with horses—

עם זאת, אנשים שמרו על מערכות היחסים הרב-גוניות שלהם עם סוסים—

riding, herding, racing, or admiring them—

רכיבה, רעייה, התחרות או הערצה שלהם—

from the steppes of Mongolia to the prairies of Montana,

מהערבות של מונגוליה לערבות מונטנה,

ever since.

מאז ומתמיד.