How to love, according to Rumi - Stephanie Honchell Smith

תרגום: zeeva livshitz עריכה: Ido Dekkers

“A candle is made to become entirely flame.

“נר עשוי להפוך ללהבה מוחלטת.

In that annihilating moment it has no shadow.”

ברגע ההשמדה ההוא אין לו צל“.

According to legend, the renowned scholar, Jalaluddin Muhammad Rumi,

על פי האגדה, המלומד הנודע, ג’לאל א-דין מוחמד רומי,

was giving a lecture when an older, disheveled man approached

נתן הרצאה כאשר גבר מבוגר ופרוע ניגש

and asked him the meaning of his academic books.

ושאל אותו מה משמעות ספריו האקדמיים.

Rumi didn’t know it yet, but this question and this man

רומי עדיין לא ידע זאת, אבל השאלה הזו והאיש הזה

would change his life.

ישנו את חייו.

Annoyed at the interruption, Rumi snapped,

מוטרד מההפרעה, רומי התפרץ,

“They are something that you do not understand!”

“הם משהו שאתה לא מבין!”

Suddenly, the books caught fire.

לפתע, הספרים עלו באש.

The man looked back at the astounded Rumi and simply replied:

האיש הביט לאחור אל רומי המופתע ופשוט ענה:

“You couldn’t possibly understand.”

“לא יכולת כנראה להבין.”

The mysterious figure was Shams of Tabriz,

הדמות המסתורית הייתה שאמס מתבריז,

a charismatic Sufi mystic who would transform Rumi's worldview.

מיסטיקן סופי כריזמטי שישנה את השקפת עולמו של רומי.

Rumi, inspired by Shams’ teachings,

רומי, בהשראת תורתו של שאמס,

would go on to become one of the world’s most celebrated poets

ימשיך להיות אחד המשוררים

והפילוסופים המיסטיים המפורסמים בעולם,

and mystical philosophers,

whose cultural legacy looms large across Türkiye and the Persian-speaking world.

שמורשתו התרבותית מתפשטת ברחבי טורקיה והעולם דובר הפרסית.

Rumi was born in 1207 near the Afghan city of Balkh,

רומי נולד בשנת 1207 ליד העיר האפגנית “בלך“,

and as a child emigrated to Anatolia, where his father— a preacher and mystic—

ובילדותו היגר לאנטוליה, שם אביו - מטיף ומיסטיקן

hoped to secure a more prestigious position.

קיווה להשיג תפקיד יוקרתי יותר.

By the time of Shams’ arrival,

עד הגעתו של שאמס,

Rumi was a well-respected scholar of Islamic law in the town of Konya.

רומי היה חוקר מכובד של המשפט האסלאמי בעיירה קוניה.

While he had been exposed to Sufism—

בעוד שהוא נחשף לסופיזם -

the mystical path within Islam, which focuses on experiencing God’s love—

הדרך המיסטית בתוך האיסלאם, המתמקדת בחוויית אהבת האל -

he’d shown little interest in it.

הוא גילה עניין מועט בה.

But this changed in his late thirties, when Shams came into his life.

אבל זה השתנה בסוף שנות השלושים לחייו, כששאמס נכנס לחייו.

The academic study of law and theology was no longer Rumi's central focus.

הלימוד האקדמי של משפטים ותיאולוגיה כבר לא היה המוקד המרכזי של רומי.

Rather, he saw them as candles guiding the way towards his ultimate goal:

במקום זאת, הוא ראה בהם נרות המנחים את הדרך לעבר מטרתו הסופית:

the reunification of his soul with God through the experience of divine love.

איחוד נשמתו עם אלוהים באמצעות חווית האהבה האלוהית.

He wrote of this tension in his native Persian,

הוא כתב על המתח הזה בפרסית שפת הולדתו,

“Love resides not in learning, not in knowledge, not in pages and books.

"אהבה אינה טמונה בלמידה, לא בידע, לא בדפים ובספרים.

Wherever the debates of men may lead, that is not the lover’s path.”

לאן שהוויכוחים של בני האדם הובילו, זו אינה דרכו של המאהב“.

While Sufism had been part of Islamic observance for centuries,

בעוד שהסופיזם היה חלק משמירת דת האיסלאם במשך מאות שנים,

the practices of some Sufis— from ecstatic dancing to composing poetry—

המנהגים של כמה סופים - מריקוד אקסטטי ועד הלחנת שירה -

were looked down upon by conservative religious elites.

זכו ליחס מזלזל מצד אליטות דתיות שמרניות.

As Rumi increasingly embraced Sufism under Shams’ influence,

ככל שרומי אימץ יותר ויותר את הסופיזם בהשפעתו של שאמס,

many of his earlier followers disapproved.

רבים מחסידיו הקודמים לא הסכימו.

When Shams suddenly disappeared, suspicions arose that he'd been murdered.

כששאמס נעלם לפתע, התעוררו חשדות שהוא נרצח.

Rumi expressed his devastation through poetry:

רומי הביע את החורבן שלו בשירה:

“He bathed us like a candle in his light; in thin air vanished, left us!”

“הוא רחץ אותנו כמו נר באור שלו; באוויר דק נעלם, עזב אותנו!”

Rather than turning away from Sufism, Rumi became more devoted,

במקום להתרחק מהסופיזם, רומי הפך מסור יותר,

participating in ritualized dancing and preaching the religion of love

השתתף בריקודים טקסיים והטיף לדת האהבה

through lectures, poetry, and prose.

באמצעות הרצאות, שירה ופרוזה.

And while Shams would never return, Rumi continued to share his teachings,

ובעוד ששאמס לעולם לא יחזור, רומי המשיך לחלוק את תורתו,

seeing himself as the moon reflecting the light of Shams’ sun.

וראה את עצמו כירח המשקף את אור השמש של שאמס.

While in his mystical states, he composed the “Divan-i-Shams,”

בעודו במצביו המיסטיים, הוא חיבר את “דיואן-אי-שאמס“,

a sprawling collection of lyrical poems

אוסף רחב ידיים של שירים ליריים

that included many of the sayings for which he is famous today.

שכלל רבות מהאמירות שבהן הוא מפורסם כיום.

The work expresses intense feelings of love and longing,

היצירה מבטאת רגשות עזים של אהבה וגעגוע,

not only for his vanished mentor, but for the divine creator.

לא רק למורה הנעלם שלו, אלא לבורא האלוהי.

Over time, Rumi's poetry matured.

עם הזמן התבגרה שירתו של רומי.

He no longer saw himself as a reflection of Shams,

הוא כבר לא ראה את עצמו כהשתקפות של שאמס,

but as a beacon of light on his own.

אלא כמגדלור של אור בפני עצמו.

In his early fifties, Rumi wrote “Masnavi,”

בתחילת שנות החמישים לחייו כתב רומי את “מסנבי”

which shifts from ecstatic expressions of divine love

שעובר מביטויים אקסטטיים של אהבה אלוהית

to verses that guide others to discover it for themselves.

לפסוקים המנחים אחרים לגלות זאת בעצמם.

The poems are complex and layered,

השירים מורכבים ומרובדים,

incorporating ideas, stories, and quotes from Islamic religious texts,

משלבים רעיונות סיפורים וציטוטים מטקסטים דתיים אסלאמיים,

Arabic and Persian literature, and earlier Sufi writings and poetry.

ספרות ערבית ופרסית, וכתבים ושירה סופיים קודמים.

In one story, he invokes the well-known characters of Layla

בסיפור אחד הוא קורא לדמויות הידועות של “ליילה”

and the love-crazed Majnun.

ו“מג’נון” המשוגע מאהבה.

In Rumi’s version, the king,

בגרסתו של רומי, המלך,

hearing Majnun’s musings on Layla’s unsurpassed beauty,

ששמע את הרהוריו של מג’נון על יופייה הבלתי מעורער של ליילה,

demands to see her.

דורש לראות אותה.

But when Layla arrives, he’s confused,

אבל כשליילה מגיעה, הוא מבולבל,

as her beauty pales in comparison to Majnun's praises.

כשהיופי שלה מחוויר בהשוואה לשבחים של מג'נון.

To this, Layla replies, “I am Layla. The problem is you are not Majnun.”

על כך משיבה ליילה, "אני ליילה. הבעיה היא שאתה לא מג'נון".

For Rumi, experiencing love meant opening his heart to all of God’s creation—

עבור רומי, חווית אהבה פירושה פתיחת לבו לכל הבריאה של אלוהים -

looking at everything and everyone like Majnun gazing upon Layla.

להסתכל על הכל וכולם כמו מג’נון המתבונן בליילה.

In this way, he saw romantic love as an expression—

באופן זה, הוא ראה באהבה הרומנטית ביטוי -

on a smaller scale— of divine love.

בקנה מידה קטן יותר - לאהבה אלוהית.

Following Rumi’s death, the Mevlevi Sufi order was established around his teachings

לאחר מותו של רומי הוקם המסדר הסופי “מבלבי” סביב תורתו

and still exists in Türkiye today.

ועדיין קיים בטורקיה כיום.

His poems and other writings were copied and dispersed across the Islamic world,

שיריו וכתביו האחרים הועתקו ופוזרו ברחבי העולם האסלאמי,

inspiring and shaping Persian poetry,

עוררו השראה ועיצבו שירה פרסית,

before being introduced to the West in the 19th century.

לפני שהוצגו למערב במאה ה -19.

For generations, his works have been read and reread,

במשך דורות, יצירותיו נקראו ונקראו מחדש,

translated and reinterpreted, drawing admirers from around the world.

תורגמו ופורשו מחדש, ומשכו מעריצים מרחבי העולם.

While Rumi's words reflect his specific historical context and Islamic worldview,

בעוד דברי רומי משקפים את ההקשר ההיסטורי הספציפי שלו ואת השקפת העולם האסלאמית,

for many, his message feels universal:

עבור רבים, המסר שלו מרגיש אוניברסלי:

“If you have lost heart in the Path of Love,

“אם איבדת את הלב בדרך האהבה,

flee to me without delay:

ברח אלי ללא דיחוי:

I am a fortress invincible.”

אני מבצר בלתי מנוצח."