Rethinking thinking - Trevor Maber

Translator: tom carter Reviewer: Bedirhan Cinar

תרגום: Ido Dekkers עריכה: Mark Freehoff

Imagine a microscopic-sized ladder contained in the part of our brain

דמיינו סולם בגודל מיקרוסקופי שמוכל בתוך חלק של המוח שלנו שנקרא לו תת המודע שלנו.

that we'll label our subconscious.

The Ladder of Inference,

סולם ההסקה, שהוצע לראשונה על ידי הפרופסור מהארוורד כריס ארגייריס,

which was first proposed by Harvard professor Chris Argyris,

is the basis of this model.

הוא הבסיס למודל הזה.

כל פעם שאנחנו מתקשרים עם מישהו,

Every time we interact with someone,

that experience enters the ladder at the bottom.

החוויה הזו נכנסת במורד הסולם .

That same experience zips up the ladder in the blink of an eye,

אותה חוויה טסה במעלה הסולם במצמוץ העין,

exiting at the top.

ויוצאת מלמעלה.

This process happens thousands of times a day

התהליך הזה קורה אלפי פעמים ביום בלי שאנחנו יודעים.

without us knowing it.

Let's focus on what happens on each rung of the ladder.

בואו נתמקד במה שקורה בכל שלב של הסולם.

On the first rung, we have the raw data and observations of our experience.

בשלב הראשון, יש לנו מידע גולמי והבחנות מהחוויה שלנו.

This is very similar to what someone watching a video recording

זה מאוד דומה למה שמי שצופה בהקלטת וידאו של החוויה שלנו יראה.

of our experience would see.

Moving up to the second rung,

כשעולים לשלב השני

we filter in specific information and details from our experience.

אנחנו מסננים מידע ופרטים מהחוויה שלנו.

We unknowingly filter based on our preferences, tendencies,

אנחנו מסננים ללא ידיעה בהתבסס על ההעדפות שלנו, נטיות,

and many other aspects that we believe are important.

והרבה הבטים אחרים שאנחנו מאמינים שהם חשובים.

On to the third rung.

הלאה לשלב השלישי.

We assign meaning to the information we have filtered through.

אנחנו מקשרים משמעות למידע שסיננו.

This is where we start to interpret what our information is telling us.

פה אנחנו מתחילים לפרש את מה שהמידע שלנו אומר לנו.

On our fourth rung, a very crucial thing happens.

בשלב הרביעי, משהו חיוני קורה.

We develop assumptions

אנחנו מפתחים הנחות שמבוססות על המשמעות שאנחנו יצרנו בשלב הקודם,

based on the meaning we created on the previous rung,

and we start to blur the distinction between what is fact and what is story.

ואנחנו מתחילים לטשטש את ההבחנה בין העובדות לסיפור.

On the fifth rung,

בשלב החמישי, אנחנו מפתחים מסקנות שמבוססות על ההנחות שלנו.

we develop conclusions based on our assumptions.

This is also where our emotional reactions are created.

פה גם התגובות הרגשיות שלנו נוצרות.

On the sixth rung,

בשלב השישי, אנחנו מתאימים את האמונות שלנו על העולם סביבנו,

we adjust our beliefs about the world around us,

including the person or people involved

כולל האדם או האנשים שמעורבים בחוויה שלנו באותו רגע.

in our experience of the moment.

On the seventh and final rung,

בשלב השביעי והאחרון,

we take action based on our adjusted beliefs.

אנחנו נוקטים פעולה בהתבסס על האמונות המותאמות שלנו.

Still with me? Great!

עדיין איתי? מעולה!

Let's take a real-life example

בואו ניקח דוגמה מהחיים ונריץ אותה במעלה הסולם לראות כל זה עובד.

and run it up the ladder to see how this all works.

Have you ever been cut off in a parking lot, signal light on

האם אי פעם חתכו אתכם במגרש חנייה, כשפנס האיתות דולק

as you steer toward your coveted spot,

כשאתם פונים לכיוון החניה הנחשקת שלכם, רק כדי לדפוק על הברקס ברגע האחרון

only to slam on your brakes at the last minute

as someone pulls in front of you and steals your spot away?

כשמישהו נכנס לפניכם וגונב לכם את המקום?

Imagine that experience and notice all of the data

דמיינו את החוויה הזו ושימו לב לכל המידע והאבחנות שנוחתים על השלב הראשון של הסולם.

and observations landing on the first rung of your ladder.

Now let's watch what we pay attention to on the second rung.

עכשיו בואו נביט למה שמנו לב בשלב השני.

Who cares that it's sunny out and the birds are chirping?

למי אכפת ששמש בחוץ והציפורים שרות?

The 50% off sign outside of your favorite store is meaningless.

שלט ה50% הנחה מחוץ לחנות האהובה עליכם חסר משמעות.

You filter in the sensation of your grip tightening on the wheel,

אתם מסננים את התחושה של האחיזה שלכם שמתחזקת על ההגה,

you feel your blood pressure rise,

אתם מרגישים את לחץ הדם שלכם עולה,

you hear the squeal of your brakes,

אתם שומעים את חריקת הבלמים שלכם,

and you notice the expression on the face of the other driver

ואתם שמים לב להבעה על פני הנהג האחר בעוד הוא חותך אתכם ומיד מביט לכוון אחר.

as he pulls in front of you and quickly looks away.

Time for our third rung.

הזמן לשלב השלישי.

Ever since you were young,

מאז שהייתם צעירים, הוריכם לימדו אתכם את החשיבות של לחכות בתור ולקיחת תורות.

your parents taught you the importance of waiting in line

and taking your turn.

You live and die by the rule of first come, first served.

אתם חיים ומתים לפי הכלל של מי שמגיע ראשון מקבל ראשון.

And now this guy has just stolen your spot.

ועכשיו הבחור הזה גנב לכם את החנייה. מה קורה?

What gives?

Up to the fourth rung we go.

נעלה לשלב הרביעי.

Watch closely as our assumptions take over

הביטו מקרוב כשההנחות משתלטות והסיפור שלנו יוצר את עצמו.

and our story creates itself.

"That stupid jerk, didn't his parents teach him anything?

"המנייק האידיוט הזה, ההורים שלו לא לימדו אותו כלום?

How could he not see my signal light?

איך הוא לא ראה את האיתות שלי? הוא בטח אף פעם לא שם לב!

He must never pay attention!

Why does he think he's more important than anyone else?"

למה הוא חושב שהוא יותר חשוב מכולם?"

Jumping quickly to the fifth rung,

קופצים במהירות לשלב החמישי,

we conclude that this guy is heartless, inconsiderate,

אנחנו מגיעים למסקנה שהבחור הזה חסר לב, חסר התחשבות, צריך ללמד אותו שיעור ולשים אותו במקומו.

he needs to be taught a lesson and put in his place.

We feel angry, frustrated, vindictive, justified.

אנחנו מרגישים זועמים, מתוסכלים, נקמניים, מוצדקים.

On our sixth rung,

בשלב השישי, אנחנו מתאימים את האמונות שלנו בהתבסס על החוויה.

we adjust our beliefs based on the experience.

"That's the last time I give in!

"זו הפעם האחרונה שאני מוותר! בפעם הבאה שמישהו ינסה לחתוך אותי,

Next time someone tries to cut me off,

tires will be smoking on the pavement

הצמיגים יחרכו את האספלט כשאני אדהר לפניהם לתפוס את החנייה שלי."

as I squeal past them into my spot."

And finally our last rung: we take action.

ולבסוף השלב האחרון: אנחנו פועלים.

We back up, pull up behind his car,

אנחנו נוסעים אחורה, עוצרים מאחורי המכונית שלו, צופרים, ומורידים את החלון כדי לצעוק כמה מילים נבחרות לכיוונו.

honk our horn, and roll down our window

to scream a few choice words as well.

Now imagine,

עכשיו דמיינו, הוא בא לכוונכם במהירות, מתנצל.

he walks over quickly, apologizing.

His wife, who's almost due with their first baby,

אישתו, בחודש התשיעי להריונה, התקשרה אליו מתוך הקניון

called him from inside the mall to say she is in labor

להגיד שיש לה צירים והיא צריכה להגיע לחדר היולדות מיד.

and needs to get to the hospital immediately.

We're momentarily shocked, apologize profusely,

אנחנו בשוק לרגע, מתנצלים מעומק ליבנו, ומאחלים לו הצלחה כשהוא ממהר לכניסה.

and wish him luck as he rushes toward the entrance.

What just happened here?

מה בדיוק קרה פה? מה השתנה? למה זה כל כך משמעותי?

What changed? Why is this so significant?

In our parking lot example,

בדוגמת מגרש החניה שלנו,

our beliefs were short-circuited by the ladder of the other individual.

האמונות שלנו קוצרו על ידי הסולם של האדם האחר.

"My wife is in labor, I need to get there quick,

"אישתי יולדת, אני צריך להגיע לשם מהר,

there's a parking spot. Whew!

הנה מקום חניה. איזה מזל!

Oh, jeez, I cut someone off.

אוי, חתכתי מישהו. כדאי שאתנצל מהר כדי שלא יחשבו שאני מניאק."

I'd better apologize quickly so they don't think I'm a jerk."

But what if we were able to short-circuit our ladders ourselves?

אבל מה אם היינו מסוגלים לקצר את הסולם של עצמנו?

Proactively, by choice?

פרואקטיבית, מבחירה?

Guess what? We can!

נחשו מה? אתם יכולים!

Let's return to our unique human function of free will.

בואו נחזור לפעולה האנושית היחודית של רצון חופשי.

Next time you notice yourself reacting to your experience,

בפעם הבאה שאתם מבחינים שאתם מגיבים לנסיון שלכם,

pay focused attention to your ladder.

שימו תשומת לב ממוקדת לסולם.

Ask yourself what beliefs are at play,

שאלו את עצמכם איזה אמונות פועלות, מאיפה הן מגיעות.

where do they come from?

What data and observations did you filter in

איזה מידע והבחנות סיננתם פנימה כתוצאה מהאמונות שלכם, ולמה?

as a result of your beliefs,

and why?

Are your assumptions valid and supported by facts?

האם ההנחות שלכם תקיפות ונתמכות על ידי העובדות?

Would a different set of assumptions create different feelings,

האם סט הנחות אחר יצור רגשות שונים, ויביא למסקנה ופעולות טובות יותר?

and result in new and better conclusions and actions?

We all have our own unique ladder.

לכולנו יש סולם יחודי.

Be mindful of yours,

שימו לב לשלכם, ועזרו לאחרים לראות את שלהם.

and help others to see theirs.