How to make a mummy - Len Bloch

תרגום: Orr Schlesinger עריכה: Ido Dekkers

Death and taxes are famously inevitable, but what about decomposition?

המוות ומיסים ידועים בהיותם בלתי נמנעים. אבל מה בנוגע לריקבון?

As anyone who's seen a mummy knows,

כל מי שראה אי פעם מומיה יודע,

ancient Egyptians went to a lot of trouble to evade decomposition.

שהמצרים הקדמונים השקיעו הרבה מאוד מאמץ על מנת לחמוק מהריקבון.

So, how successful were they?

אז כמה מוצלחים היו הנסיונות שלהם?

Living cells constantly renew themselves.

תאים חיים מחדשים את עצמם באופן קבוע.

Specialized enzymes decompose old structures,

אנזימים מיוחדים מפרקים מבנים ישנים,

and the raw materials are used to build new ones.

והחומרים משמשים לבניית מבנים חדשים.

But what happens when someone dies?

אבל מה קורה כשמישהו מת?

Their dead cells are no longer able to renew themselves,

התאים כבר לא יכולים לחדש את עצמם,

but the enzymes keep breaking everything down.

אבל האנזימים ממשיכים לפרק את הכל.

So anyone looking to preserve a body

כך שכל מי שרוצה לשמר גופה

needed to get ahead of those enzymes before the tissues began to rot.

צריך להקדים את האנזימים האלה, לפני שהרקמה מתחילה להירקב.

Neurons die quickly,

נוירונים מתים במהירות,

so brains were a lost cause to Ancient Egyptian mummifiers,

כך שמוחות היו מקרה אבוד עבור החונטים המצרים,

which is why, according to Greek historian Herodotus,

ולכן, על פי ההיסטוריון היווני הרודוטוס,

they started the process by hammering a spike into the skull,

הם החלו בנעיצת יתד אל תוך הגולגולת,

mashing up the brain, flushing it out the nose

ריסוק המוח, הוצאתו דרך האף,

and pouring tree resins into the skull to prevent further decomposition.

תוך שהם שופכים שרף עץ אל תוך הגולגולת על מנת למנוע את המשך הריקבון.

Brains may decay first, but decaying guts are much worse.

המוח אולי נרקב ראשון, אבל איברים נרקבים הם הרבה יותר גרועים.

The liver, stomach and intestines contain digestive enzymes and bacteria,

הכבד,הקיבה והמעיים מכילים אנזימים מפרקים וחיידקים,

which, upon death, start eating the corpse from the inside.

שבשעת המוות, מתחילים לאכול את הגופה מבפנים.

So the priests removed the lungs and abdominal organs first.

לכן, הכהנים היו מוציאים את הריאות ואת האיברים בבטן בשלב הראשון.

It was difficult to remove the lungs without damaging the heart,

היה קשה להוציא את הריאות בלי לפגוע בלב,

but because the heart was believed to be the seat of the soul,

אבל כיוון שהם האמינו שהלב הוא מקום מושבה של הנשמה,

they treated it with special care.

הם טיפלו בו ביתר תשומת לב.

They placed the visceral organs in jars

את האיברים הם הניחו בתוך כדים

filled with a naturally occurring salt called natron.

שמולאו במלח שנקרא נטרון.

Like any salt, natron can prevent decay by killing bacteria

כמו כל מלח, נטרון יכול למנוע ריקבון על ידי הרג חיידקים

and preventing the body's natural digestive enzymes from working.

ומניעה מהאנזימים המפרקים הטבעיים של הגוף לעבוד.

But natron isn't just any salt.

אבל נטרון הוא לא מלח רגיל.

It's mainly a mixture of two alkaline salts,

זו תערובת שמכילה בעיקרה שני מלחים,

soda ash and baking soda.

נתרן פחמתי וסודה לשתיה.

Alkaline salts are especially deadly to bacteria.

מלחים בסיסיים הם קטלניים במיוחד עבור חיידקים.

And they can turn fatty membranes into a hard, soapy substance,

הם מסוגלים להפוך ממברנות שומניות לחומר קשיח במרקם של סבון,

thereby maintaining the corpse's structure.

ועל ידי כך משמרים את המבנה של הגופה.

After dealing with the internal organs,

אחרי הטיפול באיברים הפנימיים,

the priest stuffed the body cavity with sacks of more natron

הכהנים מילאו את החללים הריקים בגופה בשקים מלאים בעוד נטרון,

and washed it clean to disinfect the skin.

ושטפו אותה על מנת לחטא את העור.

Then, the corpse was set in a bed of still more natron

לאחר מכן הגופה הונחה על מצע של נטרון

for about 35 days to preserve its outer flesh.

למשך כ-35 יום על מנת לשמר את הרקמות החיצוניות.

By the time of its removal,

בזמן הרחקת עודפי המלח הבסיסי,

the alkaline salts had sucked the fluid from the body

הוא סופח לתוכו נוזלים מהגופה

and formed hard brown clumps.

ויוצר גושים חומים וקשים.

The corpse wasn't putrid,

הגופה איננה רקובה,

but it didn't exactly smell good, either.

אך גם לא מריחה טוב במיוחד.

So, priests poured tree resin over the body to seal it,

לכן שפכו הכהנים שרף עצים על הגופה על מנת לאטום אותה,

massaged it with a waxy mixture that included cedar oil,

הם מרחו אותה בתערובת שעווה שהכילה שמן ארז,

and then wrapped it in linen.

ואז עטפו אותה בתכריכים.

Finally, they placed the mummy in a series of nested coffins

לבסוף, הם הניחו את המומיה בתוך מספר ארונות קבורה מקוננים

and sometimes even a stone sarcophagus.

ולפעמים אף בתוך סרקופג מאבן.

So how successful were the ancient Egyptians at evading decay?

אז כמה הצלחה נחלו המצרים הקדמונים במאבקם כנגד הריקבון?

On one hand, mummies are definitely not intact human bodies.

מצד אחד, מומיות אינן גופות אדם שלמות.

Their brains have been mashed up and flushed out,

המוח רוסק והוצא החוצה,

their organs have been removed and salted like salami,

האיברים הוסרו והומלחו כמו נקניק סלמי,

and about half of their remaining body mass has been drained away.

וכחצי ממסת הגוף הנותרת נוקזה החוצה.

Still, what remains is amazingly well-preserved.

ועדיין, מה שנשאר שומר בצורה מדהימה.

Even after thousands of years,

אפילו לאחר אלפי שנים,

scientists can perform autopsies on mummies

מדענים יכולים לבצע נתיחות במומיות

to determine their causes of death,

על מנת לקבוע את סיבת המוות,

and possibly even isolate DNA samples.

ואפילו לבודד דגימות DNA.

This has given us new information.

כל זה סיפק לנו מידע חדש.

For example, it seems that air pollution was a serious problem in ancient Egypt,

למשל, נראה שזיהום אוויר היווה בעיה רצינית במצרים העתיקה,

probably because of indoor fires used to bake bread.

ככל הנראה עקב האש שהבעירו בתוך הבתים על מנת לאפות לחם.

Cardiovascular disease was also common, as was tuberculosis.

גם מחלות לב וכלי דם היו שכיחות ביותר, כמו גם שחפת.

So ancient Egyptians were somewhat successful at evading decay.

כך שהמצרים העתיקים היו מוצלחים חלקית בהתחמקות מהרקבון.

Still, like death, taxes are inevitable.

ועדיין, כמו המוות, גם מיסים היו משהו שלא ניתן לחמוק ממנו.

When some mummies were transported, they were taxed as salted fish.

כאשר חלק מהמומיות היו מועברות ממקום למקום, הוטלו עליהן מיסים כאילו היו דגים מלוחים.