"Accents" by Denice Frohman

I'm Denice Frohman,

תרגום: Ido Dekkers עריכה: Allon Sasson

אני דניס פרוהמן,

and this is "Accents."

וזה "מבטאים."

my mom holds her accent like a shotgun,

אמי מחזיקה את מבטאה כמו רובה ציד,

with two good hands.

עם שתי ידיים טובות.

her tongue, all brass knuckle

לשונה, כולה אגרופנים מפליז

slipping in between her lips

מחליקה אל בין שפתיה

her hips, are all laughter and wind clap.

ירכיה, כולן צחוק והלמות רוח.

she speaks a sanchocho of spanish and english,

היא מדברת בסנצ'וקו של ספרדית ואנגלית,

pushing up and against one another,

דוחפת אחת מול השניה,

in rapid fire

בירי רציף

there is no telling my mama to be "quiet,"

אי אפשר להגיד לאמא להיות "בשקט",

my mama don't know "quiet."

אימי לא יודעת מה זה "שקט."

her voice is one size better fit all

קולה הוא מידה אחת שכדאי שתתאים לכולם

and you best not tell her to hush,

וכדאי שלא תגידו לה לשתוק,

she waited too many years for her voice to arrive

היא חיכתה יותר מדי שנים שהקול שלה יגיע

to be told it needed house keeping.

מכדי שיגידו לה שהוא צריך ניקיון.

English sits in her mouth remixed

אנגלית יושבת בפיה מעורבת

so "strawberry" becomes "eh-strawbeddy"

כך ש"תות" הופך ל "אה-תוואת"

and "cookie" becomes "eh-cookie"

ו"עוגיה" הופכת ל"אה-עוגיה"

and kitchen, key chain, and chicken all sound the same.

ומטבח, מיט-בח, ומטווח כולם נשמעים אותו הדבר.

my mama doesn't say "yes"

אמי לא אומרת "כן"

she says, "ah ha"

היא אומרת "אה-הא"

and suddenly the sky in her mouth becomes a Hector Lavoe song.

ופתאום השמיים בפיה הופכים לשיר של הקטור לבואו.

her tongue can't lay itself down flat enough

לשונה לא יכולה להניח את עצמה שטוחה מספיק

for the English language,

ללשון האנגלית,

it got too much hip

יש לה יותר מדי ירך

too much bone

יותר מדי עצם

too much conga

יותר מדי קונגה

too much cuatro

יותר מדי קואטרו

to two step

לשני צעדים

got too many piano keys

יותר מדי קלידים בפסנתר

in between her teeth,

בין שיניה,

it got too much clave

זה נעשה יותר מדי מבוקע

too much hand clap

יותר מדי מחיאות כפיים

got too much salsa to sit still

נעשה יותר מדי סלסה כדי לשבת במנוחה

it be an anxious child wanting to

זה נעשה ילד להוט שרוצה

make Play-Doh out of concrete

ליצור פלסטלינה מבטון

English be too neat for

אנגלית יותר מדי מסודרת

her kind of wonderful.

לסוג שלה של נפלא.

her words spill in conversation

המילים שלה נשפכות בשיחה

between women whose hands are all they got

בין נשים שידיהן הן כל מה שיש להן

sometimes our hands are all we got

לפעמים הידיים שלנו הן כל מה שיש לנו

and accents that remind us that we are still

ומבטאים שמזכירים לנו שאנחנו עדיין

bomba, still plena

בומבה, עדיין פלנה

you say "wepa"

אתם אומרים "וופה"

and a stranger becomes your hermano,

והזר הופך להרמנו שלכם,

you say "dale"

אתם אומרים "דאלה"

and a crowd becomes a family reunion.

והקהל הופך למפגש משפחתי.

my mother's tongue is a telegram from her mother

לשונה של אימי היא מברק מאימה שלה

decorated with the coqui's of el campo

מקושט בקוקיס של אל קאמפו

so even when her lips can barely

אז אפילו אם שפתייה בקושי יכולות

stretch themselves around english,

למתוח את עצמן סביב האנגלית,

her accent is a stubborn compass

המבטא שלה הוא מצפן עקשן

always pointing her

שתמיד מפנה אותה

towards home.

הביתה.