Why is NASA sending a spacecraft to a metal world? - Linda T. Elkins-Tanton

תרגום: Ido Dekkers עריכה: Sigal Tifferet

Somewhere between the orbits of Mars and Jupiter,

אי שם בין המסלולים של מאדים וצדק,

about 500 million kilometers away from Earth,

בערך במרחק 500 מליון קילומטר מכדור הארץ,

floats a metallic orb the size of Massachusetts.

חג כדור מתכתי בגודל של מסצ'וסטס.

That’s no moon...it’s 16 Psyche,

זה לא ירח... זה 16 פסיכה,

one of the most massive asteroids in the solar system.

אחד האסטרואידים הכי מסיביים במערכת השמש שלנו.

And it is the asteroid our droids are looking for.

וזה האסטרואיד שהדרואידים שלנו מחכים לו.

We humans have managed to send robotic spacecraft

האנושות הצליחה לשלוח חלליות רובוטיות

to all sorts of environments in space –

לכל מיני סביבות בחלל --

the gas clouds of Saturn and Jupiter,

ענקי הגז שבתאי וצדק,

the icy wastes of Europa,

המים הקפואים של אירופה,

and the rocky dunes of Mars.

והדיונות הסלעיות של מאדים.

But Psyche’s surface isn’t just hard rock –

אבל פני השטח של פסיכה הם לא סלע קשה --

it’s heavy metal.

הם מתכות כבדות.

The asteroid mostly consists of nickel and iron,

האסטרואיד מכיל בעיקר ניקל וברזל,

by far the largest known body with such a composition.

הגוף הכי גדול הידוע עם הרכב כזה.

But we don’t yet know what it looks like;

אבל אנחנו לא יודעים עדיין איך הוא נראה;

our best current radar images show a pixelated smudge.

תמונות הרדאר העדכניות הכי טובות שלנו מראות מריחה מפוקסלת.

That’ll change in 2026,

זה ישתנה ב 2026,

when an unmanned spacecraft sent as part of NASA’s Discovery Program

כשחללית לא מאוישת שנשלחה כחלק מתוכנית דיסקאברי

is scheduled to arrive.

אמורה להגיע.

So why is NASA so interested in Psyche?

אז למה נאסא כל כך מתעניינת בפסיכה?

Are we going to mine all that metal, or build a giant space magnet?

האם אנחנו עומדים לכרות את כל המתכת או לבנות מגנט חלל ענק?

Actually, the real reason is right under our feet.

למעשה, הסיבה האמיתית נמצאת ממש מתחת לרגלינו.

The core of the Earth is thought to consist of a solid nickel-iron center

חושבים שליבת כדור הארץ מכילה מרכז ניקל ברזל מוצקה

with a molten outer layer.

עם שכבה חיצונית מותכת.

But we’re prevented from studying it up close by 2,800 kilometers of solid rock.

אבל נמנע מאיתנו לחקור אותה מקרוב בשל 2800 קילומטר של סלע מוצק.

The deepest we’ve been able to drill is 12 kilometers.

הכי עמוק שאי פעם קדחנו היה 12 קילומטר.

Even if we could go further,

אפילו אם נוכל להגיע עמוק יותר,

the pressure at the core is three million times higher than at the surface,

הלחץ בליבה הוא פי שלושה מליון מזה שעל פני השטח,

with a temperature of 5,000 degrees Celsius.

עם טמפרטורה של 5,000 מעלות צלזיוס.

Simply put, a journey to the center of the Earth is out of the question for now.

בפשטות, מסע למרכז כדור הארץ אינו בחשבון כרגע.

So scientists have had to resort to indirect ways of studying the core,

אז מדענים היו חייבים לפנות לשיטות לא ישירות כדי לחקור את הליבה,

like measuring earthquake waves that pass through it,

כמו מדידת גלי רעידות אדמה שעוברים דרכה,

or studying minerals thought to have formed there.

או לחקור מינרלים שחושבים שנוצרו שם.

But what if the best way to study Earth’s inner space

אבל אולי הדרך הטובה ביותר לחקור את החלל הפנימי של כדור הארץ

is by visiting outer space?

היא דרך ביקור בחלל החיצון?

After all, we have a pretty good idea of how our planets formed.

אחרי הכל, יש לנו מושג די טוב איך פלנטות נוצרות.

Dust and gas orbiting our young Sun cooled and collided

אבק וגז חגים סביב השמש הצעירה שלנו מקוררים ומתנגשים

to form a few thousand miniature bodies we call planetesimals.

כדי ליצור כמה אלפי גופים מיניאטורים להם אנחנו קוראים פלנטסימלים.

As these continued to orbit, some combined to grow larger,

כשהם ממשיכים לחוג, כמה מתתברים כדי לגדול יותר,

eventually forming our planets.

לבסוף יוצרים את הפלנטות שלנו.

Others experienced impacts that broke them apart into smaller chunks–

אחרים חווים התנגשויות ששוברות אותם לפיסות קטנות -

the asteroids we see today in the belt between Mars and Jupiter.

האסטרואידים שאנחנו רואים היום בחגורה בין מאדים לצדק.

What makes Psyche so special

מה שעושה את פסיכה למיוחדת

is that it appears to have been a planetesimal

זה שנראה שהיא היתה פלנטסימלית

well on its way to becoming a planet,

בדרך להפוך לפלנטה,

with a rocky exterior surrounding a metal core.

עם חוץ סלעי שמקיף ליבה מתכתית.

But its progress was cut short by a series of hit-and-run collisions

אבל ההתקדמות שלה נקטעה על ידי סדרה של התנגשויות

with other planetesimals

עם פלנטסימלים אחרים

that knocked off the rocky crust until only the core remained.

זה העיף את המעטפת הסלעית עד שרק הליבה נשארה.

Experiencing that many destructive collisions

לחוות את כל ההתנגשויות ההרסניות האלו

with no additive ones in between is statistically very unlikely,

בלי כאלו שמוסיפות חומר זה מאוד לא סביר סטטיסטית,

making Psyche an amazingly rare opportunity

מה שהופך את פסיכה להזדמנות נדירה

to study an exposed metallic core.

לחקור ליבה מתכתית חשופה.

To do that, NASA’s robotic orbiter will be equipped

כדי לעשות את זה, המקפת הרובוטית של נאסא תהיה מצויידת

with an array of advanced instruments.

במערך של מכשירים מתקדמים.

A spectrometer will analyze the gamma rays and neutrons

ספקטרומטר ינתח את קרני הגמא והניוטרונים

produced when Psyche is struck by cosmic rays.

שמיוצרים כשפסיכה נפגעת מקרניים קוסמיות.

Each element in the periodic table

כל יסוד בטבלה המחזורית

releases gamma rays of specific wavelengths,

משחרר קרני גמא באורכי גל מסויימים,

so these measurements will tell us what elements are found on the surface.

אז המדידות האלו יגידו לנו איזה יסודות נמצאים על פני השטח.

A magnetometer will measure Psyche’s magnetic field,

מגנטומטר ימדוד את השדה המגנטי של פסיכה,

allowing us to learn more

מה שיאפשר לנו ללמוד יותר

about how Earth’s magnetic field is generated at its core.

על איך השדה המגנטי של כדור הארץ נוצר בליבתו.

And of course, an imager will give us a closer look at the surface

וכמובן, מצלמה תיתן לנו מבט קרוב יותר על פני השטח

than ever before.

מאי פעם לפני כן.

Visiting a whole new kind of world is exciting enough on its own.

ביקור בעולם מסוג חדש לגמרי מרגש מספיק בעצמו.

But the mission to Psyche gives us a unique chance

אבל המשימה לפסיכה נותנת לנו סיכוי יחודי

to discover our own planet’s innermost secrets in an orbit far, far away.

לגלות את הסודות הכי פנימיים של הפלנטה שלנו במסלול מאוד רחוק.