How video game skills can get you ahead in life | William Collis

Transcriber:

תרגום: zeeva livshitz עריכה: Ido Dekkers

In 2019,

בשנת 2019,

the highest paid athlete in the world

הספורטאי בעל השכר הגבוה ביותר בעולם

was an Argentine footballer named Lionel Messi.

היה כדורגלן ארגנטינאי בשם ליונל מסי.

And his talent?

והכישרון שלו?

Dribbling a ball down a pitch and booting it past a goalkeeper.

לכדרר כדור במגרש ולבעוט אותו אל מעבר לשוער.

It's a skill so revered by fans and corporate sponsors alike,

זוהי מיומנות הנערצת כל כך על ידי האוהדים ועל נותני החסות התאגידיים,

that in 2019,

שבשנת 2019,

Messi took home 104 million dollars.

מסי לקח איתו הביתה 104 מיליון דולר.

That's almost two million dollars for every goal he scored in season.

זה כמעט שני מיליון דולר על כל שער שכבש בעונה.

He's a pretty spectacular athlete by any standard.

הוא ספורטאי די מדהים בכל קנה מידה.

But why is it Messi's particular skills are so valuable?

אבל למה הכישורים המיוחדים של מסי בעלי ערך כה גדול?

Sure, there are obvious answers.

כמובן שישנן תשובות ברורות לכך.

We just have enormous respect for athletic prowess,

יש לנו פשוט כבוד עצום לכושר אתלטי,

we love human competition,

אנחנו אוהבים תחרות בין בני אדם

and sports unite generations.

וספורט מאחד דורות.

You can enjoy watching soccer with your grandfather

אתם יכולים ליהנות מצפייה בכדורגל עם סבא שלכם

and your granddaughter alike.

כמו גם עם הנכדה שלכם.

But growing up, I admired a different sort of athlete.

אבל כשהתבגרתי, הערצתי סוג אחר של ספורטאי.

I didn't just want to bend it like Beckham.

לא רציתי לסחרר כדור כמו בקהאם.

I loved video games

אהבתי משחקי וידיאו

and I was floored by the intricate strategies

ונדהמתי מהאסטרטגיות המורכבות

and precision reflexes required to play them well.

והרפלקסים המדויקים שדרושים כדי לשחק אותם היטב.

To me, they were equally admirable

בעיניי הם היו מעוררי התפעלות במידה שווה

to anything taking place in stadia around the world.

לכל דבר שמתרחש באצטדיונים מסביב לעולם.

And I still feel that way.

ואני עדיין מרגיש ככה.

Today, I still love video games,

היום אני עדיין אוהב משחקי וידאו,

I founded successful companies in the space

הקמתי חברות מצליחות בתחום

and I've even written a book about the industry.

ואפילו כתבתי ספר על הענף.

But most importantly,

אבל הכי חשוב,

I've discovered I'm not alone,

גיליתי שאני לא לבד,

because as I've grown up, so has gaming.

כי כמו שאני גדלתי, כך גם המשחקים.

And today, millions of players around the world

והיום, מיליוני שחקנים מסביב לעולם

need to compete in gaming centers

צריכים להתחרות במרכזי משחקים

like this helix,

כמו ההליקס הזה,

and large gaming tournaments,

וטורנירים גדולים של משחקים,

like the League of Legends World Championships

כמו אליפות העולם ב“ליג אוף לג’נדס”

can reach over 100 million viewers online.

יכולה להגיע ליותר מ 100 מיליון צופים באינטרנט.

That's more than some Super Bowls.

זה יותר מכמה סופרבולים.

And Lionel Messi isn’t the only pro getting [paid] for his skills.

וליונל מסי אינו המקצוען היחיד שמקבל תשלום על כישוריו.

Top gaming teams can take home 15 million dollars or more

צוותי גיימינג מובילים יכולים ללכת הביתה עם 15 מיליון דולר או יותר

from a single tournament like Dota's Invitational.

מטורניר יחיד כמו “דוטה אינביטיישונל”

And all this is why traditional sports stars,

ובגלל זה כוכבי ספורט מסורתיים,

from David Beckham to Shaquille O'Neal,

מדייויד בקהאם לשאקיל אוניל,

are investing in competitive games,

משקיעים במשחקים תחרותיים,

transforming our industry,

שמשנים את התעשייה שלנו,

now called esports,

שנקראת כעת איספורט,

into a 27-billion-dollar phenomenon, almost overnight.

לתופעה של 27 מיליארד דולר, כמעט בן לילה.

But despite all this,

אבל למרות כל זה,

the skills required to be a pro gamer still don't get much respect.

הכישורים הנדרשים כדי להיות שחקן מקצועי עדיין לא זוכים להרבה כבוד.

Parents hound their gamer-loving kids to go outside, do something useful,

הורים דורשים מילדיהם חובבי הגיימרים לצאת ולעשות משהו מועיל,

take up a real sport.

לעסוק בספורט אמיתי.

And I'm not saying that physical activity isn't important,

ואני לא אומר שפעילות גופנית אינה חשובה,

or that esports are somehow better than traditional sports.

או שהספורט האלקטרוני הוא איכשהו טוב יותר מאשר ספורט מסורתי.

What I want to argue

מה שאני רוצה לטעון הוא

is that it takes real skill to be good at competitive video games.

שצריך מיומנות אמיתית כדי להיות טוב במשחקי וידאו תחרותיים.

So let's take a look at the skills required to win in Fortnite,

אז בואו ונסתכל על הכישורים הנדרשים כדי לנצח בפורטנייט,

League of Legends, Rocket League,

ליג אוף לג’נדס, רוקט ליג,

some of today's most popular esports.

כמה ממשחקי הספורט האלקטרוני הפופולריים ביותר.

Now, all of these games are very different.

כל המשחקים האלה שונים מאוד זה מזה.

League of Legends is about controlling a magical champion

ליג אוף לג’נדס עוסקת בשליטה באלוף כישופי

as they siege an opposing fortress with spells and abilities.

כשהם מטילים מצור על מבצר יריב בעזרת כישופים ויכולות.

Fortnite is about parachuting into 100-person free-for-all

פורטנייט עוסק בצניחה חופשית של 100 איש

on a tropical island paradise

לגן עדן של אי טרופי

and Rocket League is soccer with cars,

ורוקט ליג הוא כדורגל עם מכוניות,

which, while it may sound strange, I promise, is incredibly fun.

שבעוד שזה נשמע מוזר, אני מבטיח לכם, שזה כיף אדיר.

And yet, all of these three esports,

ובכל זאת, כל שלושת משחקי האיספורט,

despite their differences, and most competitive games, actually

למרות ההבדלים ביניהם, והמשחקים התחרותיים ביותר, למעשה

have three common categories of skill.

הם בעלי שלוש קטגוריות משותפות של מיומנויות.

And I'm going to take you through each in turn.

ואני אציג אותן בפניכם, כל אחת בתורה.

The first type of skill required to master esports is mechanical skill,

המיומנות הראשונה שנדרשת לשליטה באיספורט היא מיומנות מכנית,

sometimes referred to as micro.

שלפעמים מתייסים אליה כמיקרו.

Mechanical skill governs activating and aiming in-game abilities

מיומנות מכאנית שולטת בהפעלה וכיוון במשחק

with pixel-perfect accuracy.

עם דיוק מושלם של פיקסלים.

And I'd most liken mechanical skill to playing an instrument like piano.

והייתי הכי משווה מיומנות מכנית לנגינה בכלי כמו פסנתר.

There's a musical flow and a timing to predict

יש זרימה מוזיקלית ותזמון לחיזוי

in your opponent's actions and reactions.

הפעולות והתגובות של היריב שלכם.

And crucially, just like piano,

ובאופן מכריע, בדיוק כמו בפסנתר,

top esports pros hit dozens of keys at once.

מקצועני ספורט אלקטרוני מקישים על עשרות מקשים בבת אחת.

Gamers regularly achieve APMs, or actions per minute,

גיימרים משיגים באופן קבוע, APMs או פעולות לדקה,

of 300 or more,

של 300 ומעלה,

which is roughly one command every fifth of a second

שזה בערך פקודה אחת כל חמישית שנייה

and in particularly mechanically demanding esports,

ובאיספורט תובעני באופן מכני במיוחד,

like StarCraft,

כמו “סטארקראפט“,

top pros achieve APMs of 600 or more,

המקצוענים המובילים משיגים APMs של 600 ומעלה,

allowing them to literally control entire armies one unit at a time.

שמאפשר להם ממש לשלוט בצבאות שלמים, יחידה אחת בכל פעם.

To give you an idea of how difficult this is,

לתת לכם מושג עד כמה זה קשה,

imagine a classic game like Super Mario Brothers.

דמיינו משחק קלאסי כמו “סופר מריו בראדרס”.

But instead of controlling one Mario, there are now two hundred,

אבל במקום לשלוט על מריו אחד, יש עכשיו מאתיים,

and instead of playing on one screen, you're playing across dozens,

ובמקום לשחק במסך אחד, אתם משחקים בעשרות,

each set to a different level or stage.

כל אחד מוצב ברמה אחרת או בשלב אחר.

And now Mario can't just run or jump, but he has new powers,

ועכשיו מריו לא יכול פשוט לרוץ או לקפוץ, אלא יש לו כוחות חדשים,

teleportations, cannon blast, things like that,

שיגורים, מטח תותחים, דברים כאלה,

that have to be activated with split-second timing.

שצריך להפעיל בתזמון של שבריר שנייה.

Yeah, it is really hard

כן, זה ממש קשה

to play mechanically demanding esports like StarCraft well.

לשחק היטב איספורט תובעני מבחינה מכנית כמו סטארקראפט.

Now the second category of skill required to master esports

הקטגוריה השנייה של מיומנות הנדרשת לשליטה באיספורט

is strategic skill, sometimes called macro.

היא מיומנות אסטרטגית, שנקראת לפעמים מאקרו,

And this governs the larger tactical choices gamers make.

והיא שולטת בבחירות הטקטיות הגדולות יותר שהשחקנים עושים.

And I'd liken and strategic skill to mastery of chess.

והייתי משווה מיומנות אסטרטגית למומחיות בשחמט.

You have to plan attacks and counterattacks

אתם צריכים לתכנן התקפות והתקפות נגד

and manipulate the digital battlefield to your advantage.

ולתמרן את שדה הקרב הדיגיטלי לטובתכם.

But crucially, unlike chess, esports are constantly evolving.

אבל באופן מכריע, בניגוד לשחמט, האיספורט מתפתח כל הזמן.

A popular esport like Fortnite can patch almost every week.

איספורט פופולרי כמו פורטנייט יכול להתעדכן כמעט כל שבוע.

And even the most competitive esports

ואפילו משחקי האיספורט התחרותיים ביותר

like Rainbow Six Siege update every quarter,

כמו “ריינבו סיקס סיג′ ” מתעדכנים כל רבעון,

and these changes aren't just cosmetic.

ושינויים אלה אינם רק קוסמטיים.

They introduce new abilities, new heroes, new maps.

הם מציגים יכולות חדשות, גיבורים חדשים, מפות חדשות.

Constant change requires adaptivity.

שינוי מתמיד דורש הסתגלות.

It asks esports pros to do more than just practice

הוא דורש משחקני האיספורט לעשות יותר מאשר רק להתאמן,

but to theorize and invent.

אלא לפתח תאוריות ולהמציא.

Now, gamers call this constantly evolving suite of strategies

גיימרים קוראים למערך האסטרטגיות המתפתח כל הזמן

the meta, short for the "metagame."

ה“מטה“, קיצור של מטהגיים“.

And it would be like if every few weeks

וזה יהיה משהו כאילו כל כמה שבועות

the rules of basketball fundamentally evolved.

חוקי הכדורסל יתפתחו באופן בסיסי.

Maybe three-pointers are now worth five points,

אולי שלשה שווה כעת חמש נקודות,

or NBA pros can dribble out of bounds.

או מקצועני NBA יכולים לכדרר מחוץ לקווים.

If this happened,

אם זה היה קורה,

basketball would permit for new strategies to win games

הכדורסל יאפשר לאסטרטגיות חדשות לנצח במשחקים

and the teams that discovered these new strategies first

ולנבחרות שיגלו תחילה את האסטרטגיות החדשות האלו

would have a big, if temporary, advantage.

יהיה יתרון גדול, אם כי זמני.

And this is exactly what happens in esports

וזה בדיוק מה שקורה באיספורט

every time there's a patch or update.

בכל פעם שיש תיקון או עדכון.

Competitive gaming rewards its most creative

משחק תחרותי מתגמל את החושבים היצירתיים

and unconventional thinkers with free wins.

והבלתי שגרתיים בנצחונות חינם.

Now, the last category of skill required to be good at esports is leadership,

הקטגוריה האחרונה של המיומנות הנדרשת להצלחה באיספורט היא מנהיגות,

sometimes referred to as shot calling.

שלפעמים מתייחסים אליה כאל יכולת קבלת ההחלטות.

Esports pros are constantly in private voice-chat communications

מקצועני איספורט נמצאים כל הזמן בתקשורת פרטית של צ’אט קולי

with their teammates,

עם חבריהם לקבוצה,

supplemented by a system of in-game pings.

בתוספת של מערכת של פינגים במשחק.

This is what allows a team of League of Legends pros

זה מה שמאפשר לצוות מקצוענים של ליג אוף לג’נדס

to coordinate a spectacular barrage of five-man ultimates,

לתאם מטח אולטימטים של חמישה אנשים,

flashing in to capitalize on a minor mispositioning by their opponents.

שקופצים פנימה כדי לנצל מיצוב מוטעה קטן של יריביהם.

And leadership skill is also what allows game captains to rally their teammates

ומיומנות מנהיגות היא גם מה שמאפשר לקברניטי המשחק ללכד את חבריהם לקבוצה

in moments of crisis

ברגעי משבר

and inspire them to make one last risky all-in assault

ולדרבן אותם לערוך תקיפת סיכון אחרונה

on the opposing base.

על הבסיס הנגדי.

And I'd argue this is the same type of leadership

ואני טוען שזה אותו סוג של מנהיגות

exuded by executives and team captains everywhere.

שמופעלת על ידי מנהלים וקברניטי נבחרות בכל מקום.

It's the ability to seize opportunity,

זו היכולת לנצל הזדמנות,

clearly and decisively communicate decisions

בצורה ברורה והחלטית להעביר החלטות

and inspire others to follow your lead.

ולעורר השראה באחרים ללכת בעקבותיהם.

And all these three categories of skill,

ולכל שלוש קטגוריות המיומנות האלה,

mechanical, strategic and leadership,

מכנית, אסטרטגית וכושר מנהיגות,

they have a crucial element in common.

יש מרכיב מכריע במשותף.

They're all almost entirely mental.

כולם כמעט לגמרי מנטליים.

Unlike my ability to have a basketball career at five-foot-ten,

בשונה מהיכולת שלי לתחזק קריירת כדורסל עם גובה של 1.78 מ′

esports doesn’t care how tall I am,

לאיספורט לא אכפת מה הגובה שלי,

what gender I identify as, how old I am.

עם איזה מין מגדרי אני מזדהה, ובן כמה אני.

In fact, esports controllers can even be adapted

למעשה, את בקרי האיספורט ניתן אפילו להתאים

to pros with unique physical needs.

למקצוענים עם צרכים פיזיים ייחודיים.

Look at gamers like "Brolylegs" who can't move his arms or legs

הסתכלו על גיימרים כמו “ברולילגס” שלא יכול להזיז את רגליו או ידיו

or "Halfcoordinated," who has limited use of his right hand.

או “האפקואורדינייטד” שידו הימנית מוגבלת.

And these pros don't just compete, they set records.

והמקצוענים האלה לא רק מתחרים, הם קבעו שיאים.

Now, I'm not here to argue that esports is some sort of egalitarian paradise.

אני לא כאן כדי לטעון שאיספורט הוא סוג של גן עדן שוויוני.

Our industry has real issues to address,

לענף שלנו יש בעיות אמיתיות לטפל בהן,

particularly around inclusivity for women,

במיוחד סביב הכללת נשים,

marginalized groups and those without equitable access to technology.

קבוצות שוליים ואלה שאין להם גישה שוויונית לטכנולוגיה.

But just because esports has a long way to go,

אבל רק בגלל שלאיספורט יש דרך ארוכה לעבור,

doesn't mean its skills don't deserve respect.

לא אומר שהכישורים שלו אינם ראויים לכבוד.

And what particularly bugs me

ומה שמציק לי במיוחד

is how often we ascribe such enormous value

הוא התדירות שבה אנו מייחסים ערך כה עצום

to traditional athletic talents off the field.

לכישרונות אתלטיים מסורתיים מחוץ למגרש.

How many times have we been in a job interview setting, let's say,

כמה פעמים היינו בראיונות עבודה, נניח,

and heard somebody say something like,

ושמענו מישהו אומר משהו כמו,

"Well, John is a phenomenally qualified candidate.

“טוב, ג’ון הוא מועמד מוכשר להפליא.

He was captain of his college lacrosse team."

הוא היה קפטן נבחרת הלאקרוס של הקולג שלו.”

Really?

בֶּאֱמֶת?

John is going to be a great digital marketer

ג’ון יהיה משווק דיגיטלי נהדר

because he can hurl a ball really far with a stick?

כי הוא יכול לזרוק כדור עם מקל ממש רחוק?

Come on, we would not apply that logic anywhere else.

בחייכם, לא היינו מחילים את ההיגיון הזה בכל מקום אחר.

"Stand aside, scientists,

“פנו דרך, מדענים,

Sarah is my choice to repair this nuclear reactor.

שרה היא הבחירה שלי על מנת לתקן את הכור הגרעיני הזה.

After all, she played varsity soccer."

אחרי הכל, היא שיחקה כדורגל בנבחרת האוניברסיטה“.

No, what we mean when we say

לא, למה אנחנו מתכוונים כשאנחנו אומרים

John or Sarah is phenomenally qualified for a job

ג’ון או שרה מוסמכים לעבודה להפליא.

is that because of their experiences playing traditional sports,

האם בגלל ניסיונם במשחק ספורט מסורתי,

they have developed traits with real value in the workplace:

הם פיתחו תכונות עם ערך אמיתי למקום העבודה:

diligence, perseverance, teamwork.

חריצות, התמדה, עבודת צוות.

And think of how I've just described esports to you.

וחישבו איך זה עתה תיארתי את האיספורט בפניכם.

Doesn't it sound like mechanical skill, strategic skill, leadership,

האם לא נשמע מכך שמיומנות מכנית, מיומנות אסטרטגית, ומנהיגות,

wouldn't those develop all those same traits too?

לא יפתחו את כל אותן תכונות גם כן?

And more to the point,

ויותר חשוב,

in today's fast-paced digital-office environment,

בקצב המהיר של היום, בסביבה משרדית-דיגיטלית,

I think I might rather have a pro gamer on my team than a traditional athlete.

אני חושב שהייתי מעדיף גיימר מקצועי בצוות שלי מאשר ספורטאי מסורתי.

After all, I know they can be charismatic and decisive over voice chat

אני יודע שהם יכולים להיות כריזמטיים והחלטיים בצ’אט קולי

and I'm sure doing a lot of Zoom calls today in my business.

ואני לבטח מקיים היום הרבה שיחות זום בעסק שלי.

So maybe now I've convinced you

אז אולי עכשיו שכנעתי אתכם

that esports and video games deserve a little more respect.

שלאיספורט ולמשחקי וידאו מגיע קצת יותר כבוד.

But if not, let me try to make one last final appeal.

אבל אם לא, הרשו לי לנסות להציג עתירה אחת אחרונה.

Because look at it this way.

כי ראו את זה כך.

Our society is changing.

החברה שלנו משתנה.

Technology is fundamentally infiltrating every aspect of our daily lives,

הטכנולוגיה חודרת ביסודיות לכל היבט בחיינו היומיומיים,

transforming everything from how we work to how we fall in love.

ומשנה הכל, מהאופן בו אנו פועלים לכיצד אנו מתאהבים.

Why should sports be any different?

מדוע שענפי הספורט יהיו שונים?

You know, I think of my own childhood, you know.

אתם יודעים, אני חושב על הילדות שלי,

I grew up watching the World Cup with my family,

גדלתי תוך צפייה במונדיאל עם המשפחה שלי,

and I learned to love soccer in large part because I watched it with my dad.

ולמדתי לאהוב כדורגל במידה רבה כי צפיתי בזה עם אבא שלי.

And I would have loved doing anything with him.

והייתי אוהב לעשות כל דבר איתו.

And now I think of my own sons.

ועכשיו אני חושב על הבנים שלי.

But instead of soccer, we're watching esports,

אבל במקום כדורגל, אנו צופים באתרי איספורט,

not the violent ones, mind you.

לא באלימים, לידיעתכם.

But I'm building the same sorts of memories with my kids

אבל אני בונה את אותם סוגי זיכרונות עם הילדים שלי

that my father did with me.

שאבי עשה איתי.

We're marveling at the same skill and reveling in the same victory.

אנחנו מתפעלים מאותה מיומנות ומתענגים על אותו ניצחון.

It is an identical feeling of pure awe and excitement.

זו תחושה זהה של יראת כבוד טהורה והתרגשות.

It's just a different game.

זה פשוט משחק אחר.

Thank you very much.

תודה רבה לכם.