The dirty secret of capitalism -- and a new way forward | Nick Hanauer

תרגום: Roni Weisman עריכה: Nurit Noy

I am a capitalist,

אני קפיטליסט,

and after a 30-year career in capitalism

ומאחורי 30 שנות קריירה בקפיטליזם

spanning three dozen companies,

בהן הייתי בכ-30 חברות,

generating tens of billions of dollars in market value,

ייצרתי עשרות מיליארדי דולרים של ערך שוק,

I'm not just in the top one percent, I'm in the top .01 percent of all earners.

אני לא רק באחוזון העליון אלא במאית העליונה.

Today, I have come to share the secrets of our success,

היום באתי כדי לשתף אתכם בסודות ההצלחה שלנו,

because rich capitalists like me have never been richer.

כי קפיטליסטים עשירים כמוני מעולם לא היו עשירים יותר.

So the question is, how do we do it?

אז השאלה היא, איך אנחנו עושים את זה?

How do we manage to grab

איך אנחנו מצליחים להשיג

an ever-increasing share of the economic pie every year?

חלק הולך וגדל מהעוגה הכלכלית מדי שנה?

Is it that rich people are smarter than we were 30 years ago?

האם זה משום שהעשירים נעשו חכמים יותר מאשר לפני 30 שנה?

Is it that we're working harder than we once did?

האם אנחנו עובדים קשה יותר מאי-פעם?

Are we taller, better looking?

האם אנחנו גבוהים יותר, נראים טוב יותר?

Sadly, no.

למרבה הצער, לא.

It all comes down to just one thing:

הגורם הוא אחד בלבד:

economics.

כלכלה.

Because, here's the dirty secret.

והנה הסוד המלוכלך.

There was a time in which the economics profession

היתה תקופה בה מקצוע הכלכלה

עבד לטובת האינטרס הציבורי, בשביל כולם,

worked in the public interest,

but in the neoliberal era,

אבל בעידן הניאו-ליברלי,

today,

כיום,

they work only for big corporations

הוא מיטיב רק עם הארגונים הגדולים

and billionaires,

והמיליארדרים,

and that is creating a little bit of a problem.

וזה יוצר בעיה קלה.

We could choose to enact economic policies

אנו יכולים להחליט על מדיניות כלכלית

that raise taxes on the rich,

של העלאת מסים על העשירים,

regulate powerful corporations or raise wages for workers.

הגברת הרגולציה על ארגונים חזקים, או העלאת משכורות עובדים.

We have done it before.

עשינו זאת בעבר.

But neoliberal economists would warn

אבל כלכלנים ניאו-ליברלים יזהירו אותנו

that all of these policies would be a terrible mistake,

שחוקים כאלה יהיו טעות איומה,

because raising taxes always kills economic growth,

כי "העלאת מסים תמיד הורגת את הצמיחה הכלכלית",

and any form of government regulation

"כל צורה של רגולציה ממשלתית

is inefficient,

"אינה יעילה",

and raising wages always kills jobs.

ו"העלאת משכורות תמיד מחסלת משרות".

Well, as a consequence of that thinking,

כתוצאה מדרך חשיבה זאת,

over the last 30 years, in the USA alone,

במשך 30 השנים האחרונות, בארצות הברית לבדה,

the top one percent has grown 21 trillion dollars richer

הפך האחוזון העליון העשיר יותר ב-21 טריליון דולר

while the bottom 50 percent have grown 900 billion dollars poorer,

בזמן שה-50% הנמוכים הפכו עניים יותר ב-900 מיליארד דולר,

a pattern of widening inequality that has largely repeated itself

דפוס שמעמיק את אי-השוויון וחוזר על עצמו במידה רבה

across the world.

ברחבי העולם.

And yet, as middle class families struggle to get by

למרות זאת, כשמשפחות מהמעמד הבינוני שנאבקות להסתדר

on wages that have not budged in about 40 years,

עם משכורות שלא השתנו מזה כ-40 שנה,

neoliberal economists continue to warn that the only reasonable response

הכלכלנים הנאו-ליברלים ממשיכים להתריע שהתגובה הסבירה היחידה

to the painful dislocations of austerity and globalization

לשיבושים הכואבים שנגרמים בגלל הצנע והגלובליזציה

is even more austerity and globalization.

הינה עוד צנע וגלובליזציה.

So, what is a society to do?

אז מה על החברה האנושית לעשות?

Well, it's super clear to me what we need to do.

ובכן, ברור לי לגמרי מה עלינו לעשות.

We need a new economics.

נחוצה לנו כלכלה חדשה.

So, economics has been described as the dismal science,

הכלכלה תוארה פעם כ"המדע הקודר",

and for good reason, because as much as it is taught today,

וזאת מסיבה טובה, כיוון שלמרות שמלמדים אותה כה הרבה היום,

it isn't a science at all,

היא אינה מדע כלל,

in spite of all of the dazzling mathematics.

למרות כל המתמטיקה המסנוורת.

In fact, a growing number of academics and practitioners

למעשה, יותר ויותר אקדמאים ואחרים העוסקים בתחום

have concluded that neoliberal economic theory is dangerously wrong

הגיעו למסקנה שתֵאוֹרְיית הכלכלה הניאו-ליברלית מֻוטְעֵית באופן מסוכן

and that today's growing crises of rising inequality

ושהמשברים הנוכחיים של חוסר השוויון הכלכלי

and growing political instability

והתגברות חוסר היציבות הפוליטי

are the direct result of decades of bad economic theory.

הם תוצאה ישירה של עשרות שנים של תאוריית כלכלה גרועה.

What we now know is that the economics that made me so rich isn't just wrong,

כיום אנו יודעים שהכלכלה שהעשירה אותי כל כך, איננה רק מוטעית,

it's backwards,

אלא גם מיושנת.

because it turns out

כי מסתבר

it isn't capital that creates economic growth,

שלא ההון הוא שמחולל צמיחה כלכלית,

it's people;

אלא בני אדם.

and it isn't self-interest that promotes the public good,

ולא האינטרס האישי הוא שמקדם את טובת הצבור,

it's reciprocity;

אלא יחסי גומלין.

and it isn't competition that produces our prosperity,

ולא התחרות היא שמייצרת שגשוג,

it's cooperation.

אלא שיתוף הפעולה.

What we can now see is that an economics that is neither just nor inclusive

מה שברור כעת הוא שכלכלה שאינה צודקת ואינה מכלילה

can never sustain the high levels of social cooperation

לא תוכל לעולם לתמוך באותן רמות גבוהות של שיתוף פעולה חברתי

necessary to enable a modern society to thrive.

הנחוצות לשגשוגה של חברה מודרנית.

So where did we go wrong?

אז איפה טעינו?

Well, it turns out that it's become painfully obvious

טוב, מתברר שנעשה ברור מאליו עד כאב

that the fundamental assumptions that undergird neoliberal economic theory

שההנחות הבסיסיות עליהן בנויה תיאוריית הכלכלה הניאו-ליברלית

are just objectively false,

הן פשוט שגויות באופן אובייקטיבי,

and so today first I want to take you through some of those mistaken assumptions

ולכן היום אני רוצה לעבור איתכם על ההנחות המוטעות האלו

and then after describe where the science suggests prosperity actually comes from.

ולאחר מכן לתאר מהו באמת מקור השגשוג לדעת המדע.

So, neoliberal economic assumption number one is

ובכן, הנחה מספר 1 של הכלכלה הניאו-ליברלית היא,

that the market is an efficient equilibrium system,

שהשוק הינו מערכת שיווי-משקל יעילה

which basically means that if one thing in the economy, like wages, goes up,

כלומר, אם דבר אחד בכלכלה, למשל משכורות, עולה,

another thing in the economy, like jobs, must go down.

ישנו דבר אחר בכלכלה, למשל מספר משרות, שחייב לרדת.

So for example, in Seattle, where I live,

כך לדוגמה, בסיאטל, היכן שאני גר,

when in 2014 we passed our nation's first 15 dollar minimum wage,

כשהעבירו ב-2014 חוק משכורת מינימום בשיעור 15 דולר.

the neoliberals freaked out over their precious equilibrium.

הניאו-ליברלים נטרפו בגלל שיווי המשקל היקר שלהם.

"If you raise the price of labor," they warned,

"אם תעלו את מחיר העבודה," הם הזהירו,

"businesses will purchase less of it.

"העסקים ירכשו פחות ממנו.

Thousands of low-wage workers will lose their jobs.

"אלפי עובדים במשכורת נמוכה יאבדו את עבודתם.

The restaurants will close."

"המסעדות תיסגרנה."

Except ...

אלא ש...

they didn't.

זה לא קרה.

The unemployment rate fell dramatically.

שיעור האבטלה ירד באופן דרמטי.

The restaurant business in Seattle boomed.

עסקי המסעדנות של סיאטל פרחו.

Why?

מדוע?

Because there is no equilibrium.

כי אין שיווי-משקל.

Because raising wages doesn't kill jobs, it creates them;

כי העלאת משכורות אינה מחסלת משרות, אלא יוצרת אותן.

because, for instance,

כי למשל,

when restaurant owners are suddenly required to pay restaurant workers enough

כשבעלי מסעדות נדרשים פתאום לשלם לעובדי המסעדות מספיק

so that now even they can afford to eat in restaurants,

שאפילו הם יוכלו כעת להרשות לעצמם לאכול במסעדות,

it doesn't shrink the restaurant business,

זה לא מקטין את עסקי המסעדנות,

it grows it, obviously.

אלא באופן ברור מגדיל אותם.

(Applause)

(מחיאות כפיים)

Thank you.

תודה רבה.

The second assumption is

ההנחה השניה היא

that the price of something is always equal to its value,

שמחירו של משהו תמיד שווה לערכו,

which basically means that if you earn 50,000 dollars a year

מה שבעצם אומר שאם אתם מרוויחים 50 אלף דולר בשנה

and I earn 50 million dollars a year,

ואני מרוויח 50 מיליון דולר לשנה,

that's because I produce a thousand times as much value as you.

זה בגלל שאני מייצר ערך בכמות גדולה פי אלף יותר מכם.

Now,

טוב,

it will not surprise you to learn

אז זה לא יפתיע אותכם לדעת

that this is a very comforting assumption

שזוהי הנחת-יסוד נוחה מאד

if you're a CEO paying yourself 50 million dollars a year

למנכ"ל שמשלם לעצמו 50 מיליון דולר בשנה,

but paying your workers poverty wages.

אבל משלם לעובדים שלך משכורות רעב.

But please, take it from somebody who has run dozens of businesses:

ובבקשה, האמינו למישהו שניהל עשרות חברות:

this is nonsense.

אלו שטויות.

People are not paid what they are worth.

לא משלמים לאנשים כפי שוויים.

They are paid what they have the power to negotiate,

משלמים להם לפי הכוח שלהם לנהל משא ומתן,

and wages' falling share of GDP

וחלקן של המשכורות בתוך התמ"ג קטֵן

is not because workers have become less productive

לא בגלל שהעובדים הפכו פחות יעילים

but because employers have become more powerful.

אלא מפני שהמעסיקים רכשו יותר כוח.

And --

ו --

(Applause)

(מחיאות כפיים)

And by pretending that the giant imbalance in power between capital and labor

ועקב העמדת פנים שחוסר-האיזון הענק שבין כוח ההון לכוח העבודה

doesn't exist,

אינו קיים,

neoliberal economic theory became essentially

הפכה למעשה תיאוריית הכלכלה הניאו-ליברלית

a protection racket for the rich.

לספקית חסות של העשירים.

The third assumption, and by far the most pernicious,

ההנחה השלישית, שהיא בהחלט ההרסנית ביותר,

is a behavioral model

הינה מודל התנהגותי

that describes human beings as something called "homo economicus,"

שמתאר את בני האדם כמשהו שנקרא "הומו אקונומיקס,"

which basically means that we are all perfectly selfish,

שמשמעותו היא שבעצם כולנו אנוכיים לחלוטין,

perfectly rational and relentlessly self-maximizing.

רציונאליים לגמרי, ומשתדלים כל הזמן למקסם ערך למען עצמנו.

But just ask yourselves,

אבל שאלו את עצמכם,

is it plausible that every single time for your entire life,

האם מתקבל על הדעת שבכל רגע נתון במשך כל חייכם,

when you did something nice for somebody else,

כשעשיתם משהו טוב עבור מישהו אחר,

all you were doing was maximizing your own utility?

זה היה רק כדי למקסם את התועלת האישית שלכם?

Is it plausible that when a soldier jumps on a grenade to defend fellow soldiers,

האם מתקבל על הדעת שחייל שקופץ על רימון כדי להגן על חבריו החיילים,

they're just promoting their narrow self-interest?

רק מקדם את האינטרס האישי הצר שלו?

If you think that's nuts,

אם אתם חושבים שזה מופרך,

contrary to any reasonable moral intuition,

שזה בניגוד לכל אינטואיציה מוסרית סבירה,

that's because it is

אתם צודקים. זה באמת מופרך.

and, according to the latest science,

ובהתאם לנתונים המדעיים העדכניים ביותר,

not true.

זה אינו נכון.

But it is this behavioral model

אבל זהו המודל ההתנהגותי

which is at the cold, cruel heart of neoliberal economics,

שבליבה הקר והאכזר של הכלכלה הניאו-ליברלית,

and it is as morally corrosive

וזה גם משחית מוסרית

as it is scientifically wrong

וגם מוטעה מדעית,

because, if we accept at face value

כי אם אנחנו מקבלים כעובדה בסיסית

that humans are fundamentally selfish,

שבני אנוש הם אנוכיים מיסודם,

and then we look around the world

ואז מתבוננים סביבנו בעולם

at all of the unambiguous prosperity in it,

על כל השגשוג הגלוי לעין שבו,

then it follows logically,

הגיוני להניח

then it must be true by definition,

וחייב להיות נכון בהגדרה,

that billions of individual acts of selfishness

שמיליארדי פעולות של אנוכיות,

magically transubstantiate into prosperity and the common good.

הפכו במטה-קסם לשפע לטובת הציבור.

If we humans are merely selfish maximizers,

אם אנחנו, בני האדם, פועלים רק מטעמי אנוכיות,

then selfishness is the cause of our prosperity.

אז האנוכיות היא הסיבה לשגשוג שלנו.

Under this economic logic,

בהתבסס על ההגיון הכלכלי הזה,

greed is good,

תאוות בצע הינה חיובית.

widening inequality is efficient,

הרחבת הפערים החברתיים הינה יעילה,

and the only purpose of the corporation

והמטרה היחידה של תאגיד כלשהו

can be to enrich shareholders,

יכולה להיות להעשיר את בעלי המניות.

because to do otherwise would be to slow economic growth

כי אם פועלים אחרת מאיטים את הצמיחה הכלכלית

and harm the economy overall.

ובכלל מזיקים לכלכלה.

And it is this gospel of selfishness

והבשורה הזאת של אנוכיות

which forms the ideological cornerstone of neoliberal economics,

שמהווה את אבן-היסוד של הכלכלה הניאו-ליברלית,

a way of thinking which has produced economic policies

דרך-חשיבה שיצרה חוקים כלכליים

which have enabled me and my rich buddies in the top one percent

שאיפשרו לי ולחבריי העשירים באחוזון בעליון

to grab virtually all of the benefits of growth over the last 40 years.

לגרוף בעצם את כל הרווחים של הצמיחה ב-40 השנים האחרונות.

But,

אבל,

if instead

אם במקום זאת,

we accept the latest empirical research,

אנו מקבלים את תוצאות המחקר האמפירי שנעשה לאחרונה,

real science, which correctly describes human beings

מדע אמיתי, שמתאר באופן נכון את בני האדם

as highly cooperative,

כיצורים שמשתפים פעולה במידה רבה,

reciprocal

ששואפים להדדיות

and intuitively moral creatures,

ומוסריים מטבעם,

then it follows logically

אז הגיוני להניח

that it must be cooperation

שמן הסתם, שיתוף הפעולה

and not selfishness

ולא האנוכיות

that is the cause of our prosperity,

היא הסיבה לשגשוג שלנו;

and it isn't our self-interest

ולא האינטרס האישי שלנו,

but rather our inherent reciprocity

אלא הנטייה לשיתוף פעולה הטבועה בנו

that is humanity's economic superpower.

היא כוח-העל הכלכלי שמניע את האנושות.

So at the heart of this new economics

במרכזה של הכלכלה החדשה הזאת

is a story about ourselves that grants us permission to be our best selves,

עומד הסיפור עלינו, שמעניק לנו רשות למצוא את הטוב ביותר שבנו,

and, unlike the old economics,

ובניגוד לכלכלה הישנה,

this is a story that is virtuous

זהו רעיון נעלה

and also has the virtue of being true.

והערך המוסף שלו הוא היותו אמת.

Now,

אבל,

I want to emphasize that this new economics

אני רוצה להדגיש שהכלכלה החדשה הזאת

is not something I have personally imagined or invented.

איננה משהו שאני באופן אישי הגיתי או המצאתי.

Its theories and models are being developed and refined

התיאוריות והמודלים שלה מפותחים ומשוכללים

in universities around the world

באוניברסיטאות ברחבי העולם

building on some of the best new research in economics,

על סמך כמה מהמחקרים החדשים והטובים ביותר בכלכלה:

complexity theory, evolutionary theory,

תורת הסיבוכיות, תורת האבולוציה,

psychology, anthropology and other disciplines.

פסיכולוגיה, אנתרופולגיה ודיסציפלינות אחרות.

And although this new economics does not yet have its own textbook

ולמרות שאין עדיין ספר לימוד עבור הכלכלה החדשה הזאת

or even a commonly agreed upon name,

או אפילו שם מוסכם,

in broad strokes

בקווים כלליים

its explanation of where prosperity comes from goes something like this.

ההסבר שלה לגבי מקורו של שגשוג הוא בערך כזה:

So, market capitalism is an evolutionary system

שוק קפיטליסטי מהווה מערכת אבולוציונית

in which prosperity emerges

שבה שגשוג מופיע

through a positive feedback loop

דרך לולאת משוב חיובי

between increasing amounts of innovation and increasing amounts of consumer demand.

בין כמויות עולות של חדשנות וכמויות עולות של ביקוש צרכני.

Innovation is the process by which we solve human problems,

החדשנות היא התהליך דרכו אנחנו פותרים בעיות אנוש,

consumer demand is the mechanism through which the market selects

הביקוש צרכני ההוא המנגנון שדרכו בוחר השוק

for useful innovations,

בחידושים שימושיים,

and as we solve more problems, we become more prosperous.

וכשאנו ממשיכים לפתור בעיות אנו מוסיפים לשגשג.

But as we become more prosperous,

אך ככל שאנו מוסיפים לשגשג,

our problems and solutions

הבעיות והפתרונות שלנו

become more complex,

נעשים מורכבים יותר,

and this increasing technical complexity

והמורכבות הטכנית הגדלה הזאת

requires ever higher levels of social and economic cooperation

דורשת רמות גבוהות אף יותר של שיתוף פעולה חברתי וכלכלי

in order to produce the more highly specialized products

בכדי לייצר את המוצרים המיוחדים כל כך

that define a modern economy.

שמגדירים את הכלכלה המודרנית.

Now, the old economics is correct, of course,

הכלכלה הישנה צודקת, כמובן,

that competition plays a crucial role in how markets work,

מבחינה זו שהתחרות ממלאת תפקיד חיוני בתפקוד השווקים,

but what it fails to see

אבל היא אינה רואה

is that it is largely a competition between highly cooperative groups --

שזו בעיקר תחרות בין קבוצות שמשתפות ביניהן פעולה באופן הדוק --

competition between firms, competition between networks of firms,

תחרות בין חברות, תחרות בין רשתות של חברות,

competition between nations --

תחרות בין מדינות --

and anyone who has ever run a successful business knows

וכל מי שניהל אי פעם עסק מצליח יודע

that building a cooperative team by including the talents of everyone

שבניית צוות שיתופי ע"י הכללת הכשרונות של כולם

is almost always a better strategy than just a bunch of selfish jerks.

היא כמעט תמיד אסטרטגיה טובה יותר מסתם חבורה של אידיוטים אנוכיים.

So how do we leave neoliberalism behind

אז איך ננטוש את הניאו-ליברליזם

and build a more sustainable, more prosperous

ונבנה חברה אנושית שתהיה יותר ברת-קיימא, יותר משגשגת

and more equitable society?

ויותר שוויונית?

The new economics suggests just five rules of thumb.

הכלכלה החדשה מציעה חמישה כללי אצבע.

First is that successful economies are not jungles, they're gardens,

הראשון אומר שכלכלות מצליחות אינן ג'ונגלים אלא גַנים,

which is to say that markets,

כלומר, את השווקים,

like gardens, must be tended,

כמו גנים, יש לטפח,

that the market is the greatest social technology ever invented

שהשוק הוא הטכנולוגיה החברתית המוצלחת ביותר שהומצאה אי פעם

for solving human problems,

לצורך פתרון בעיות אנוש,

but unconstrained by social norms or democratic regulation,

אבל אם הם לא ירוסנו ע"י נורמות חברתיות או רגולציה דמוקרטית,

markets inevitably create more problems than they solve.

השווקים יוצרים באופן בלתי נמנע יותר בעיות מאשר פתרונות.

Climate change,

שינויי האקלים,

the great financial crisis of 2008

המשבר הפיננסי של 2008

are two easy examples.

הן שתי דוגמאות מיידיות.

The second rule is

הכלל השני הוא,

that inclusion creates economic growth.

שהכללת אוכלוסיות יוצרת צמיחה כלכלית.

So the neoliberal idea

הרעיון הניאו-ליברלי,

that inclusion is this fancy luxury

שהכללה היא חלק מאותן מותרות יקרים

to be afforded if and when we have growth is both wrong and backwards.

שאנו יכולים להרשות לעצמנו אם וכאשר ישנה צמיחה הוא מוטעה וגם מפגר.

The economy is people.

כלכלה היא אנשים.

Including more people in more ways

הכללת יותר אנשים ביותר דרכים

is what causes economic growth in market economies.

היא זו שגורמת לצמיחה כלכלית בכלכלת שוק.

The third principle

הכלל השלישי

is the purpose of the corporation is not merely to enrich shareholders.

הוא שמטרתו של ארגון אינה רק להעשיר את בעלי המניות.

The greatest grift in contemporary economic life

הרעיון המקודש ביותר בכלכלה בת-זמננו

is the neoliberal idea that the only purpose of the corporation

הוא הרעיון הניאו-ליברלי שהמטרה היחידה של תאגיד

and the only responsibility of executives

והאחריות היחידה של מנהליו

is to enrich themselves and shareholders.

הן להעשיר את עצמם ואת בעלי המניות.

The new economics must and can insist

הכלכלה החדשה חייבת ויכולה לעמוד על כך

that the purpose of the corporation

שמטרתו של תאגיד

is to improve the welfare of all stakeholders:

היא לשפר את הרווחה של כל בעלי העניין:

customers, workers,

לקוחות, עובדים,

community and shareholders alike.

הקהילה וגם בעלי המניות.

Rule four:

כלל ארבע:

greed is not good.

תאוות בצע אינה דבר חיובי.

Being rapacious doesn't make you a capitalist,

עושק הזולת אינו עושה אתכם לקפיטליסטים,

it makes you a sociopath.

אלא לסוציופתים.

(Laughter)

(צחוק)

(Applause)

(מחיאות כפיים)

And in an economy as dependent upon cooperation at scale as ours,

ובכלכלה שתלויה בשיתוף פעולה כמו שלנו,

sociopathy is as bad for business as it is for society.

סוציופתיה מזיקה לעסקים כמו שהיא מזיקה לחברה.

And fifth and finally,

וחמישי ואחרון,

unlike the laws of physics,

בשונה מחוקי הפיזיקה,

the laws of economics are a choice.

חוקי הכלכלה הם בחירה.

Now, neoliberal economic theory

נכון, תאוריית הכלכלה הניאו-ליברלית

has sold itself to you as unchangeable natural law,

מכרה לנו את עצמה כ"חוק טבע בלתי ניתן לשינוי",

when in fact it's social norms and constructed narratives

כשבעצם היא אוסף של נורמות חברתיות וסיפורים מוסכמים

based on pseudoscience.

המבוססים על מדע-לכאורה.

If we truly want a more equitable,

אם אנחנו רוצים בכנות כלכלה שתהיה יותר שוויונית,

more prosperous and more sustainable economy,

יותר משגשגת ויותר ברת-קיימא,

if we want high-functioning democracies

אם אנחנו חפצים בדמוקרטיות שמתפקדות באופן מיטבי

and civil society,

ובחברה אזרחית,

we must have a new economics.

נחוצה לנו כלכלה חדשה.

And here's the good news:

והנה החדשות הטובות:

if we want a new economics,

אם אנחנו רוצים כלכלה חדשה,

all we have to do is choose to have it.

כל שעלינו לעשות הוא לבחור בה.

Thank you.

תודה רבה.

(Applause)

(מחיאות כפיים)

Moderator: So Nick, I'm sure you get this question a lot.

מנחה: אז ניק, אני בטוחה שאתה שומע את השאלה הזאת רבות.

If you're so unhappy with the economic system,

אם אתה כה בלתי מרוצה מהמערכת הכלכלית,

why not just give all your money away and join the 99 percent?

למה שלא פשוט תתרום את כל הכסף שלך ותצטרף לתנועת "99 אחוזים"?

Nick Hanauer: Yeah, no, yes, right.

ניק האנאוור: אכן, לא, כן, נכון.

You get that a lot. You get that a lot.

אתה שומע את זה הרבה. אתה שומע את זה הרבה.

"If you care so much about taxes, why don't you pay more,

"אם כל כך חשובים לך המסים, למה שלא תשלם יותר,

and if you care so much about wages, why don't you pay more?"

ואם כל כך חשובות לך המשכורות, למה שלא תשלם יותר?"

And I could do that.

ויכולתי לעשות זאת.

The problem is,

הבעיה היא,

it doesn't make that much difference,

שזה לא יחולל שינוי גדול,

and I have discovered a strategy

ואני גיליתי אסטרטגיה

that works literally a hundred thousand times better --

שבמפורש עובדת פי מאה אלף יותר טוב --

Moderator: OK.

מנחה: או קיי.

נ"ה: שהיא להשתמש בכסף שלי כדי ליצור מוסכמות ולהעביר חוקים

NH: which is to use my money to build narratives and to pass laws

that will require all the other rich people

שיגרמו לכל העשירים האחרים

to pay taxes and pay their workers better.

לשלם יותר מסים ולשלם לעובדיהם יותר.

(Applause)

(מחיאות כפיים)

And so, for example,

וכך, לדוגמה,

the 15-dollar minimum wage that we cooked up

משכורת מינימום של 15 דולר שרקחנו

has now affected 30 million workers.

משפיעה כעת על 30 מיליון עובדים.

So that works better.

אז זה עובד טוב יותר.

Moderator: That's great.

מנחה: זה מצויין.

אם תשנה את דעתך, נמצא עבורך למי לתרום.

If you change your mind, we'll find some takers for you.

NH: OK. Thank you. Moderator: Thank you very much.

נ"ה: או קיי. תודה רבה. מנחה: תודה רבה לך.