How radio telescopes show us unseen galaxies | Natasha Hurley-Walker

Transcriber: Joseph Geni Reviewer: Joanna Pietrulewicz

תרגום: Ido Dekkers עריכה: Tal Dekkers

Space, the final frontier.

חלל, הגבול האחרון.

I first heard these words when I was just six years old,

לראשונה שמעתי את המילים האלו כשהייתי רק בת שש,

and I was completely inspired.

ולגמרי קיבלתי השראה.

I wanted to explore strange new worlds.

רציתי לחקור עולמות חדשים ומוזרים.

I wanted to seek out new life.

רציתי לחפש חיים חדשים.

I wanted to see everything that the universe had to offer.

רציתי לראות כל מה שליקום היה להציע.

And those dreams, those words, they took me on a journey,

החלומות האלו, המילים האלו, הן לקחו אותי למסע,

a journey of discovery,

מסע של גילוי,

through school, through university,

דרך בית ספר, דרך האוניברסיטה,

to do a PhD and finally to become a professional astronomer.

לדוקטורט ולבסוף להפוך לאסרונומית מקצועית.

Now, I learned two amazing things,

עכשיו, למדתי שני דברים מדהימים,

one slightly unfortunate,

אחד מעט עצוב,

when I was doing my PhD.

כשעשיתי את הדוקטורט שלי,

I learned that the reality was

גיליתי שהמציאות היתה

I wouldn't be piloting a starship anytime soon.

שאני לא אטיס חללית בקרוב.

But I also learned that the universe is strange, wonderful and vast,

אבל למדתי גם שהיקום מוזר, נפלא ורחב,

actually too vast to be explored by spaceship.

למעשה רחב מדי להחקר על ידי חללית.

And so I turned my attention to astronomy, to using telescopes.

וכך הפנתי את תשומת הלב שלי לאסטרונומיה, לשימוש בטלסקופים.

Now, I show you before you an image of the night sky.

עכשיו, אני מראה לכם תמונה של שמי הלילה.

You might see it anywhere in the world.

אתם אולי רואים אותה בכל מקום בעולם.

And all of these stars are part of our local galaxy, the Milky Way.

וכל הכוכבים האלה הם חלק מהגלקסיה המקומית שלנו, שביל החלב.

Now, if you were to go to a darker part of the sky,

עכשיו, אם הייתם הולכים לחלק חשוך יותר של השמים,

a nice dark site, perhaps in the desert,

אזור נחמד וחשוך, אולי במדבר,

you might see the center of our Milky Way galaxy

אולי הייתם רואים את מרכז גלקסית שביל החלב שלנו

spread out before you, hundreds of billions of stars.

פרוש לפניכם, מאות מיליארדי כוכבים.

And it's a very beautiful image.

וזה מראה ממש יפיפה.

It's colorful.

הוא צבעוני.

And again, this is just a local corner of our universe.

ושוב, זו רק פינה מקומית של היקום שלנו.

You can see there's a sort of strange dark dust across it.

אתם יכולים לראות שם סוג של אבק כהה ומוזר לרוחבו.

Now, that is local dust

עכשיו, זה אבק מקומי

that's obscuring the light of the stars.

שמסתיר את אור הכוכבים.

But we can do a pretty good job.

אבל אנחנו יכולים לעשות עבודה די טובה.

Just with our own eyes, we can explore our little corner of the universe.

רק עם העיניים שלנו, אנחנו יכולים לחקור את הפינה הקטנה שלנו ביקום.

It's possible to do better.

אפשר לעשות טוב יותר.

You can use wonderful telescopes like the Hubble Space Telescope.

אתם יכולים להשתמש בטלסקופים כמו טלסקופ החלל האבל.

Now, astronomers have put together this image.

עכשיו, אסטרונומים חיברו יחד תמונה.

It's called the Hubble Deep Field,

היא נקראת השדה העמוק של האבל,

and they've spent hundreds of hours observing just a tiny patch of the sky

והם בילו מאות שעות באבחון רק קטע קטן של השמיים

no larger than your thumbnail held at arm's length.

לא גדול יותר מציפורן האגודל שלהם מוחזק במרחק הזרוע.

And in this image

ובתמונה

you can see thousands of galaxies,

אתם יכולים לראות אלפי גלקסיות,

and we know that there must be hundreds of millions, billions of galaxies

ואנחנו יודעים שחייבות להיות מאות מליוני, מיליארדי גלקסיות

in the entire universe,

בכל היקום,

some like our own and some very different.

כמה כמו שלנו וכמה מאוד שונות.

So you think, OK, well, I can continue this journey.

אז אתם חושבים, בסדר, ובכן, אני יכולה להמשיך את המסע הזה.

This is easy. I can just use a very powerful telescope

זה קל, אני יכולה פשוט להשתמש בטלסקופ ממש חזק

and just look at the sky, no problem.

ופשוט להביט בשמיים, אין בעיה.

It's actually really missing out if we just do that.

זה למעשה באמת מפספס אם נעשה רק את זה.

Now, that's because everything I've talked about so far

עכשיו, זה בגלל שכל מה שדיברתי עליו עד עכשיו

is just using the visible spectrum, just the thing that your eyes can see,

הוא רק שימוש בספקטרום הנראה, רק מה שהעיניים שלכם יכולות לראות,

and that's a tiny slice,

וזו פיסה זעירה,

a tiny, tiny slice of what the universe has to offer us.

פיסה ממש זעירה של מה שיש ליקום שלנו להציע.

Now, there's also two very important problems with using visible light.

עכשיו, יש שתי בעיות חשובות בשימוש באור נראה.

Not only are we missing out on all the other processes

לא רק שאנחנו מפספסים את כל התהליכים האחרים

that are emitting other kinds of light,

שקורנים סוגים אחרים של אור,

but there's two issues.

אלא שיש שני נושאים.

Now, the first is that dust that I mentioned earlier.

עכשיו, הראשון הוא האבק שהוזכר קודם לכן.

The dust stops the visible light from getting to us.

האבק עוצר את האור הנראה מלהגיע אלינו.

So as we look deeper into the universe, we see less light.

אז כשאנחנו מביטים עמוק יותר לתוך היקום, אנחנו רואים פחות אור.

The dust stops it getting to us.

האבק עוצר אותו מלהגיע אלינו.

But there's a really strange problem with using visible light

אבל יש בעיה באמת מוזרה בשימוש באור נראה

in order to try and explore the universe.

כדי לנסות ולחקור את היקום.

Now take a break for a minute.

עכשיו קחו הפסקה לרגע.

Say you're standing on a corner, a busy street corner.

נגיד שאתם עומדים בפינה, בפינת רחוב סואן.

There's cars going by.

מכוניות עוברות.

An ambulance approaches.

אמבולנס מתקרב.

It has a high-pitched siren.

יש לו סירנה עם צליל גבוה.

(Imitates a siren passing by)

(מחקה סירנה עוברת)

The siren appeared to change in pitch

נראה שהסירנה משנה גובה צליל

as it moved towards and away from you.

כשהיא נעה אליכם והרחק מכם.

The ambulance driver did not change the siren just to mess with you.

נהג האמבולנס לא שינה את הסירנה רק כדי לשגע אתכם.

That was a product of your perception.

זה תוצר של התפישה שלנו.

The sound waves, as the ambulance approached,

גלי הקול, כשהאמבולנס מתקרב,

were compressed,

נדחסים,

and they changed higher in pitch.

והם משתנים לגובה גבוה יותר.

As the ambulance receded, the sound waves were stretched,

כשהאמבולנס מתרחק, גלי הקול נמתחים,

and they sounded lower in pitch.

והם נשמעים בגובה צליל נמוך יותר.

The same thing happens with light.

אותו הדבר מתרחש עם אור.

Objects moving towards us,

עצמים שנעים כלפינו,

their light waves are compressed and they appear bluer.

גלי האור שלהם נדחסים והם מופיעים כחולים יותר.

Objects moving away from us,

עצמים שמתרחקים מאיתנו,

their light waves are stretched, and they appear redder.

גלי האור שלהם נמתחים, והם נראים אדומים יותר.

So we call these effects blueshift and redshift.

אז אנחנו קוראים להשפעות האלו הסטה לכחול והסטה לאדום.

Now, our universe is expanding,

עכשיו, היקום שלנו מתרחב,

so everything is moving away from everything else,

כך שהכל מתרחק מכל דבר אחר,

and that means everything appears to be red.

וזה אומר שהכל נראה אדום.

And oddly enough, as you look more deeply into the universe,

ולמרבה הפלא, כשאתם מביטים עמוק יותר לתוך היקום,

more distant objects are moving away further and faster,

עצמים רחוקים יותר נעים הרחק יותר ומהר יותר,

so they appear more red.

אז הם נראים יותר אדומים.

So if I come back to the Hubble Deep Field

אז אם אני חוזרת לשדה העמוק של האבל

and we were to continue to peer deeply into the universe

והיינו ממשיכים להביט עמוק לתוך היקום

just using the Hubble,

רק בשימוש בהאבל,

as we get to a certain distance away,

כשנגיע למרחק מסויים,

everything becomes red,

הכל יהפך לאדום,

and that presents something of a problem.

וזה מציג בעיה מסויימת.

Eventually, we get so far away

לבסוף, אנחנו מתרחקים כל כך

everything is shifted into the infrared

שהכל מוסט לאינפרא אדום

and we can't see anything at all.

ואנחנו לא יכולים לראות יותר כלום.

So there must be a way around this.

אז כנראה שיש דרך לעקוף את זה.

Otherwise, I'm limited in my journey.

אחרת, אני מוגבלת במסע שלי.

I wanted to explore the whole universe,

רציתי לחקור את כל היקום,

not just whatever I can see, you know, before the redshift kicks in.

לא רק מה שאני יכולה לראות, אתם יודעים, לפני שההסטה לאדום פועלת.

There is a technique.

יש שיטה.

It's called radio astronomy.

היא נקראת אסטרונומיית רדיו.

Astronomers have been using this for decades.

אטסרונומים השתמשו בה במשך שנים.

It's a fantastic technique.

זו שיטה נפלאה.

I show you the Parkes Radio Telescope, affectionately known as "The Dish."

אני מראה לכם את טסלקופ הרדיו פרקס, שנקרא בחיבה "הצלחת."

You may have seen the movie.

אתם אולי ראיתם את הסרט.

And radio is really brilliant.

ורדיו הוא באמת גאוני.

It allows us to peer much more deeply.

הוא מאפשר לנו להציץ הרבה יותר עמוק.

It doesn't get stopped by dust,

הוא לא נעצר על ידי אבק,

so you can see everything in the universe,

כך שאתם רואים כל מה שיש ביקום,

and redshift is less of a problem

והסטה לאדום היא פחות בעיה

because we can build receivers that receive across a large band.

בגלל שאתם יכולים לבנות מקלטים שקולטים ברוחב פס גדול.

So what does Parkes see when we turn it to the center of the Milky Way?

אז מה פרקס רואה כשאנחנו מפנים אותו למרכז שביל החלב?

We should see something fantastic, right?

אנחנו צריכים לראות משהו פנטסטי, נכון?

Well, we do see something interesting.

ובכן, אנחנו רואים משהו מעניין.

All that dust has gone.

כל האבק הזה נעלם.

As I mentioned, radio goes straight through dust, so not a problem.

כמו שהזכרתי, רדיו עובר ישר דרך אבק, אז אין בעיה.

But the view is very different.

אבל התמונה היא מאוד שונה.

We can see that the center of the Milky Way is aglow,

אנחנו יכולים לראות שהמרכז של שביל החלב זוהר,

and this isn't starlight.

וזה לא אור כוכבים.

This is a light called synchrotron radiation,

זה אור שנקרא קרינת סינכרוטרון,

and it's formed from electrons spiraling around cosmic magnetic fields.

והוא נוצר מאלקטרונים שמתפתלים סביב שדות מגנטיים קוסמיים.

So the plane is aglow with this light.

אז המישור זוהר באור הזה.

And we can also see strange tufts coming off of it,

ואנחנו יכולים גם לראות ציציות מוזרות מגיעות ממנו,

and objects which don't appear to line up

ועצמים שלא נראים שמתיישרים

with anything that we can see with our own eyes.

עם שום דבר שאנחנו יכולים לראות בעיניים.

But it's hard to really interpret this image,

אבל זה קשה לפרש באמת את התמונה הזו,

because as you can see, it's very low resolution.

בגלל שאתם יכולים לראות, זה ברזולוציה ממש נמוכה.

Radio waves have a wavelength that's long,

לגלי רדיו יש אורך גל ארוך,

and that makes their resolution poorer.

וזה עושה את הרזולוציה שלהם נמוכה.

This image is also black and white,

התמונה הזו גם בשחור לבן,

so we don't really know what is the color of everything in here.

אז אנחנו לא באמת יודעים מה הצבע של הכל שם בפנים.

Well, fast-forward to today.

ובכן, נרוץ קדימה להיום.

We can build telescopes

אנחנו יכולים לבנות טלסקופים

which can get over these problems.

שיכולים להתגבר על הבעיות האלו.

Now, I'm showing you here an image of the Murchison Radio Observatory,

עכשיו, אני מראה לכם פה תמונה של מצפה הכוכבים ברדיו מרצ'יסון,

a fantastic place to build radio telescopes.

מקום נפלא לבנות רדיו טלסקופים.

It's flat, it's dry,

הוא שטוח, יבש,

and most importantly, it's radio quiet:

והכי חשוב, הוא שקט מבחינת גלי רדיו:

no mobile phones, no Wi-Fi, nothing,

אין טלפונים סלולריים, אין וויפי, כלום,

just very, very radio quiet,

רק מאוד מאוד שקט בתחום הרדיו,

so a perfect place to build a radio telescope.

אז מקום מושלם לבנות רדיו טלסקופ.

Now, the telescope that I've been working on for a few years

עכשיו, הטלסקופ שעבדתי עליו במשך שנים

is called the Murchison Widefield Array,

נקרא המערך הרחב מרצ'יסון,

and I'm going to show you a little time lapse of it being built.

ואני אראה לכם מעט תמונות בזמן שהוא נבנה.

This is a group of undergraduate and postgraduate students

זו קבוצה של סטודנטים לתואר שני ודוקטורנטים

located in Perth.

שממוקמים בפרת'.

We call them the Student Army,

אנחנו קוראים להם צבא הסטודנטים,

and they volunteered their time to build a radio telescope.

והם מנדבים את הזמן שלהם לבנות רדיו טלסקופ.

There's no course credit for this.

אין קרדיט של קורס לזה.

And they're putting together these radio dipoles.

והם מרכיבים את דיפולי הרדיו האלה.

They just receive at low frequencies, a bit like your FM radio or your TV.

הם רק קולטים בתדירויות נמוכות, מעט כמו רדיו ה FM שלכם או הטלוויזיה.

And here we are deploying them across the desert.

ופה אנחנו פורשים אותן לרוחב המדבר.

The final telescope covers 10 square kilometers

הטלסקופ הסופי מכסה 10 קילומטרים רבועים

of the Western Australian desert.

של מדבר מערב אוסטרלי.

And the interesting thing is, there's no moving parts.

והדבר המעניין הוא, שאין חלקים נעים.

We just deploy these little antennas

אנחנו פשוט פורשים את האנטנות האלו

essentially on chicken mesh.

בעיקרון על רשת תרנגולות.

It's fairly cheap.

זה די זול.

Cables take the signals

כבלים לוקחים את האותות

from the antennas

מהאנטנות

and bring them to central processing units.

ומביאים אותם ליחידות עיבוד מרכזיות.

And it's the size of this telescope,

וזה הגודל של הטלסקופ,

the fact that we've built it over the entire desert

העובדה שבנינו אותו על כל המדבר

that gives us a better resolution than Parkes.

שנותנת לנו רזולוציה טובה יותר מפרקס.

Now, eventually all those cables bring them to a unit

עכשיו, לבסוף כל הכבלים האלו מביאים אותם ליחידה

which sends it off to a supercomputer here in Perth,

ששולחת אותם למחשב על בפרת',

and that's where I come in.

ושם אני נכנסת לתמונה.

(Sighs)

(אנחות)

Radio data.

מידע רדיו.

I have spent the last five years

ביליתי את חמש השנים האחרונות

working with very difficult, very interesting data

בעבודה עם מידע מאוד קשה, מאוד מעניין

that no one had really looked at before.

שאף אחד לא הביט עליו באמת לפני כן.

I've spent a long time calibrating it,

ביליתי הרבה זמן בלכייל אותו,

running millions of CPU hours on supercomputers

להריץ מליוני שעות מעבד על מחשבי על

and really trying to understand that data.

ובאמת לנסות להבין את המידע הזה.

And with this telescope,

ועם הטלסקופ הזה,

with this data,

עם המידע הזה,

we've performed a survey of the entire southern sky,

ביצענו סקר של כל השמיים הדרומיים,

the GaLactic and Extragalactic All-sky MWA Survey,

סקר MWA הגלקטי והאקסטרה-גלקטי של כל השמיים,

or GLEAM, as I call it.

או GLEAM, כמו שאני קוראת לו.

And I'm very excited.

ואני מאוד מתרגשת.

This survey is just about to be published, but it hasn't been shown yet,

הסקר הזה רק עומד להתפרסם, אבל הוא לא הוצג עדיין,

so you are literally the first people

אז אתם ממש האנשים הראשונים

to see this southern survey of the entire sky.

לראות את הסקר הדרומי של כל השמיים.

So I'm delighted to share with you some images from this survey.

אז אני מאושרת לחלוק איתכם כמה תמונות מהסקר הזה.

Now, imagine you went to the Murchison,

עכשיו, דמיינו שהלכתם למרצ'יסון,

you camped out underneath the stars

חניתם מתחת לשמיים

and you looked towards the south.

והבטתם כלפי הצפון.

You saw the south's celestial pole,

ראיתם את הקוטב הדרומי השמיימי,

the galaxy rising.

הגלקסיה עולה.

If I fade in the radio light,

אם אני אכניס פנימה את אור הרדיו,

this is what we observe with our survey.

זה מה שאני רואה בסקר שלנו.

You can see that the galactic plane is no longer dark with dust.

אתם יכולים לראות שהמישור הגלקטי לא חשוך יותר מאבק.

It's alight with synchrotron radiation,

הוא מואר בקרינת סינכרוטרון,

and thousands of dots are in the sky.

ואלפי נקודות בשמיים.

Our large Magellanic Cloud, our nearest galactic neighbor,

הענן המגלני הגדול, השכן הגלקטי הקרוב ביותר שלנו,

is orange instead of its more familiar blue-white.

הוא כתום במקום הכחול-לבן המוכר שלו.

So there's a lot going on in this. Let's take a closer look.

אז יש הרבה מתרחש שם בפנים. בואו נביט מקרוב יותר.

If we look back towards the galactic center,

אם נביט אחורה כלפי המרכז הגלקטי,

where we originally saw the Parkes image that I showed you earlier,

שם במקור ראינו את תמונת פרקס שהראתי לכם מוקדם יותר,

low resolution, black and white,

רזולוציה נמוכה, שחור לבן,

and we fade to the GLEAM view,

ואנחנו עוברים למבט של GLEAM,

you can see the resolution has gone up by a factor of a hundred.

אתם יכולים לראות שהרזולוציה עלתה בפקטור של מאה.

We now have a color view of the sky,

יש לנו עכשיו מבט צבעוני של השמיים,

a technicolor view.

תמונה בטכניקולור.

Now, it's not a false color view.

עכשיו, זה לא מבט צבע מדומה.

These are real radio colors.

אלה צבעי רדיו אמיתיים.

What I've done is I've colored the lowest frequencies red

מה שעשיתי זה שצבעתי את התדירויות הנמוכות באדום

and the highest frequencies blue,

והתדירויות הגבוהות ביותר בכחול,

and the middle ones green.

והאמצעיות בירוק.

And that gives us this rainbow view.

וזה נותן לנו את המבט הצבעוני הזה.

And this isn't just false color.

וזה לא רק צבע מדומה.

The colors in this image tell us about the physical processes

הצבעים בתמונה הזו מספרים לנו בנוגע לתהליכים הפיזיקליים

going on in the universe.

שמתרחשים ביקום.

So for instance, if you look along the plane of the galaxy,

אז לדוגמה, אם נביט לרוחב המישור הגלקטי של הגלקסיה,

it's alight with synchrotron,

זה מואר בסינכרוטרון,

which is mostly reddish orange,

שרובו כתום אדמדם,

but if we look very closely, we see little blue dots.

אבל אם נביט ממש מקרוב, נראה נקודות כחולות קטנות.

Now, if we zoom in,

עכשיו, אם נעשה זום פנימה,

these blue dots are ionized plasma

הנקודות הכחולות האלו הן פלזמה מיוננת

around very bright stars,

סביב כוכבים מאוד בהירים,

and what happens is that they block the red light,

ומה שקורה זה שהם חוסמים אור אדום,

so they appear blue.

כך שהם נראים כחולים.

And these can tell us about these star-forming regions

ואלה יכולים לספר לנו על אזורים בהם כוכבים נוצרים

in our galaxy.

בגלקסיה שלנו.

And we just see them immediately.

ואנחנו פשוט רואים אותם מייד.

We look at the galaxy, and the color tells us that they're there.

אנחנו מביטים בגלקסיה, והצבע מספר לנו שהם שם.

You can see little soap bubbles,

אתם יכולים לראות בועות סבון קטנות,

little circular images around the galactic plane,

תמונות עגולות קטנות סביב המישור הגלקטי,

and these are supernova remnants.

ואלה שאריות של סופר נובה.

When a star explodes,

כשכוכב מתפוצץ,

its outer shell is cast off

המעטפת החיצונית שלו מושלכת

and it travels outward into space gathering up material,

והיא נעה החוצה לחלל אוספת חומר,

and it produces a little shell.

ומייצרת קליפה קטנה.

It's been a long-standing mystery to astronomers

זו היתה תעלומה ארוכה לאסטרונומים

where all the supernova remnants are.

איפה כל שאריות הסופרנובה נמצאות.

We know that there must be a lot of high-energy electrons in the plane

אנחנו יודעים שחייבים להיות הרבה אלקטרונים באנרגיה גבוהה במישור

to produce the synchrotron radiation that we see,

כדי לייצר את קרינת הסינכרוטרון שאנחנו רואים,

and we think they're produced by supernova remnants,

ואנחנו חושבים שהם מייוצרים על ידי שאריות סופר נובה,

but there don't seem to be enough.

אבל לא נראה שיש מספיק.

Fortunately, GLEAM is really, really good at detecting supernova remnants,

למרבה המזל, GLEAM הוא באמת, באמת טוב לזיהוי שאריות סופר נובה,

so we're hoping to have a new paper out on that soon.

אז אנחנו מקווים שיהיה לנו מאמר חדש בקרוב.

Now, that's fine.

עכשיו, זה בסדר.

We've explored our little local universe,

חקרנו את היקום המקומי הקטן שלנו,

but I wanted to go deeper, I wanted to go further.

אבל רצינו ללכת עמוק יותר, רציתי להמשיך הלאה.

I wanted to go beyond the Milky Way.

רציתי לעבור מעבר לשביל החלב.

Well, as it happens, we can see a very interesting object in the top right,

ובכן, במקרה, אנחנו יכולים לראות עצם מעניין מימין למעלה,

and this is a local radio galaxy,

וזה גלקסיית רדיו מקומית,

Centaurus A.

סנטאורוס A.

If we zoom in on this,

אם נעשה זום על זה,

we can see that there are two huge plumes going out into space.

אנחנו יכולים לראות שיש שתי פלומות גדולות שיוצאות לחלל.

And if you look right in the center between those two plumes,

ואם תביטו ישר למרכז בין שתי הפלומות האלו,

you'll see a galaxy just like our own.

תראו גלקסיה ממש כמו שלנו.

It's a spiral. It has a dust lane.

היא ספירלית, יש לה נתיב אבק.

It's a normal galaxy.

זו גלקסיה נורמלית.

But these jets are only visible in the radio.

אבל הסילונים האלו נראים רק ברדיו.

If we looked in the visible, we wouldn't even know they were there,

אם מביטים בנראה, לא נדע אפילו שהם שם,

and they're thousands of times larger than the host galaxy.

והן גדולות אלפי מונים מהגלקיה המארחת.

What's going on? What's producing these jets?

מה קורה שם? מה מייצר את הסילונים האלה?

At the center of every galaxy that we know about

במרכז כל גלקסיה שאנחנו מכירים

is a supermassive black hole.

יש חור שחור סופר מסיבי.

Now, black holes are invisible. That's why they're called that.

עכשיו, חורים שחורים הם בלתי נראים. לכן הם נקראים כך.

All you can see is the deflection of the light around them,

כל מה שאתם יכולים לראות זה את ההסטה של האור סביבם,

and occasionally, when a star or a cloud of gas comes into their orbit,

ולפעמים, כשכוכב או ענן של גז נכנס למסלול הקפה,

it is ripped apart by tidal forces,

הוא נקרע לגזרים על יידי גלי כבידה,

forming what we call an accretion disk.

ויוצרים מה שנקרא דיסקיות צמיחה.

The accretion disk glows brightly in the x-rays,

דסקיות הצמיחה זוהרות בחוזקה בקרני רנטגן,

and huge magnetic fields can launch the material into space

ושדות מגנטיים עצומים יכולים לשגר את החומר לחלל

at nearly the speed of light.

כמעט במהירות האור.

So these jets are visible in the radio

אז הסילונים האלה נראים ברדיו

and this is what we pick up in our survey.

וזה מה שגילינו בסקר שלנו.

Well, very well, so we've seen one radio galaxy. That's nice.

ובכן, טוב, אז ראינו גלקסיית רדיו אחת, זה נחמד.

But if you just look at the top of that image,

אבל אם אתם מביטים בקצה העליון של התמונה,

you'll see another radio galaxy.

תראו גלקסיית רדיו נוספת.

It's a little bit smaller, and that's just because it's further away.

היא מעט קטנה יותר, וזה בגלל שהיא מרוחקת יותר.

OK. Two radio galaxies.

אוקיי, שתי גלקסיות רדיו.

We can see this. This is fine.

אנחנו יכולים לראות את זה, זה בסדר.

Well, what about all the other dots?

ובכן, מה בנוגע לנקודות האחרות?

Presumably those are just stars.

אפשר להניח שאלו רק כוכבים.

They're not.

הם לא.

They're all radio galaxies.

כולן גלקסיות רדיו.

Every single one of the dots in this image

כל אחת מהנקודות בתמונה הזו

is a distant galaxy,

היא גלקסיה מרוחקת,

millions to billions of light-years away

במרחק מליוני למיליארדי שנות אור

with a supermassive black hole at its center

עם חור שחור סופר מסיבי במרכזן

pushing material into space at nearly the speed of light.

שדוחפות חומר לתוך החלל כמעט במהירות האור.

It is mind-blowing.

זה משגע.

And this survey is even larger than what I've shown here.

והסקר הזה הוא אפילו גדול יותר ממה שהראתי פה.

If we zoom out to the full extent of the survey,

אם נעשה זום החוצה להקף המלא של הסקר,

you can see I found 300,000 of these radio galaxies.

אתם יכולים לראות שגיליתי 300,000 גלקסיות רדיו כאלו.

So it's truly an epic journey.

זה זה באמת מסע אפי.

We've discovered all of these galaxies

גילינו את כל הגלקסיות האלו

right back to the very first supermassive black holes.

ממש עד לחורים השחורים הסופר מסיבים הראשונים.

I'm very proud of this, and it will be published next week.

אני מאוד גאה בזה, וזה יפורסם בשבוע הבא.

Now, that's not all.

עכשיו, זה לא הכל.

I've explored the furthest reaches of the galaxy with this survey,

חקרתי את האזורים הכי רחוקים של הגלקסיה בסקר הזה,

but there's something even more in this image.

אבל יש משהו אפילו יותר בתמונה הזו.

Now, I'll take you right back to the dawn of time.

עכשיו, אני אקח אתכם חזרה לשחר הזמן.

When the universe formed, it was a big bang,

כשהיקום נוצר, זה היה המפץ הגדול,

which left the universe as a sea of hydrogen,

שהשאיר את היקום כים של מימן,

neutral hydrogen.

מימן ניטרלי.

And when the very first stars and galaxies switched on,

וכשהכוכבים הראשונים והגלקסיות נדלקו,

they ionized that hydrogen.

הם יננו את המימן.

So the universe went from neutral to ionized.

אז היקום עבר מניטרלי למיונן.

That imprinted a signal all around us.

זה הטביע אות מסביבנו.

Everywhere, it pervades us,

כל מקום, זה עובר דרכנו,

like the Force.

כמו הכוח במלחמת הכוכבים.

Now, because that happened so long ago,

עכשיו, בגלל שזה התרחש כל כך מזמן,

the signal was redshifted,

האותות מאוד מוסטים לאדום,

so now that signal is at very low frequencies.

אז עכשיו האות הוא בתדירויות מאוד נמוכות,

It's at the same frequency as my survey,

זו אותה תדירות כמו הסקר שלי,

but it's so faint.

אבל היא כל כך קלושה,

It's a billionth the size of any of the objects in my survey.

זה מיליארדית מכל עצם אחר בסקר שלי.

So our telescope may not be quite sensitive enough to pick up this signal.

אז הטלסקופ שלנו אולי לא רגיש מספיק לקלוט את האות הזה.

However, there's a new radio telescope.

עם זאת, יש רדיו טלסקופ חדש.

So I can't have a starship,

אז אל יכולה להיות לי ספינת כוכבים,

but I can hopefully have

אבל בתקווה יכול להיות לי

one of the biggest radio telescopes in the world.

את אחד טלסקופי הרדיו הכי גדולים בעולם.

We're building the Square Kilometre Array, a new radio telescope,

אנחנו בונים את המערך בקוטר קילומטר מרובע, רדיו טלסקופ חדש,

and it's going to be a thousand times bigger than the MWA,

וזה עומד להיות גדול פי אלף מה MWA,

a thousand times more sensitive, and have an even better resolution.

אלפי מונים יותר רגיש, ותהיה לו אפילו רזולוציה טובה יותר.

So we should find tens of millions of galaxies.

אז אנחנו צריכים לגלות עשרות מליוני גלקסיות.

And perhaps, deep in that signal,

ואולי, עמוק בתוך האות הזה,

I will get to look upon the very first stars and galaxies switching on,

אני אקבל הצצה לכוכבים והגלקסיות הראשונים שנדלקו,

the beginning of time itself.

התחלת הזמן עצמו.

Thank you.

תודה לכם.

(Applause)

(מחיאות כפיים)