Amory Lovins: We must win the oil endgame

מתרגם: Gad Amit מבקר: Ido Dekkers

The old story about climate protection is that it's costly,

הסיפור הישן על שמירת האקלים הוא שזה יקר,

or it would have been done already.

או שזה היה נעשה כבר.

So government needs to make us do something painful to fix it.

כך שממשלות צריכות לגרום לנו לבצע משהו "כואב" לתקן זאת.

The new story about climate protection

הסיפור החדש על הגנת האקלים

is that it's not costly, but profitable.

הינו העובדה שזה לא יקר, זה רווחי.

This was a simple sign error,

זה היה פשוט סימן לטעות,

because it's cheaper to save fuel than to buy fuel,

מכיוון שזול יותר לחסוך בנזין מאשר לקנות,

as is well known to companies that do it all the time --

כפי שזה ברור וידוע לחברות העוסקות בכך כל הזמן -

for example, Dupont, SD micro electronics.

לדוגמה דופונט, מיקרו אלקטרוניקס,

Many other firms -- IBM -- are reducing their energy intensity

חברות אחרות -IBM- מפחיתות את צריכת האנרגיה שלהם

routinely six percent a year by fixing up their plants,

באופן שגרתי ב 6 אחוז לשנה באמצעות שיפור מבני,

and they get their money back in two or three years.

והם מקבלים החזר על ההשקעה תוך שנתיים או שלוש.

That's called a profit.

זה נקרא רווח.

Now, similarly, the old story about oil is that if we wanted to save very much of it,

כעת, באופן דומה, הסיפור הישן על נפט הוא שאם אנו רוצים לשמור אותו

it would be expensive, or we would have done it already,

זה יהיה יקר, אחרת היינו מבצעים זאת כבר,

because markets are essentially perfect.

מכיוון ששווקים הינם בעיקרון מושלמים.

If, of course, that were true, there would be no innovation,

אם, כמובן, זה היה נכון לא היו המצאות,

and nobody could make any money.

ואף אחד לא היה יכול להרוויח כסף.

But the new story about oil

אבל הסיפור החדש לגבי הנפט

is the government doesn't have to force us to do painful things to get off oil --

הוא שהממשלות לא צריכות להכריח אותנו בכוח להפסיק להשתמש בנפט -

not just incrementally, but completely --

לא רק באופן הדרגתי, אלא לחלוטין -

quite the contrary. The United States, for example,

בדיוק להיפך. ארצות הברית לדוגמה,

can completely eliminate its use of oil

מסוגלת להפסיק לחלוטין את השימוש בנפט

and rejuvenate the economy at the same time,

ולהמריץ את הכלכלה באותו זמן,

led by business for profit,

באמצעות הובלה ברווח עסקי,

because it's so much cheaper to save and substitute for the oil

מכיוון שזה כל כך יותר זול לחסוך ולמצוא חלופה לנפט

than to keep on buying it.

בהשוואה להמשך הקנייה שלו.

This process will also be catalyzed by the military

התהליך הזה יתומרץ גם ע"י הצבא

for its own reasons of combat effectiveness and preventing conflict,

מהסיבות של יעילות בקרב ומניעת סכסוכים.

particularly over oil.

במיוחד בהקשר לנפט.

This thesis is set out in a book called "Winning the Oil Endgame"

התיזה מוצגת בספר "ניצחון בסוף-משחק הנפט"

that four colleagues and I wrote

שארבעה קולגות שלי ואני כתבנו,

and have posted for free at Oilendgame.com --

ופרסמנו באופן חופשי באתר oilendgmae.com -

about 170,000 downloads so far.

עד כה 170,000 הורדות.

And it was co-sponsored by the Pentagon --

וזה נתמך במקביל ע"י הפנטגון -

it's independent, it's peer-reviewed

זה חופשי לחלוטין ללא חסויות כלשהם

and all of the backup calculations are transparently posted for your perusal.

וכל החישובים התומכים מוצגים לקריאתכם המדוקדקת.

Now, a bit of economic history, I think, may be helpful here.

כעת, קצת רקע על היסטוריה כלכלית, יכול לסייע כאן.

Around 1850, one of the biggest U.S. industries was whaling.

בסביבות 1850, אחת התעשיות הגדולות בארה"ב היתה צייד לוויתנים.

And whale oil lit practically every building.

ושמן לוויתנים האיר כמעט כל בניין.

But in the nine years before Drake struck oil, in 1859,

אבל ב9 השנים לפני שדרייק הגיע לנפט ב1859.

at least five-sixths of that whale oil-illuminating market disappeared,

לפחות חמש שישיות של השוק לשמן לוויתנים לתאורה נעלם,

thanks to fatal competitors, chiefly oil and gas made from coal,

תודות לתחרות קשה ממתחרים, בעיקר פחם וגז שהופק מפחם,

to which the whalers had not been paying attention.

שלהם ציידי הלוויתנים לא שמו לב.

So, very unexpectedly, they ran out of customers

כך שבאופן בלתי צפוי לחלוטין, נעלמו להם הלקוחות

before they ran out of whales.

לפני שנגמרו להם הלוויתנים.

The remnant whale populations were saved by technological innovators

שאריות האוכלוסיה של הלוויתנים ניצלו באמצעות מחדשים טכנולוגיים

and profit-maximizing capitalists.

וחיפוש רווח מקסימאלי של קפטליסטים.

(Laughter)

(צחוק)

And it's funny -- it feels a bit like this now for oil.

זה מצחיק - זה מרגיש קצת ככה לגבי נפט

We've been spending the last few decades

בכמה עשרות השנים האחרונות אנחנו

accumulating a very powerful backlog of technologies

צברנו ידע טכנולוגי עצום

for saving and substituting for oil,

לחסכון ותחלופה של נפט,

and no one had bothered to add them up before.

ואף אחד קודם לא טרח לחבר אותם עד עכשיו.

So when we did, we found some very surprising things.

אז כאשר חיברנו מצאנו מספר הפתעות מרעישות.

Now, there are two big reasons to be concerned about oil.

כעת יש שתי סיבות להיות מודאג לגבי נפט.

Both national competitiveness and national security are at risk.

גם התחרותיות של המדינה וגם ביטחון המדינה נמצאים בסיכון.

On the competitiveness front,

בחזית התחרותיות,

we all know that Toyota has more market cap than the big three put together.

כולנו יודעים שטויוטה מחזיקה בגודל שוק גדול מ3 הגדולות ביחד.

And serious competition from Europe, from Korea,

ויש תחרות רצינית מאירופה וקוריאה,

and next is China, which will soon be a major net exporter of cars.

ובקרוב סין שתגיע להיות יצואנית רכב חשובה.

How long do you think it will take before you can drive home your new

כמה זמן אתם חושבים שזה יקח לפני שתוכלו לנהוג הביתה

wally-badged Shanghai automotive super-efficient car?

במכונית סופר יעילה תוצרת שנגחאי?

Maybe a decade, according to my friends in Detroit.

אולי עשור, לפי חברי בדטרויט

China has an energy policy

לסין יש מדיניות אנרגיה

based on radical energy efficiency and leap-frog technology.

המבוססת על יעילות אנרגיה רדיקאלית וקפיצה טכנולוגית.

They're not going to export your uncle's Buick.

הם לא הולכים לייצא את הביואיק של הדוד שלך.

And after that comes India.

ואח"כ באה הודו.

The point here is, these cars are going to be made super efficient.

הנקודה היא שהמכוניות האלה הולכות להיות יעילות ביותר.

The question is, who will make them?

השאלה היא מי ייצר אותן?

Will we in the United States continue to import efficient cars to replace foreign oil,

האם אנחנו בארה"ב נמשיך לייבא מכוניות יעילות כדי להחליף נפט זר,

or will we make efficient cars and import neither the oil nor the cars?

או שאנחנו נייצר את המכוניות היעילות ולא יהיה יבוא של נפט או מכוניות?

That seems to make more sense.

זה נראה יותר הגיוני.

The more we keep on using the oil, particularly the imported oil,

ככל שנמשיך להשתמש בנפט, ובמיוחד בנפט המיובא,

the more we face a very obvious array of problems.

כך נצטרך להתמודד עם מערך בעיות גדול יותר.

Our analysis assumes that they all cost nothing,

המחקרים שלנו מעריכים שהמחיר הוא כלום.

but nothing is not the right number.

אבל כלום זה לא המספר הנכון.

It could well be enough to double the oil price, for example.

זה יכול להספיק להכפיל את מחיר הנפט לדוגמה

And one of the worst of these

ומה שהכי גרוע בכך

is what it does to our standing in the world

זה מה שזה עושה למעמדנו בעולם

if other countries think that everything we do is about oil,

אם מדינות אחרות יחשבו שכל מה שאנו עושים קשור לנפט,

if we have to treat countries that have oil

אם נתייחס למדינה שיש בה נפט

differently than countries that don't have oil.

בצורה אחרת מאשר למדינה שאין בה נפט.

And our military get quite unhappy

והצבא שלנו יתחיל להיות ממש לא מרוצה

with having to stand guard on pipelines in Far-off-istan

עם הצורך לשמור על קווי צינורות רחוק-יסטאן

when what they actually signed up for

כאשר מה שהם חתמו עליו

was to protect American citizens.

הוא להגן על אזרחי ארה"ב.

They don't like fighting over oil,

הם לא אוהבים להילחם על נפט,

they don't like being in the sands

הם לא רוצים להיות בחולות

and they don't like where the oil money goes

והם לא אוהבים לאן שכסף הנפט הולך

and what sort of instability it creates.

ואיזה סוג של חוסר יציבות זה יוצר.

Now, in order to avoid these problems,

כעת כדי למנוע בעיות אלו,

whatever you think they're worth, it's actually not that complicated.

כמה שאתם חושבים שהן שוות, במציאות זה לא כל כך מסובך.

We can save half the oil by using it more efficiently,

אנחנו יכולים לחסוך חצי מצריכת הנפט שלנו באמצעות התייעלות

at a cost of 12 dollars per saved barrel.

במחיר של 12 דולר לחבית שנחסכה.

And then we can replace the other half

ואז אנו יכולים להחליף את החצי השני

with a combination of advanced bio-fuels and safe natural gas.

באמצעות איחוד של ביו-דלק וגז טבעי.

And that costs on average under 18 dollars a barrel.

וזה עולה בממוצע פחות מ18 דולר לחבית שנחסכה.

And compared with the official forecast,

ובהשוואה לתחזיות רשמיות,

that oil will cost 26 dollars a barrel in 2025,

הנפט הזה יעלה 26 דולר לחבית ב-2025,

which is half of what we've been paying lately,

שזה חצי ממה שאנחנו משלמים לאחרונה.

that will save 70 billion dollars a year, starting quite soon.

זה יחסוך 70 מילארד דולר לשנה, די בקרוב.

Now, in order to do this we need to invest about 180 billion dollars:

כעת, כדי לבצע זאת אנו צריכים להשקיע 180 מילארד דולר.

half of it to retool the car, truck and plane industries;

חצי מזה כדי לצייד את המכוניות המשאיות, מטוסים ותעשיה.

half of it to build the advanced bio-fuel industry.

חצי נוסף לבנות תעשיות ביו-דלק מתוחכמות.

In the process, we will gain about a million good jobs, mainly rural.

בתהליך הזה אנו נוסיף כמיליון משרות טובות, בעיקר חקלאיות.

And protect another million jobs now at risk, mainly in auto-making.

ונגן על עוד מיליון משרות שכעת בסיכון, במיוחד בייצור רכב.

And we'll also get returns over 150 billion dollars a year.

וגם נקבל החזרים של יותר מ-150 מילארד דולר בשנה.

So that's a very handsome return.

שזה החזר מאוד אטרקטיבי.

It's financeable in the private capital market.

זה ניתן למימון בשוק גיוס ההון הפרטי.

But if you want it for the reasons I just mentioned,

אבל אם אתה מעוניין בכך מהסיבות שציינתי,

to happen sooner and with higher confidence,

כדי שזה יתרחש מוקדם ובבטחון רב יותר.

then -- and also to expand choice and manage risk --

וגם להגדיל את מרחב הברירות ולנהל סיכונים -

then you might like some light-handed public policies

אז תעדיפו מדיניות ממשלתית

that support rather than distorting or opposing the business logic.

שתומכות ולא מעוותות או מתנגדות להגיון הכלכלי.

And these policies work fine without taxes, subsidies or mandates.

והמדיניות הזאת עובדת בסדר ללא מיסים, סובסידיות או אישורים ממשלתיים.

They make a little net money for the treasury.

הם עושים קצת כסף למשרד האוצר.

They have a broad trans-ideological appeal,

יש להם משיכה אידיאולוגית רחבה,

and because we want them actually to happen,

ומכיוון שאנו רוצים שזה יתרחש,

we figured out ways to do them

אנו נמצא את הדרך לבצע אותם

that do not require much, if any, federal legislation,

בצורה שלא תדרוש הרבה אם בכלל חוקים פדרלים.

and can, indeed, be done administratively or at a state level.

ויכולים להתבצע ברמת האדמיניסטרציה האזורית או המדינתית.

Just to illustrate what to do about the nub of the problem,

רק כדי להדגים מה לעשות במרכז הבעיה,

namely, light vehicles,

בעיקר, רכבים קלים,

here are four ultra-light carbon-composite concept cars with low drag,

הנה ארבעה מכוניות קונספט קלות ואירודינמיות המיוצרות מתרכובות סיבי פחמן,

and all but the one at the upper left have hybrid drive.

וכולם מלבד זאת מצד שמאל למעלה הם היברידיות.

You can sort of have it all with these things.

אתה יכול לקבל הכל עם הדברים האלה.

For example, this Opel two-seater

לדוגמא האופל הזאת בעלת 2 מושבים

does 155 miles an hour at 94 miles a gallon.

מגיע למהירות 248 קמ"ש בצריכת דלק של 40 ק"מ לליטר.

This muscle car from Toyota: 408 horsepower in an ultra-light

מכונית כוחנית מטויטה: 408 כוכות סוס במרכב קל

that does zero to 60 in well under four seconds,

שמגיעה מ0 עד 100תוך פחות מ4 שניות,

and still gets 32 miles a gallon. I'll say more later about this.

ועדיין עושה 13 ק"מ לליטר, אני אדבר על זה בהמשך.

And in the upper left, a pioneering effort 14 years ago by GM --

ומצד שמאל למעלה, ניסיון חלוצי לפני 14 שנה מג'נרל מוטורס -

84 miles a gallon without even using a hybrid, in a four-seater.

32 ק"מ לליטר ללא שימוש בהיבריד, ברכב עם 4 מושבים.

Well, saving that fuel, 69 percent of the fuel in light vehicles

אז, חסכון בדלק, 69 אחוז ברכב קל

costs about 57 cents per saved gallon.

עולה 14 סנט לליטר שנחסך.

But it's even a better deal for heavy trucks,

אבל זו אפילו עסקה טובה יותר ברכבי משא כבדים,

where you save a similar amount at 25 cents a gallon,

כאשר חוסכים אותו אחוז ב6 סנט לליטר שנחסך.

with better aerodynamics and tires and engines, and so on,

באמצעות אירודינמיקה, צמיגים ומנועים משופרים וכך הלאה.

and taking out weight so you can put it into payload.

ובהורדת משקל שמאפשר העלאת משקל המטען.

So you can double efficiency with a 60 percent internal rate of return.

כך שניתן להכפיל יעילות ב60 אחוז (IRR) שיעור תשואה פנימי.

Then you can go even further, almost tripling efficiency

ואז ניתן להגיע אפילו רחוק יותר, כמעט לשלש את היעילות

with some operational improvements,

באמצעות התייעלות בתפעול,

double the big haulers' margins.

מה שמכפיל את המרווחים של המובילים הגדולים.

And we intend to use those numbers to create demand pull, and flip the market.

ואנחנו מתכוונים להשתמש במספרים ולבצע משיכה באמצעות ביקוש ולהפוך את השוק.

In the airplane business, it's again a similar story

בתעשיית המטוסים, זה סיפור דומה

where the first 20 percent fuel saving is free,

כאשר 20 אחוז מהדלק הנחסך הוא חינם,

as Boeing is now demonstrating in its new Dreamliner.

כפי שבואינג מדגימה כעת עם ה787

But then the next generation of planes saves about half.

אבל הדור הבא של המטוסים חוסך בערך חצי.

Again, much cheaper than buying the fuel.

שוב זול הרבה יותר מקניית הדלק.

And if you go over the next 15 years or so to a blended-wing body,

ואם אתה מגיע ב15 השנים הבאות למבנה של מטוס-כנף,

kind of a flying wing with internal engines,

הדומה לכנף טסה עם מנוע פנימי,

then you get about a factor three efficiency improvement

אז ניתן להגיע לפקטור של שלוש בשיפור היעילות

at comparable or lower cost.

בעלות שווה או פחותה.

Let me focus a minute on the light vehicles, the cars and light trucks,

אני רוצה להתרכז במכוניות ומשאיות קטנות.

because we all know the most about those;

מכיוון שכולנו יודעים עליהם,

probably everybody here drives one.

ככל הנראה כולם נוהגים באחד.

And yet we may not realize that in a standard sedan,

ואנו עדין לא מבינים שבמכונית סטנדרטית,

of all the fuel energy you feed into the car,

מכל האנרגיה של הדלק שמכניסים למכונית,

seven-eighths never gets to the wheels;

שבע-שמיניות לעולם לא מגיע לגלגלים,

it's lost first in the engine, idling at zero miles a gallon,

זה נעלם קודם במנוע, כאשר המנוע בסיבובי סרק 0 ק"מ לליטר,

the power train and accessories.

במערכת העברת הכוח וציוד היקפי.

So then of the energy that does get to the wheels,

ואז מהאנרגיה שכן מגיעה לגלגלים,

only an eighth of it, half of that, goes to heat the tires on the road,

רק השמינית הזאת, חצי מזה הולך לחימום הצמיגים על הדרך,

or to heat the air the car pushes aside.

או חימום האויר שהמכונית מזיזה הצידה.

And only this little bit, only six percent

ורק 6 אחוז, הכמות הקטנה הזאת

actually ends up accelerating the car

בעצם מאיצה את המכונית

and then heating the brakes when you stop.

ואז מחממת את הברקסים כאשר אתה עוצר.

In fact, since 95 percent of the weight you're moving is the car not the driver,

בעצם, מכיוון ש 95 אחוז ממה שאתה מזיז זה המכונית ולא הנהג

less than one percent of the fuel energy ends up moving the driver.

פחות מאחוז אחד מהאנרגיה של הדלק מסיימת בהסעת הנהג.

This is not very gratifying

זה לא ממש משביע רצון

after more than a century of devoted engineering effort.

אחרי יותר ממאה שנים של השקעה הנדסית.

(Laughter)

(צחוק)

(Applause)

(מחיאות כפיים)

Moreover, three-fourths of the fuel use is caused by the weight of the car.

יותר מזה, שלושה-רבעים מהשימוש בדלק נגרם ממשקל הרכב.

And it's obvious from the diagram that every unit of energy you save at the wheels

וזה ברור מהדיאגרמה שכל יחידת אנרגיה שאתה חוסך בגלגלים

is going to avoid wasting another seven units of energy

חוסכת עוד 7 יחידות אנרגיה

getting that energy to the wheels.

להביא את האנרגיה הזאת לגלגלים.

So there's huge leverage for making the car a lot lighter.

כך שקיים יתרון ענק לעשות את המכונית קלה הרבה יותר.

And the reason this has not been very seriously examined before

והסיבה שזה לא נבחן באופן יסודי יותר קודם

is there was a common assumption in the industry that --

היא, שהייתה קיימת "השערה קולקטיבית" בתעשיה -

well, then it might not be safe if you got whacked by a heavy car,

שזה לא יהיה בטוח אם תחטוף מכה ממכונית כבדה,

and it would cost a lot more to make,

ושזה יעלה הרבה יותר לייצר,

because the only way we know how to make cars much lighter

מכיוון שהדרך היחידה שאנו יודעים כדי לייצר מכונית קלה בהרבה

was to use expensive light metals like aluminum and magnesium.

הייתה, להשתמש במתכות קלות ויקרות כמו אלומיניום או מגנזיום.

But these objections are now vanishing through advances in materials.

אבל ההתנגדויות האלה נמוגות באמצעות התקדמות חומרים.

For example, we use a lot of carbon-fiber composites

לדוגמה, אנו משתמשים הרבה בחומרים מורכבים מסוג סיבי פחמן

in sporting goods.

במוצרי ספורט.

And it turns out that these are quite remarkable for safety.

ויוצא, שהם יוצאים מהכלל בבטיחות.

Here's a handmade McLaren SLR carbon car that got t-boned by a Golf.

הנה מקלרן SLR בייצור ידני מקרבון שחטפה פגיעת צד מגולף.

The Golf was totaled.

הגולף הרוסה.

The McLaren just popped off and scratched the side panel.

במקלרן תזוזה קלה פנימה ושריטה בפנל הצידי.

They'll pop it back on and fix the scratch later.

הם ימשכו את זה חזרה החוצה ויתקנו אח"כ את השריטה.

But if this McLaren were to run into a wall at 65 miles an hour,

אבל אם המקלרן תיכנס בקיר במהירות 100 קמ"ש,

the entire crash energy would be absorbed

כל אנרגיית הריסוק תספג

by a couple of woven carbon-fiber composite cones,

באמצעות מספר קונוסים העשויים מסיבי פחמן,

weighing a total of 15 pounds, hidden in the front end.

השוקלים כ-7 ק"ג, ומוחבאים בחזית.

Because these materials could actually absorb

מכיוון שהחומר הזה מסוגל לספוג

six to 12 times as much energy per pound as steel,

בין 6 ל 12 פעמים יותר אנרגיה בהשוואה לפלדה,

and do so a lot more smoothly.

ולבצע את זה הרבה יותר חלק.

And this means we've just cracked the conundrum of safety and weight.

וזה אומר שזה עתה פיצחנו את הבעיה של בטיחות ומשקל.

We could make cars bigger, which is protective, but make them light.

אנחנו יכולים לייצר מכוניות גדולות שזה בטיחותי, אבל לעשות אותן קלות יותר.

Whereas if we made them heavy, they'd be both hostile and inefficient.

בעוד אם נעשה אותן כבדות הן יהיו גם פחות בטיחותיות וגם פחות יעילות.

And when you make them light in the right way,

וכאשר אתה עושה אותם קלות בצורה הנכונה,

that can be simpler and cheaper to make.

זה יכול להיות פשוט וזול יותר ליצר.

You can end up saving money, and lives, and oil, all at the same time.

בסופו של דבר אתה חוסך גם כסף גם חיים וגם נפט בו זמנית.

I showed here two years ago

אני הראתי כאן לפני שנתיים

a little bit about a design of your basic, uncompromised,

קצת על תכנון בסיסי ללא פשרות של

quintupled-efficiency suburban-assault vehicle --

רכב תקיפה פרוורי בעל יעילות גדולה פי חמש -

(Laughter)

(צחוק)

-- and this is a complete virtual design

וזה התכנון הוירטואלי המלא

that is production-costed manufacturable.

שניתן לייצר במחיר סביר ובייצור המוני.

And the process needed to make it

והתהליך שנדרש כדי לייצר אותו

is actually coming toward the market quite nicely.

מתקרב לשוק.

We figured out a kind of a digital inkjet printer

אנחנו יצרנו משהו כמו מדפסת הזרקת דיו דיגיטאלית

for this very stiff, strong, carbon-composite material,

בשביל החומר המרוכב הקשיח והחזק הזה,

and then ways to thermoform it,

ואז דרכים לעצב אותו בחום,

because it's a combination of carbon and nylon,

מכיוון שזה שילוב של סיבי פחמן וניילון,

into whatever complex shapes you want,

ליצירת כל צורה מסובכת שנרצה,

like the one just shown at the auto show by one of the tier-one suppliers.

כמו זה שרק הוצג בתערוכת רכב ע"י ספק מהשורה הראשונה.

And the manufacturing you can do this way gets radically simplified.

והייצור שאתה יכול לבצע בצורה זאת הופך לפשוט באופן קיצוני.

Because the auto body has only, say, 14 parts, instead of 100, 150.

מכיוון שבמבנה המכונית יש 14 חלקים במקום 100 או 150.

Each one is formed by one fairly cheap die set,

כל אחד נוצר מתבנית אחת זולה יחסית,

instead of four expensive ones for stamping steel.

במקום ארבע תבניות יקרות להטבעת פלדה.

Each of the parts can be easily lifted with no hoist.

כל אחד מהחלקים ניתן להרים בקלות ללא מנוף.

They snap together like a kid's toy.

הם מתחברים ביחד כמו משחק ילדים.

So you got rid of the body shop.

אז אתה יכול להיפטר ממחלקת הפחחים.

And if you want, you can lay color in the mold, and get rid of the paint shop.

ואם אתה רוצה, אתה יכול להוסיף צבע לתוך התבנית ולהיפטר ממחלקת הצבע.

Those are the two hardest and costliest parts of making a car.

אלו שני התהליכים היקרים ביותר בייצור מכוניות.

So you end up with at least two-fifths lower capital intensity

כך שאתה מסיים בלפחות שני חמישיות ירידה בעלות ההשקעה

than the leanest plant in the industry, which GM has in Lansing.

בהשוואה למפעל היעיל ביותר שיש בתעשייה זו, ששייך לגנרל מוטורס בלנסינג.

The plant also gets smaller.

המפעל גם הופך לקטן יותר.

Now, when you go through a similar analysis for every way we use oil,

כעת, כאשר מבצעים בדיקה לכל השימושים שאנו עושים בנפט,

including buildings, industry, feedstocks and so on,

כולל בנייה, תעשייה, גידולים וכיו"ב,

you find that of the 28 million barrels a day

מוצאים שמ-28 מיליון החביות ליום

the government says we will need in 2025,

שהממשלה אומרת שנזדקק ב-2025,

well, about eight of that can be removed by efficiency by then,

ובכן, כשמונה מליון אנו יכולים להוריד עד אז ע"י התייעלות,

with another seven still being saved as the vehicle stocks turn over,

כשעוד שבע נחסכות במעבר למכוניות חדישות,

at an average cost of only 12 bucks a barrel,

בעלות ממוצעת של רק 12 דולר לחבית,

instead of 26 for buying the oil.

במקום 26 עבור קנית הנפט.

And then another six can be made robustly, competitively,

ואז עוד שש ניתן לייצר באופן החלטי ותחרותי,

from cellulosic ethanol and a little bio-diesel,

מתאית (רב סוכר), מאתנול וקצת ביו-דיזל,

without interfering at all with the water or land needs of crop production.

מבלי לפגוע כלל בשימוש במים ואדמה לצרכי הגידול.

There is a huge amount of gas to be saved,

יש כמות אדירה של נפט שניתן לחסוך,

about half the projected gas at about an eighth of its price.

בערך חצי מכמות הנפט במחיר של שמינית ממחירו.

And here are some no-brainer substitutions of it, with lots left over.

והנה כמה תחליפים ברורים, עם הרבה שאריות.

So much, in fact, that after you've handled the domestic oil forecast

כל כך הרבה, שבעצם לאחר הטיפול בצריכת הנפט המקומית החזויה

from areas already approved,

ממקומות שכבר אושרו,

you have only this little bit left, and let's see how we can meet that,

נשאר לך רק כמות קטנה ביותר, בו נראה כיצד ניתן להגיע אליה,

because there's a pretty flexible menu of ways.

מכיוון שיש אפשרויות רבות וגמישות לפיתרון.

We could, of course, buy more efficiency.

אנחנו יכולים כמובן לקנות יותר יעילות.

Maybe you ought to buy efficiency at 26 bucks instead of 12.

אולי צריך לשלם 26 דולר עבור יעילות ולא 12.

Or wait to capture the second half of it.

או לחכות כדי לתפוס את החצי השני.

Or we could, of course, just get this little bit

או שאנחנו, כמובן, יכולים לקבל את הכמות הקטנה הזו

by continuing to import some Canadian and Mexican oil,

ע"י המשך יבוא נפט קנדי או מקסיקני,

or the ethanol the Brazilians would love to sell us.

או אתנול, שהברזילאים ישמחו למכור לנו.

But they'll sell it to Japan and China instead,

אבל הם ימכרו את זה ליפן או סין במקום,

because we have tariff barriers to protect our corn farmers, and they don't.

מכיוון שלנו יש מיסי מגן להגנת מגדלי התירס ולהם אין.

Or we could use the saved gas directly to cover all of this balance,

או שאנו יכולים לנצל את הנפט הנחסך באופן ישיר לכסות את כל ההפרש,

or if we used it as hydrogen, which is more profitable and efficient,

או שאם נשתמש בזה כמימן, שיעיל ורווחי יותר,

we'd get rid of the domestic oil too.

נוכל לבטל את הצריכה המקומית לנפט.

And that doesn't even count, for example,

וזה אפילו לא נחשב, לדוגמה,

that available land in the Dakotas can cost effectively

האדמה הקיימת בדקוטה יכולה לאפשר

make enough wind power to run every highway vehicle in the country.

לייצר מספיק אנרגית-רוח להניע את כל הרכבים בכבישים המהירים בארה"ב.

So we have lots of options.

כך שיש לנו אופציות רבות.

And the choice of menu and timing is quite flexible.

והברירות של תזמון ובחירה די גמישות.

Now, to make this happen quicker and with higher confidence,

כעת, כדי לבצע זאת מהר יותר ובביטחו גבוה יותר,

there is a few ways government could help.

ישנם מספר דרכים בהם הממשלה יכולה לסייע.

For example, fee-bates, a combination of a fee and a rebate

לדוגמה, תשלום-החזר, ז"א שילוב של תשלום והחזר

in any size class of vehicle you want,

לכל קבוצת גודל של רכב,

can increase the price of inefficient vehicles

ניתן להגדיל את המחיר לרכב בלתי יעיל

and correspondingly pay you a rebate for efficient vehicles.

ובמקביל להעניק החזר לרכב יעיל.

You're not paid to change size class.

אתה לא מתוגמל לשנות את קבוצת גודל המכונית.

You are paid to pick efficiency within a size class,

אתה משלום לבחור יעילות בטווח קבוצת הגודל הנבחרת,

in a way equivalent to looking at all fourteen years of life-cycle fuel savings

באופן מסוים זה מקביל להסתכלות ב 14 שנים של מחזור חיים של חסכון בדלק

rather than just the first two or three.

במקום רק בשתיים או השלוש הראשונות.

This expands choice rapidly in the market,

זה מרחיב את האפשרויות באופן מהיר בשוק,

and actually makes more money for automakers as well.

ובעצם מאפשר ליצרניות הרכב להרוויח יותר כסף.

I'd like to deal with the lack of affordable personal mobility in this country

אני רוצה להתייחס לחוסר בתחבורה במחיר סביר למעוטי היכולת במדינה,

by making it very cheaply possible for low-income families

באמצעות ייצור מאד זול ניתן לאפשר למשפחות מעוטות יכולת

to get efficient, reliable, warranted new cars

לקבל מכונית חדשות יעילות באחריות

that they could otherwise never get.

שבדרכים אחרות לא ניתן להשיג.

And for each car so financed, scrap almost one clunker,

ולכל מכונית משולמת, ניתן למחזר גרוטאה,

preferably the dirtiest ones.

כשהעדיפות למזהמות ביותר.

This creates a new million-car-a-year market for Detroit

מה שמייצר שוק חדש של מיליון מכוניות חדשות בשנה עבור דטרויט

from customers they weren't going to get otherwise,

מלקוחות שבדרך אחרת לא היו רוכשים,

because they weren't creditworthy and could never afford a new car.

מכיוון שהם לא בעלי אשראי, ולא היו מסוגלים להחזיק מכונית חדשה.

And Detroit will make money on every unit.

ודטרויט תרוויח כסף על כל מכונית.

It turns out that if, say, African-American and white households

יוצא, שאם נאמר שכל בית ממוצא שחור ולבן

had the same car ownership,

היו בעלי אותה סוג בעלות על רכב,

it would cut employment disparity about in half

זה היה מוריד את מצוקת התעסוקה לחצי

by providing better access to job opportunities.

באמצעות גישה טובה יותר להזדמנויות תעסוקתיות.

So this is a huge social win, too.

כך שזה גם נצחון חברתי משמעותי.

Governments buy hundreds of thousands of cars a year.

ממשלות קונות מאות אלפי מכוניות בשנה.

There are smart ways to buy them and to aggregate that purchasing power

יש דרכים חכמות לקנות אותם כדי להעצים את כוח הקניה

to bring very efficient vehicles into the market faster.

להביא רכבים יעילים ביותר לשוק במהירות.

And we could even do an X Prize-style golden carrot

ואנחנו אפילו יכולים לתת "גזר" של זכיה בפרס

that's worth stretching further for.

ששווה השתדלות נוספת.

For example, a billion-dollar prize for the first U.S. automaker

לדוגמה, פרס בסכום של מיליארד דולר לחברת המכוניות האמריקאית הראשונה

to sell 200,000 really advanced vehicles, like some you saw earlier.

שתמכור 200,000 מכוניות ממש מתוחכמות, כמו אלו שראיתם קודם.

Then the legacy airlines can't afford to buy the efficient new planes

ואז חברות התעופה הותיקות לא יוכלו לממן מטוסים יעילים חדשים

they desperately need to cut their fuel bills,

שהם ממש חייבים כדי להקטין את הוצאות הדלק שלהם,

but if you felt philosophically you wanted to do anything about that,

אבל אם אתה במצב רוח פילוסופי ורוצה לעשות משהו בנדון,

there are ways to finance it.

יש דרכים לממן את זה.

And at the same time to scrap inefficient old planes,

ובאותו זמן ניתן למחזר מטוסים ישנים ולא יעילים,

so that if they were otherwise to come back in the air,

כך שאם במקום זה הם היו חוזרים לאויר,

they would waste more oil,

הם היו מבזבזים יותר דלק,

and block the uptake of efficient, new planes.

וחוסמים בכך את הדרך לכניסת מטוסים חדשים ויעילים.

Those part inefficient planes

החלק הזה, מטוסים לא יעילים

are worth more to society dead than alive.

שווים יותר לחברה "מתים" מאשר "חיים".

We ought to take them out back and shoot them,

אנחנו חייבים לירות בהם ולחסל אותם,

and put bounty hunters after them.

ולשלוח אחריהם ציידים.

Then there's an important military role.

ואז יש את החשיבות של תפקיד הצבא.

That in creating the move to high-volume,

שעל ידי אפשור מעבר ליצור בכמויות גדולות,

low-cost commercial production of these kinds of materials,

ומחירים זולים של חומרים כאלה,

or for that matter, ultra-light steels

או במקרה הזה פלדה קלה ביותר

that are a good backup technology,

שמהווה טכנולוגיית חלופית טובה,

the military can do the trick it did

הצבא יכול לבצע את ה"טריק" הזה

in turning DARPAnet into the Internet.

כפי שהפך את דארפהנט לאינטרנט.

Just turn it over to the private sector, and we have an Internet.

רק תן אותו לשוק הפרטי ויש לנו אינטרנט.

The same for GPS.

אותו דבר עם GPS.

The same for the modern semi-conductor industry.

ואותו דבר בשוק המוליכים למחצה.

That is, military science and technology that they need

מה שאומר שטכנולוגיה צבאית שהם צריכים

can create the advanced materials-industrial cluster

יכולה ליצור קבוצה של חומרים-תעשייתים מתקדמים

that transforms its civilian economy and gets the country off oil,

שתשנה את התעשיה האזרחית ותוריד את הצורך של המדינה בנפט.

which would be a huge contribution to eliminating conflict over oil

מה שיהיה תרומה ענקית למניעת סכסוכים הקשורים לנפט

and advancing national and global security.

וקידום הביטחון הלאומי והגלובלי.

Then we need to retool the car industry and do retraining,

אז אנחנו צריכים לצייד מחדש את תעשיית המכוניות ולבצע אימון מחדש

and shift the convergence of the energy and ag-value chains

ולדחוף את מפגש האנרגיה מול עלות הייצור החקלאי

to shift faster from hydrocarbons to carbohydrates,

כדי לזרז את המעבר מדלק-פחממני לדלק על בסיס אלכוהול

and get out of our own way in other ways.

ולצאת מהקונספציה שהדרך היחידה היא "השיטה שלנו" לדרכים אחרות.

And make the transition to more efficient vehicles go faster.

ולבצע מעבר מהיר יותר למכוניות יותר יעילות.

But here's how the whole thing fits together.

אבל כך הכל מתחבר ביחד.

Instead of official forecasts of oil use

במקום שתחזיות של השימוש בנפט

and oil imports going forever up,

ושל יבוא הנפט יעלו לתמיד,

they can turn down with the 12 dollars a barrel efficiency,

הם יכולים לבצע שינוי עם 12 דולר יעילות לחבית,

down steeply by adding the supply-side substitutions at 18 bucks,

בירידה חדה באמצעות החלפת צד-האספקה בעלות של 18 דולר,

all implemented at slower rates than we've done before when we paid attention.

הכל יבוצע בתהליך איטי ממה שבוצע בעבר כאשר כן נתנו תשומת לב.

And if we start adding tranches of hydrogen in there,

ואם נתחיל להוסיף לשם רבדים של מימן

we are rapidly off imports and completely off oil in the 2040s.

אנחנו נקטין יבוא באופן משמעותי ובשנת 2040 לא נצרוך נפט.

And the one thing I'd like to point out here is that we've done this before.

והדבר היחיד שאני רוצה להראות כאן זה שאנחנו כבר עשינו זאת בעבר.

In this eight-year period, 1977 to 85, when we last paid attention,

בשמונה השנים מ1977 עד 1985, הפעם האחרונה ששמנו לב,

the economy grew 27 percent, oil use fell 17 percent,

הכלכלה גדלה ב27 אחוז ושימוש בנפט ירד ב17 אחוז,

oil imports fell 50 percent, oil imports from the Persian Gulf fell 87 percent.

יבוא הנפט ירד ב50 אחוז ויבוא הנפט מהמפרץ הפרסי קטן ב87 אחוז.

They would have been gone if we'd kept that up one more year.

זה היה נפסק אם היינו ממשיכים בכך שנה אחת נוספת.

Well, that was with very old technologies and delivery methods.

וזה היה עם אמצעי אספקה וטכנולוגיה ישנים מאד.

We could rerun that play a lot better now.

אנחנו יכולים להריץ מחדש את המחזה הרבה יותר טוב כעת.

And yet what we proved then is the U.S. has more market power than OPEC.

ובכל זאת מה שהוכחנו זה שלארה"ב יש יותר כוח שוק מאשר לOPEC.

Ours is on the demand side.

שלנו מגיע מצד הצריכה.

We are the Saudi Arabia of "nega-barrels." (Laughter)

אנחנו ערב הסעודית של "מניעת שימוש בחביות נפט".

We can use less oil faster than they can conveniently sell less oil.

אנו יכולים לצרוך פחות נפט מהר יותר מהיכולת שלהם לייצר פחות נפט.

(Applause)

(מחיאות כפים)

Whatever your reason for wanting to do this,

ללא קשר לסיבה שלך לרצות לעשות את זה,

whether you're concerned about national security or price volatility --

אם אתה מודאג לגבי הביטחון הלאומי או אי יציבות במחיר -

(Laughter)

(צחוק)

-- or jobs, or the planet, or your grand-kids,

או עבודה, או כדור הארץ, או הנכדים שלך,

it seems to me that this is an oil endgame

נראה לי שבמשחק הנפט הזה

that we should all be playing to win.

אנחנו כולנו צריכים לשחק כדי לנצח.

Please download your copy, and thank you very much.

בבקשה הורידו את ההעתק שלכם, ותודה רבה.

(Applause)

(מחיאות כפיים)