3 ways businesses can fight sex trafficking | Nikki Clifton

Translator: Ivana Korom Reviewer: Joanna Pietrulewicz

תרגום: Shai Hakim עריכה: Roni Weisman

A few years ago,

לפני כמה שנים,

I got a call from the highest ranking legal official in the state of Georgia:

קיבלתי שיחה מהפקיד המשפטי הגבוה ביותר במדינת ג'ורג'יה:

the attorney general.

התובע הכללי.

That moment was a wake-up call.

הרגע הזה היה קריאת השכמה.

It was 2013, and the city of Atlanta

השנה הייתה 2013, והעיר אטלנטה

was hosting the Final Four basketball tournament.

אירחה את טורניר ה"פיינאל פור" בכדורסל.

The AG called to ask

התובע הכללי התקשר לשאול

if the company that I worked for could help sponsor billboards

האם החברה שעבדתי עבורה תוכל לממן לוחות מודעות

that would be put up around the city

שימוקמו ברחבי העיר

as part of an anti-human trafficking campaign.

כחלק מקמפיין נגד סחר בבני אדם.

He said this was important because sex trafficking spikes

הוא אמר שזה חשוב כי סחר בבני אדם גואה

with big sporting events and with conventions.

בארועי ספורט ובכנסים.

And the billboards would help to raise awareness.

ולוחות המודעות יעזרו לקדם את המוּדעוּת.

Now, if I'm being honest with you,

אם להיות כנה אתכם,

my first inclination was to politely decline.

הנטיה הראשונית שלי היתה לסרב בנימוס.

(Laughter)

(צחוק)

Let's face it --

בואו נודה על האמת --

there are thousands of things that corporate America could get involved in.

יש אלפי דברים שאמריקה העסקית יכולה להתעסק בהם.

Sex trafficking seemed a little messy.

סחר מיני הרגיש קצת מלוכלך.

Little bit too difficult,

קצת יותר מדי קשה,

something that is better left for someone else.

משהו שעדיף להשאיר למישהו אחר לעשות.

But then I started to understand and learn how big the problem really is.

אבל אז התחלתי להבין וללמוד עד כמה באמת הבעיה גדולה.

And that it's rampant in my company's home town.

ושהיא משתוללת בעיר שבה שוכנת החברה שלי.

I lived and worked in Atlanta for years.

גרתי ועבדתי באטלנטה במשך שנים.

I practice law here.

עסקתי כאן בעריכת דין.

And yet, I had no idea that the birthplace of my children

ועדיין, לא היה לי מושג שמקום הולדתם של הילדים שלי

is among the most prevalent cities for sex trafficking in the US.

הוא בין המקומות המובילים בסחר מיני בארצות הברית.

At last report, Atlanta's illegal sex trade

עפ"י הדיווח האחרון, הסחר הלא חוקי במין באטלנטה

has generated up to 290 million dollars a year.

מייצר עד כ-290 מליון דולר בשנה.

That's more money that the city's illegal gun and drug trade combined.

זה יותר כסף מהסחר הלא חוקי בנשק וסמים ביחד.

So we stepped up and we helped with the billboards.

אז התגייסנו ועזרנו עם לוחות המודעות.

But I couldn't help feeling like it wasn't enough.

אבל הרגשתי שזה לא מספיק.

The parent in me, the mother in me needed to do more.

ההורה שבי, האמא שבי היתה צריכה לעשות יותר.

I started talking to people about this

התחלתי לדבר עם אנשים על זה

and inevitably, I was surprised,

ולא במקרה, הייתי מופתעת,

because the conversation would turn from curiosity:

כי השיחה עברה מסקרנות:

"Really? This happens here?"

"באמת, זה קורה כאן?"

to empathy: "Wow, we've got to do something about that."

לאמפטיה: "וואו, אנחנו צריכים לעשות משהו בקשר לזה"

To blame: "You're not telling me that every prostitute is a victim, are you?

להאשמה: "את לא מנסה לומר שכל זונה היא קורבן, נכון?

I mean, don't they know what they're getting into?"

הן יודעות למה הן נכנסות, לא?"

I get it, I understand why people are confused.

אני מבינה למה אנשים מבולבלים.

So, to be clear, the people that I'm talking about

אז כדי שיהיה ברור, האנשים שאני מדברת עליהם

do not choose this life.

לא בוחרים בחיים האלו.

They're forced, defrauded or coerced.

זה נכפה עליהם, בהונאה או בכוח.

That's actually the legal definition

זוהי למעשה ההגדרה המשפטית

for human trafficking under federal law, for adults.

לסחר בבני אדם בוגרים, על פי החוק.

Now, when it comes to kids,

אבל כשזה מגיע לילדים,

any minor under 18 that's transported,

כל קטין מתחת לגיל 18 שמועבר,

facilitated or used for commercial sex,

מסתייעים בו או משתמשים בו לצרכי מין מסחרי,

is automatically a victim.

הוא אוטומטית קורבן.

Regardless of whether force, fraud or coercion is used.

ללא קשר אם מופעלים כח, מרמה או כפייה.

This crime knows no age, gender or socioeconomic barrier.

לפשע הזה אין גיל, מגדר או גבולות של מעמד כלכלי.

I'm talking about the 16-year-old girl that I met in Washington, DC.

אני מדברת על נערה בת שש עשרה שפגשתי בוושינגטון.

She had been trafficked from the time she was 14 until she was 16.

היא נסחרה באופן מיני מגיל 14 עד לגיל 16.

She was a victim of the foster care system.

היא הייתה קורבן של מערכת משפחות האומנה.

And she told me she'd been sold up to five times a day.

והיא סיפרה לי שהיא נמכרה לפעמים עד חמש פעמים ביום.

She didn't even know the term "human trafficking;"

היא אפילו לא הכירה את המושג "סחר בבני אדם",

she thought that it was just a part of her life as a foster care kid.

היא חשבה שזה רק היה חלק מהחיים של ילדי אומנה.

Sex trafficking also shows up in affluent areas and gated communities.

סחר מיני מופיע גם באזורים אמידים ובקהילות מבודדות.

And men lure young girls into sex trafficking situations

גברים מפתים נערות צעירות למצבים של סחר בנשים

with promises of modeling contracts, cell phones.

תוך הבטחות לחוזי דוגמנות, טלפונים סלולריים.

Sometimes they're just kidnapped right off the street.

לפעמים הן נחטפות ישר מהרחוב.

In the US, an estimated 200,000 to 300,000 girls and boys

בארצות הברית, בין 200 ל-300 אלף נערים ונערות בערך

are anticipated to be used for commercial sex trafficking every year.

צפויים לשמש בתעשיית המין המסחרית כל שנה.

You heard that right -- girls and boys.

שמעתם נכון, נערות ונערים.

Worldwide, the International Labor Organization

בעולם, "אירגון העבודה הבין לאומי"

estimates that up to one million children a year

מעריך שכמליון ילדים כל שנה

are vulnerable for sex trafficking.

עלולים להיות מטרה לתעשיית המין.

Those numbers are huge.

המספרים האלו עצומים.

And so while the billboards are great for raising awareness generally,

וכך, בעוד שלוחות המודעות מצויינים כדי להעלות את המודעות באופן כללי,

they're just not enough to put an end to this problem.

הם לא מספיקים כדי לסיים עם הבעיה הזו.

I believe that if we're going to be serious about sex trafficking,

אני מאמינה שאם אנחנו רוצים להיות רציניים בנוגע לסחר מיני,

we can't legislate or arrest our way out of modern-day slavery.

אנחנו לא יכולים להשתמש במעצרים ובחקיקה כדי לסלול את הדרך החוצה מהעבדות המודרנית.

If we really want to end sex trafficking in the US,

אם אנחנו רוצים באמת לסיים את הסחר המיני בארצות הברית,

we have to systematically educate and target demand.

אנחנו צריכים לחנך בצורה סיסטמטית ולהתמקד בביקוש.

And I think the business community is in the perfect position

ואני חושבת שהקהילה העסקית נמצאת במקום מעולה

to do just that.

כדי לעשות בדיוק את זה.

So, sex trafficking is big business.

אז, סחר מיני הוא עסק גדול.

And I'm proposing a business plan that starts with the customer.

ואני מציעה תוכנית עסקית שמתחילה בלקוח.

And in the sex trade, the customer is referred to as a John.

ובסחר במין, ללקוח מתייחסים כ"ג'ון".

He is the man that fuels the demand for sex trafficking.

הוא האיש שמתדלק את הביקוש לסחר מיני.

Johns do not fit into neat stereotypes.

"ג'ון" לא מתאים לסטריאוטיפים צרים.

But there is one universal truth:

אבל יש אמת מוחלטת אחת:

no John, no buyer, no victim.

אם אין "ג'ון", אין לקוח, אין קורבן.

So if we want to start to put a dent in sex trafficking,

אז אם אנחנו רוצים להתחיל לסדוק את הסחר המיני,

we have to get to John.

אנחנו צריכים להגיע אל "ג'ון".

And businesses can do that while he's at work.

עסקים יכולים לעשות את זה כשהוא בעבודה.

There's an organization called Businesses Ending Slavery and Trafficking,

יש ארגון שנקרא "עסקים מפסיקים עבדות וסחר מיני"

or BEST for short.

או BEST בקיצור.

And when they launched in 2012,

וכשהם הושקו ב-2012,

they did a study of Seattle-based Johns.

הם ערכו מחקר על טיפוסים מסוג "ג'ון" באיזור סיאטל.

And you know what they found out?

ואתם יודעים מה הם מצאו?

Johns are everyday guys, employed at local businesses.

טיפוסים מסוג "ג'ון" הם בחורים רגילים שמועסקים בעסקים מקומיים.

They range in age from 18 to 84.

הם בין גיל 18 ל-84.

Johns are dads.

הטיפוסים מסוג "ג'ון" הם אבות.

Johns have admitted that they buy sex when they are traveling for business,

הם הודו שהם קונים מין כשהם בנסיעות עסקים,

when they're going to sporting events

כשהם הולכים לארועי ספורט

or when they're in the military.

או כשהם בצבא.

But here's the kicker.

אבל הנה הנתון החשוב.

BEST study determined that web-based sex buying

המחקר של BEST קבע שקניית מין דרך הרשת

spikes at 2pm in the afternoon.

מזנקת בשתיים אחר הצהריים.

Which means that these Johns are likely buying sex in the middle of the workday.

מה שאומר שטיפוסי "ג'ון" האלה כנראה קונים מין באמצע יום העבודה.

I believe that there is a way to stop Johns in the middle of the workday

אני מאמינה שיש דרך לעצור את "ג'ון" באמצע יום העבודה

from buying sex.

מלקנות מין.

And businesses can do it in three simple ways.

ועסקים יכולים לעשות את זה בשלוש דרכים פשוטות.

The first is with a policy.

הראשונה היא דרך מדיניות.

A policy that clearly says,

מדיניות שאומרת באופן ברור

the company prohibits sex-buying during work,

שהחברה אוסרת על קניית מין בזמן העבודה

with company resources or on company time.

באמצעות משאבי החברה או על חשבון זמן העבודה.

That's right.

כך בדיוק.

I'm saying that your handbook has to specifically give an example

אני אומרת שחוברת הנהלים שלכם צריכה לתת דוגמה ספציפית

that says no sex-buying while you're traveling,

שאומרת שלא קונים מין כשאתם בנסיעה,

at the international trade show, because that's where it's happening.

בתערוכה בינלאומית, כי שם זה קורה.

Now, a policy is only as good as its enforcement and its communication.

עכשיו, מדיניות היא טובה במידה שהיא נאכפת ומתוקשרת.

Several studies have indicated from Johns

מספר מחקרים על "ג'ון" הראו

that the best way to deter them is public humiliation and embarrassment.

שהדרך הטובה ביותר להרתיע אותם היא באמצעות בושה והשפלה ציבורית.

So, businesses who catch Johns buying sex,

אז עסקים שתופסים את "ג'ון" קונה מין

using company-based equipment or company resources,

באמצעות ציוד של החברה או משאבי החברה,

but cut them a break or sweep it under the rug

ומוותרים להם או מטאטאים את זה מתחת לשטיח

and don't fire them,

ולא מפטרים אותם,

are complicit in fueling demand.

משתפים פעולה בתידלוק הביקוש.

Now, a policy is one of the best ways to start.

מדיניות היא אחת הדרכים הטובות ביותר להתחיל איתן.

The second way is educating the workforce.

הדרך השניה היא באמצעות חינוך העובדים.

Businesses can go a long way in simply training their workforce

עסקים יכולים להגיע לתוצאות מרחיקות לכת פשוט על ידי הדרכה של העובדים

about the signs and the red flags of human trafficking.

על הסימנים והדגלים האדומים של סחר בבני אדם.

This was my "aha!" moment for how our company could make a big difference.

זה היה רגע ההתפכחות שלי בהבנה איך החברה שלנו יכולה לעשות שינוי גדול.

Our nation's highways, airports and truck stops

הכבישים הבין עירוניים שלנו, נמלי התעופה וחניוני המשאיות

are literally used as modern-day slave routes.

משמשים פשוטו כמשמעו כנתיבי סחר עבדים מודרני.

Our company has more than 100,000 drivers

בחברה שלנו יש מעל מאה אלף נהגים

all over the country, all over the world.

בכל רחבי המדינה, בכל רחבי העולם.

And so it made perfect sense to train them to see the red flags.

כך שזה היה מאוד הגיוני להכשיר אותם לראות את הדגלים האדומים.

We don't want them jumping out there and doing things on their own,

אנחנו לא רוצים שהם יקפצו ויעשו דברים בעצמם,

so we want them to call a phone number, the hotline,

אנחנו רוצים שהם ירימו טלפון למספר של קו חם

and let law enforcement intervene.

ויגרמו לרשויות החוק להתערב.

So to do this, we teamed up

כדי לעשות את זה, התחברנו

with an organization called Truckers Against Trafficking.

עם אירגון שנקרא "נהגי משאיות נגד סחר מיני".

This Colorado-based organization had web-based support and materials

לארגון שבסיסו בקולורדו יש תמיכה דרך הרשת וחומרים לקריאה

that we gave to our truck drivers

שנתנו לנהגי המשאיות שלנו,

that gave them exactly what they needed to spot the red flags.

מה שנתן להם בדיוק את מה שהם היו צריכים כדי לזהות דגלים אדומים.

Like, hearing CB chatter on their radios about girls at nearby exits.

לדוגמה, לשמוע שיחה ברשת הקשר על ילדות ביציאה הקרובה.

Or, seeing underaged women emerging from vehicles

או, לראות נשים צעירות יוצאות מרכבים

in the truck stop parking lots.

במגרשי החניה של המשאיות.

When we rolled out this training,

כשערכנו את ההדרכות האלו,

a few brave drivers admitted they had seen these women,

כמה נהגים אמיצים הודו שהם ראו נשים כאלו

knocking on the cabs in the truck stops, looking for customers.

דופקות על תאי הנהג בחניוני משאיות, בחיפוש אחר לקוחות.

Now, they said that they weren't buying.

הם אמרו שהם בעצמם לא קנו.

But they also didn't know enough to make a call.

אבל הם גם לא ידעו מספיק כדי להרים טלפון.

And that's what we want them to do.

וזה מה שרצינו שהם יעשו.

TAT's organization -- Truckers Against Trafficking --

ארגון TAT -- "נהגי משאיות נגד סחר מיני" --

also emphasizes the need for men to talk to other men

גם מדגיש את הצורך של גברים לדבר עם גברים אחרים

about web-based sex buying and not buying commercial sex.

על קניה של מין באמצעות הרשת ועל המנעות מקניה של מין מסחרי.

They feature men in uniform, proudly proclaiming why they don't buy.

הם מציגים גברים במדי עבודה, כשהם מצהירים בגאווה למה הם לא קונים.

If we're going to see a cultural shift in this atrocity,

אם אנחנו מצפים לראות שינוי תרבותי של הזוועה הזו,

we need men talking to other men

אנחנו צריכים שגברים ידברו עם גברים אחרים

about the underlying issues fueling demand.

על הנושאים הבסיסיים שמתדלקים את הביקוש.

Because sometimes, Johns don't even know

כי לפעמים הטיפוסים מסוג "ג'ון" אפילו לא יודעים

that they're purchasing girls who are enslaved.

שהם רוכשים נערות הנמצאות בתנאי עבדות.

Which brings me to my final way that businesses can help.

מה שמביא אותי לדרך האחרונה שבה עסקים יכולים לעזור.

Every business has a special resource

לכל עסק יש משאב מיוחד

or a secret sauce or resource that they can bring

או מתכון סודי או משאב שהם יכולים לתרום

to fight human trafficking.

כדי להלחם בסחר בבני אדם.

For example, Visa, Master Card and American Express

לדוגמה, ויזה, מאסטרכארד ואמריקן אקספרס

refuse to process transactions from backpage.com,

מסרבים לסלוק עסקאות מאתר backpage.com

an online sex site that sold commercial sex

אתר מין מקוון שמוכר מין מסחרי

to the tune of nine million dollars a month.

בהיקף של תשעה מליון דולר בחודש.

In April of 2018, backpage.com and affiliated websites were shut down,

באפריל 2018, backpage.com ואתרים מסונפים לו, נסגרו

and the FBI seized all their assets.

וה-FBI החרים את כל הנכסים שלהם.

Hiring survivors is another way that any company can help.

להעסיק את שורדי תעשיית המין, היא דרך נוספת שבה כל חברה יכולה לעזור.

Randstad, an organization that works with companies

ל"רנסטאד", אירגון שעובד עם חברות

to find survivors who need good jobs,

למציאה של שורדים שצריכים עבודה טובה,

has an excellent program, called Hire Hope.

יש תוכנית מצויינת שנקראת "להעסיק תקווה".

We've used this program; we know that it works.

השתמשנו בתוכנית הזו, אנחנו יודעים שהיא עובדת.

In addition to training their flight attendants

בנוסף להדרכה של הדיילות שלהם

and their airline crew,

ושל צוותי האוויר שלהם,

Delta Air Lines also offers SkyMiles, through a program called SkyWish,

מציעה חברת התעופה "דלתה" גם צבירה של מיילים במסגרת תוכנית שנקראת "סקייוויש",

to survivors to help them escape their traffickers

לשורדים, כדי לעזור להם להמלט מהסוחרים בהם

and reunite with their families.

וכדי להתאחד עם המשפחות שלהם.

There are thousands of things that businesses can do.

יש אלפי דברים שעסקים יכולים לעשות.

They just have to decide what to do to join the fight.

הם רק צריכים להחליט מה לעשות כדי להצטרף למאבק.

No one can justify slavery today.

אף אחד לא יכול להצדיק עבדות בימינו.

But I believe it remains one of the greatest civil rights atrocities

אבל אני מאמינה שזו עדיין אחת מהזוועות הגדולות ביותר בנושא של זכויות האדם

of our time.

בימינו אנו.

Fortunately, the business community is uniquely positioned

למזלנו, לקהילה העסקית יש מקום ייחודי

to help train their employees,

כדי לחנך את העובדים שלהם,

to enforce policies

כדי לאכוף נהלי מדיניות

and to help use their special resources

וכדי לעזור להשתמש במשאבים המיוחדים שלהם

to fight human trafficking.

כדי להאבק בסחר בבני אדם.

And what about you?

ומה לגביכם?

What if you decided to learn the red flags?

מה אם הייתם מחליטים ללמוד מהם הדגלים האדומים?

What if you decided to look at the signs that are all around you

מה אם הייתים מחליטים לראות את כל הסימנים שמסביבכם

and make a call?

ולהתקשר?

There is no penalty for calling law enforcement

אין עונש על התקשרות למשטרה

when you see something that doesn't sit right.

אם אתם רואים משהו שלא נראה בסדר.

Together, we can all protect our children,

יחד, כולנו יכולים להגן על הילדים שלנו,

we can educate the workforces around us

אנחנו יכולים לחנך את העובדים מסביבנו

and improve society,

ולשפר את החברה האנושית,

where we all live and work with John.

במקומות שבהם אנחנו חיים ועובדים עם "ג'ון".

Thank you.

תודה רבה.

(מחיאות כפיים)

(Applause)