Irwin Redlener: How to survive a nuclear attack

מתרגם: Uri Ladell מבקר: Ido Dekkers

So, a big question that we're facing now

אז, שאלה גדולה שאנחנו מתמודדים איתה עכשיו

and have been for quite a number of years now:

והתמודדנו איתה זה כמה שנים:

are we at risk of a nuclear attack?

האם אנחנו בסכנת מתקפה גרעינית?

Now, there's a bigger question

עכשיו, יש שאלה גדולה יותר

that's probably actually more important than that,

שכנראה בעצם חשובה יותר מזאת,

is the notion of permanently eliminating

והיא השאלה האם ניתן להסיר אחת ולתמיד

the possibility of a nuclear attack,

את האפשרות של מתקפה גרעינית,

eliminating the threat altogether.

הסרת האיום לגמרי.

And I would like to make a case to you that

ואני רוצה להציע

over the years since we first developed atomic weaponry,

שבמשך השנים מאז שפיתחנו נשק גרעיני לראשונה,

until this very moment,

ועד הרגע הזה ממש,

we've actually lived in a dangerous nuclear world

חיינו בעצם בעולם גרעיני מסוכן

that's characterized by two phases,

שמאופיין בשני שלבים,

which I'm going to go through with you right now.

שאעבור עליהם איתכם עכשיו.

First of all, we started off the nuclear age in 1945.

קודם כל, פתחנו את עידן הגרעין ב- 1945.

The United States had developed a couple of atomic weapons

ארצות הברית פיתחה כמה נשקים אטומיים

through the Manhattan Project,

באמצעות "פרויקט מנהטן",

and the idea was very straightforward:

והרעיון היה די פשוט:

we would use the power of the atom

ננצל את הכח של האטום

to end the atrocities and the horror

לסיים את מעשי הזוועה והאימה

of this unending World War II

של מלחמת העולם השנייה הלא נגמרת

that we'd been involved in in Europe and in the Pacific.

שהיינו מעורבים בה באירופה ובים השקט.

And in 1945,

וב-1945

we were the only nuclear power.

אנחנו היינו המעצמה הגרעינית היחידה.

We had a few nuclear weapons,

היו לנו כמה נשקים גרעיניים,

two of which we dropped on Japan, in Hiroshima,

שניים מהם הפלנו על יפן בהירושימה,

a few days later in Nagasaki, in August 1945,

ולאחר כמה ימים בנגסאקי, באוגוסט 1945,

killing about 250,000 people between those two.

תוך כדי הריגת כ-250,000 אנשים ביניהן.

And for a few years,

ולכמה שנים,

we were the only nuclear power on Earth.

היינו המעצמה הגרעינית היחידה על כדור הארץ.

But by 1949, the Soviet Union had decided

ברם, עד 1949, ברית המועצות החליטה

it was unacceptable to have us as the only nuclear power,

שזה בלתי מקובל שרק אנחנו נהיה מעצמה גרעינית,

and they began to match what the United States had developed.

והם התחילו להשתוות למה שארצות הברית פיתחה.

And from 1949 to 1985

ומ- 1949 ועד 1985

was an extraordinary time

היתה תקופה יוצאת דופן

of a buildup of a nuclear arsenal

בהצטברות מאגר נשק גרעיני

that no one could possibly have imagined

שאף אחד לא היה יכול לתאר

back in the 1940s.

אז בשנות ה-40.

So by 1985 -- each of those red bombs up here

אז עד 1985, כל פצצה אדומה כאן למעלה

is equivalent of a thousands warheads --

מסמלת אלף ראשי נפץ.

the world had

לעולם היו

65,000 nuclear warheads,

65,000 ראשי נפץ גרעיניים,

and seven members of something

ושבעה חברים במה

that came to be known as the "nuclear club."

שכונה אז "המועדון הגרעיני."

And it was an extraordinary time,

וזאת היתה תקופה יוצאת מהרגיל

and I am going to go through some of the mentality

ואני אעבור איתכם על קצת מהמנטליות

that we -- that Americans and the rest of the world were experiencing.

שאנחנו - אמריקאים ושאר העולם - חווינו.

But I want to just point out to you that 95 percent

אבל אני רוצה רק לציין לכם ש-95%

of the nuclear weapons at any particular time

של הנשקים הגרעיניים בכל זמן שהוא

since 1985 -- going forward, of course --

מאז 1985 - והלאה, כמובן -

were part of the arsenals

היה חלק ממחסני הנשק

of the United States and the Soviet Union.

של ארצות הברית וברית המועצות.

After 1985, and before the break up of the Soviet Union,

אחרי 1985, ולפני פירוק ברית המועצות,

we began to disarm

התחלנו לפרק את הנשק

from a nuclear point of view.

מנקודת מבט גרעינית.

We began to counter-proliferate,

התחלנו לצמצם

and we dropped the number of nuclear warheads in the world

והורדנו את מספר ראשי הנפץ הגרעיניים בעולם

to about a total of 21,000.

לסך הכל 21,000.

It's a very difficult number to deal with,

קשה מאוד לעסוק במספר זה,

because what we've done is

כי מה שעשינו הוא

we've quote unquote "decommissioned" some of the warheads.

שאנחנו, במרכאות, "הוצאנו מכלל שירות" חלק מראשי הנפץ.

They're still probably usable. They could be "re-commissioned,"

הם כנראה עדיין שמישים. אפשר "להחזיר אותם לכלל שירות,"

but the way they count things, which is very complicated,

אבל בדרך שסופרים אותם, שהיא מסובכת עד מאוד,

we think we have about a third

אנו חושבים שיש לנו כשליש

of the nuclear weapons we had before.

מהנשקים הגרעיניים שהיו לנו קודם לכן.

But we also, in that period of time,

אבל גם, בפרק הזמן הזה,

added two more members to the nuclear club:

הוספנו שני חברים למועדון הגרעין:

Pakistan and North Korea.

פקיסטן וצפון קוריאה.

So we stand today with a still fully armed nuclear arsenal

אז אנחנו עומדים היום עם מחסן נשק גרעיני חמוש לגמרי

among many countries around the world,

בין הרבה מדינות בעולם,

but a very different set of circumstances.

אבל עם מציאות אחרת לגמרי.

So I'm going to talk about

אז אני הולך לדבר על

a nuclear threat story in two chapters.

סיפור איום גרעיני בשני פרקים.

Chapter one is 1949 to 1991,

פרק א' הוא מ- 1949 עד ל-1991,

when the Soviet Union broke up,

כשברית המועצות התפרקה,

and what we were dealing with, at that point and through those years,

ומה שהעסיק אותנו בשלב זה ובשנים האלו

was a superpowers' nuclear arms race.

היה מרוץ נשק גרעיני בין המעצמות.

It was characterized by

הוא התאפיין

a nation-versus-nation,

בתיקו שביר מאוד

very fragile standoff.

בין מדינה למדינה.

And basically,

ובעקרון,

we lived for all those years,

חיינו את כל השנים האלו -

and some might argue that we still do,

ויש כאלו שטוענים שאנחנו עדיין חיים ככה -

in a situation of

במצב של

being on the brink, literally,

להיות על הסף, באופן מילולי,

of an apocalyptic, planetary calamity.

של אסון סוף הימים בסדר גודל עולמי.

It's incredible that we actually lived through all that.

זה מדהים שהצלחנו לשרוד את כל זה.

We were totally dependent during those years

היינו תלויים לגמרי באותן שנים

on this amazing acronym, which is MAD.

על ראשי תיבות מפליא: MAD (באנגלית - שגעון)

It stands for mutually assured destruction.

שמשמעותו: חורבן הדדי מובטח.

So it meant

כלומר הכוונה היתה שאם אתה...

if you attacked us, we would attack you

אם אתה תתקוף אותנו, אנחנו נתקוף אותך

virtually simultaneously,

למעשה באותו זמן,

and the end result would be a destruction

והתוצאות הסופיות יהיו חורבן

of your country and mine.

של המדינה שלך ושלי.

So the threat of my own destruction

אז האיום של החורבן שלי

kept me from launching

מנע ממני מלשגר

a nuclear attack on you. That's the way we lived.

התקפה גרעינית עליך. ככה חיינו.

And the danger of that, of course, is that

והסכנה בזו, כמובן, היא

a misreading of a radar screen

שטעות בקריאת צג מכ"ם

could actually cause a counter-launch,

היתה יכולה לגרום לשיגור מנגד,

even though the first country had not actually launched anything.

למרות שהמדינה הראשונה כלל לא שיגרה כלום.

During this chapter one,

בפרק א' הזה,

there was a high level of public awareness

היתה רמת מודעות אזרחית גבוהה

about the potential of nuclear catastrophe,

על הפוטנציאל של קטסטרופה גרעינית,

and an indelible image was implanted

ותמונה בל תמחה הוטמעה

in our collective minds

במוח הכללי שלנו

that, in fact, a nuclear holocaust

שבעצם שואה גרעינית

would be absolutely globally destructive

היתה גורמת לחורבן גלובלי מוחלט

and could, in some ways, mean the end of civilization as we know it.

והיתה יכולה להתפרש, בדרך זו או אחרת, כסופה של ציביליזציה כפי שאנחנו מכירים אותה.

So this was chapter one.

אז זה היה פרק א'.

Now the odd thing is that even though

עכשיו הדבר המוזר הוא, שלמרות

we knew that there would be

שידענו שתהיה

that kind of civilization obliteration,

מחיקת ציביליזציה כזאת,

we engaged in America in a series --

עסקנו, באמריקה, בסדרה -

and in fact, in the Soviet Union --

ובעצם גם בברית המועצות -

in a series of response planning.

בסדרה של תכנון מענה.

It was absolutely incredible.

זה היה ממש מדהים.

So premise one is we'd be destroying the world,

אז הנחה מספר אחת היא שנחריב את העולם,

and then premise two is, why don't we get prepared for it?

ואז הנחה מספר שתיים היא, למה שלא נתכונן לזה?

So what

אז מה ש...

we offered ourselves

מה שהצענו לעצמינו

was a collection of things. I'm just going to go skim through a few things,

היה אוסף של כמה דברים. אני אעבור ברפרוף על כמה דברים,

just to jog your memories.

רק כדי... כדי להזכיר לכם.

If you're born after 1950, this is just --

אם נולדת אחרי 1950, זה רק...

consider this entertainment, otherwise it's memory lane.

תסתכלו על זה כבידור, אחרת, זה שביל הזכרונות.

This was Bert the Turtle. (Video)

זה היה ברט הצב.

This was basically an attempt

זה היה בעצם ניסיון

to teach our schoolchildren

ללמד את תלמידי בית הספר

that if we did get engaged

שאם אכן ניקלע

in a nuclear confrontation and atomic war,

לעימות גרעיני ומלחמה אטומית,

then we wanted our school children

אז רצינו שילדי בתי הספר שלנו

to kind of basically duck and cover.

ידעו בעצם להתכופף ולהתכסות.

That was the principle. You --

זה היה העקרון. אתה...

there would be a nuclear conflagration

יש עימות גרעיני

about to hit us, and if you get under your desk,

בדרך אלינו, ואם תיכנס מתחת לשולחן,

things would be OK.

הכל יהיה בסדר.

(Laughter)

(צחוק)

I didn't do all that well

אני לא הצלחתי במיוחד

in psychiatry in medical school, but I was interested,

בפסיכיאטריה בלימודי רפואה, אבל התעניינתי,

and I think this was seriously delusional.

ולדעתי זה היה הזייתי בצורה רצינית.

(Laughter)

(צחוק)

Secondly, we told people

שנית, אמרנו לאנשים

to go down in their basements

לרדת למרתפים

and build a fallout shelter.

ולבנות מקלט נגד נשורת.

Maybe it would be a study when we weren't having an atomic war,

אולי זה יהיה חדר עבודה כשלא היינו עסוקים במלחמה גרעינית,

or you could use it as a TV room, or, as many teenagers found out,

או אפשר להשתמש בו כחדר טלוויזיה, או כפי שהרבה צעירים גילו

a very, very safe place for a little privacy with your girlfriend.

כמקום מאוד מאוד בטוח לקצת פרטיות עם החברה שלך.

And actually -- so there are multiple uses of the bomb shelters.

ובאמת - יש הרבה שימושים למקלטים.

Or you could buy a prefabricated bomb shelter

או שהיית יכול לקנות מקלט טרומי

that you could simply bury in the ground.

ויכולת פשוט לקבור אותו בתוך האדמה.

Now, the bomb shelters at that point --

עכשיו המקלטים בשלב זה...

let's say you bought a prefab one -- it would be a few hundred dollars,

בא נגיד קנית אחד טרומי. זה היה עולה כמה מאות דולרים,

maybe up to 500, if you got a fancy one.

אולי אפילו 500 אם רכשת אחד מאובזר,

Yet, what percentage of Americans

אבל לאיזה אחוז של אמריקאים

do you think ever had a bomb shelter in their house?

היה אי פעם מקלט בביתם?

What percentage lived in a house with a bomb shelter?

איזה אחוז גרו בבית עם מקלט?

Less than two percent. About 1.4 percent

פחות משני אחוזים. בערך 1.4%

of the population, as far as anyone knows,

מהאוכלוסיה, עד כמה שידוע,

did anything,

עשו משהו -

either making a space in their basement

או להכין מקום במרתף

or actually building a bomb shelter.

או ממש לבנות מקלט.

Many buildings, public buildings, around the country --

הרבה בניינים - בניינים ציבוריים בכל רחבי המדינה -

this is New York City -- had these little civil defense signs,

זה העיר ניו יורק - היו להם שלטים קטנים של ההגנה האזרחית,

and the idea was that you would

והרעיון היה שאתה

run into one of these shelters and be safe

תרוץ לאחד המקלטים האלו ותהיה מאובטח

from the nuclear weaponry.

ובטוח מנשק גרעיני.

And one of the greatest governmental delusions

ואחת האשליות הגדולות מכל הזמנים

of all time was something that happened

של הממשלה היתה דבר שקרה

in the early days of

בימים הראשונים של

the Federal Emergency Management Agency, FEMA, as we now know,

של הסוכנות לניהול חירום הפדרלי - FEMA, כפי שמוכר היום -

and are well aware of their behaviors from Katrina.

ומוכרת טוב מהתנהגותה לאחר (סופת ההוריקן) קטרינה.

Here is their first big public

הנה ההודעה הגדולה הראשונה

announcement.

הפומבית.

They would propose --

הם הציעו...והם...

actually there were about six volumes written on this --

ובאמת יש כששה כרכים כתובים על זה...

a crisis relocation plan

תוכנית חירום לפינוי ומיקום מחדש

that was dependent upon

שהיתה בנויה על

the United States having three to four days warning

ההנחה שלארצות הברית יהיו שלושה עד ארבעה ימי התראה

that the Soviets were going to attack us.

שהסובייטים הולכים לתקוף אותנו.

So the goal was to evacuate the target cities.

אז המטרה היתה לפנות את ערי המטרה.

We would move people out of the target cities

אנחנו נעביר את האוכלוסיה מערי המטרה

into the countryside.

לאזורים הכפריים.

And I'm telling you, I actually testified at the Senate

ואני אומר לכם, אני באמת מסרתי עדות בסנאט

about the absolute ludicrous idea

בנוגע לרעיון הלגמרי הזוי

that we would actually evacuate,

שנוכל לפנות אוכלוסיה,

and actually have three or four days' warning.

ושיהיה לנו התראה של שלושה או ארבעה ימים.

It was just completely off the wall.

זה היה פשוט מטורף.

Turns out that they had another idea

מתברר שהיה להם רעיון אחר

behind it, even though this was --

מאחורי זה, למרות

they were telling the public it was to save us.

שהודיעו לציבור שזה היה להציל אותנו.

The idea was that we would force the Soviets

הרעיון היה שנאלץ את הסובייטים

to re-target their nuclear weapons -- very expensive --

לכוון מחדש את הנשק הגרעיני - מאוד יקר -

and potentially double their arsenal,

ואולי להכפיל את מלאי הנשק

to not only take out the original site,

להוציא לא רק את המטרה המקורית,

but take out sites where people were going.

אלא גם את היעדים אליהם האוכלוסיה פונתה.

This was what apparently, as it turns out, was behind all this.

זה היה, כנראה, מה שעמד מאחורי כל זה.

It was just really, really frightening.

זה היה פשוט מאוד, מאוד מפחיד.

The main point here is we were dealing with

הנקודה העיקרית כאן היא שעסקנו

a complete disconnect from reality.

בניתוק מוחלט מהמציאות.

The civil defense programs were disconnected

התוכניות של ההגנה האזרחית היו מנותקות

from the reality of what we'd see in all-out nuclear war.

מהמציאות שראינו במלחמה גרעינית כוללת.

So organizations like Physicians for Social Responsibility,

אז ארגונים כמו "רופאים לאחריות חברתית"

around 1979, started saying this a lot publicly.

ב-1979 התחילו להגיד את זה בפומבי.

They would do a bombing run. They'd go to your city,

היו עושים גיחות הפצצה. היו הולכים לעיר שלך,

and they'd say, "Here's a map of your city.

והיו אומרים, "הנה מפה של העיר שלך.

Here's what's going to happen if we get a nuclear hit."

זה מה שיקרה אם נספוג פגיעה גרעינית."

So no possibility of medical response to,

אז "אין סיכוי לתגובה רפואית

or meaningful preparedness for

או הכנה משמעותית

all-out nuclear war.

למלחמה גרעינית כוללת."

So we had to prevent nuclear war

אז היינו צריכים למנוע מלחמה גרעינית

if we expected to survive.

אם רצינו לשרוד.

This disconnect was never actually resolved.

הניתוק הזה מעולם לא נפתר.

And what happened was --

ומה שקרה הוא -

when we get in to chapter two

כשאנחנו מגיעים לפרק ב'

of the nuclear threat era,

של עידן הסכנה הגרעינית,

which started back in 1945.

שהתחילה כבר ב-1945.

Chapter two starts in 1991.

פרק ב' מתחיל ב-1991.

When the Soviet Union broke up,

כשברית המועצות התפרקה

we effectively lost that adversary

איבדנו למעשה את האויב

as a potential attacker of the United States, for the most part.

הפוטנציאלי נגד ארצות הברית.

It's not completely gone. I'm going to come back to that.

זה לא נעלם לגמרי. אני אחזור לזה.

But from 1991

אבל מ-1991

through the present time,

ועד היום,

emphasized by the attacks of 2001,

וזה מודגש על ידי ההתקפות של 2001,

the idea of an all-out nuclear war

הרעיון של מלחמה גרעינית כוללת

has diminished and the idea of a single event,

הצטמצם והרעיון של אירוע חד פעמי

act of nuclear terrorism

של טרור גרעיני

is what we have instead.

הוא מה שיש לנו במקומו.

Although the scenario has changed

למרות שהתרחיש השתנה

very considerably, the fact is

בצורה משמעותית, העובדה היא

that we haven't changed our mental image

שלא שינינו את התמונה במוחנו

of what a nuclear war means.

של מהי המשמעות של מלחמה גרעינית.

So I'm going to tell you what the implications of that are in just a second.

אז אני תיכף הולך להגיד לכם מהן ההשלכות של זה.

So, what is a nuclear terror threat?

אז, מהו איום טרוריסטי גרעיני?

And there's four key ingredients to describing that.

ויש ארבעה מרכיבים לתאר את זה.

First thing is that the global nuclear weapons,

הראשון הוא שנשק גרעיני בעולם -

in the stockpiles that I showed you in those original maps,

במצבורים שהראיתי לכם במפות המקוריות -

happen to be not uniformly secure.

אינו בטוח באופן אחיד.

And it's particularly not secure

והוא במיוחד לא בטוח

in the former Soviet Union, now in Russia.

בברית המועצות לשעבר, עכשיו ברוסיה.

There are many, many sites where warheads are stored

ישנם הרבה הרבה אתרים שמאחסנים את ראשי הנפץ

and, in fact, lots of sites where fissionable materials,

ובעצם, הרבה אתרים שבהם קיימים חומרים בקיעים,

like highly enriched uranium and plutonium,

כמו אורניום ופלוטוניום מועשרים,

are absolutely not safe.

שהם במפורש לא בטוחים.

They're available to be bought, stolen, whatever.

הם ניתנים להשגה בקניה, גניבה או איך שתרצו.

They're acquirable, let me put it that way.

בא נגיד כך - ניתן להשיג אותם.

From 1993 through 2006,

מ-1993 ועד 2006

the International Atomic Energy Agency

מנהלת האנרגיה האטומית הבינלאומית

documented 175 cases of nuclear theft,

תיעדה 175 מקרים של גניבה גרעינית,

18 of which involved highly enriched uranium or plutonium,

ב-18 מתוכם היו מעורבים אורניום או פלוטוניום מעושרים,

the key ingredients to make a nuclear weapon.

המרכיבים העיקרים לבניית נשק גרעיני.

The global stockpile of highly enriched uranium

המאגר העולמי של אורניום מעושר

is about 1,300, at the low end,

הוא בין 1,300 בצד הנמוך

to about 2,100 metric tons.

לבין 2,100 טונות מעוקבים.

More than 100 megatons of this

יותר מ-100 מגה-טונות מזה

is stored in particularly insecure

מאוחסנים במתקנים רוסיים

Russian facilities.

שאינם בטוחים במיוחד.

How much of that do you think it would take

כמה מזה דרוש, לדעתכם,

to actually build a 10-kiloton bomb?

לבנות פצצה בת 10 קילוטון?

Well, you need about 75 pounds of it.

טוב, צריך בערך 35 קילוגרמים.

So, what I'd like to show you

אז, מה שאני רוצה להראות לכם

is

הוא

what it would take to hold 75 pounds

מה דרוש להכיל 35 ק"ג

of highly enriched uranium.

של אורניום מועשר.

This is not a product placement. It's just --

זה לא פרסומת סמויה. זה רק...

in fact, if I was Coca Cola, I'd be pretty distressed about this --

בעצם, אילו הייתי חברת קוקה קולה, זה היה מדאיג אותי לא מעט, אבל..

(Laughter)

(צחוק)

-- but

אבל

basically, this is it.

כעקרון, זהו זה.

This is what you would need to steal or buy

זהו מה שהיית צריך לגנוב או לקנות

out of that 100-metric-ton stockpile

מתוך המאגר של 100 טונות מעוקבים

that's relatively insecure

שאינם בטוחים יחסית,

to create the type of bomb

כדי לבנות פצצה מהסוג

that was used in Hiroshima.

שהשתמשו בו בהירושימה.

Now you might want to look at plutonium

עכשיו אולי תרצו להתעניין בפלוטוניום

as another fissionable material that you might use in a bomb.

כחומר בקיע נוסף לשימוש בפצצה.

That -- you'd need 10 to 13 pounds of plutonium.

לזה תצטרך בין ½4 ל- 6 ק"ג פלוטוניום.

Now, plutonium, 10 to 13 pounds:

עכשיו, פלוטוניום - ½4 ל-6 ק"ג -

this. This is enough plutonium

זה. זה מספיק פלוטוניום

to create a Nagasaki-size atomic weapon.

ליצור נשק אטומי בסדר גודל של נגסאקי.

Now this situation, already I --

עכשיו, אני כבר...

you know, I don't really like thinking about this,

אתם יודעים, אני ממש לא אוהב לחשוב על דברים כאלו

although somehow I got myself a job

אבל איכשהו קיבלתי עבודה שמחייבת

where I have to think about it. So

אותי לחשוב על דברים כאלו, אז...

the point is that we're very, very insecure

הנקודה היא שאנחנו מאוד, מאוד לא בטוחים

in terms of developing this material.

מבחינת פיתוח החומר הזה.

The second thing is, what about the know-how?

הדבר השני הוא, מה בקשר לידע?

And there's a lot of controversy about

ויש פולמוס גדול בשאלה

whether terror organizations have the know-how

האם יש לארגוני הטרור הידע

to actually make a nuclear weapon.

בעצם לבנות נשק גרעיני.

Well, there's a lot of know-how out there.

טוב, יש הרבה ידע שם בחוץ.

There's an unbelievable amount of know-how out there.

לא יאומן כמה ידע יש שם בחוץ.

There's detailed information on how to assemble

יש מידע מפורט איך להרכיב

a nuclear weapon from parts.

נשק גרעיני מחלקים.

There's books about how to build a nuclear bomb.

יש ספרים איך לבנות פצצה גרעינית.

There are plans for how to create a terror farm

יש תוכניות ליצירת חוות טרור

where you could actually manufacture and develop

איפה שממש אפשר ליצור ולפתח

all the components and assemble it.

כל המרכיבים ולהרכיב אותה.

All of this information is relatively available.

כל האינפורמציה זמינה למדי.

If you have an undergraduate degree in physics,

אם יש לך תואר ראשון בפיזיקה;

I would suggest --

הייתי מציע -

although I don't, so maybe it's not even true --

בעצם אין לי, אז אולי זה לא נכון -

but something close to that would allow you,

אבל משהו קרוב לזה יאפשר לך,

with the information that's currently available,

עם המידע הזמין עכשיו,

to actually build a nuclear weapon.

ממש לבנות נשק גרעיני.

The third element of the nuclear terror threat

המרכיב השלישי של איום טרור גרעיני

is that, who would actually do such a thing?

הוא, מי באמת היה עושה דבר כזה?

Well, what we're seeing now is a level of terrorism

טוב, מה שאנחנו רואים היום הוא רמה של טרור

that involves individuals who are highly organized.

שכוללת אנשים שהם מאוד מאורגנים.

They are very dedicated and committed.

הם מאוד מסורים ומחויבים.

They are stateless.

הם ללא מדינה.

Somebody once said, Al Qaeda

מישהו פעם אמר, לאל-קאעידה

does not have a return address,

אין "כתובת השולח",

so if they attack us with a nuclear weapon,

אז אם הם יתקפו אותנו בנשק גרעיני

what's the response, and to whom is the response?

מה תהיה התגובה, ולמי נגיב?

And they're retaliation-proof.

והם חסונים מפעולות תגמול

Since there is no real retribution possible

מכיוון שאין תגמול אמיתי אפשרי

that would make any difference,

שהיה משנה לכאן או לכאן,

since there are people willing to actually give up their lives

מכיוון שיש אנשים שמוכנים להקריב את חייהם

in order to do a lot of damage to us,

כדי לגרום לנו הרבה נזק,

it becomes apparent

ברור

that the whole notion

שכל הרעיון

of this mutually assured destruction would not work.

של "חורבן הדדי מובטח" לא יעבוד.

Here is Sulaiman Abu Ghaith,

הנה סלימאן אבו ע'ית',

and Sulaiman was a key lieutenant of Osama Bin Laden.

וסלימאן היה סגן מרכזי של אוסמה בן לאדן.

He wrote many, many times statements to this effect:

פעמים רבות הוא כתב בסגנון הזה:

"we have the right to kill four million Americans,

"יש לנו את הזכות להרוג ארבעה מיליון אמריקאים,

two million of whom should be children."

שמתוכם יהיו שני מיליון ילדים."

And we don't have to go overseas

ואיננו צריכים לחפש מעבר לים

to find people willing to do harm, for whatever their reasons.

למצוא אנשים המוכנים להזיק, שיהיו מה שיהיו סיבותיהם.

McVeigh and Nichols, and the Oklahoma City attack

מקווי וניקולס והמתקפה באוקלהומה סיטי

in the 1990s

בשנות ה-90

was a good example of homegrown terrorists.

היתה דוגמה טובה של טרוריסטים מקומיים שגדלו כאן.

What if they had gotten their hands on a nuclear weapon?

מה אם היו משיגים נשק גרעיני?

The fourth element

המרכיב הרביעי

is that the high-value U.S. targets

הוא שהמטרות האמריקאיות רבי-הערך

are accessible, soft and plentiful.

הן נגישות, רכות ומרובות.

This would be a talk for another day, but the level of the preparedness

זה יהיה נושא לשיחה ביום אחר, אבל רמת ההיערכות

that the United States has achieved

שהשיגה ארצות הברית

since 9/11 of '01

מאז ה- 11 לספטמבר, 2001

is unbelievably inadequate.

לקויה בצורה לא יאומן.

What you saw after Katrina

מה שראיתם אחרי (סופת ההוריקן) קטרינה

is a very good indicator

היא מדד טוב מאוד

of how little prepared the United States is

כמה שארצות הברית איננה מוכנה

for any kind of major attack.

למתקפה רצינית מכל סוג.

Seven million ship cargo containers

שבע מיליון מכולות

come into the United States every year.

נכנסות לארצות הברית כל שנה.

Five to seven percent only are inspected --

בודקים רק 5% עד 7%...

five to seven percent.

5% עד 7%.

This is Alexander Lebed,

זהו אלכסנדר לבד

who was a general that worked with Yeltsin,

שהיה גנרל שעבד עם ילצין,

who talked about, and presented to Congress,

שדיבר על, והגיש לקונגרס,

this idea that the Russians had developed --

רעיון שהרוסים פיתחו

these suitcase bombs. They were very low yield --

פצצות מזוודה. הן היו עם תשואות נמוכות למדי:

0.1 to one kiloton,

0.1 עד 1 קילוטון -

Hiroshima was around 13 kilotons --

בהירושימה השתמשו ב-13 קילוטון בערך -

but enough to do an unbelievable amount of damage.

אבל מספיק כדי לגרום נזק לא יאומן.

And Lebed came to the United States

ולבד הגיע לארצות הברית

and told us that many, many --

ואמר לנו שהרבה, הרבה...

more than 80 of the suitcase bombs

יותר מ-80 פצצות מזוודה

were actually not accountable.

הלכו לאיבוד.

And they look like this. They're basically very simple arrangements.

והם נראים ככה. הם מערכות די פשוטות.

You put the elements into a suitcase.

אתה מכניס את המרכיבים לתוך מזוודה.

It becomes very portable.

וזה הופך להיות מאוד נייד.

The suitcase can be conveniently dropped

ניתן להניח את המזוודה

in your trunk of your car.

בתא המטען של המכונית שלך.

You take it wherever you want to take it, and you can detonate it.

אתה לוקח אותה לאן שאתה רוצה ואתה יכול לפוצץ אותה.

You don't want to build a suitcase bomb,

אתה לא רוצה לבנות פצצת מזוודה,

and you happen to get one of those insecure

ואתה במקרה משיג אחד מראשי הנפץ

nuclear warheads that exist.

הגרעיניים שקיימים...

This is the size of

זה הגודל

the "Little Boy" bomb that was dropped at Hiroshima.

של פצצת "הילד הקטן" שהופלה בהירושימה.

It was 9.8 feet long,

זה היה באורך 3 מטרים,

weighed 8,800 pounds. You go down to

שקל 4000 ק"ג. אתה הולך

your local rent-a-truck

לחברת ההשכרה המקומית

and for 50 bucks or so,

ועבור 50 דולר בערך,

you rent a truck that's got the right capacity,

אתה שוכר משאית שיש לה את הנפח הנכון

and you take your bomb,

ואתה לוקח את הפצצה שלך,

you put it in the truck and you're ready to go.

ואתה שם אותה במשאית ואתה מוכן לתזוזה.

It could happen. But what it would mean and who would survive?

זה יכול לקרות, אבל מהי המשמעות ומי היה שורד?

You can't get an exact number for that kind of probability,

אי אפשר להשיג מספר מדויק להסתברות כזאת,

but what I'm trying to say is that

אבל מה שאני מנסה להגיד הוא

we have all the elements of that happening.

שיש לנו את כל המרכיבים שזה יקרה.

Anybody who dismisses the thought

מי שמבטל את המחשבה

of a nuclear weapon

שנשק גרעיני

being used by a terrorist is kidding themselves.

יכול להיות בשימוש טרוריסטים, משלה את עצמו.

I think there's a lot of people in the intelligence community --

אני חושב שיש הרבה אנשים בקהילה המודיעינית,

a lot of people who deal with this work in general

הרבה אנשים שעוסקים בעבודה הזאת בכלל,

think it's almost inevitable, unless we do certain things

חושבים שזה בלתי נמנע אם לא ננקוט בצעדים

to really try to defuse the risk,

לנסות באמת לנטרל את הסיכון,

like better interdiction, better prevention,

כמו אמצעי מניעה טובים יותר, מניעה טובה יותר,

better fixing, you know, better screening

תיקון יותר טוב... אתם יודעים, סריקות יותר טובות

of cargo containers that are coming into the country and so forth.

של מכולות שנכנסות לארץ וכדומה.

There's a lot that can be done to make us a lot safer.

יש הרבה מה לעשות כדי שנהיה יותר בטוחים.

At this particular moment,

ברגע זה,

we actually could end up

אנחנו עלולים לראות

seeing a nuclear detonation in one of our cities.

התפוצצות גרעינית באחת הערים שלנו.

I don't think we would see an all-out nuclear war

אינני חושב שנראה מלחמה גרעינית כוללת

any time soon, although even that is not completely off the table.

בקרוב, אבל גם זו לא ירדה מהפרק לגמרי.

There's still enough nuclear weapons

יש עדיין די נשקים גרעיניים

in the arsenals of the superpowers

במחסנים של המעצמות

to destroy the Earth many, many times over.

להחריב את כדור הארץ כמה וכמה פעמים.

There are flash points in India and Pakistan,

ישנן נקודות הבזק בהודו ובפקיסטן,

in the Middle East, in North Korea,

במזרח התיכון, בצפון קוריאה,

other places where the use of nuclear weapons,

מקומות אחרים שהשימוש בנשק גרעיני,

while initially locally,

במקור יהיה מקומי,

could very rapidly

יכול בקלות

go into a situation

להגיע למצב

where we'd be facing all-out nuclear war.

שאנחנו עומדים מול מלחמה גרעינית כוללת.

It's very unsettling.

מאוד לא מרגיע.

Here we go. OK.

אוקיי. בא נראה.

I'm back in my truck, and we drove over the Brooklyn Bridge.

אני בחזרה במשאית שלי ונסענו בגשר ברוקלין.

We're coming down,

אנחנו יורדים,

and we bring that truck

ואנחנו מביאים את המשאית הזאת

that you just saw

שכרגע ראיתם

somewhere in here, in the Financial District.

לאנשהו, כאן במרכז הפיננסי.

This is a 10-kiloton bomb,

זו פצצה 10 קילוטון,

slightly smaller than was used

קצת קטן ממה שהשתמשו

in Hiroshima. And I want to just conclude this

בהירושימה... ואני רוצה לסכם

by just giving you some information. I think --

בהעברת קצת אינפורמציה, אני חושב...

"news you could use" kind of concept here.

מבחינת "חדשות מעשיות".

So, first of all, this would be horrific

אז, קודם כל, זה יהיה נורא

beyond anything we can possibly imagine.

מעבר לכל דמיון.

This is the ultimate.

זה האולטימטיבי.

And if you're in the half-mile radius

ואם אתה במרחק 3/4 ק"מ

of where this bomb went off,

מאיפה שהפצצה התפוצצה

you have a 90 percent chance of not making it.

יש לך סיכוי של 90% שלא תשרוד.

If you're right where the bomb went off,

אם אתה בדיוק איפה שהפצצה מתפוצצת,

you will be vaporized. And that's --

פשוט תתאדה. וזה...

I'm just telling you, this is not good.

אני אומר לכם... זה לא טוב...

(Laughter)

(צחוק)

You assume that.

אתם מבינים זאת.

Two-mile radius, you have a 50 percent chance

שלושה ק"מ, יש לך סיכוי של 50%

of being killed,

להיהרג,

and up to about eight miles away --

ובמרחק של עד 12 ק"מ -

now I'm talking about killed instantly --

אני מדבר על להיהרג במקום -

somewhere between a 10 and 20 percent

משהו בין 10 עד 20 אחוזים

chance of getting killed.

סיכוי להיהרג.

The thing about this is that

הענין בקטע הזה הוא

the experience of the nuclear detonation is --

שחווית התפוצצות גרעינית היא...

first of all, tens of millions of degrees Fahrenheit

קודם כל, עשרות מיליוני מעלות צלסיוס

at the core here, where it goes off,

במוקד כאן, איפה שזה מתפוצץ

and an extraordinary amount of energy

וכמות יוצאת מהרגיל של אנרגיה

in the form of heat, acute radiation

בצורת חום, קרינה אקוטית

and blast effects.

ותוצאות הפיצוץ עצמו.

An enormous hurricane-like wind,

רוח דמוית-הוריקן ענקית

and destruction of buildings almost totally,

וחורבן בניינים כמעט לגמרי

within this yellow circle here.

בתוך העיגול הצהוב כאן.

And what I'm going to focus on, as I come to conclusion here,

ומה שאני הולך להתמקד עליו, לקראת סיומי כאן,

is that, what happens to you

הוא, מה קורה לך

if you're in here?

אם אתה באזור הזה?

Well, if we're talking about the old days

אז, אם אנחנו מדברים על הימים ההם

of an all-out nuclear attack,

של מתקפת גרעינית כללית,

you, up here,

אתה, כאן למעלה,

are as dead as the people here. So it was a moot point.

מת באותה מידה כמו האנשים כאן. אז זאת היתה נקודה לא חשובה.

My point now, though, is that there is a lot

הענין היום, ברם, הוא שיש הרבה

that we could do for you who are in here,

מה לעשות עבורך, לאלו שהם כאן,

if you've survived the initial blast.

אם שרדת את הפיצוץ הראשוני.

You have, when the blast goes off --

יש לך, כשהפיצוץ קורה -

and by the way, if it ever comes up, don't look at it.

ודרך אגב, אם זה פעם יעלה לדיון, על תסתכלו עליו.

(Laughter)

(צחוק)

If you look at it, you're going to be blind,

אם תסתכל עליו, תתעוור,

either temporarily or permanently.

זמנית או לצמיתות.

So if there's any way that you can avoid,

אז אם יש דרך להימנע מזה,

like, avert your eyes, that would be a good thing.

כמו להסיט את המבט לכיוון אחר, זה יהיה דבר טוב.

If you find yourself alive, but

אם תמצאו את עצמכם חיים, אבל

you're in the vicinity of a nuclear weapon,

אתם בקירבת מקום של נשק גרעיני,

you have -- that's gone off --

יש לך... שהתפוצצה...

you have 10 to 20 minutes, depending on the size

יש לך 10 עד 20 דקות, תלוי בגודל

and exactly where it went off,

ובמיקומו המדויק,

to get out of the way before

לברוח מדרכו לפני

a lethal amount of radiation

שמינון קטלני של קרינה

comes straight down from the mushroom cloud that goes up.

יורד ישר מענן הפטריה שעולה.

In that 10 to 15 minutes, all you have to do --

ב-10 עד 15 דקות האלו, כל שעליך לעשות...

and I mean this seriously --

ואני מתכוון לזה ברצינות...

is go about a mile

הוא להתרחק כקילומטר וחצי

away from the blast.

מהפיצוץ

And what happens is -- this is --

ומה שקורה הוא... זה...

I'm going to show you now some fallout plumes. Within 20 minutes,

אני הולך להראות לכם ענני נשורת. תוך 20 דקות,

it comes straight down. Within 24 hours,

זה יורד ישר; תוך 24 שעות.

lethal radiation is going out with prevailing winds,

קרינה קטלנית מתקדמת עם הרוחות הנושבות,

and it's mostly in this particular direction --

וזה בעיקר בכיוון הזה:

it's going northeast.

זה מתקדם לכיוון צפון מזרח.

And if you're in this vicinity, you've got to get away.

ואם אתה בקירבת מקום, אתה צריך להימלט.

So you're feeling the wind --

אז... אתה מרגיש את הרוח...

and there's tremendous wind now

והרוח החזקה עכשיו

that you're going to be feeling -- and you want to go

שאתה מרגיש, ואתה תרצה ללכת

perpendicular to the wind

בניצב לכיוון הרוח

[not upwind or downwind].

או בכיוון הרוח,

if you are in fact able to see where the blast was in front of you.

אם בעצם יכולת להבחין איפה היה הפיצוץ שלפניך.

You've got to get out of there.

עליך לצאת משם.

If you don't get out of there, you're going to be exposed

אם לא תצא משם, תיחשף

to lethal radiation in very short order.

לקרינה קטלנית מהר מאוד.

If you can't get out of there,

אם אינך יכול לצאת משם,

we want you to go into a shelter and stay there.

אנחנו רוצים שתיכנס למקלט ותישאר שם.

Now, in a shelter in an urban area means

עכשיו, הכוונה של מקלט באזור עירוני

you have to be either in a basement as deep as possible,

היא שאתה או במרתף עמוק כמה שיותר

or you have to be on a floor -- on a high floor --

או שאתה צריך להיות בקומה - בקומה גבוהה

if it's a ground burst explosion, which it would be,

אם זו התפוצצות בגובה האדמה, שהיא תהיה,

higher than the ninth floor. So you have to be tenth floor or higher,

גבוהה מהקומה התשיעית. אז אתה צריך להיות בקומה העשירית או גבוהה יותר,

or in the basement.

או במרתף.

But basically, you've got to get out of town as quickly as possible.

אבל בעצם, אתה צריך לצאת מהעיר כמה שיותר מהר.

And if you do that,

ואם תעשה כך,

you actually can survive a nuclear blast.

אפשר בעצם לשרוד פיצוץ גרעיני.

Over the next few days to a week,

במהלך הימים הבאים עד שבוע,

there will be a radiation cloud,

יהיה ענן קרינה -

again, going with the wind, and settling down

שוב, המתקדם עם כיוון הרוח, ונוחת

for another 15 or 20 miles out --

לעוד 25 או 30 ק"מ -

in this case, over Long Island.

במקרה הזה מעל לונג איילנד.

And if you're in the direct fallout zone here,

ואם אתה נמצא באזור הנשורת הישיר כאן,

you really have to either be sheltered or you have to get out of there,

אתה ממש צריך להיות במקלט או לצאת משם,

and that's clear. But if you are sheltered,

וזה ברור. אבל אם אתה במקלט,

you can actually survive.

אתה ממש יכול לשרוד.

The difference between knowing information

ההבדל בין לדעת אינפורמציה

of what you're going to do personally,

מה שצריך לעשות באופן אישי,

and not knowing information, can save your life,

לבין לא לדעת אינפורמציה יכול להציל את חייך,

and it could mean the difference between

ויכול להיות ההבדל בין

150,000 to 200,000 fatalities

150,000 ל- 200,000 חללים

from something like this

ממשהו כזה

and half a million to 700,000 fatalities.

לבין חצי מיליון עד 700,000 חללים.

So, response planning in the twenty-first century

אז, תכנון מענה במאה ה-21

is both possible and is essential.

הינו אפשרי וחיוני.

But in 2008, there isn't one single American city

אבל ב-2008, אין עיר אמריקאית אחת

that has done effective plans

שהכינה תוכניות אפקטיביות

to deal with a nuclear detonation disaster.

להתמודד עם אסון פיצוץ גרעיני.

Part of the problem is that

חלק מהבעיה הוא

the emergency planners themselves, personally,

שהמתכננים למצבי חירום עצמם, באופן אישי,

are overwhelmed psychologically by the thought

המומים מבחינה פסיכולוגית מהרעיון

of nuclear catastrophe.

של אסון גרעין.

They are paralyzed.

הם משותקים.

You say "nuclear" to them, and they're thinking,

אתה אומר להם "גרעיני", והם חושבים לעצמם,

"Oh my God, we're all gone. What's the point? It's futile."

"אלוהים, אנחנו אבודים. מה הטעם? הוא חסר תועלת."

And we're trying to tell them, "It's not futile.

ואנחנו מנסים להגיד להם שזה לא חסר תועלת:

We can change the survival rates

אנחנו יכולים לשנות את שיעורי ההישרדות

by doing some commonsensical things."

על ידי זה שנעשה כמה דברים מהשכל הישר.

So the goal here is to minimize fatalities.

אז המטרה כאן היא לצמצם חללים.

And I just want to leave you with the personal points

ואני רק רוצה להשאיר אתכם עם כמה נקודות אישיות

that I think you might be interested in.

שאני חושב שיעניינו אתכם.

The key to surviving a nuclear blast

המפתח לשרוד פיצוץ גרעיני

is getting out,

הוא להימלט,

and not going into harm's way.

ולא להיכנס לדרך הפגיעה.

That's basically all we're going to be talking about here.

זה בעצם כל מה שאנחנו נגיד כאן.

And the farther you are away in distance,

וכמה שתתרחק יותר,

the longer it is in time

במרחק של זמן

from the initial blast;

מהפיצוץ המקורי

and the more separation between you

וכמה שיותר מרחק בינך

and the outside atmosphere, the better.

ולאטמוספרה בחוץ, יותר טוב.

So separation -- hopefully with dirt or concrete,

אז הפרדה - בתקווה עם אדמה או בטון,

or being in a basement --

או שתהיה במרתף -

distance and time is what will save you.

מרחק וזמן זה מה שיציל אותך.

So here's what you do. First of all,

אז הנה מה שעליך לעשות. קודם כל,

as I said, don't stare at the light flash,

כפי שאמרתי, אל תסתכלו בהבזק האור

if you can. I don't know you could possibly resist doing that.

אם אפשר - אינני יודע אם תוכל להימנע מלעשות זאת.

But let's assume, theoretically, you want to do that.

אבל בא נניח, באופן תיאורטי, שאפשר, אתה תרצה לעשות זאת.

You want to keep your mouth open, so your eardrums

תרצו לשמור על פה פתוח כדי שתופי האוזניים

don't burst from the pressures.

לא יתפוצצו מהלחצים.

If you're very close to what happened, you actually do have to duck and cover,

אם אתה ממש קרוב למה שקרה, באמת כדאי להתכופף ולהתכסות

like Bert told you, Bert the Turtle.

כמו שברט אמר - ברט הצב.

And you want to get under something so that you're not injured

ותרצה להיכנס מתחת למשהו כדי שלא תיפצע

or killed by objects, if that's at all possible.

או תיהרג מחפצים, אם זה אפשרי.

You want to get away from the initial fallout mushroom cloud,

תרצה להימלט מענן הפטריה של הנשורת המקורית,

I said, in just a few minutes.

כפי שאמרתי, תוך דקות ספורות,

And shelter and place. You want to move [only]

לטובת מקלט ומרחק. תרצה להתקדם עם כיוון הרוח

crosswind for 1.2 miles.

או בניצב לרוחות למרחש של קילומטר.

You know, if you're out there and you see buildings horribly destroyed

אתם יודעים, אם אתה בחוץ ורואה בניינים נחרבים בצורה איומה

and down in that direction,

ולמטה בכיוון הזה

less destroyed here,

פחות נהרסו פה,

then you know that it was over there, the blast, and you're going this way,

אז אתה יודע שזה היה שם, הפיצוץ, ואתה תלך לכיוון הזה,

as long as you're going crosswise to the wind.

כל עוד שאתה הולך בניצב לכיוון הרוח.

Once you're out and evacuating,

ברגע שאתה בחוץ ומתפנה,

you want to keep as much of your skin,

תרצה לכסות כמה שיותר מעורך,

your mouth and nose covered, as long as that covering

לכסות את הפה והאף, כל עוד שהכיסוי

doesn't impede you moving and getting out of there.

לא מפריע לך להתקדם ולעוף משם.

And finally, you want to get decontaminated as soon as possible.

ולבסוף, תרצה להיטהר כמה שיותר מהר.

And if you're wearing clothing, you've taken off your clothing,

ואם אתה לובש בגדים, תתפשט,

you're going to get showered down some place

יקלחו אותך באיזשהו מקום

and remove the radiation that would be --

ולפנות את הקרינה -

the radioactive material that might be on you.

החומר הרדיואקטיבי שאולי עליך.

And then you want to stay in shelter for 48 to 72 hours minimum,

ואתה תרצה להישאר במקלט ל-48 עד 72 שעות לכל הפחות,

but you're going to wait hopefully -- you'll have your little wind-up,

אבל תחכה בתקווה - יהיה לך הרדיו המיכני

battery-less radio,

ללא בטריות שלך,

and you'll be waiting for people to tell you

ותחכה לאנשים שיגידו לך מה לעשות

when it's safe to go outside. That's what you need to do.

מתי זה בטוח לצאת החוצה. זה מה שצריך לעשות.

In conclusion,

לסיום,

nuclear war is less likely than before,

מלחמה גרעינית היא פחות סבירה מאי פעם,

but by no means out of the question, and it's not survivable.

אבל בוודאי לא ירדה מהפרק לגמרי, ואי אפשר לשרוד אותה.

Nuclear terrorism is possible -- it may be probable --

טרור גרעיני הוא אפשרי, אולי אפילו סביר,

but is survivable.

אבל אפשר לשרוד אותו.

And this is Jack Geiger, who's one of the heroes

וזה ג'ק גייגר, שהוא אחד מהגיבורים

of the U.S. public health community.

של קהילת הבריאות הציבורית בארה"ב.

And Jack said the only way to deal

וג'ק אמר שהדרך היחידה להתמודד

with nuclear anything,

עם משהו גרעיני,

whether it's war or terrorism,

בין אם זה מלחמה או טרור,

is abolition of nuclear weapons.

הוא ביטול נשקים גרעיניים לגמרי.

And you want something to work on once you've fixed global warming,

ואתה רוצה לעבוד על משהו, ברגע שתתקן את התחממות כדור הארץ.

I urge you to think about the fact that

אני מפציר בכם לחשוב על העובדה

we have to do something about this

שעלינו לעשות משהו בקשר

unacceptable, inhumane

למציאות הבלתי מקובלת, הבלתי אנושית

reality of nuclear weapons

של נשקים גרעיניים

in our world.

בעולמנו.

Now, this is my favorite civil defense slide, and I --

עכשיו, זה השקופית של ההגנה האזרחית האהובה עלי, ואני...

(Laughter)

(צחוק)

-- I don't want to be indelicate, but

אני לא רוצה להיות גס... אבל...

this --

זה...

he's no longer in office. We don't really care, OK.

הוא כבר לא בתפקיד... לא ממש איכפת לנו, אוקיי.

This was sent to me by somebody

זה נשלח אליי ממישהו

who is an aficionado of civil defense procedures,

שהוא מעריץ של נהלי ההגנה האזרחית,

but the fact of the matter is that

אבל האמת היא

America's gone through a very hard time.

שאמריקה עוברת תקופה מאוד קשה.

We've not been focused, we've not done what we had to do,

לא היינו ממוקדים, לא עשינו מה שהיה עלינו לעשות,

and now we're facing the potential of

ועכשיו אנחנו מתמודדים עם האפשרות

bad, hell on Earth.

של גיהנום עלי אדמות.

Thank you.

תודה.