Yoruba Richen: What the gay rights movement learned from the civil rights movement

מתרגם: Oren Szekatch מבקר: Ido Dekkers

Election night 2008

ערב הבחירות 2008

was a night that tore me in half.

היה לילה אשר קרע אותי לחצי.

It was the night that Barack Obama was elected.

היה זה הלילה בו נבחר ברק אובאמה.

[One hundred and forty-three] years after the end of slavery,

[מאה ארבעים ושלוש] שנים אחרי סיום תקופת העבדות.

and [43] years after the passage

ו[43] שנים אחרי העברת

of the Voting Rights Act,

החוק שמאפשר זכות הצבעה,

an African-American was elected president.

נבחר נשיא אפרו-אמריקאי.

Many of us never thought that this was possible

רבים מאיתנו מעולם לא חשבו כי הדבר אפשרי

until the moment that it happened.

עד הרגע שבו זה קרה.

And in many ways, it was the climax

ובדרכים רבות, זה היה שיאה

of the black civil rights movement

של תנועת הזכויות לאזרח של השחורים

in the United States.

בארצות הברית.

I was in California that night,

אני הייתי בקליפורניה באותו הלילה,

which was ground zero at the time

אשר הייתה ה'גראונד זירו' בשעתו

for another movement:

עבור תנועה אחרת:

the marriage equality movement.

התנועה לשוויון בנישואים.

Gay marriage was on the ballot

נישואים חד-מיניים עמדו בפני הצבעה

in the form of Proposition 8,

בהצעת החוק מספר שמונה,

and as the election returns started to come in,

וכאשר התוצאות החלו לזרום,

it became clear that the right

היה הדבר ברור שהזכות

for same sex couples to marry,

של זוגות חד-מיניים להינשא,

which had recently been granted by the California courts,

זכות אשר אושרה לאחרונה על ידי בתי המשפט בקליפורניה,

was going to be taken away.

עומדת להילקח.

So on the same night

אז באותו הלילה

that Barack Obama won his historic presidency,

שברק אובאמה ניצח בבחירות ההיסטוריות שלו,

the lesbian and gay community suffered

קהילת הלסביות וההומואים ספגו

one of our most painful defeats.

את אחת המפלות הקשות ביותר שלנו.

And then it got even worse.

ואז המצב נהיה גרוע אף יותר.

Pretty much immediately,

מיד לאחר מכן,

African-Americans started to be blamed

החלו להאשים אפרו-אמריקאיים

for the passage of Proposition 8.

על העברתה של הצעת חוק מספר שמונה.

This was largely due to an incorrect poll that said

הדבר נבע בעיקר ממשאל שגוי שאמר

that blacks had voted for the measure

כי השחורים הצביעו להצעה

by something like 70 percent.

בכשבעים אחוזים.

This turned out not to be true,

זה התגלה כלא נכון,

but this idea of pervasive black homophobia set in,

אך הרעיון העיקש של הומופוביה אצל שחורים התפשט,

and was grabbed on by the media.

והתקשורת תפסה את הרעיון.

I couldn't tear myself away from the coverage.

לא יכולתי להסיר את עיניי מהכיסוי החדשותי.

I listened to some gay commentator say

שמעתי איזה פרשן הומוסקסואל שאמר

that the African-American community

שהקהילה האפרו-אמריקאית

was notoriously homophobic,

הייתה ידועה לשימצה בהומופוביות שלה,

and now that civil rights had been achieved for us,

ועתה, כאשר השגנו את זכויות האזרח,

we wanted to take away other people's rights.

רצינו לקחת את זכויותיהם של אנשים אחרים.

There were even reports of racist epithets

היו אפילו דיווחים על כינויים גזעניים

being thrown at some of the participants

שנאמרו לגבי כמה מהמשתתפים

of the gay rights rallies

בעצרות לזכויות הקהילה הגאה

that took place after the election.

שנערכו לאחר הבחירות.

And on the other side,

ומהצד השני,

some African-Americans dismissed or ignored

כמה אפרו-אמריקאים פטרו או התעלמו

homophobia that was indeed real in our community.

את ההומופוביה אשר אכן הייתה אמיתית בקהילה שלנו.

And others resented this comparison

ואחרים התנגדו להשוואה הזו

between gay rights and civil rights,

בין זכויות הקהילה הגאה וזכויות האזרח,

and once again, the sinking feeling

ושוב פעם, אותה תחושת דכדוך

that two minority groups

ששתי קבוצות מיעוט,

of which I'm both a part of

אשר לשניהן אני שייכת,

were competing with each other

התחרו אחת עם השנייה

instead of supporting each other

במקום לתמוך אחת בשנייה

overwhelmed and, frankly, pissed me off.

היממה, ובכנות, עיצבנה אותי.

Now, I'm a documentary filmmaker,

עכשיו, אני יוצרת סרטים דקומנטריים,

so after going through my pissed off stage

אז אחרי שעברתי את תקופת העצבים שלי

and yelling at the television and radio,

ואחרי שצעקתי על הטלוויזיה והרדיו,

my next instinct was

האינסטינקט הבא שלי

to make a movie.

היה ליצור סרט.

And what guided me in making this film was,

ומה שהנחה אותי ביצירת הסרט הזה היה,

how was this happening?

כיצד זה קורה?

How was it that the gay rights movement

איך ייתכן שתנועת זכויות הקהילה הגאה

was being pitted against the civil rights movement?

נזרקת לזירה אל מול תנועת זכויות האזרח?

And this wasn't just an abstract question.

וזו לא הייתה סתם שאלה אבסטרקטית.

I'm a beneficiary of both movements,

אני משתייכת לשתי התנועות,

so this was actually personal.

אז זה היה למעשה אישי עבורי.

But then something else happened

אך אז משהו נוסף קרה

after that election in 2008.

לאחר הבחירות של 2008.

The march towards gay equality

המצעד אל עבר שוויון עבור הקהילה הגאה

accelerated at a pace

הגביר את קיצבו.

that surprised and shocked everyone,

ברמה שהפתיעה והממה את כולם,

and is still reshaping our laws and our policies,

וזה עדיין משנה את החוקים והמדיניות שלנו,

our institutions and our entire country.

את המוסדות שלנו ואת המדינה כולה.

And so it started to become increasingly clear to me

לכן הדבר הפך להיות נהיר עבורי יותר ויותר

that this pitting of the two movements

שהזריקה לזירה של שתי התנועות הללו

against each other actually didn't make sense,

אחת כנגד השנייה למעשה הייתה לא הגיונית,

and that they were in fact

וכי הן היו למעשה

much, much more interconnected,

הרבה יותר שזורות אחת בשנייה,

and that, in fact, some of the way

וזה, למעשה, חלק מהסיבה

that the gay rights movement has been able

שבזכותה התנועה לזכויות הקהילה הגאה יכלה

to make such incredible gains so quickly

להשיג הישגים מרשימים ובכזו מהירות

is that it's used some of the same tactics

הייתה שהיא השתמשה בחלק מאותן שיטות

and strategies that were first laid down

ואסטרטגיות שהוצבו לראשונה

by the civil rights movement.

על ידי התנועה לזכויות האזרח.

Let's just look at a few of these strategies.

בואו נסתכל מעט על חלק מהאסטרטגיות הללו.

First off, it's really interesting to see,

ראשית כל, זה מאוד מעניין בעיניי,

to actually visually see, how quick

לראות ממש, באיזו מהירות

the gay rights movement has made its gains,

תנועת הזכויות לקהילה הגאה השיגה את תוצאותיה,

if you look at a few of the major events

אם תבוננו על כמה מהאירועים העיקריים

on a timeline of both freedom movements.

על ציר הזמן של שתי תנועות החופש הללו.

Now, there are tons of milestones

עכשיו, ישנן נקודות ציון רבות

in the civil rights movement,

בתנועה לזכויות האזרח,

but the first one we're going to start with

אך הראשונה שבה נחל

is the 1955 Montgomery bus boycott.

היא חרם האוטובוסים של מונטגומרי בשנת 1955.

This was a protest campaign

זה היה מסע מחאה

against Montgomery, Alabama's segregation

נגד ההפרדה הגזעית במונטגומרי, אלאבמה

on their public transit system,

בתחבורה הציבורית שלהם,

and it began when a woman named Rosa Parks

והמחאה החלה כשאישה ששמה היה רוזה פארקס.

refused to give up her seat to a white person.

סירבה לוותר על המושב שלה עבור אדם לבן.

The campaign lasted a year,

מסע המחאה נמשך שנה,

and it galvanized the civil rights movement

והוא עיצב את תנועת זכויות האזרח

like nothing had before it.

כשם שדבר לא עשה זאת לפני כן.

And I call this strategy the

ואני קוראת לאסטרטגיה הזו בשם

"I'm tired of your foot on my neck" strategy.

אסטרטגיית "אני עייפה מהרגל שלך שמונחת על צווארי,"

So gays and lesbians have been in society

אז הומואים ולסביות היו חלק מהחברה

since societies began,

מאז שהחברות נוסדו,

but up until the mid-20th century,

אך עד אמצע המאה העשרים,

homosexual acts were still illegal in most states.

אקט הומוסקסואלי נחשב ללא חוקי ברוב המדינות.

So just 14 years after the Montgomery bus boycott,

כך שרק 14 שנים לאחר חרם האוטובוסים של מונטגומרי,

a group of LGBT folks took that same strategy.

קבוצת של אנשי הלהט"ב השתמשה באותה אסטרטגיה.

It's known as Stonewall, in 1969,

הדבר ידוע כמהומות סטונוול, בשנת 1969,

and it's where a group of LGBT patrons

אשר בהן קבוצה של פטרונים מההלהט"ב

fought back against police beatings

נלחמו נגד אלימות משטרתית

at a Greenwich Village bar that sparked

בבר בגריניץ' וויליג' שבו ניצתו

three days of rioting.

התפרעויות במשך שלושה ימים.

Incidentally, black and latino LGBT folks

באופן מקרי, אנשים שחורים ולטינים מקבוצת ההלהט"ב

were at the forefront of this rebellion,

היו בחזית המרד הזה,

and it's a really interesting example

וזוהי דוגמה מאוד מעניינת

of the intersection of our struggles against racism,

להצטלבות המאבקים שלנו נגד גזענות,

homophobia, gender identity and police brutality.

הומופוביה, זהות מגדרית ואלימות משטרתית.

After Stonewall happened, gay liberation groups

לאחר שאירעו מהומות סטונוול, קבוצות שיחרור גאות

sprang up all over the country,

צצו לכל אורכה ורוחבה של המדינה.

and the modern gay rights movement as we know it took off.

והתנועה המודרנית לזכויות הקהילה הגאה כשם שאנו מכירים כיום החלה את דרכה.

So the next moment to look at on the timeline

אז המקרה הבא שיש להסתכל עליו על ציר הזמן

is the 1963 March on Washington.

הוא המצעד לוושינגטון, בשנת 1963.

This was a seminal event in the civil rights movement

זה היה אירוע מחונן בתנועה לזכויות האזרח

and it's where African-Americans called for both

ובאירוע זה קראו האפרו-אמריקאים גם

civil and economic justice.

לצדק אזרחי וגם כלכלי.

And it's of course where Martin Luther King

ושם כמובן היה המקום בו מרטין לותר קינג

delivered his famous "I have a dream" speech,

נשא את הנאום המפורסם שלו "יש לי חלום,"

but what's actually less known

אך מה שלמעשה ידוע פחות

is that this march was organized

הוא שהמצעד הזה אורגן

by a man named Bayard Rustin.

על ידי אדם בשם ביארד ראסטין.

Bayard was an out gay man,

ביארד היה הומוסקסואל מחוץ לארון,

and he's considered one of the most brilliant

והוא נחשב לאחד האסטרטגים

strategists of the civil rights movement.

המבריקים ביותר של תנועת הזכויות לאזרח.

He later in his life became a fierce advocate

בהמשך חייו הוא הפך להיות מגן נלהב

of LGBT rights as well, and his life

של זכויות ההלהט"ב גם כן, וחייו

is testament to the intersection of the struggles.

הם עדות ניצחת לשילוב בין המאבקים.

The March on Washington

המצעד לוושינגטון

is one of the high points of the movement,

הוא אחד מנקודות השיא של התנועה,

and it's where there was a fervent belief

ושם הייתה אמונה נלהבת

that African-Americans too

שגם אפרו-אמריקאים

could be a part of American democracy.

יכולים להיות חלק מהדמוקרטיה האמריקאית.

I call this strategy the

לאסטרטגיה זו אני קוראת

"We are visible and many in numbers" strategy.

אסטרטגיית "אנחנו נראים ורבים."

Some early gay activists were actually

כמה פעילים של הקהילה הגאה למעשה

directly inspired by the march,

הושפעו ישירות מהמצעד,

and some had taken part.

וכמה מהם לקחו חלק.

Gay pioneer Jack Nichols said,

חלוץ הקהילה הגאה ,ג'ק ניקולס אמר,

"We marched with Martin Luther King,

"אנו צועדים עם מרטין לותר קינג,

seven of us from the Mattachine Society" --

שבעה מאיתנו מאגודת מאטאשין" --

which was an early gay rights organization —

אשר היה ארגון ראשוני לזכויות עבור הומוסקסואלים --

"and from that moment on, we had our own dream

"ומהרגע ההוא ואילך, היה לנו חלום משלנו

about a gay rights march of similar proportions."

על מצעד בעל פרופורציות זהות עבור זכויות הקהילה הגאה."

Several years later, a series of marches took place,

כמה שנים לאחר מכן, סדרה של מצעדים התרחשו,

each one gaining the momentum

כאשר כל אחד מהם מרוויח מהתנופה

of the gay freedom struggle.

שנוצרה ממאבקי הקהילה הגאה לחופש.

The first one was in 1979,

הראשון התרחש בשנת 1979,

and the second one took place in 1987.

והשני התרחש בשנת 1987.

The third one was held in 1993.

השלישי התרחש בשנת 1993.

Almost a million people showed up,

כמעט מיליון איש הגיעו,

and people were so energized and excited

ואנשים היו מלאי אנרגיה וכה נלהבים

by what had taken place,

ממה שהתרחש,

they went back to their own communities

שהם חזרו חזרה לקהילות שלהם

and started their own political

והם החלו ליצור ארגונים

and social organizations,

פוליטיים וחברתיים משלהם,

further increasing the visibility of the movement.

והמשיכו להגביר את הנראות של התנועה.

The day of that march, October 11,

יום המצעד ההוא, ב-11 באוקטובר,

was then declared National Coming Out Day,

הוכרז כיום הלאומי של יציאה מהארון,

and is still celebrated all over the world.

והוא עדיין נחגג בכל רחבי העולם.

These marches set the groundwork

המצעדים הללו היוו את הבסיס

for the historic changes that we see happening

עבור השינויים ההיסטוריים שאנו רואים

today in the United States.

שמתרחשים כיום בארצות הברית.

And lastly, the "Loving" strategy.

ולבסוף, אסטרטגיית "לאבינג"

The name speaks for itself.

השם מדבר בעד עצמו (לאהוב).

In 1967, the Supreme Court ruled

בשנת 1967, בית המשפט העליון קבע

in Loving v. Virginia,

במקרה של הזוג לאבינג נגד ווירג'ינה,

and invalidated all laws

לבטל את כל החוקים

that prohibited interracial marriage.

אשר אסרו נישואי תערובת.

This is considered one of the Supreme Court's

זה נחשב לאחד מציוני הדרך החשובים של בית המשפט העליון

landmark civil rights cases.

בתיקי זכויות האזרח.

In 1996, President Clinton signed

בשנת 1996, הנשיא קלינטון חתם על

the Defense of Marriage Act, known as DOMA,

החוק להגנה על הנישואים, הידוע בשם DOMA,

and that made the federal government

מהלך זה גרם לכך שהממשלה הפדרלית

only have to recognize marriages

יכלה להכיר רק בנישואים

between a man and a woman.

שבין גבר ואישה.

In United States v. Windsor,

במקרה של ארצות הברית נגד ווינזור,

a 79-year-old lesbian named Edith Windsor

לסבית בת 79 בשם אידית' ווינזור

sued the federal government

תבעה את הממשלה הפדרלית

when she was forced to pay estate taxes

כאשר היא חוייבה לשלם מיסי עזבון

on her deceased wife's property,

על רכושה של האישה המנוחה שלה,

something that heterosexual couples don't have to do.

דבר אותו זוגות הטרוסקסואליים לא צריכים לעשות.

And as the case wound its way

וככל שהמקרה המשיך

through the lower courts,

בדרכו בבתי המשפט התחתונים,

the Loving case was repeatedly cited as precedent.

מקרה התביעה של הזוג לאבינג צוטט ללא הפסק בייחוס לתקדים.

When it got to the Supreme Court in 2013,

כאשר המקרה הגיע לבית המשפט העליון בשנת 2013,

the Supreme Court agreed,

בית המשפט העליון הסכים,

and DOMA was thrown out.

וה- DOMA נזרק החוצה.

It was incredible.

זה היה מדהים.

But the gay marriage movement

אך התנועה לנישואים חד-מיניים

has been making gains for years now.

השיגה הישגים כבר מספר שנים.

To date, 17 states

נכון להיות, 17 מדינות

have passed laws allowing marriage equality.

העבירו חוקים המאפשרים שוויון בנישואים.

It's become the de facto battle

הדבר הפך הלכה למעשה למאבק

for gay equality,

עבור שוויון זכויות לקהילה הגאה,

and it seems like daily,

ונדמה הדבר כי בכל יום ויום,

laws prohibiting it are being challenged in the courts,

חוקים האוסרים על השוויון הזה מאותגרים בכל בתי המשפט,

even in places like Texas and Utah,

אפילו במקומות כמו טקסס ויוטה,

which no one saw coming.

דבר שאף אחד לא ציפה לו.

So a lot has changed

כך שרבות השתנה

since that night in 2008

מאז אותו לילה בשנת 2008

when I felt torn in half.

כאשר חשתי את עצמי נקרעת לשתיים.

I did go on to make that film.

בסוף צילמתי את הסרט ההוא.

It's a documentary film,

זהו סרט דוקומנטרי,

and it's called "The New Black,"

והוא נקרא "השחור החדש,"

and it looks at how the African-American community

והוא בוחן כיצד הקהילה האפרו-אמריקאית

is grappling with the gay rights issue

מתמודדת עם זכויות הקהילה הגאה

in light of the gay marriage movement

לאורה של התנועה לנישואים חד-מיניים

and this fight over the meaning of civil rights.

ולאור המאבק על המשמעות של זכויות האזרח.

And I wanted to capture

ואני רציתי ללכוד

some of this incredible change that was happening,

כמה מהשינויים המדהימים שהתרחשו,

and as luck or politics would have it,

וכשם שהמזל או הפוליטיקה שיחקה לי,

another marriage battle started gearing up,

מאבק נוסף עבור נישואים חד-מיניים התחיל לרקום עור וגידים,

this time in Maryland,

הפעם במרילנד,

where African-Americans make up 30 percent

שם האפרו-אמריקאיים מהווים שלושים אחוזים

of the electorate.

מסך הקולות הבוחרים.

So this tension between gay rights

אז המתח בין זכויות הקהילה הגאה

and civil rights started to bubble up once again,

וזכויות האזרח, התחיל לבעבע שוב,

and I was lucky enough to capture

והייתי ברת מזל מספיק בכדי ללכוד

how some people were making the connection

כיצד מספר אנשים עשו את החיבור

between the movements this time.

בין התנועות בפעם הזו.

This is a clip of Karess Taylor-Hughes

זהו קליפ של קארס טיילור-יוז

and Samantha Masters, two characters in the film,

וסמנתה מאסטרס, שתי דמויות בסרט,

as they hit the streets of Baltimore

בעודן הולכות ברחובות בולטימור

and try to convince potential voters.

ומנסות לשכנע מצביעים פוטנציאליים.

(Video) Samantha Masters: That's what's up, man, this is a righteous man over here.

(ווידאו) סמנתה מאסטרס: זה מה שקורה בן אדם, זהו אדם צדיק ממש כאן.

Okay, are you registered to vote?

אוקי, האם אתה רשום להצביע?

Man: No. Karess Taylor-Hughes: Okay. How old are you?

איש: לא. קארס טיילור-יוז: אוקיי. בן כמה אתה?

Man: 21. KTH: 21? You gotta get registered to vote.

איש: 21. קטי:21? אתה חייב להירשם לקבל זכאות לבחירה.

We got to get you registered to vote.

אנחנו חייבים לרשום אותך לקבל זכאות לבחור.

Man: I ain't voting on no gay shit.

איש: אני לא עומד להצביע לשום שטות של הומואים.

SM: Okay, why? What's up? Man: I ain't with that.

סמ: אוקיי, למה? מה קורה? איש: אני לא בקטע.

SM: That's not cool.

סמ: זה לא לעניין.

Man: What made you be gay? SM: So what made you be straight?

איש: מה גרם לך להיות לסבית? סמ: אז מה גרם לך להיות סטרייט?

אז מה גרם לך להיות סטרייט?

So what made you be straight?

Man 2: You can't answer that question. (Laughter)

איש 2: אתה לא יכול לענות על השאלה הזו. (צחוק)

KSM: I used to not have the same rights as you,

קטי: בעבר לא היו לי את אותן זכויות כמו לך,

but I know that because a black man like yourself

אבל אני יודעת שבזכות שאדם שחור כמוך

stood up for a woman like me,

עמד עבור אישה כמוני,

I know that I've got the same opportunities.

אני יודעת שיש לי את אותן הזדמנויות.

So you, as a black man, have the opportunity

אז לך, כאדם שחור, יש את ההזדמנות

to stand up for somebody else.

לעשות משהו עבור מישהו אחר.

Whether you're gay or not,

בין שאתה הומוסקסואל או לא,

these are your brothers and sisters out here,

אלו הם האחים והאחיות שלך כאן,

and they need you to represent.

והם צריכים שתייצג.

Man 2: Who is you to tell somebody

איש 2: מי אתה שאתה יכול לומר למישהו

who they can't have sex with,

עם מי הוא לא יכול לשכב,

who they can't be with?

עם מי הוא לא יכול להיות?

They ain't got that power.

אין להם את היכולת הזו.

Nobody has that power to say, you can't marry that young lady.

לאף אחד אין את היכולת לומר, את לא יכולה להינשא לגברת הצעירה הזו.

Who has that power? Nobody.

למי יש את היכולת הזו? לאף אחד.

SM: But you know what?

סמ: אבל אתה יודע מה?

Our state has put the power in your hands,

המדינה שלנו העניקה לך כוח בידיים,

and so what we need you to do

כך שמה שאנחנו צריכים שתעשה

is vote for, you gonna vote for 6.

הוא להצביע עבור, אתה הולך להצביע 6.

Man 2: I got you.

איש 2: סמכי עליי.

SM: Vote for 6, okay? Man 2: I got you.

סמ: תצביע עבור 6, אוקיי? איש 2: סמכי עליי.

KSM: All right, do y'all need community service hours?

קטי: בסדר גמור, האם כולכם צריכים שעות של שירותי קהילתי?

You do? All right, you can always volunteer with us

כן? בסדר גמור, אתם יכולים להתנדב איתנו

to get community service hours.

ולקבל על זה שעות של שירות קהילתי.

Y'all want to do that?

כולכם רוצים לעשות זאת?

We feed you. We bring you pizza.

אנחנו מאכילים אותכם. אנחנו מביאים לכם פיצה.

(Laughter) (Applause)

(צחוק) (מחיאות כפיים)

Yoruba Richen: Thank you.

יורובה רייצ'ן: תודה רבה.

What's amazing to me about that clip

המדהים בעיניי בקליפ הזה

that we just captured as we were filming

שאותו לכדנו בעודנו מצלמים

is, it really shows how Karess

הוא, שבאמת רואים כיצד קארס

understands the history of the civil rights movement,

מבינה את ההיסטוריה של התנועה לזכויות האזרח,

but she's not restricted by it.

אבל היא לא מוגבלת על ידי זה.

She doesn't just limit it to black people.

היא לא מגבילה את זה פשוט לאנשים שחורים.

She sees it as a blueprint

היא רואה את זה כתכנית אב

for expanding rights to gays and lesbians.

להרחבת זכויותיהם של ההומוסקסואלים והלסביות.

Maybe because she's younger, she's like 25,

אולי מכיוון שהיא צעירה יותר, היא בערך בת 25,

she's able to do this a little bit more easily,

היא מצליחה לעשות זאת בצורה קלילה יותר,

but the fact is that Maryland voters

אך העובדה היא שמצביעים ממרילנד

did pass that marriage equality amendment,

אכן העבירו את התיקון לשוויון בנישואים,

and in fact it was the first time

ולמעשה זו הייתה הפעם הראשונה

that marriage equality was directly voted on

שהצביעו באופן ישיר עבר שוויון בנישואים

and passed by the voters.

ושהדבר עבר על ידי הבוחרים.

African-Americans supported it at a higher level

אפרו-אמריקאים תמכו בתיקון באחוזים הכי גבוהים

than had ever been recorded.

משאי פעם נרשמו.

It was a complete turnaround from that night

זו הייתה פניית פרסה מאותו הלילה

in 2008 when Proposition 8 was passed.

בשנת 2008 כאשר הצעת חוק מספר שמונה הועברה.

It was, and feels, monumental.

זה היה, והרגיש, מונומנטלי.

We in the LGBT community have gone

אנחנו בקהילת ההלהט"ב עברנו

from being a pathologized and reviled

מהיותנו מאובחנים פתולוגית ומושמצים

and criminalized group

ונתפסים כקבוצה נפשעת

to being seen as part of the great human quest

לכדי היותנו חלק מהמסע האנושי הגדול

for dignity and equality.

אחר כבוד ושוויון.

We've gone from having to hide our sexuality

עברנו מהצורך להסתיר את המיניות שלנו

in order to maintain our jobs and our families

בכדי לשמור על עבודותינו ועל משפחתינו

to literally getting a place at the table

לכדי מצב שהשגנו מקום, תרתי משמע, בשולחן

with the president

עם הנשיא

and a shout out at his second inauguration.

וקריאת הכרה בזמן ההשבעה השנייה שלו.

I just want to read what he said

אני רק רוצה לקרוא את מה שהוא אמר

at that inauguration:

באותה השבעה:

"We the people declare today

"אנו האנשים מצהירים היום

that the most evident of truths,

כי הבהירה מכל האמיתות,

that all of us are created equal.

היא כי כולנו נוצרנו שווים.

It is the star that guides us still,

אלו הם הכוכבים אשר עדיין מנחים אותנו,

just as it guided our forebears

כשם שהם הנחו את אבותינו

through Seneca Falls

דרך מקרי מפלי סנסקה

and Selma and Stonewall."

וסלמה וסטונוול."

Now we know that everything is not perfect,

עכשיו אנחנו יודעים שלא הכל מושלם,

especially when you look at what's happening

בעיקר כשאתם בוחנים את הנעשה

with the LGBT rights issue internationally,

עם זכויות הלהט"ב בעולם,

but it says something about how far we've come

אבל זה אומר משהו על איזה מרחק עברנו

when our president puts the gay freedom struggle

כאשר הנשיא שלנו שם את המאבק עבור החופש של הקהילה הגאה

in the context of the other great freedom struggles

בהקשר למאבקי החירות המהותיים האחרים

of our time: the women's rights movement

של זמננו: התנועה לשיחרור האישה

and the civil rights movement.

והתנועה לזכויות האזרח.

His statement demonstrates not only

ההצהרה שלו מדגימה לא רק

the interconnectedness of those movements,

את החיבור ההדדי של התנועות הללו,

but how each one borrowed

כמו גם כיצד כל אחת שואלת

and was inspired by the other.

וקיבלה השראה מהשנייה.

אז כמו שמרטין לותר קינג

So just as Martin Luther King

learned from and borrowed from Gandhi's tactics

למד והשאיל מהטקטיקות של גנדי

of civil disobedience and nonviolence,

בדבר אי ציות אזרחי ואי אלימות,

which became a bedrock of the civil rights movement,

שבתורו הפך להיות לאבן יסוד של התנועה לזכויות האזרח,

the gay rights movement saw what worked

התנועה לזכויות הקהילה הגאה ראתה מה עובד

in the civil rights movement,

בתנועה לזכויות האזרח,

and they used some of those same strategies

והם השתמשו בחלק מאותן אסטרטגיות

and tactics to make gains

וטקטיקות בשביל להשיג הישגים

at an even quicker pace.

בקצב מהיר אף יותר.

Maybe one more other reason

אולי עוד סיבה נוספת אחת

for the relative quick progress

עבור ההתקדמות המהירה יחסית

of the gay rights movement.

של התנועה לזכויות הקהילה הגאה.

Whereas a lot of us continue to still live

בעוד שרבים מאיתנו ממשיכים לחיות

in racially segregated spaces,

במקומות אשר מתקיימת שם הפרדה על בסיס גזע

LGBT folks, we are everywhere.

האנשים של ההלהט"ב, אנחנו בכל מקום.

We are in urban communities

אנחנו נמצאים בקהילות אורבניות

and rural communities,

וקהילות כפריות.

communities of color, immigrant communities,

קהילות בעלות צבע, קהילות מהגרים,

churches and mosques and synagogues.

כנסיות, מסגדים ובתי כנסת.

We are your mothers and brothers

אנחנו האמהות והאחים שלכם

and sisters and sons.

והאחיות והבנים.

And when someone that you love

וכאשר מישהו שאתם אוהבים

or a family member comes out,

או קרוב משפחה יוצא מהארון,

it may be easier to support their quest for equality.

אולי יהיה קל יותר לתמוך במסע שלהם אל עבר השוויון.

And in fact, the gay rights movement

ולמעשה, התנועה לזכויות הקהילה הגאה

asks us to support justice and equality

מבקשת מאיתנו לתמוך בצדק ובשוויון

from a space of love.

ממקום של אהבה.

That may be the biggest, greatest gift

זו אולי המתנה הגדולה והנהדרת

that the movement has given us.

שהתנועה נתנה לנו.

It calls on us to access that which is most universal

היא קוראת לנו לגשת לדבר שהוא הכי אוניברסלי

and most intimate:

והכי אינטימי:

a love of our brother and our sister

אהבה של אחינו ואחותנו

and our neighbor.

ושכנינו.

I just want to end with a quote

אני רק רוצה לסיים עם ציטוט

by one of our greatest freedom fighters

של אחד מלוחמי החירות הגדולים שלנו

who's no longer with us, Nelson Mandela

אשר כבר לא נמצא ביניינו, נלסון מנדלה

of South Africa.

מדרום אפריקה.

Nelson Mandela led South Africa

נלסון מנדלה הוביל את דרום אפריקה

after the dark and brutal days of Apartheid,

לאחר הימים השחורים והאלימים של האפרטהייד,

and out of the ashes of that legalized racial discrimination,

ומתוך האפר של אותה אפליה גזענית המושתתת בחוק,

he led South Africa to become the first country

הוא הוביל את דרום אפריקה להפוך למדינה הראשונה

in the world to ban discrimination

בעולם שאסרה אפליה

based on sexual orientation within its constitution.

על בסיס נטייה מינית בחוקה שלה.

Mandela said,

מנדלה אמר,

"For to be free is not merely to cast off one's chains,

"בכדי להיות חופשי לא די בהסרת השלשלאות של אדם אחד,

but to live in a way that respects

אלא לחיות בדרך שמכבדת

and enhances the freedom of others."

ומעצימה את החופש של אחרים."

So as these movements continue on,

כך שבעוד שהתנועות הללו ממשיכות קדימה,

and as freedom struggles around the world continue on,

ובעוד שמאבקים לחירות סביב בעולם ממשיכים,

let's remember that not only are they interconnected,

בואו נזכור שלא רק שהם שלובים זה בזה,

but they must support and enhance each other

אלא חובה עליהם לתמוך ולהעצים אחת את השנייה

for us to be truly victorious.

אם ברצוננו באמת לצאת כמנצחים.

Thank you.

תודה רבה.

(Applause)

(מחיאות כפיים)