Simon Lewis: Don't take consciousness for granted

מתרגם: Yubal Masalker מבקר: Oren Szekatch

There was a time in my life

היתה תקופה בחיי

when everything seemed perfect.

שבה הכל נראה מושלם.

Everywhere I went, I felt at home.

לכל מקום שהלכתי, הרגשתי שם בבית.

Everyone I met,

כל אחד שפגשתי,

I felt I knew them for as long as I could remember.

הרגשתי כאילו אני מכיר אותו מאז שאני זוכר את עצמי.

And I want to share with you how I came to that place

ברצוני לשתף אתכם כיצד הגעתי למצב כזה

and what I've learned since I left it.

ומה למדתי מאז עזבתי מצב זה.

This is where it began.

במקום הזה התחלתי.

And it raises an existential question,

וזה מעלה שאלה קיומית,

which is, if I'm having this experience of complete connection and full consciousness,

שהיא, אם יש את החוויה הזו של חיבור מושלם והכרה מלאה,

why am I not visible in the photograph,

מדוע אני לא מופיע בתמונה,

and where is this time and place?

ומהם הזמן והמקום כאן?

This is Los Angeles, California, where I live.

זוהי לוס-אנג'לס, קליפורניה, ששם אני גר.

This is a police photo. That's actually my car.

תמונה זו צולמה על-ידי המשטרה. זו מכוניתי.

We're less than a mile from one of the largest hospitals in Los Angeles,

אנו כק"מ וחצי מאחד מבתי-החולים הכי גדולים בלוס-אנג'לס

called Cedars-Sinai.

בשם ארזי-סיני.

And the situation is that a car full of paramedics

ומה שקורה הוא שרכב מלא פאראמדיקים

on their way home from the hospital after work

שהיו בדרכם הביתה מעבודתם בבית-החולים

have run across the wreckage,

נתקלו בשברי המכונית,

and they've advised the police

והם אמרו לשוטרים

that there were no survivors inside the car,

שאין ניצולים בתוך המכונית,

that the driver's dead, that I'm dead.

שהנהג נהרג, שאני מת.

And the police are waiting for the fire department to arrive

והשוטרים ממתינים למכבי-אש

to cut apart the vehicle

שיחתכו את הרכב

to extract the body of the driver.

כדי שניתן יהיה להוציא את גופת הנהג.

And when they do, they find that behind the glass,

וכאשר הם עושים זאת, הם מוצאים שמאחורי הזכוכית,

they find me.

הם מוצאים אותי --

And my skull's crushed and my collar bone is crushed;

גולגולתי נמחצה ועצם הבריח נמחצה,

all but two of my ribs,

הכל מלבד שתיים מצלעותיי,

my pelvis and both arms --

אגן הירכיים ושתי הזרועות.

they're all crushed, but there is still a pulse.

הכל שבור, אבל עדיין יש דופק.

And they get me to that nearby hospital,

הם מביאים אותי לבית-החולים הקרוב,

Cedars-Sinai,

ארזי-סיני,

where that night I receive, because of my internal bleeding,

ושם קיבלתי באותו לילה, בגלל הדימום הפנימי,

45 units of blood --

45 מנות דם --

which means full replacements of all the blood in me --

שזה אומר החלפת דם מלאה אצלי --

before they're able to staunch the flow.

לפני שהם הצליחו לעצור את הדימום.

I'm put on full life support,

שמו אותי על החייאה מלאכותית מלאה,

and I have a massive stroke,

וקיבלתי שבץ רציני,

and my brain drops into a coma.

ומוחי שקע בתרדמת.

Now comas are measured

תרדמת נמדדת

on a scale from 15 down to three.

במדד של 15 עד 3.

Fifteen is a mild coma. Three is the deepest.

15 זו תרדמת קלה. 3 היא העמוקה ביותר.

And if you look, you'll see that there's only one way you can score three.

ואם תסתכלו, תראו שיש רק דרך אחת להגיע ל-3.

It's essentially there's no sign of life

וזה רק כאשר אין כלל

from outside at all.

סימן חיים שרואים מבחוץ.

I spent more than a month in a Glasgow Coma Scale three,

ביליתי יותר מחודש בתרדמת בדרגה 3 במדד גלאסגו,

and it is inside that deepest level of coma,

וזה היה ברמת התרדמת העמוקה ביותר,

on the rim between my life and my death,

על הגבול בין החיים והמוות,

that I'm experiencing the full connection and full consciousness

ששם אני חווה חיבור מלא ומודעות מלאה

of inner space.

של החלל הפנימי.

From my family looking in from outside,

משפחתי המביטה מבחוץ,

what they're trying to figure out

מה שהם מנסים להבין,

is a different kind of existential question,

זו שאלה קיומית מסוג אחר,

which is, how far is it going to be possible to bridge

שזה, עד כמה יהיה ניתן לגשר

from the comatose potential mind that they're looking at

מההכרה הפוצנטיאלית השרויה בתרדמת שהם מביטים עליה

to an actual mind,

להכרה הממשית,

which I define simply

שאני מגדירה פשוט

as the functioning of the brain

כפעילות של המוח

that is remaining inside my head.

הנשארת בתוך ראשי.

Now to put this into a broader context,

אם נשים זאת בהקשר הרחב,

I want you to imagine that you are an eternal alien

אני מבקש שתדמיינו שאתם חייזרים

watching the Earth from outer space,

הצופים על הארץ מהחלל החיצון,

and your favorite show on intergalactic satellite television

והמופע החביב עליכם בטלוויזיה הבין-גלקטית

is the Earth channel,

הוא ערוץ כדור-הארץ,

and your favorite show is the Human Show.

וזה מופע של בני-אדם.

And the reason I think it would be so interesting to you

והסיבה שלפי דעתי זה ייראה לכם כה מעניין

is because consciousness is so interesting.

היא מכיוון שהכרה היא כל-כך מעניינת,

It's so unpredictable

היא כל-כך בלתי צפויה

and so fragile.

וכל-כך שברירית.

And this is how we began.

וכך הכל התחיל.

We all began in the Awash Valley in Ethiopia.

כולנו התחלנו בעמק מוצף מים באתיופיה.

The show began with tremendous special effects,

המופע התחיל עם אפקטים מדהימים,

because there were catastrophic climate shifts --

בגלל שהיו שינויי אקלים נוראיים --

which sort of sounds interesting as a parallel to today.

דבר מעורר עניין לכשעצמו כאשר חושבים על ימינו.

Because of the Earth tilting on its axis

בגלל שכדור-הארץ נוטה על צירו

and those catastrophic climate shifts,

ואותם שינויי אקלים קיצוניים,

we had to figure out how to find better food,

היה עלינו לגלות כיצד למצוא מזון יותר טוב,

and we had to learn -- there's Lucy; that's how we all began --

והיה עלינו ללמוד -- זוהי לוסי; כך הכל התחיל --

we had to learn how to crack open animal bones,

היה עלינו ללמוד כיצד לפצח עצמות של חיות,

use tools to do that, to feed on the marrow,

להשתמש בכלים כדי לעשות זאת, להיזון על מח-העצם,

to grow our brains more.

להגדיל עוד את מוחנו.

So we actually grew our consciousness

כך שלמעשה הגדלנו את הכרתנו

in response to this global threat.

בתגובה לאיום גלובלי זה.

Now you also continue to watch

ואתם ממשיכים לצפות

as consciousness evolved to the point

בעוד ההכרה צומחת לנקודה

that here in India, in Madhya Pradesh,

שבה בהודו, במדהיה פראדש,

there's one of the two oldest known pieces of rock art found.

יש אחת משתי אומנויות הסלעים הקדומות ביותר שנמצאו.

It's a cupule that took 40 to 50,000 blows with a stone tool to create,

זוהי מין קערה, שנדרשו 40 עד 50 אלף מהלומות של כלי מאבן כדי לייצרה,

and it's the first known expression of art

וזהו ביטוי ידוע ראשון של אמנות

on the planet.

על כדור-הארץ.

And the reason it connects us with consciousness today

והסיבה שהוא מקשר אותנו היום להכרה

is that all of us still today,

היא שכולנו עד היום,

the very first shape we draw as a child

הצורה הכי ראשונה שאנו מציירים כילדים

is a circle.

היא מעגל.

And then the next thing we do is we put a dot in the center of the circle.

והדבר הבא שאנו עושים הוא לשים נקודה במרכז המעגל.

We create an eye --

אנו יוצרים עין --

and the eye that evolves through all of our history.

זו העין המתפתחת לאורך כל ההיסטוריה שלנו.

There's the Egyptian god Horus,

זהו האל המצרי הורוס,

which symbolizes prosperity, wisdom and health.

המסמל שגשוג, תבונה ובריאות.

And that comes down right way to the present

וזה מגיע עד שטר הדולר

with the dollar bill in the United States,

בארה"ב,

which has on it an eye of providence.

שיש עליו את עין ההשגחה העליונה.

So watching all of this show from outer space,

לכן כאשר צופים בכל המופע הזה מבחוץ,

you think we get it, we understand

נדמה לכם שאנו מבינים

that the most precious resource on the blue planet

שהמשאב היקר ביותר על הארץ

is our consciousness.

הוא ההכרה שלנו.

Because it's the first thing we draw;

מפני שזהו הדבר הראשון שאנו מציירים;

we surround ourselves with images of it;

אנו מקיפים את עצמנו בדמויות שלה;

it's probably the most common image on the planet.

שהיא ככל הנראה הדימוי הנפוץ ביותר על כדור-הארץ.

But we don't. We take our consciousness for granted.

אבל לא. אנו לוקחים את ההכרה שלנו כדבר מובן מאליו.

While I was producing in Los Angeles, I never thought about it for a second.

כאשר הייתי מפיק בלוס-אנג'לס, מעולם לא חשבתי עליה ולו לשניה.

Until it was stripped from me, I never thought about it.

עד שלא הופשטתי ממנה, מעולם לא חשבתי עליה.

And what I've learned since that event

ומה שלמדתי מאז אותו אירוע

and during my recovery

ובמהלך ההחלמה

is that consciousness is under threat on this planet

הוא שההכרה נמצאת תחת איום תמידי על כדור הארץ באופנים

in ways it's never been under threat before.

שמעולם לא היתה כמוהם תחת איום.

These are just some examples.

הנה מספר דוגמאות.

And the reason I'm so honored to be here

והסיבה שבגללה לכבוד הוא לי להיות כאן

to talk today in India

בהודו כדי לדבר,

is because India has the sad distinction

היא שלהודו יש את הכבוד המפוקפק

of being the head injury capital of the world.

להיות בירת פגיעות הראש של העולם.

That statistic is so sad.

הסטטיסטיקה כל-כך עצובה.

There is no more drastic and sudden gap created

אין פער יותר גדול ויותר פתאומי הנוצר

between potential and actual mind

בין הכרה פוטנציאלית והכרה ממשית,

than a severe head injury.

מאשר על-ידי פגיעת ראש קשה.

Each one can entail up to a decade of rehabilitation,

כל אחת יכולה להצריך עד עשור של החלמה,

which means that India, unless something changes,

שהמשמעות של זה שלהודו, אלא אם משהו ישתנה,

is accumulating a need

יש צורך מצטבר

for millennia of rehabilitation.

של החלמה במשך מילניום.

What you find in the United States

בארה"ב, מה שקורה

is an injury every 20 seconds -- that's one and a half million every year --

זה פגיעה כל 20 שניות -- שזה אחד וחצי מיליון לשנה --

stroke every 40 seconds,

שבץ כל 40 שניות,

Alzheimer's disease, every 70 seconds somebody succumbs to that.

אלצהיימר כל 70 שניות, מישהו נכנע לה.

All of these represent gaps

כל אלה מייצגים פערים

between potential mind and actual mind.

בין הכרות פוטנציאליות להכרה ממשית.

And here are some of the other categories, if you look at the whole planet.

להלן כמה מהקטגוריות האחרות, אם מסתכלים על כל העולם.

The World Health Organization tells us

אירגון הבריאות העולמי מספר לנו

that depression is the number one disease on Earth

שדיכאון הוא המחלה מספר אחת בעולם

in terms of years lived with disability.

במונחים של שנים של חיים עם מוגבלות.

We find that the number two source of disability

אנו מוצאים שהמקור מס' שניים למוגבלות

is depression in the age group

הוא דיכאון בתחום הגילאים

of 15 to 44.

15 עד 44.

Our children are becoming depressed

ילדינו הופכים למדוכאים

at an alarming rate.

בקצב מדאיג.

I discovered during my recovery

גיליתי במהלך החלמתי

the third leading cause of death amongst teenagers

את הסיבה השלישית המובילה למוות אצל בני-נוער

is suicide.

והיא התאבדות.

If you look at some of these other items -- concussions.

אם מסתכלים על גורמים אחרים -- זעזוע-מוח.

Half of E.R. admissions from adolescents

מחצית מהכניסות לחדרי-מיון אצל בני-נוער

are for concussions.

זה בגלל זעזוע-מוח.

If I talk about migraine,

אם מדברים על צדעת (מיגרנה),

40 percent of the population

40 אחוז מהאוכלוסיה

suffer episodic headaches.

סובלת מכאבי-ראש ארעיים.

Fifteen percent suffer migraines

15 אחוז סובלים מצדעת

that wipe them out for days on end.

שמשתקת אותם לימים שלמים.

All of this is leading -- computer addiction,

זה מוביל אותנו להתמכרות למחשבים.

just to cover that: the most frequent thing we do

הדבר השכיח ביותר שאנו עושים

is use digital devices.

זה להשתמש במכשירים דיגיטליים.

The average teenager

הנער הממוצע

sends 3,300 texts every [month].

שולח 3,300 מיסרונים בכל [חודש].

We're talking about a society that is retreating

אנו מדברים על חברה

into depression and disassociation

המתכנסת לתוך דיכאון וניתוק

when we are potentially confronting

כאשר אנו אולי עומדים

the next great catastrophic climate shift.

לפני שינוי אקלים חריף הממשמש ובא.

So what you'd be wondering, watching the Human Show,

לכן מה שאתם עשויים לתהות, תוך צפייה במופע האנושי

is are we going to confront and address

הוא, האם אנו הולכים להתמודד עם

the catastrophic climate shift that may be heading our way

שינוי האקלים החריף המתקרב לקראתנו

by growing our consciousness,

על-ידי הרחבת הכרתנו,

or are we going to continue to retreat?

או שאנו הולכים להמשיך ולהתכנס?

And that then might lead you

וזה אולי יוביל אתכם יום אחד

to watch an episode one day

לצפות בפרק

of Cedars-Sinai medical center

ממרכז הרפואי ארזי-סיני

and a consideration of the difference between potential mind and actual mind.

ולהרהר על ההבדל בין הכרה פוטנציאלית להכרה ממשית.

This is a dense array EEG MRI

זהו מערך נתונים צפוף על פעילות חשמלית מוחית

tracking 156 channels of information.

העוקב אחר 156 ערוצי מידע.

It's not my EEG at Cedars;

זה לא מערך נתונים של מוחי בארזי-סיני;

it's your EEG tonight and last night.

זה שלכם מהלילה ומהלילה שעבר.

It's the what our minds do every night

זה מה שההכרה שלנו עושה כל לילה

to digest the day

כדי לעכל את היום ולהתכונן לגשר

and to prepare to bridge from the potential mind when we're asleep

בין ההכרה הפוטנציאלית כאשר אנו ישנים

to the actual mind when we awaken the following morning.

להכרה הממשית כאשר אנו מתעוררים בבוקר יום המחרת.

This is how I was when I returned from the hospital

ככה נראתי כאשר יצאתי מבית-החולים

after nearly four months.

לאחר כמעט 4 חודשים.

The horseshoe shape you can see on my skull

צורת הפרסה שרואים על ראשי

is where they operated and went inside my brain

זה איפה שעשו את הניתוח וחדרו למוחי

to do the surgeries they needed to do to rescue my life.

כדי לבצע את הכירורגיות הנדרשות כדי להציל אותי.

But if you look into the eye of consciousness, that single eye you can see,

אבל אם מסתכלים בתוך העין של ההכרה, אותה העין היחידה כפי שרואים,

I'm looking down,

אני מסתכל מטה,

but let me tell you how I felt at that point.

אבל אספר לכם איך הרגשתי באותו רגע.

I didn't feel empty; I felt everything simultaneously.

לא חשתי ריקנות; חשתי את הכל בו-זמנית.

I felt empty and full, hot and cold,

חשתי ריק ומלא, חום וקור,

euphoric and depressed

אופוריה ודיכאון.

because the brain is the world's first

בגלל שהמוח הוא המחשב הקוונטי

fully functional quantum computer;

המתפקד הראשון בעולם,

it can occupy multiple states at the same time.

הוא יכול להיות במצבים רבים בו-זמנית.

And with all the internal regulators of my brain damaged,

ובגלל שכל הווסתים הפנימיים במוחי ניזוקו,

I felt everything simultaneously.

חשתי הכל בו-זמנית.

But let's swivel around and look at me frontally.

אבל הבה נחוג סביב ונסתכל עליי מקדימה.

This is now flash-forward to the point in time

עכשיו זו קפיצה קדימה בזמן

where I've been discharged by the health system.

לנקודה בה מערכת הבריאות שיחררה אותי.

Look into those eyes. I'm not able to focus those eyes.

הסתכלו בעיניים הללו. אני לא מסוגל למקד את עיניי.

I'm not able to follow a line of text in a book.

אני לא מסוגל לעקוב אחר שורת טקסט בספר.

But the system has moved me on

אבל מערכת הבריאות העבירה אותי הלאה

because, as my family started to discover,

מכיוון שכפי שמשפחתי החלה לגלות,

there is no long-term concept

אין תפיסה ארוכת-טווח

in the health care system.

במערכת הבריאות.

Neurological damage, 10 years of rehab,

נזק עיצבי, 10 שנות שיקום,

requires a long-term perspective.

דורשים תפיסה ארוכת-טווח.

But let's take a look behind my eyes.

אבל הבה נסתכל אל מאחורי העיניים הללו.

This is a gamma radiation spec scan

זוהי תמונת סריקת קרני גאמא

that uses gamma radiation

המשתמשת בקרינת גאמא

to map three-dimensional function within the brain.

כדי למפות תיפקוד תלת-מימדי בתוך המוח.

It requires a laboratory to see it in three dimension,

צריך מעבדה בשביל לראות בתלת-מימד,

but in two dimensions I think you can see

אבל גם בשני מימדים רואים

the beautiful symmetry and illumination

את הסימטריה היפה ואת האור

of a normal mind at work.

של הכרה רגילה בעבודה.

Here's my brain.

הנה המוח שלי.

That is the consequence of more than a third of the right side of my brain

זו התוצאה של הרס יותר משליש מוח בצד ימין

being destroyed by the stroke.

בגלל המכה.

So my family, as we moved forward

לכן משפחתי, ככל שהזמן עבר

and discovered that the health care system had moved us by,

וגילתה שמערכת הבריאות נפטרה מאיתנו,

had to try to find solutions and answers.

ניסתה למצוא פיתרונות ותשובות.

And during that process -- it took many years --

ובמהלך אותו תהליך -- זה לקח המון שנים --

one of the doctors said that my recovery, my degree of advance,

רופא אחד אמר שהחלמה שלי, מידת התקדמותי,

since the amount of head injury I'd suffered,

ביחס לחומרת הפגיעה ממנה סבלתי,

was miraculous.

היתה ממש פלא.

And that was when I started to write a book,

וזה היה כאשר התחלתי לכתוב ספר,

because I didn't think it was miraculous.

מכיוון שלא חשבתי שזה היה פלא.

I thought there were miraculous elements,

סברתי שהיו כמה אלמנטים של פלא,

but I also didn't think it was right

אבל גם חשבתי שזה לא צודק

that one should have to struggle and search for answers

שמישהו צריך להתאמץ ולחפש תשובות

when this is a pandemic within our society.

כאשר הדבר הוא כמגפה בחברה שלנו.

So from this experience of my recovery,

כך שמתוך הניסיון של החלמתי,

I want to share four particular aspects --

ברצוני לשתף אתכם ב-4 היבטים מסויימים --

I call them the four C's of consciousness --

אני מכנה אותם ארבעת ה'ה'-ים של הכרה --

that helped me grow my potential mind

הם עזרו לי להרחיב את הכרתי הפוטנציאלית

back towards the actual mind that I work with every day.

בחזרה אל ההכרה הממשית שאני משתמש בה כל יום.

The first C is cognitive training.

ה'ה' הראשון הוא תירגול ההכרה.

Unlike the smashed glass of my car,

שלא כמו הזכוכית המנופצת של מכוניתי,

plasticity of the brain

גמישות של מוח פירושה

means that there was always a possibility, with treatment,

שתמיד קיימת האפשרות, בעזרת טיפול,

to train the brain

לתרגל את המוח

so that you can regain and raise your level of awareness and consciousness.

כך שניתן להחזיר ולהעלות את רמת המודעות וההכרה.

Plasticity means that there was always

גמישות, משמעותה היא שתמיד

hope for our reason --

יש תקוה לשכל שלנו --

hope for our ability to rebuild that function.

תקוה ליכולתנו לבנות מחדש את פונקציית השכל.

Indeed, the mind can redefine itself,

אכן, ההכרה יכולה להגדיר את עצמה שוב,

and this is demonstrated by two specialists called Hagen and Silva

וזה הוכח על-ידי שני מומחים בשם האגן וסילבה

back in the 1970's.

בשנות ה-70 במאה העשרים.

The global perspective

ההיבט הגלובלי של זה

is that up to 30 percent of children in school

הוא ש-30 אחוז מילדי בתי-ספר

have learning weaknesses

סובלים מבעיות למידה

that are not self-correcting,

שאינן מתרפאות מעצמן,

but with appropriate treatment,

אלא באמצעות טיפולים מתאימים

they can be screened for and detected and corrected

המאפשרים איבחון ותיקון של בעיות

and avoid their academic failure.

וכך למנוע כישלונות אקדמיים.

But what I discovered is it's almost impossible to find anyone

אבל מה שגיליתי הוא שכמעט בלתי אפשרי למצוא מישהו

who provides that treatment or care.

המעניק את אותם הטיפולים.

Here's what my neuropsychologist provided for me

הנה מה שהנוירו-פסיכולוג שלי נתן לי

when I actually found somebody who could apply it.

כאשר באמת מצאתי מישהו היכול ליישם אותם.

I'm not a doctor, so I'm not going to talk about the various subtests.

אני לא רופא, לכן לא אדבר על כל מבחן ומבחן.

Let's just talk about full-scale I.Q.

נדבר רק על מנת-משכל כולה.

Full-scale I.Q. is the mental processing --

מנת-משכל במלואה הוא תהליך מנטלי --

how fast you can acquire information,

כמה מהר מישהו קולט מידע,

retain it and retrieve it --

שומר אותו ושולף אותו --

that is essential for success in life today.

שזה חשוב להצלחה בחיים בימינו.

And you can see here there are three columns.

וכאן ניתן לראות שיש שלוש עמודות.

Untestable -- that's when I'm in my coma.

לא ניתן לאיבחון -- זה כאשר הייתי בתרדמת.

And then I creep up to the point that I get a score of 79,

משם אני מטפס ל-89 (לפי התרשים),

which is just below average.

שזה מעט פחות מהממוצע.

In the health care system, if you touch average, you're done.

במערכת הבריאות, ברגע שנגעת בממוצע, אתה בסדר.

That's when I was discharged from the system.

אז שוחררתי מהמערכת.

What does average I.Q. really mean?

מה באמת המשמעות של מנת-משכל ממוצעת?

It meant that when I was given two and a half hours

משמעותה היא שכאשר נתנו לי שעתיים וחצי

to take a test that anyone here

בשביל מבחן שלכל אחד אחר כאן

would take in 50 minutes,

היה לוקח 50 דקות,

I might score an F.

אולי הייתי מגיע ל-F.

This is a very, very low level

זו רמה מאוד, מאוד נמוכה

in order to be kicked out of the health care system.

מכדי להיפלט החוצה ממערכת הבריאות.

Then I underwent cognitive training.

לאחר-מכן עברתי תרגול הכרתי.

And let me show you what happened to the right-hand column

אראה לכם מה קרה לעמודה הימנית

when I did my cognitive training over a period of time.

כאשר עשיתי תרגול הכרתי לתקופה מסויימת.

This is not supposed to occur.

זה לא אמור לקרות.

I.Q. is supposed to stabilize and solidify

מנת-מישכל אמורה להתגבש ולהתייצב

at the age of eight.

בגיל 8.

Now the Journal of the National Medical Association

הביטאון של איגוד הלאומי לרפואה

gave my memoir a full clinical review,

בחן את סיפור שלי באמות-מידה קליניות,

which is very unusual.

שזה דבר מאוד חריג.

I'm not a doctor. I have no medical background whatsoever.

אני לא רופא. אין לי שום רקע רפואי.

But they felt the evidences

אבל הם חשבו שלפי הממצאים

that there was important, valuable information in the book,

יש בספר מידע חשוב ובעל-ערך,

and they commented about it when they gave the full peer review to it.

והם הגיבו על זה בביקורת המקצועית המלאה שלהם.

But they asked one question. They said, "Is this repeatable?"

אבל הם שאלו שאלה אחת שהיא: "האם זה בר-שיחזור?"

That was a fair question

היתה זו שאלה הוגנת

because my memoir was simply how I found solutions that worked for me.

מכיוון שהסיפור שלי היה על כיצד מצאתי פיתרונות שהועילו לי.

The answer is yes, and for the first time,

התשובה לשאלה היא חיובית, ולראשונה,

it's my pleasure to be able to share two examples.

בעונג רב אני יכול לחלוק שתי דוגמאות.

Here's somebody, what they did as they went through cognitive training

כאן זה מישהו שעבר תרגול הכרתי

at ages seven and 11.

בגילאים 7 ו-11.

And here's another person in, call it, high school and college.

והנה אדם נוסף הנמצא נאמר ברמה של בית-ספר תיכון או אוניברסיטה.

And this person is particularly interesting.

ואדם זה מעניין במיוחד.

I won't go into the intrascatter that's in the subtests,

לא אכנס לתסבוכת של כל המבחנים,

but they still had a neurologic issue.

מה שכן, היתה להם בעיה נוירולוגית.

But that person could be identified

ניתן לומר על אותו אדם

as having a learning disability.

שיש לו בעיית למידה.

And with accommodation, they went on to college

אבל בעזרת הכלה והתאמה, הם סיימו אוניברסיטה

and had a full life in terms of their opportunities.

וחיו חיים מלאים מבחינת שיוויון הזדמנויות.

Second aspect:

היבט שני:

I still had crushing migraine headaches.

עדיין היו לי כאבי-תופת בראש.

Two elements that worked for me here

שני דברים שעזרו לי עם זה

are -- the first is 90 percent, I learned, of head and neck pain

הם שקודם כל, למדתי, ש-90 אחוז מכאבי ראש וצוואר נובעים

is through muscular-skeletal imbalance.

מחוסר איזון שרירי-שילדי.

The craniomandibular system is critical to that.

ומערכת הלסת התחתונה הגולגותית הינה קריטית בהקשר זה.

And when I underwent it and found solutions,

כאשר עברתי את זה ומצאתי פיתרונות,

this is the interrelationship between the TMJ and the teeth.

היה זה הקשר ההדדי בין השיניים למפרק לסתי-רקתי.

Up to 30 percent of the population

עד 30 אחוז מהאוכלוסיה

have a disorder, disease or dysfunction in the jaw

סובלת מהפרעה, מחלה או ליקוי בלסת

that affects the entire body.

אשר משפיעים על כל הגוף.

I was fortunate to find a dentist

היה לי מזל למצוא רופא-שיניים

who applied this entire universe

אשר יישם כל הטכנולוגיה הזמינה

of technology you're about to see

שאתם עומדים לראות כדי לקבוע

to establish that if he repositioned my jaw,

שאם הוא ממקם מחדש את לסתי,

the headaches pretty much resolved,

כאבי הראש ברובם ייעלמו,

but that then my teeth weren't in the right place.

אבל אז השיניים שלי לא תהיינה במקומן הנכון.

He then held my jaw in the right position

הוא החזיק את לסתי בתנוחה הנכונה

while orthodontically he put my teeth into correct alignment.

בעודו מיישר את שיניי ומביא אותן להיערכות נכונה.

So my teeth actually hold my jaw in the correct position.

כך שיניי מחזיקות למעשה את הלסת בתנוחה הנכונה.

This affected my entire body.

זה השפיע על כל הגוף שלי.

If that sounds like a very, very strange thing to say

אם זה נשמע כמשהו מאוד מוזר

and rather a bold statement --

וכהצהרה מרחיקת לכת --

How can the jaw affect the entire body? --

כיצד הלסת יכולה להשפיע על כל הגוף? --

let me simply point out to you,

אז אגיד כך,

if I ask you tomorrow

אם אבקש מכם מחר

to put one grain of sand between your teeth

לשים גרגיר חול בין השיניים

and go for a nice long walk,

ולצאת להליכה ארוכה,

how far would you last

כמה רחוק תגיעו

before you had to remove that grain of sand?

לפני שתצטרכו להוציא את גרגיר החול?

That tiny misalignment.

אותה חוסר התאמה קטנטנה.

Bear in mind, there are no nerves in the teeth.

תזכרו שאין עצבים בשיניים.

That's why the same between the before and after that this shows,

זו הסיבה שלא רואים הבדל בין לפני ואחרי כאן.

it's hard to see the difference.

קשה לראות את ההבדל.

Now just trying putting a few grains of sand between your teeth

עכשיו פשוט נסו לשים כמה גרגירי חול בין שיניכם

and see the difference it makes.

ותראו את ההבדל.

I still had migraine headaches.

עדיין היו לי כאבי-ראש כרוניים.

The next issue that resolved

הסוגיה הבאה שנפתרה

was that, if 90 percent of head and neck pain

היתה שאם 90 אחוז מכאבי ראש וצוואר

is caused by imbalance,

נגרמים מחוסר-איזון,

the other 10 percent, largely --

10 אחוז הנותרים, בגדול --

if you set aside aneurysms, brain cancer

נשאיר רגע בצד מפרצות, סרטן מוח

and hormonal issues --

ובעיות הורמונליות --

is the circulation.

הם בגלל מחזור הדם.

Imagine the blood flowing through your body --

תחשבו על דם זורם בגופכם --

I was told at UCLA Medical Center --

כך אמרו לי במרכז רפואי UCLA --

as one sealed system.

כמערכת אחת אטומה.

There's a big pipe with the blood flowing through it,

ישנו צינור גדול שזורם בו דם.

and around that pipe are the nerves

וסביבו יש עצבים

drawing their nutrient supply from the blood.

הנוטלים את אספקת מזונם מהדם.

That's basically it.

ככה זה בערך.

If you press on a hose pipe in a sealed system,

אם לוחצים על צינור גמיש במערכת סגורה,

it bulges someplace else.

הוא מתנפח במקום אחר כלשהו.

If that some place else where it bulges

אם אותו מקום שהוא מתנפח

is inside the biggest nerve in your body, your brain,

נמצא בעצב הגדול ביותר בגוף, המוח,

you get a vascular migraine.

מקבלים צדעת כלי-דם.

This is a level of pain that's only known

דרגת כאב זו ידועה רק

to other people who suffer vascular migraines.

לאנשים הסובלים מצדעת כלי-דם.

Using this technology,

בעזרת טכנולוגיה זו,

this is mapping in three dimensions.

זהו מיפוי בשלושה מימדים.

This is an MRI MRA MRV,

זהו MRI MRA MRV,

a volumetric MRI.

MRI של מדידת נפח.

Using this technology, the specialists at UCLA Medical Center

בעזרת טכנולוגיה זו, המומחים במרכז רפואי UCLA

were able to identify

יכלו לזהות היכן התרחשה

where that compression in the hose pipe was occurring.

הלחיצה על הצינור הגמיש.

A vascular surgeon removed most of the first rib on both sides of my body.

מנתח של כלי-דם הסיר את רוב [לא ברור] משני צידי גופי.

And in the following months and years,

ובחודשים ושנים הבאות,

I felt the neurological flow of life itself returning.

חשתי את הזרם העיצבי של החיים חוזר.

Communication, the next C. This is critical.

תקשורת ההכרה היא ה'ה' הבאה. זה חשוב ביותר.

All consciousness is about communication.

כל ההכרה היא אודות תקשורת.

And here, by great fortune,

במקרה שלי, למזלי הרב,

one of my father's clients

לאחת מלקוחות של אבא שלי

had a husband who worked

היה בעל שעבד

at the Alfred Mann Foundation for Scientific Research.

בקרן "אלפרד מאן" למחקר מדעי.

Alfred Mann is a brilliant physicist and innovator

אלפרד מאן הוא פיזיקאי וממציא מבריק

who's fascinated with bridging gaps in consciousness,

העוסק בגישור בין פערים בהכרה,

whether to restore hearing to the deaf, vision to the blind

בין אם זה להחזיר שמיעה לחרש, או ראיה לעיוור,

or movement to the paralyzed.

או תנועה למשותק.

And I'm just going to give you an example today

אתן לכם דוגמא

of movement to the paralyzed.

של תנועה למשותק.

I've brought with me, from Southern California,

הבאתי איתי מדרום-קליפורניה,

the FM device.

את התקן ה-FM.

This is it being held in the hand.

אני מחזיק אותו בידי.

It weighs less than a gram.

הוא שוקל פחות מגרם אחד.

So two of them implanted in the body would weigh less than a dime.

שניים כאלה שמושתלים בגוף ישקלו פחות ממטבע 10 סנט.

Five of them would still weigh less

חמישה כאלה ישקלו פחות

than a rupee coin.

ממטבע של רופיה.

Where does it go inside the body?

היכן הוא יימצא בתוך הגוף?

It has been simulated and tested to endure in the body corrosion-free

לפי ההדמיות ובדיקות נמצא שהוא יכול להתקיים בגוף ללא שיתוך

for over 80 years.

במשך יותר מ-80 שנה.

So it goes in and it stays there.

כך שהוא נכנס פנימה ונשאר שם.

Here are the implantation sites.

כאן רואים את מקומות ההשתלה.

The concept that they're working towards -- and they have working prototypes --

הרעיון שהם עובדים עליו -- ויש להם כבר אבי-טיפוס שפועלים --

is that we placed it throughout the motor points of the body

מיקמנו אותם בנקודות המוטוריות של הגוף

where they're needed.

היכן שצריכים אותם.

The main unit will then go inside the brain.

היחידה הראשית תושתל בתוך מוח.

An FM device in the cortex of the brain, the motor cortex,

התקן ה-FM שבתוך קליפת המוח, המרכז המוטורי,

will send signals in real time

ישלח אותות בזמן אמת

to the motor points in the relevant muscles

לנקודות המוטוריות בשרירים המתאימים,

so that the person will be able to move their arm, let's say, in real time,

כך שהאדם יוכל להניע את זרועו בזמן אמת,

if they've lost control of their arm.

אם אין לו שליטה על זרועו.

And other FM devices implanted in fingertips,

והתקני FM אחרים המושתלים בקצות האצבעות,

on contacting a surface,

עם יצירת מגע עם משטח,

will send a message back to the sensory cortex of the brain,

ישלחו אותות בחזרה למרכז החישה במוח,

so that the person feels a sense of touch.

כך שאותו אדם יחוש תחושת מגע.

Is this science fiction? No,

האם זה מדע בידיוני? לא.

because I'm wearing the first application of this technology.

מאחר ואני נושא את היישום המעשי הראשון של טכנולוגיה זו.

I don't have the ability to control my left foot.

אין לי היכולת לשלוט על רגלי השמאלית.

A radio device is controlling every step I take,

התקן רדיו הוא זה ששולט על כל צעד שאני עושה.

and a sensor picks up my foot for me

וחיישן מרים את רגלי

every time I walk.

בכל פעם שאני הולך.

And in closing, I want to share

ולסיום, ברצוני לשתף אתכם

the personal reason why this meant so much to me

בסיבה אישית שבגללה זה כל-כך חשוב בשבילי

and changed the direction of my life.

ושבגללה השתנה הכיוון של חיי.

In my coma, one of the presences I sensed

כאשר הייתי בתרדמת, אחת הנוכחויות שחשתי

was someone I felt was a protector.

היתה של מישהו שכאילו שומר עליי.

And when I came out of my coma, I recognized my family,

כאשר התעוררתי מתרדמת, זיהיתי את משפחתי,

but I didn't remember my own past.

אבל לא זכרתי את העבר שלי.

Gradually, I remembered the protector was my wife.

בהדרגה נזכרתי שהשומר היתה אישתי.

And I whispered the good news

ולחשתי את התובנה החדשה

through my broken jaw, which was wired shut,

דרך לסתי השבורה, שהיתה קשורה עם חוט,

to my night nurse.

לאחות התורנית בלילה.

And the following morning, my mother came to explain

למחרת בבוקר, אימי באה והסבירה

that I'd not always been in this bed, in this room,

שלא תמיד הייתי במיטה זו, בחדר זה,

that I'd been working in film and television

שעבדתי בסרטים וטלוויזיה

and that I had been in a crash

ושהייתי מעורב בתאונה

and that, yes, I was married,

וכן, שהייתי נשוי,

but Marcy had been killed instantly in the crash.

אבל מארסי נהרגה בתאונה על המקום.

And during my time in coma,

ובזמן היותי בתרדמת,

she had been laid to rest in her hometown of Phoenix.

היא הובאה למנוחות בעיר מגוריה פניקס.

Now in the dark years that followed, I had to work out what remained for me

בשנים השחורות שבאו לאחר-מכן, היה עליי לברר את מה שנשאר עבורי

if everything that made today special was gone.

כאשר כל מה שהיה עושה את היום למיוחד, נעלם.

And as I discovered these threats to consciousness

וככל שגיליתי את האיומים על ההכרה

and how they are surrounding the world

וכיצד הם מקיפים את כל העולם

and enveloping the lives of more and more people every day,

ועוטפים את חייהם של יותר ויותר אנשים,

I discovered what truly remained.

גיליתי את מה שנשאר באמת.

I believe that we can overcome the threats to our consciousness,

אני מאמין שאנו מסוגלים להתגבר על האיומים על הכרתנו,

that the Human Show can stay on the air

שהמופע האנושי יכול להמשיך ולשדר

for millennia to come.

במיליניום העומד בפתח.

I believe that we can all rise and shine.

אני מאמין שכולנו יכולים להתרומם ולזרוח.

Thank you very much.

תודה רבה.

(Applause)

(מחיאות כפיים)

Lakshmi Pratury: Just stay for a second. Just stay here for a second.

לאקשמי פראטורי: אנא המתן רגע.

(Applause)

(מחיאות כפיים)

You know,

אתה יודע,

when I heard Simon's --

כאשר שמעתי על --

please sit down; I just want to talk to him for a second --

אנא תתישבו; אני רק רוצה להגיד לו משהו --

when I read his book, I went to LA to meet him.

כאשר קראתי את ספרו, הלכתי לל.א. כדי לפגוש אותו.

And so I was sitting in this restaurant,

ישבתי במסעדה,

waiting for a man to come by

מחכה לאדם שייכנס

who obviously would have some difficulty ...

שברור שיהיה לו קושי מסויים ללכת --

I don't know what I had in my mind.

לא יודעת מה חשבתי.

And he was walking around.

והוא התהלך.

I didn't expect that person that I was going to meet

לא ציפיתי שהאדם שאני עומדת לפגוש

to be him.

יהיה כמוהו.

And then we met and we talked,

ואז נפגשנו ושוחחנו,

and I'm like, he doesn't look

ואני חושבת לעצמי, הוא לא נראה

like somebody who was built out of nothing.

כאחד שצמח מכלום.

And then I was amazed

ואז השתוממתי

at what role technology played

מהתפקיד שהטכנולוגיה מילאה

in your recovery.

בהחלמתך.

And we have his book outside

בחנות שלנו בחוץ

in the bookshop.

יש את הספר הזה.

The thing that amazed me

מה שהפליא אותי

is the painstaking detail

זה הפירוט הדקדקני

with which he has written

שבו הוא כתב,

every hospital he has been to,

כל בית-חולים שהוא היה בו,

every treatment he got,

כל טיפול שהוא קיבל,

every near-miss he had,

כל פיספוס שהיה,

and how accidentally he stumbled upon innovations.

וכיצד באופן מקרי הוא נתקל בחידושים.

So I think this one detail

לכן אני חושבת שפרט אחד

went past people really quick.

חלף מהר מדי על-פני האנשים כאן.

Tell a little bit about what you're wearing on your leg.

ספר קצת על מה שאתה חובש על רגלך.

Simon Lewis: I knew when I was timing this

סיימון לואיס: ידעתי כאשר תיזמנתי את ההרצאה

that there wouldn't be time for me to do anything about --

שלא יהיה לי זמן להתעסק עם זה --

Well this is it. This is the control unit.

זוהי יחידת הבקרה.

And this records every single step I've taken

והיא רושמת כל צעד שעשיתי

for, ooh, five or six years now.

במשך, 5 או 6 שנים נכון להיום.

And if I do this, probably the mic won't hear it.

ואם אעשה זאת, בטח המיקרופון לא ישמע.

That little chirp followed by two chirps is now switched on.

הציפצוף הזה ובעיקבותיו שניים נוספים, עכשיו זה דלוק.

When I press it again, it'll chirp three times,

כאשר אני לוחץ עליו שוב, הוא יצפצף 3 פעמים,

and that'll mean that it's armed and ready to go.

וזה אומר שהוא טעון ומוכן לפעולה.

And that's my friend. I mean, I charge it every night.

וזהו חברי, כלומר, אני טוען אותו כל לילה.

And it works. It works.

וזה עובד.

And what I would love to add because I didn't have time ...

ומה שהייתי רוצה להוסיף, כי לא היה לי זמן....

What does it do? Well actually, I'll show you down here.

מה זה עושה? אראה לכם כאן למטה.

This down here, if the camera can see that,

זה כאן למטה, אם המצלמה תוכל להראות,

that is a small antenna.

זו אנטנה קטנה.

Underneath my heel, there is a sensor

מתחת לעקב שלי, ישנו חיישן

that detects when my foot leaves the ground --

המגלה מתי רגלי עוזבת את האדמה --

what's called the heel lift.

מה שנקרא הרמת העקב.

This thing blinks all the time; I'll leave it out, so you might be able to see it.

דבר זה מהבהב כל הזמן, אשאיר אותו בחוץ כך שתוכלו אולי לראות.

But this is blinking all the time. It's sending signals in real time.

הוא שולח אותות בזמן אמת.

And if you walk faster, if I walk faster,

ואם אני הולך יותר מהר,

it detects what's called the time interval,

הוא מאתר את פער הזמן,

which is the interval between each heel lift.

שהוא הפער בין כל הרמת עקב.

And it accelerates the amount and level of the stimulation.

וזה מגביר את הכמות והעוצמה של הגירוי.

The other things they've worked on -- I didn't have time to say this in my talk --

הדברים האחרים שהם עבדו עליהם -- פשוט לא היה לי זמן --

is they've restored functional hearing

הם החזירו שמיעה

to thousands of deaf people.

לאלפי אנשים חרשים.

I could tell you the story: this was going to be an abandoned technology,

זו טכנולוגיה שעמדו לנטוש אותה,

but Alfred Mann met the doctor who was going to retire,

אבל אלפרד מאן פגש את הרופא

[Dr. Schindler.]

שעמד לפרוש, ד"ר שינדלר.

And he was going to retire -- all the technology was going to be lost,

הוא עמד לפרוש לגימלאות וכל הטכנולוגיה היתה על סף היעלמות,

because not a single medical manufacturer would take it on

מכיוון שאפילו יצרן אחד לא היה מוכן לקבל אותה על עצמו

because it was a small issue.

בגלל שכל הנושא הוא מצומצם.

But there's millions of deaf people in the world,

אבל ישנם מיליוני חרשים בעולם,

and the Cochlear implant has given hearing to thousands of deaf people now.

ושתל ה-Cochlear מעניק כיום שמיעה לאלפי חרשים.

It works.

זה עובד.

And the other thing is they're working on artificial retinas for the blind.

הם עובדים עכשיו על רשתיות מלאכותיות עבור עיוורים.

And this, this is the implantable generation.

זהו דור ההשתלות התוך-גופיות.

Because what I didn't say in my talk

מה שלא אמרתי בהרצאה

is this is actually exoskeletal.

הוא שזה בעצם התקן חיצוני.

I should clarify that.

צריך להבהיר זאת.

Because the first generation is exoskeletal,

מכיוון שהדור הראשון הוא חוץ-גופי,

it's wrapped around the leg,

הוא כרוך סביב הרגל,

around the affected limb.

מסביב לאיבר המשותק.

I must tell you, they're an amazing --

אני חייב לומר זאת, הם מדהימים --

there's a hundred people who work in that building --

יש 100 אנשים שעובדים באותו מקום --

engineers, scientists,

מהנדסים, מדענים,

and other team members -- all the time.

וחברי צוות אחרים -- כל הזמן.

Alfred Mann has set up this foundation

אלפרד מאן הקים קרן זו

to advance this research

כדי לקדם מחקר זה

because he saw

מאחר והוא ראה

there's no way venture capital would come in for something like this.

שאין הון סיכון שייכנס למשהו כזה.

The audience is too small.

הקהל לזה קטן מדי.

You'd think, there's plenty of paralyzed people in the world,

הייתם חושבים שיש שפע של נכים בעולם,

but the audience is too small,

אבל הקהל קטן מדי,

and the amount of research, the time it takes,

והיקף המחקר והזמן שהוא דורש,

the FDA clearances,

אישורי רשות המזון והתרופות,

the payback time is too long

הזמן של החזר ההשקעה ארוך מדי

for V.C. to be interested.

בשביל הון סיכון מכדי שיגלה עניין.

So he saw a need and he stepped in.

לכן הוא ראה צורך ונכנס.

He's a very, very remarkable man.

הוא אדם באמת מאוד יוצא-דופן.

He's done a lot of very cutting-edge science.

הוא עשה רבות למען מדע פורץ-דרך.

LP: So when you get a chance, spend some time with Simon.

ל.פ.: לכן אם אפשר, תקדישו קצת זמן לסיימון.

Thank you. Thank you.

תודה רבה. תודה רבה.

(Applause)

(מחיאות כפיים)